ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

סמוטריץ': "רוב מוחלט בימין תומך בעמדה שהצגתי"

ח"כ בצלאל סמוטריץ' דבק בעמדתו ביחס לערבים, מתקשה לסלוח ליעלון, משוכנע ש'תקומה' מייצגת קול חשוב בציבור, ולא עובד אצל אף אחד - גם לא אצל מנהיגי מפלגתו. "מי שקרא לי 'גזען' עשה נזק גדול למפלגה יותר ממני"

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי מסתובב במסדרונות הכנסת וחש תסכול עמוק. בימים אלו הוא מציין שנה להשבעתו, אך את עיקר פעילותו בכנסת כלל לא מכירים. כשהוא רוצה להביע עמדה ביחס לשאלה אם יולדת יהודייה ויולדת ערבייה צריכות לשהות באותו חדר, מיד יוצמד אליו מיקרופון.

עוד כותרות ב-nrg:
- רה"מ אוקראינה החדש: יהודי, ידיד ישראל
- 'סמרטוט ביד': לוח הכפל החריג שחולק לתלמידות
 - כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

לעומת זאת, כשביקר השבוע בכפר השיקומי 'עלה נגב' לאחר שדאג לתקציב של מיליון שקלים למקום, איש לא שמע ולא ראה. כשהוא עוסק באינטנסיביות בחקיקת חוק שמאפשר להורים שאיבדו את ילדיהם להמשיך לעבוד גם לאחר גיל הפנסיה, כדי למנוע מהם לשקוע באבל ובשכול, סביר להניח שלא תקראו על כך מילה באתרי האינטרנט. אך כשהוא קידם את החוק להסדרת החטיבה להתיישבות, מטרה קלה ומועדפת לניגוח מצד כלי התקשורת, שמעתם גם שמעתם על כך.
 
היבול של סמוטריץ' בתום שנתו הראשונה כמחוקק מרשים על פי כל קנה מידה. לא פחות משמונה הצעות חוק שהגיש קיבלו את אישור ועדת השרים לחקיקה. בכך הפך הח"כ הצעיר, יחד עם עמיתו משה גפני, למי שמחזיק במספר הגבוה ביותר של הצעות חוק שאושרו בוועדה המדוברת. למי שאינו בקי בתהליך הפרלמנטרי, נזכיר כי כדי לאשר הצעת חוק בוועדת שרים לחקיקה נדרשת לא מעט עבודה סיזיפית מאחורי הקלעים - מו"מ מול משרדי הממשלה, דיאלוג עם שרי הוועדה, תיאום מול פקידי משרד המשפטים ועוד.

ובכל זאת, את רוב תשומת הלב מקבל סמוטריץ' כשהוא משחרר לאוויר אמירה שנויה במחלוקת, כמו זו שעסקה בחאפלות של הערבים בחדרי הלידה. נפגשנו איתו ימים ספורים לאחר הסערה, לשיחה על המסקנות שהפיק מהמהומה התקשורתית. גם היחסים הטעונים עם יו"ר מפלגתו נפתלי בנט, שמיהר להתנער מדבריו בסוגיית היולדות, עלו על השולחן, וכך גם עתיד הקואליציה והשינויים שנדרשים לדעתו בבית המשפט העליון. וכן, גם פעילותו הפרלמנטרית המשובחת והיעילה הייתה חלק מהשיחה הזאת.

אם יש דבר שמסוגל להטריף את סמוטריץ' בפרשת היולדות הערביות והיהודיות, זוהי הכנסת המילה 'גזענות'. למי שתהה אם הוא מתחרט על הדברים שאמר, התשובה היא לאו מוחלט. מקסימום הוא היה מנסח קצת אחרת את הציוץ בטוויטר שהחל את המהומה, אבל לא מעבר לכך.

"האמירה שלי הייתה סופר-לגיטימית", הוא מצהיר, "והיא הכי רחוקה מגזענות. עדר המגנים התחיל בתקשורת הכללית, כחלק מרצון לעשות לי דה-לגיטימציה כחבר כנסת וכבן אדם. יכול להיות שהיום הייתי מנסח אחרת את הציוץ, אבל לא את המהות. הייתי כותב את זה יותר ענייני ופחות מתריס. אולי האמירה שהתינוק ירצח את הבן שלי בעוד עשרים שנה לא הייתה מופיעה".

