מחקר: זיהום מתחבורה עשוי להוביל לאוטיזם
מתוצאות ראשוניות של מחקר ישראלי שבחן את גורמי הסיכון לאוטיזם בארץ, מתברר שחשיפה לרמות גבוהות של זיהום אוויר תחבורתי במהלך ההיריון, ובשנה הראשונה לחיים, מגדילה את הסיכון לאוטיזם. החוקרים: הסיכוי שהתוצאות שגויות – קטן
ממצאים ראשוניים מעידים על קשר בין זיהום האוויר בגלל התחבורה בישראל, לעלייה במקרים של אוטיזם בילדים שנחשפו לזיהום זה: בתוצאות ראשוניות של מחקר ישראלי הבוחן את גורמי הסיכון לאוטיזם בארץ, ובמסגרתו נבחן גם הקשר בינו ובין זיהום אוויר, הוצגו אתמול (ב') בכנס השנתי של הקרן לבריאות וסביבה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, ממצאים מדאיגים המעידים על קשר בין הדברים, ונשענים על מסד נתוני הביטוח הלאומי השותפים למחקר.עוד כותרות ב-nrg:
- ח"כ במחנה הציוני: לשקול את השעייתו של בוז'י הרצוג
- למרות סגירת "חרב": יותר דרוזים מתגייסים לצה"ל
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
החוקר הראשי, ד"ר רענן רז מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, סיפר לסוכנות הידיעות 'זווית' על המחקר המעמיק שנעשה כעת ונמצא בשלבי ניתוח סופיים. במחקר נבחנו נתונים על הופעת הפרעות הרצף האוטיסטי בילדים בישראל: "המזהם שבדקנו הוא חנקן דו-חמצני (NO2, nitrogen dioxide) שאליו אנחנו מתייחסים כאל סמן לזיהום אוויר תחבורתי, ושאפשר לבנות לגביו מודל אמין עבור אזור החוף המרכזי של ישראל בין אשדוד לנתניה".
"במסגרת המחקר אנחנו עובדים עם אנשי מינהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי, ובעזרתם פיתחנו בסיס נתונים בנושא אוטיזם", אמר ד"ר רז. "אנחנו מתמקדים בילדים שנולדו בשנים 2009-2005 באזור המודל שלנו. אוכלוסיית המחקר כוללת יותר מ-2,000 ילדים עם אוטיזם, ועוד מדגם של עשרות אלפי ילדים שההתפתחות שלהם תקינה".
למחקר שותפים למחקר הזה מומחים מהארץ וחו"ל ובהם ד"ר חגי לוין ועוזרת המחקר דנה קוסובסקי מהאוניברסיטה העברית, פרופ' מארק וייסקופף מאוניברסיטת הארוורד, אופיר פינטו מהמוסד לביטוח לאומי ופרופ' דוד ברודאי ויובל מהטכניון – מפתחי המודל להערכת החשיפה.
"היתרון בעבודה עם נתוני המוסד לביטוח לאומי הוא העובדה שכל מי שנולד בישראל או היגר אליה רשום בו, וכך יש גישה לנתונים בלתי מזוהים של כלל האוכלוסייה", אומר ד"ר רז. "מכיוון שהמוסד לביטוח לאומי משלם קצבת ילד נכה לכל ילד שאובחן לפי הדרישות, מזוהים אצלו כ-97 אחוז מהילדים על רצף האוטיזם".
לכל החדשות בזמן אמת - עקבו אחרינו בטוויטר:
Tweets by @nrgnewsil
לדברי ד"ר רז, "לאחר עבודה של כמה שנים יצרנו מסד נתונים ארצי לצורך מחקרי אוטיזם, ובאמצעות ניתוח זהיר ומציאת קשרים סטטיסטיים, תוך כדי מתן תשומת לב למשתנים רלוונטיים אחרים, אפשר לנסות לבודד גורמי סיכון להפרעה".
המודל שעליו נשענים החוקרים פותח בטכניון והוא משלב נתונים מתחנות ניטור, נתונים מטאורולוגיים, נתונים של צירי תחבורה ועוד. באמצעות מודל זה ניתן לקבל אומדני זיהום תחבורתי בכתובת מסוימת בכל תאריך נתון. "כשאנחנו משלבים את נתוני המודל עם כתובות ותאריכי הלידה בביטוח לאומי, אנחנו יכולים להעריך את החשיפה של כל ילד בתקופות רלוונטיות, מההיריון עד אחרי הלידה", אומר ד"ר רז. במקביל בוחן המחקר האם יש משתנים אחרים שיכולים להסביר את הקשרים, כמו גילאי ההורים ונתונים סוציו-אקונומיים שונים, ומנטרלים את השפעתם.
מתוצאות ביניים של המחקר מתברר שחשיפה לרמות גבוהות של זיהום אוויר תחבורתי במהלך ההיריון, ועוד יותר במהלך השנה הראשונה לחיים, מגדיל את הסיכון לאוטיזם. ד"ר רז מסייג את הדברים ומבהיר כי הממצאים טרם עברו בקרת עמיתים ואינם סופיים, אך הסיכוי שהמחקר יתברר כשגוי הינו קטן, זאת לאור מחקרים דומים אחרים שנערכו במדינות אחרות בעולם.
"מהנתונים אנחנו רואים קשר בין חשיפה לרמות גבוהות של זיהום אוויר תחבורתי במהלך ההיריון, ועוד יותר במהלך השנה הראשונה לחיים, לבין סיכון לאוטיזם", אומר ד"ר רז. "כלומר, מסתמן שככל שהילד חשוף יותר לזיהום אוויר תחבורתי, כך הסיכון לאוטיזם גבוה יותר, בנטרול המשתנים הרלוונטיים האחרים".
במחקר אחר שערך רז לצד קבוצת חוקרים נוספת באוניברסיטת הארוורד בארה"ב, ושהתפרסם במרס 2015 במגזין Environmental Health Perspective, נמצא שיש קשר סטטיסטי בין החשיפה לחלקיקים נשימים (PM - Particulate Matter) – שהם מדד אחר של זיהום אוויר – לבין הסיכון לאוטיזם, בעיקר בשליש האחרון של ההיריון.
מאיה פלח מצוות סוכנות 'זווית' מסבירה כי עד לפני 20 שנה בערך, אוטיזם היה שם של תסמונת נדירה. מאז חלה התפתחות דרמטית שהתחילה בהרחבת ההגדרה מלקות אחת למה שמכונה הרצף התקשורתי ("הספקטרום האוטיסטי" - י.ק), שאליו מקושרות שורה ארוכה של לקויות המצביעות על קושי ביצירת קשרים עם אנשים אחרים ובהבנת הסביבה. המודעות לבעיה עלתה, ובשנים האחרונות עלה מספרם של הילדים המאובחנים בישראל הסובלים מאוטיזם ל-1 מתוך כ-200.
בישראל ובעולם נערכו מחקרים רבים כדי להבין את הגורמים להתפתחות השונה של המוח במהלך ההיריון הגורמת לאוטיזם, וכרגע הסיבות העיקריות שבהן חושדים הן שינויים גנטיים מסוימים, גורמים הקשורים במהלך ההיריון והלידה כמו סוכרת היריונית, וחשיפות סביבתיות כימיות, ביולוגיות או פיזיקליות. הממצאים שנחשפים כעת מצביעים על מציאות מדאיגה שיש להתייחס אליה בכובד ראש.
אלה נווה, אפידמיולוגית סביבתית ומראשי המאבק בזיהום האוויר במפרץ חיפה, לא מופתעת מהממצאים הראשוניים: "מצאו קשר בין זיהום אוויר לאוטיזם בשנים קרובות לא רק מתחבורה אלא גם ממפעלים", אמרה נווה ל-nrg, "הקשר הזה כבר נצפה בעבר בעולם כתוצאה מנשימת חלקיקים שנוצרים בתהליכי שריפה וזה לא מפתיע שזיהום פוגע במוח.
"מקומם של מתכות שונות ומזהמים רעילים הוא לא במוח האנושי, כשהם מגיעים לשם הם גורמים נזקים. מומחים שהגיעו לארץ בחנו השפעות של מזהמים על המוח והתחום הזה נמצא במחקר מסיבי בעולם לאוו דווקא באוטיזם אלא גם בפגיעות מוחיות נוספות".
סימוכין למחקר ניתן גם למצוא בדו"ח איכות האוויר לשנת 2014, שפרסם המשרד לאיכות הסביבה בחודש ספטמבר האחרון, והצביע על התחבורה כגורם העיקרי לזיהום האוויר במרכזי הערים בארץ. עיקר החריגות שנרשמו הו בתחנה המרכזית בירושלים ובת"א.
הדו"ח שהציג לראשונה ניטור שנתי של חומרים רעילים ומסרטנים, ומפת מפגעי ריח, מבוסס על מדידות בלמעלה מ-100 תחנות ניטור ברחבי הארץ. תוצאותיו מצביעות על התחבורה כגורם העיקרי לזיהום אוויר במרכזי הערים. ב-14 נקודות דיגום נמצאו ריכוזים גבוהים של חומרים אורגניים נדיפים שהם תוצר של שריפת דלקים בתעשייה ובתחבורה.
מנגד, בדו"ח עלה כי על אף הנתונים הקשים והאשמה הברורה בזיהום האוויר בישראל, החל משנת 2002 ישנה ירידה קבועה בזיהום האוויר מתעשייה ותחבורה ובכל התחנות נמדדה ירידה בריכוזי חנקו דו חמצני בעקבות שיפור באיכות הדלקים ובהחמרה בתקני הפליטה של כלי רכב.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "במספר רב של מחקרים נמצא קשר בין זיהום אוויר תחבורתי למגוון רחב של מחלות לב וריאה, סרטן ועוד. איננו מכירים את התוצאות הראשוניות של המחקר החדש לגבי אוטיזם ופועלים במרץ לצמצום זיהום האוויר מתחבורה בכלל ומתחבורה ציבורית בפרט על מנת לצמצם את הנזקים הבריאותיים שגורם זיהום האוויר. בשנים האחרונות הוציא המשרד להגנת הסביבה הוראות לצמצום זיהום אוויר לכל חברות התחבורה הציבורית הפועלות בישראל. ההוראות קובעות יעדי פליטה מרביים, קובעות חובת שימוש באמצעי הנעה חלופיים, מחייבות הדממת מנועים בעת חניה ועוד. בהתאם להוראות, חברות התחבורה הציבורית החלו בגריטה של אוטובוסים ישנים, בהתקנת מסנני חלקיקים (המפחיתים כ-97 אחוז מהחלקיקים), וברכש של אמצעי הנעה חלופיים (אוטובוסים חשמליים ראשונים יגיעו לארץ בחודשים הקרובים)".
אקו"ם