פרשת הרצוג: האם עליו להשעות עצמו בעקבות החשדות?
משפטנים חלוקים בדעתם לגבי השאלה, האם על יו"ר האופוזיציה להשעות את עצמו במקרה שתיפתח חקירה נגדו. האם מדובר בנורמה מחייבת, כפי שקורה בצה"ל, או בכלי ניגוח שישמש יריבים פוליטיים: "מאד קל בישראל לבסס חשד שיוביל לחקירה"
החקירות המשטרתיות כנגד שר הפנים אריה דרעי וח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, אינם הפעם הראשונה ששני אישי הציבור האלו מתמודדים עם המשטרה ועם היועץ המשפטי לממשלה. כמו כן בשנים האחרונות ראינו מצעד גדול של נחקרים מגיע לחדרי החקירות ישר מהכנסת או מלשכת ראש העיר. נשאלת השאלה האם בישראל ראוי לכפות על איש ציבור שישעה את עצמו, ולו זמנית, כשיש חקירה משטרתית נגדו או שיש בכך פגיעה קשה בחזקת החפות שלו.- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ח"כ בן ראובן: לשקול את השעייתו של הרצוג
השופט בדימוס שלי טימן, סבור כי בישראל יש בעיה מבחינת התרבות השלטונית ולכן יש לקבוע בחוק נורמה שאיש ציבור בחקירה חייב להשעות את עצמו זמנית. "בישראל אין את הנורמה שקיימת במדינות נאורות במערב לפיה כשאתה נחקר או עובר עברה אז אתה מניח את המפתחות. בישראל יש חברי כנסת ועוד אישי ציבור שגם אחרי שהורשעו נלחמו שלא יוטל עליהם קלון, כדי שיוכלו להמשיך להתמודד. זו תופעה שמחייבת התערבות.
"כמו שבצה"ל ברגע שיש טענות כנגד תת אלוף אופק בוכריס הוא הושעה עד סוף החקירה, אז ככה גם בכלל המערכת צריכה להתקיים אפשרות של השעייה זמנית. השעייה כזו תאפשר לאדם להתמודד על חזקת החפות שלו ולא תפגע בו בצורה קריטית, כי הוא יוכל אם יזוכה לחזור לחיים הציבוריים שלו. כלומר המצב כפי שהוא היום פשוט לא ייתכן. לא יכול להיות שהיועץ המשפטי לממשלה צריך לפנות לכנסת כדי להסיר חסינות של ח"כ ואז יש מאבק בינו לבין חברי הכנסת. צריך לכפות על אנשים השעיה זמנית".
מנגד פרופסור אורן גזל-אייל, ראש המרכז לחקר פשיעה משפט וחברה באוניברסיטת חיפה, מתנגד בתקיפות לדרישה כי ראש מפלגה או חבר כנסת ישעה את עצמו ברגע שנפתחת כנגדו חקירה. לדבריו מדובר בפגיעה קשה מאד בחזקת החפות. גישה כזו עלולה לעודד שימוש ציני בתלונות למשטרה לצרכים פוליטיים.
"כדי לפתוח בחקירה צריך רק 'חשד סביר' ומדובר ברף נמוך מאד מאד", אומר גזל-אייל. חשד סביר קיים גם כאשר הסיכוי שבוצעה עבירה אינו גבוה. המשטרה מחויבת לחקור גם אם היא חושבת שהראיות שיש לה בשלב הראשוני חלשות. לכן, ברוב המקרים החקירות מסתיימות בלא כלום.
לכל החדשות בזמן אמת - עקבו אחרינו בטוויטר:
Tweets by @nrgnewsil
"אם נדרוש התפטרות מכל איש ציבור שנחקר במשטרה, נפגע באותם אנשים הרבה מעבר לנדרש. ניתן להמתין לשלב שבו הפרקליטות מגיעה למסקנה שיש ראיות לכאורה - שלב ההגשה של כתב האישום - לפני שמעלים דרישה כזו.
"אני רוצה להזכיר שגם לאחר שמוגש כתב אישום, האדם בחזקת חף מפשע", הוסיף הפרוספור, "כתב אישום מלמד רק שהפרקליטות חושבת שיש סיכוי סביר לגבש הרשעה. כבר משקבענו ששר צריך להתפטר לאחר שהוגש נגדו כתב אישום פגענו בחזקת החפות. אבל לפחות כשיש כתב אישום אנחנו יודעים שמישהו בפרקליטות הגיע למסקנה שיש סיכוי סביר להרשעה. לבסס חשד שיובל לפתיחה בחקירה קל הרבה יותר, ואם די יהיה בחשד כדי לחייב אדם לפרוש, הגשת תלונה תהפוך לכלי ניגוח פוליטי נפלא. לכן לדעתי מדובר ברעיון רע מאד".
השופט בדימוס הרן פיינשטין יוצא אף הוא כנגד הרצון להשעות חברי כנסת כשיש נגדם חקירה. "צריך לזכור שכל עוד אדם לא הורשע הוא חף מפשע. לא מעניין אותי מה הציבור, קרי עשרה עיתונאי משפט, אומר. האדם זכאי".
"מה יהיה אם הוא יושעה ואז יתברר שהחקירה היא עורבא פרח? מי יחזיר לו את הזמן הזה? לכן לדעתי מלכתחילה אדם צריך להמשיך לכהן לגמרי, עד מצב שהוא יורשע. גם כתב אישום זה לא כל כך הרבה כי לא תמיד הראיות ממשיות אבל זה ניחא. ואם נתמקד בבוז'י הרצוג אז לדעתי צריך לסגור נגדו את התיק. אני קורא ליועמ"ש לרדת ממנו".
"אני אדם חילוני אבל כאן חז"ל צדקו שאמרו כי לא ממנים פרנס על הציבור אם אין לו קופת שרצים מאחוריו. האם החוקרים שחוקרים אותו תמיד שלמו ועד הבית? האם הם תמיד נסעו 90 קמ"ש בכביש או לא עישנו איפה שאסור? אז שיפסיקו לבלבל את המוח זה ממש כאן נקמנות לשמה כנגדו".
בסיום דבריו ציין השפוט בדימוס פיינשטיין כי הפנייה בזה אל תחום המשפט מוטעית מלכתחילה. "מי שצריכים לעסוק בשאלות האלו הם חוקרים של מדעי המדינה ולא משפטנים בכלל, אלו נושאים שלא קשורים למשפט. האדם חף מפשע כל עוד שהוא לא הורשע".
אקו"ם