לסמוטריץ' אין ספק שהוא מייצג ציבור גדול שחושב כמותו בעניין הזה. "יצאתי להגנת עשרות אלפי נשים, וגם להגנת אותם רופאים ואחיות שפועלים בשכל ישר והבינו ללבם של אזרחים ישראלים שחשים רגשות שליליים כלפי האוכלוסייה הערבית, שזכתה בהם ביושר", הוא מוסיף בהתרגשות, ומבקש להרחיב על התחושות של אזרחים רבים כלפי ערביי ישראל.
 

"זה נע בין פחד, חשש ורתיעה, עד לסלידה וניכור. וזה הכי טבעי בעולם. ערביי ישראל רכשו בזכות מלאה את היחס השלילי של החברה הישראלית, בהזדהות שלהם ושל ההנהגה שלהם עם הטרור שמופעל כאן עשרות שנים נגד חיילי צה"ל ומדינת ישראל".

לעזרתו הוא מגייס אמירה של חבר כנסת אחר שנאמרה באותו שבוע, והסעירה לא פחות את המערכת הפוליטית. "אנחנו מדברים על אותו שבוע שבו הנציג הכי מתון של הערבים בכנסת, זוהיר בהלול, מסרב להגדיר מחבל ככזה ולגנות אותו", הוא מזכיר. "אז מה אתה רוצה שירגיש אזרח נורמלי במדינת ישראל כלפי ערבים? זאת לא גזענות. גזענות זה לשנוא את האחר כי הוא אחר, לשנוא ערבי כי הוא ערבי. אם אני לא אוהב מישהו כי הוא נלחם בי או מזדהה עם מי שנלחם בי, זו לא גזענות. זה רגש טבעי ובריא של אדם שאוהב את אוהביו ושונא את שונאיו".
 

אתה לא עושה הכללה לא מוצדקת לכל ערביי ישראל?
"ממש לא. לצערי כל הסקרים מלמדים שרוב אוכלוסיית ערביי ישראל תומכת בנרטיב הפלסטיני. מי שמניף דגלי אש"ף במשחקי כדורגל ובוחר פעם אחר פעם את הנציגות הערבית בכנסת, שהיא בוודאי תומכת טרור בגלוי, שלא יתפלא שהחברה הישראלית לא אוהבת אותו. כשאמרתי שאשתי לא רוצה לשבת ליד יולדת ערבייה, אין לי מושג מי תהיה ליד אשתי, אבל התחושות הן בהחלט תחושות קולקטיביות. יש כאן יותר ממאה שנים של מלחמה על זכותנו לחיות במדינה יהודית בארץ ישראל. לצערי ערביי ישראל, למרות שהם הרבה שנים מחוץ למעגל המלחמה, בפועל תופסים בה צד ולא את הצד הנכון".

רבות דובר בשבוע האחרון על הנזק הפוליטי שאולי נגרם (ואולי לא) לבית היהודי בעקבות הסערה המדוברת. לסמוטריץ' אין ספק שהמפלגה לא ניזוקה, ואם כבר נגרם נזק, לדעתו הוא נובע דווקא מהתגובה של יו"ר מפלגתו נפתלי בנט, שאותה הוא מגדיר היסטרית. "אני אומר את האמת שלי. בשביל זה באתי לכנסת, ויכול להיות שבעניין הזה אני שונה מפוליטיקאים אחרים. אני לא מסתכל מה הציבור חושב ואז מדבר. מנהיג הוא אדם שיש לו אמת והוא מביא אליה את הציבור, ולא להפך". העקיצה לעבר בנט ברורה. בהמשך היא אף תתחדד ותהפוך לביקורת של ממש.

"בפועל אני לא חושב שזה מזיק למפלגה", הוא מוסיף. "כל הסקרים שהתפרסמו מאז מלמדים על רוב מובהק בימין ובציבור הדתי שתומך בעמדה שהצגתי. וזה כשהשאלה בסקרים הייתה שאלה רעה מאוד - שאלו 'האם אתה בעד הפרדה בבתי חולים'. אני מעולם לא תמכתי בהפרדה בבתי חולים כמדיניות מוצהרת, אלא רק כפרקטיקה שמאפשרת למי שרוצה בשקט לקבל את זה.
 

