ראשי » חדשות » בארץ

81,600 פלסטינים וירדנים עובדים בשטחי ישראל

דוח חדש שמומן על ידי האיחוד האירופי מציג לראשונה את פרופיל הגירת העבודה המלא לישראל, הכולל יותר מ-174,000 עובדים זרים

המספרים מאחורי הגירת העבודה נחשפים: בישראל שוהים כ-77,000 עובדים זרים חוקיים, כ-16,200 עובדים זרים לא חוקיים וכ-81,600 עובדים פלסטינים וירדנים, כך עולה מדוח ראשון מסוגו שיצא לאור השבוע על ידי צוות מהמרכז הבינלאומי להגירה וקליטה (CIMI) והאגף לתכנון מדיניות ברשות האוכלוסין וההגירה.

עוד כותרות ב-nrg:
משתמשי LG בארץ זועמים: המכשירים לא נדלקים
לולנים: "הממשלה דואגת ליבואנים ולא לחקלאים"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הדוח שמומן על ידי האיחוד האירופי, כולל נתונים לשנת 2015 ומציג לראשונה את פרופיל הגירת העבודה לישראל. לפי הדוח, כוח העבודה הזר בישראל מונה בסך הכל מעל 174,000 איש. בנוסף קיים מספר משוער של 91,000 תיירים שנשארו בישראל לאחר שפגה אשרתם. 

הענף בו מועסק מספר העובדים הזרים הרב ביותר הינו ענף הסיעוד. מגמה זו נמשכת בשנים 2010-2015. הענף השני בגודלו לאורך תקופה זו הינו ענף החקלאות עם כמחצית מהעובדים הזרים המועסקים בענף הסיעוד, הענף השלישי הוא ענף הבניין והענף הקטן ביותר הוא ענף המומחים. לאורך השנים חל שינוי דרמטי בהיבט הענפי כאשר ענף הבניין שהיה הגדול ביותר הצטמצם משמעותית. בהיבט כלל-ענפי, מאז שנת 2012 ניכרת מגמת עלייה בסך מספר העובדים הזרים החוקיים המועסקים בישראל.

יו"ר ומייסד העמותה, ארנון מנטבר, אמר כי "הרכב מדינות מוצא ייחודי מאפיין את כל אחד משלושת הענפים המרכזיים בהם מועסקים עובדים זרים. בענף הבניין מוצא מרבית העובדים הינו מסין (3,284 עובדים) וממולדובה (2,099 עובדים), בענף החקלאות חלק גדול מן העובדים הינו מתאילנד (21,034 עובדים) ובענף הסיעוד קיים פיזור גיאוגרפי רב יותר של מדינות מוצא, הכולל את הפיליפינים באופן השכיח ביותר (15,200 עובדים) ולאחר מכן את הודו (9,998 עובדים), מולדובה (7,765 עובדים), סרי לנקה (5,061 עובדים) ונפאל (3,052 עובדים).
 
בהיבט המגדרי חל שינוי דרמטי לאורך השנים. ענף הסיעוד הוא הענף היחיד בו מועסקות בעיקר נשים. בענף החקלאות, החלק הארי של העובדים הזרים הינם גברים ובענף הבניין מועסקים גברים בלבד. כתוצאה מהשינוי הענפי -  הצטמצמותו של ענף הבניין והנסיקה של ענף הסיעוד ה"נשי" – ההרכב המגדרי עבר אף הוא מהפך ובעוד שגברים היוו 85% מהעובדים הזרים ב- 1995 הרי שבשנת 2015 הם מהווים רק 31%, פחות משליש מסך העובדים הזרים, היו גברים.

בענפי הסיעוד והחקלאות מרבית העובדים הזרים הינם בטווח הגילאים של 30-40 בעוד ענף הבניין מעסיק עובדים זרים בגילאים 41-50. מרבית העובדים הזרים שוהים בישראל פרק זמן של עד 3 שנים.

עוד חושף הדוח כי בענף החקלאות קיימת מגמת ירידה במספר העובדים הזרים עם העלייה במספר שנות הוותק בארץ. מגמה זו מאפיינת דפוס העסקה תחת הסכם בילטראלי שבו עובדים אינם ממשיכים לשהות במדינה המארחת מעבר לתקופה שנקבעה בהסכם.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg