פוטין הקים צבא עילית ברוסיה שיציית רק לו
המנהיג הרוסי שינה את החוקים בארצו, והכפיף לאחריותו האישית את כוח המשמר הלאומי, שמונה כמה עשרות אלפי חיילים. יינתנו לו סמכויות ייחודיות, יוקם לו גוף מודיעיני ותינתן לו אישור להנפיק אישורי נשק. בראשו יעמוד חבר קרוב של פוטין, שנאמנותו אינה מוטלת בספק
הנשיא ולדימיר פוטין ערך מהפכה במערכת אכיפת החוק ברוסיה, כדי ליצור צבא פנימי שלבסוף יציית לו באופן אישית, ולא לאף אחד אחר משרי הממשלה. הייתה זו ההפגנה הברורה ביותר מזה שנים של דאגת המנהיג הרוסי לשימור כוחו במדינה.עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- אוקראינה: יהודי עשוי להתמנות לראש הממשלה
- קצין בכיר מהמודיעין הצפון-קוריאני ערק לדרום
- "קצין חיל הים האמריקאי ריגל למען סין וטאיוואן"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ב-5 באפריל הגיש פוטין חוק לבית הנבחרים הרוסי שגיבש כוח של "משמר לאומי" מתוך החיילים שהוקצו למשרד הפנים המקומי. במהותו, חיל המשמר של משרד הפנים משמש ככוח המשטרה במדינה: יש לו כ-170 אלף חיילים, והם עובדים ככוח פיזור ההפגנות של המשטרה וכיחידות למניעת בדלנות. במהלך שתי כהונותיו של פוטין כנשיא, נשאו החיילים הללו את עיקר העול בלחימה באזור הבדלני לשעבר צ'צ'ניה, והן פיזרו הרבה מאוד עצרות שלא זכו לאישור.
בנוסף לחיילים של משמר הפנים, כל יחידות העילית של המשרד, המכונות בידי פעילי האופוזיציה "קוסמונאוטים" בשל הקסדות העגולות שלהם והציוד המזכיר את "מלחמת הכוכבים", ייכללו אף הן בצבאו של פוטין – ויש עוד פוטנציאל להגדלת הכוחות המזוינים שיופקדו תחתיו. בתור התחלה, שיעורם של אנשי המשמר הלאומי יעלה על 15 האחוזים שהוקדשו עד כה בכוחות המזוינים של רוסיה שהיו אמורים להתעמת מול איומים חיצוניים.
הכוח העצמאי והמאומן היטב הזה יתפקד מחוץ לשליטת משרד ממשלתי כלשהו ותחת פיקודו של ויקטור זולוטוב, חברו של פוטין מזה שנים רבות, שהנשיא מינה אותו כראש המשמר האישי שלו מיד לאחר שעבר לקרמלין ב-2000.
בדומה לחברים רבים של פוטין בשירות הממשלתי, זולוטוב עשיר בהרבה מאשר המשכורת הרשמית שלו הייתה אמורה לאפשר, והוא נאמן בהרבה לפוטין מאשר שר הפנים ולדימיר קולוקולצב. זולוטוב אכן אמור לדווח ישירות על פעילותו לנשיא.
כפי שכתבה מדענית המדינה טטיאנה סטנובאיה למרכז קרנגי הרוסי, במנותק מהשאלה עד כמה מקורב שר הפנים לפוטין, או אפילו אם הוא "אחד מחבריו לקרבות ג'ודו, "ברגע היפותטי אפשרי אחד, הידיים שלו ירעדו כאשר יהיה צורך למלא הוראות. זולוטוב נהנה מהגנה מרבית מהיסוסים כאלה. פוטין – וזולוטוב כשלוחה שלו – לא יצטרכו להתמודד עוד עם מתווכים". באותו אופן, הנאמנות של המשמר הלאומי בטוחה יותר מזו של משרד ההגנה, שמנוהל בידי סרגיי שויגו הפופולרי – שעל פי דיווחים, גם זוכה יותר ויותר לעצמאות.
למשמר הלאומי החדש יש שירות מודיעין משלו, וגם סמכויות חקירה. ניתנה לו גם סמכות להנפיק אישורי נשיאת נשק לאנשים פרטיים ולחברות אבטחה – כמעט 10 מיליון בני אדם, מציידים ועד לשומרי ראש של יחידות עילית. המשמר הלאומי גם קיבל זכות לירות ללא אזהרה "במקרים מיוחדים", ואנשיו לא מחויבים להציג את עצמם במהלך מעצר.
משרד הפנים יוחלש באופן משמעותי כתוצאה מהרפורמה. כאשר יצטרך להפגין את שריריו, הוא ייאלץ לבקש רשות מזולוטוב. כפרס ניחומים, קולוקולצב – שאינו חבר המעגל הפנימי של פוטין – יקבל 27 אלף עובדים חדשים מהשירות הפדרלי לשליטה מחומרים ממכרים ואת מרבית חברי שירות ההגירה הפדרלי לשעבר, שמנפיק דרכונים. המשרד יקבל את כל העבודה המשטרתית השגרתית, אך יאבד את מעמדו כמגן העוצמתי ביותר של הקרמלין.
פוטין ערך חילופי גברי ב"משרדי העוצמה" ב-2003, בעיקר בשביל ליישר את הקו שלהם עם מוסדות סובייטיים מימי צעירותו. נראה שהצעד החדש משמעותי יותר, הן מכיוון שהמנהיג הרוסי לוקח שליטה ישירה על הצבא והן בשל התזמון שלו.
הבחירות לפרלמנט ייערכו בספטמבר, אף שלא יהיה מדובר באירוע משמעותי, מכיוון שבית המחוקקים שימונה ככל הנראה ישמש כחותמת גומי להחלטות של הקרמלין בדומה לזה הנוכחי. ומאידך גיסא, אם הצעד הזה יהיה בוטה כמו אחד קודם ב-2011 – מחאות רחוב עשויות להתפרץ שוב.
אף שהסקרים עדיין מדווחים על אחוזי תמיכה גבוהים בפוטין לאחר הפעולות הצבאיות באוקראינה ובסוריה, הרוסים מצויים במתח בשל הצניחה הכלכלית המתמשכת. על פי נתוני הבנק המרכזי ברוסיה, התל"ג במדינה התכווץ בערך באחוז אחד ברבע הראשון של 2016, בהשוואה לשנה קודם לכן.
פוטין, שנראה כמי שמאמין שארה"ב ובעלות בריתה במערב לא רק מבקשים לערער את יציבות המשטר אלא לפרק לחלוטין את רוסיה, אינו לוקח סיכונים. אין ספק שהוא מתזמן את השלמת הארגון מחדש לפני הבחירות במדינה.
עד הבחירות לנשיאות ב-2018, המשמר הלאומי יגהץ כבר היטב את כל הפיתולים שלו. הוא יאחוז בסמכויות ובעוצמות הנחוצות להתמודד אל מול מזימה מערבית, ויוכל גם לעמוד בפני מחאה אלימה או קולנית במיוחד.
פעם נוספת, במקום ליברליזציה ופתיחות, משטרו של פוטין מסתגר, והאיש שיושב בראש המערכת נוטל לעצמו עוד ועוד סמכויות. המשמר הלאומי הוא מימוש חוסר האמון של פוטין במוסדות שנותרו ברוסיה: הוא חש בטוח יותר כשהוא מוקף בחבריו הישנים, ובשליטה על כוח הלוחמה המרכזי.
אקו"ם