לא ביקשתי שלטים בבתי חולים שידברו על יהודים וערבים. יש בבתי חולים שכל ישר גם בהקשרים אחרים כשמתאימים אנשים בשיבוץ, וכדי שיהיה יותר נוח מפרידים דתיים וחילונים כדי למנוע אי-נעימות בשבת. זה שכל ישר. אם זה קיים (חדרים נפרדים לערביות וליהודיות, ז"ק), כנראה שיש לזה ביקוש גדול. בעיקרון זה כבר קיים, אבל גם בהיבט הלאומי זה הגיוני ומתבקש. כל מה שעשיתי היה להביע הבנה והזדהות עם מי שמבקש את זה".

איך זה שגם בנט וגם אורי אריאל יצאו נגדך? זה לא גורם לך לעצור ולחשוב?
"אני לא עובד אצל אף אחד מהם. ההיסטריה שבה הגיבו לזה גם אצלנו במפלגה נובעת מחוסר ביטחון עצמי. ברגע שהתחיל כזה בלגן בתקשורת ובשמאל, אנשים נלחצו וישר רצו לגנות. אני חושב שבסופו של דבר הריצה האוטומטית ליישר קו עם הביקורת, עד כדי להאשים אותי בגזענות מצד חבריי שיודעים יפה מאוד שזו לא אמירה גזענית, גורמת נזק הרבה יותר גדול מהאמירה עצמה, גם לשיטת מי שחושב שהיא גרמה נזק. התבהלה, מילה יפה שנפתלי בנט אוהב, שאחזה גם בנו, משחקת לידיים של אותם גורמים שרוצים לתקוף אותנו רק כי זה אנחנו, ולא משנה אם זה נפתלי או אני".

כשמנסים להבין אם יש בלבו אמפתיה כלפי שר הביטחון יעלון, ולו רק בשל העובדה ששניהם עברו בליץ אישי שלילי בתקופה האחרונה, הוא ממהר להתנער מההשוואה. סמוטריץ' אינו חש טיפת הבנה למצבו של יעלון. "בוגי, בהתקרבנות שלו בשבוע האחרון, זעק את זעקת הקוזק הנגזל", הוא משיב מיד.

"כל מי שמכיר אותו יודע שהוא פוליטיקאי כוחני, מפא"יניק קלאסי, שלא סופר אף אחד. בנט צריך להתעמת עם בוגי בנאומים במכון למחקרי ביטחון לאומי, כי אי אפשר לנהל איתו דיאלוג אמיתי במקומות שנועדו לכך. לא עניין אותו ההסכם הקואליציוני שנתן לבית היהודי סגן שר עם אחריות על המנהל האזרחי. לא עניינה אותו ההתנגדות של הבית היהודי והחרדים לסגירת מדור תודעה יהודית בצבא. כך גם שלל ההתבטאויות האלימות והמסיתות שלו נגד מי שחושב אחרת ממנו, כמו 'ראשי כנופיות', 'פורעי חוק' ו'עבריינים'. אז שלא יבוא בטענות עכשיו כשמעבירים עליו ביקורת. אם יש מישהו אלים ודורסני זה בוגי, לא אנחנו".

ואחרי המטח המקדים, גם סמוטריץ' מודה כי בניגוד להאשמות המוטחות ביעלון, אין ספק שמדובר באיש ימין. "הביקורת לא סותרת את העובדה שיש דברים שבהם הוא בסדר גמור", הוא מסביר. "ברור שהעמדה הבסיסית שלו היא ימנית, ועדיין יש לנו ויכוחים רבים - איך צריך להילחם בטרור, איך צריך להתנהל מול ההתיישבות ביו"ש ומול הבנייה הלא חוקית של הפלסטינים, ובזה הוא רחוק מלהתחשב בשותפיו לקואליציה. ככה לא מנהלים קואליציה".
 

תאמינו או לא, אבל השנה האחרונה גרמה לסמוטריץ' להעריך יותר את עבודת הפקידים במשרד המשפטים, וגם להפך - חלקם הופתעו מהיכולת להגיע איתו לסיכומים ואף למדו לרחוש כבוד לח"כ התזזיתי. לא מעט מהחוקים שמקדם סמוטריץ' דורשים יחסי עבודה צמודים עמם. חלק גדול מהקרדיט לתהליך הוא מעניק למי שעומדת בראש המשרד.

