אובמה הציע עוד 700 מיליון לסיוע הביטחוני; נתניהו סירב
לפי גורמים המקורבים למגעים בין ירושלים לוושינגטון, ארה"ב מוכנה להגדיל את הסיוע השנתי במאות מיליוני דולרים כפיצוי על הסכם הגרעין, אך בישראל לא ממהרים לחתום ומצפים לעסקה טובה יותר
זהו אחד המקרים יוצאי הדופן בתולדות יחסי ארה"ב-ישראל: ארה"ב מעוניינת להגדיל בכ-20 אחוז את גובה הסיוע הביטחוני השנתי לישראל, אבל ראש הממשלה נתניהו מסרב לקבל זאת. למעשה, המשא ומתן בין ישראל וארה"ב מנוהל באופן כמעט בלעדי על ידי נתניהו. בנוסף, לפי מקורות המקורבים למגעים, סכום הסיוע החדש עשוי להיות כ-3.7 מיליארד דולר בכל שנה, במקום 3 מיליארד לשנה בהסכם הישן.
עוד כותרות ב-nrg:
- קניון מלחה על הכוונת: כך סוכל פיגוע ירי בי-ם
- ילך עד הסוף? אל תקנו את האיומים של מיכאל גולן
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
פגישת נתניהו אובמה
צילום: אי-אף-פי
כדי להבין עד כמה מדובר בסוגיה גורלית לביטחונה של ישראל, צריך להכיר את הרקע: הסיוע הביטחוני האמריקני ה'רגיל' תופס יותר מ-20 אחוז מתקציב הביטחון השנתי של ישראל. הסכם הסיוע הנוכחי נכנס לתוקפו בתקופת ממשל ג'ורג' בוש בשנת 2008, והוא בתוקף עד סוף שנת 2017.
על פי ההסכם, במשך כעשור מקבלת ישראל במצטבר כ-30 מיליארד דולר, במענק שנתי שגדל בכל שנה ב-50 מיליון דולר, כפיצוי על השחיקה בערך הדולר. על פי המתווה, השנה מקבלת ישראל מארה"ב סיוע ביטחוני של יותר מ-3.2 מיליארד דולר, כולל השחיקה. בנוסף, ארה"ב מממנת גם פרויקטים שונים כמו המערכות נגד טילים 'חץ', 'כיפת ברזל' ו'שרביט קסמים', ולאחרונה גם מערכות טכנולוגיות נגד מנהרות תת-קרקעיות.
ישראל ביקשה הגדלה דרמטית של הסכם הסיוע כפיצוי על הסכם הגרעין שנחתם עם איראן בקיץ 2015. הטענה היא שההסכם מביא למרוץ חימוש נרחב במפרץ הפרסי. הן איראן הן מדינות המפרץ רוכשות נשק בעשרות מיליארדי דולרים מרוסיה, מארה"ב ומצרפת, מה שעלול להשפיע לרעה על מצבה האסטרטגי של ישראל.
נתניהו תקף את הסכם הגרעין. נתניהו בישיבת ממשלה
צילום: אלכס קולומויסקי
ארה"ב עצמה מוכרת כמויות אדירות של נשק למדינות כמו ערב הסעודית, שנחשבות 'מתונות', אך הנשק הזה עלול להיות מופנה בעתיד נגד צה"ל, וישראל מצפה לפיצוי על כך כדי לשמור על יתרונה האיכותי, המעוגן בחקיקת הקונגרס האמריקני.
גורמים יודעי דבר מציינים כי המו"מ על גובה הסיוע הביטחוני נוהל בעבר בין משרדי הביטחון של ישראל וארה"ב, אך כיום מוביל אותו אישית ראש הממשלה נתניהו, באמצעות המטה לביטחון לאומי הכפוף אליו. לאחר ביקור סגן הנשיא ביידן בישראל בפברואר, ולקראת נסיעת ראש הממשלה לוושינגטון ב-20 במרץ, הייתה ציפייה שהסכם הסיוע החדש ייחתם. אך ראש הממשלה ביטל את הנסיעה.
מדוע נתניהו אינו חותם על ההצעה? ייתכן שהוא מצפה לסכום סיוע גבוה יותר כאשר מערכת הבחירות בארה"ב תגיע לשיאה, משיקולי בחירות של המפלגה הדמוקרטית, או לאחר שנשיא אמריקני חדש ייכנס לבית הלבן. רבים סבורים כי ממשל אובמה היה מוכן להתחייב על סיוע שנתי גבוה יותר ביולי 2015, אילו ראש הממשלה נתניהו לא היה פועל אז לסיכול הסכם הגרעין עם איראן, ולא היה נואם בקונגרס נגד ההסכם.
נתניהו מחכה להם? ברני סאנדרס והילרי קלינטון
צילום: AFP
משרד הביטחון הוביל את הדיאלוג עם ארה"ב בנושא האמצעים שתדרוש ישראל בעידן האזורי החדש. שר הביטחון, משה בוגי יעלון, אף דן בהסכם הסיוע עם מקבילו האמריקני אשטון קרטר, במהלך ביקורו בוושינגטון בחודש שעבר.
השניים דנו באמצעים החדשים שתעמיד ארה"ב לטובת ישראל בתחומים כמו סייבר וחימוש אווירי, בעוד שהמטה לביטחון לאומי אמור לנסח את הסכם ההבנות עם המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב. עוד מסר שהעביר יעלון: ישראל מעוניינת לחתום על ההסכם בתקופת הממשל הנוכחי, ובהקדם, והיא אינה מושכת זמן בגלל הבחירות.
אז מה יעלה בגורל ההסכם שכמעט סוכם אך לא נחתם? אחת האפשרויות שעולות הן שלא ייחתם בכלל הסכם סיוע חדש עד הבחירות בארה"ב, או שייחתם מעין "הסכם מסגרת", שיאפשר לממשלים הבאים להגדיל את סכום הסיוע הביטחוני בהתאם ל"פרויקטים ייעודיים".
מוניז בישראל
העיכוב בחתימה על ההסכם משהה החלטות על פרויקטים גדולים שנבחנים בחיל האוויר, כמו האפשרות להצטייד במטוס שהוא גם מסוק המכונה V-22 (מתוצרת בואינג), והשאלה האם מֵעבר לשתי טייסות מטוס הקרב החדש F-35 (המכונה בחיל האוויר 'אדיר', מתוצרת 'לוקהיד מרטין'), יכללו התוכניות ארוכות-הטווח של חיל האוויר הצטיידות בטייסת F-35 שלישית, או בטייסת מודרנית של המפציץ הוותיק של בואינג F-15?, שנחשב יקר יותר, בעיקר משום שמדובר במטוס דו-מנועי.
בתקציב סיוע של 3.7 מיליארד דולר בשנה, מעריכים במערכת הביטחון כי צה"ל לא יוכל לממש חלק גדול מהתוכניות האסטרטגיות שהוא מתכנן כמשקל נגד למרוץ החימוש של איראן ומדינות המפרץ הפרסי.
העיכוב בחתימה על ההסכם משהה החלטות על פרויקטים גדולים. F-35
צילום: EPA
היבט אחר ביחסי ישראל-ארה"ב הוא הירידה בתשומת הלב שמוקדשת לישראל בתקשורת האמריקנית. שתי המדינות חתמו השבוע על הסכם שיתוף פעולה בנושא כוח האדם למגזר האנרגיה, בהמשך לשיתופי פעולה אסטרטגיים בין המדינות בתחום. מי שחתם על ההסכם הוא לא אחר משר האנרגיה האמריקני, ד"ר ארנסט מוניז, שהוביל את המו"מ על הסכם הגרעין עם איראן, והיה אחד האנשים הכי פחות אהודים בישראל בזמנו.
השבוע ביקר מוניז בישראל כאורח של מקבילו, השר ד"ר יובל שטייניץ, ואף סייר בכור הגרעיני האזרחי בנחל שורק. הוא זכה לכבוד מלכים בכל מקום שאליו הגיע במהלך 48 שעותיו כאן, דבר שמעיד יותר מכול על ההשלמה המוחלטת של ישראל עם הסכם הגרעין.
עם זאת, ההערכה הישראלית היא כי האיראנים יפרו את ההסכם וימשיכו בפרויקט הגרעין בהזדמנות הראשונה שתיקרה בדרכם, נותרה בעינה. בביקורו השבוע בישראל אמר מוניז כי ארה"ב לא תאפשר זאת.
הכתבה תעלה במלואה בסוף השבוע בעיתון מקור ראשון.
אקו"ם