שקד הבהירה לא פעם לאנשים שתחתיה, שאם לא יגיעו להבנות עם חברה למפלגה, הצעות החוק פרי יוזמתו יעברו כמו שהן. כך קרה עם חוק העמותות, המכונה גם חוק השקיפות, שהגיש במקור סמוטריץ' והפך בהמשך להצעת חוק ממשלתית של משרד המשפטים עצמו, בנוסח מרוכך יותר. תהליך דומה עבר על הצעת החוק שמבקשת לחייב שופטים, פרקליטים בכירים וגורמים בכירים אחרים בשירות המדינה בהגשת הצהרות הון מטעמם, בדיוק כפי שמחויבים בכך נבחרי הציבור. בתחילה סירבו במשרד המשפטים לאפשר להצעה להתקדם.

אך לאחר שהבינו כי השרה שקד תומכת ברעיון, יישרו קו ונכנסו למו"מ עם סמוטריץ' בנושא. "שקד חידשה חידוש. לא פעם היא מצביעה בניגוד לעמדת אנשי משרדה. הגורם המקצועי אמנם מייעץ לשר, אבל השר הוא שמקבל את ההחלטה. כאן משרד המשפטים הבין מהר מאוד שהוא לא יכול להתנגד, כי זה חוק של מלחמה בשחיתות".

לרבים בתקשורת ובאופוזיציה היה נוח לנפנף בזמנו במיליון השקלים שסמוטריץ' דאג להעביר, במסגרת הכספים הפוליטיים, לקרן לשמירת שטחים פתוחים ביהודה ושומרון. את העבודה שעשה מאחורי הקלעים כדי לדאוג להכרה בנוער ציוני-דתי בסיכון ולתקצוב התחום, הם פחות העדיפו להזכיר. גם לא את שני מיליון השקלים שדאג להעביר לפרויקט פיתוח מנהיגות בקהילה האתיופית, או את מיליון השקלים לטובת הכפר השיקומי 'עלה נגב'. עוד עלולה לצאת בטעות מילת פרגון לח"כ השנוי במחלוקת, ואת זה מעטים בתקשורת יהיו מוכנים לעשות.
 

תקומה והבית היהודי ירוצו יחד גם בבחירות הבאות?
"זה לא עניין של תקומה והבית היהודי. זה קשור לציונות הדתית שמורכבת מעמדות כאלו ועמדות כאלו. היא חייבת להיות מסוגלת להכיל את כל הדעות האלו במסגרת אחת. אחדות המחנה היא ערך עליון. הציבור לא יסלח למי שיפלג שוב את הציונות הדתית ואת מחנה הימין בכלל. אני מעריך מאוד את נפתלי ומכבד את דעותיו, ואני בטוח שהוא מכבד את דעותיי ומאמין שיש להן מקום בבית הגדול של הציונות הדתית".

יש מי שטוען שבנט לא סובל כמעט כל מילה שיוצאת לך מהפה. מה אתה אומר?
"אני ביחסים מצוינים עם נפתלי גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית. אני חושב שהוא יגיד לך שאני מביא אלקטורט חשוב מאוד בציונות הדתית. הוא מבין שאני תורם למפלגה. זה לא אומר שהוא אוהב את 'תקומה' כמסגרת פוליטית, אבל הוא יצטרך להשלים עם קיומה כי הציבור לא יסלח למי שינסה לפלג את הציונות הדתית. מי שטוען שנפתלי רואה בי נזק למפלגה, חושב גם שכדי להיות מפלגת שלטון צריך לקחת את המפלגה למרכז. אני חושב שלמפלגת שלטון צריך להיות עמוד שדרה אידיאולוגי ברור אבל רחב. פערי הדעות בליכוד הרבה יותר גדולים מאצלנו. מפלגת שלטון צריכה להיות מסוגלת להכיל גם וגם".
 

אתה מגדיר את הבית היהודי כמפלגת שלטון?
"זה לא יקרה מחר בבוקר. אנחנו נהיה מפלגת שלטון ביום שבו עם ישראל יזדהה עם הערכים שלנו. הדרך להיות מפלגת שלטון היא להביא את עם ישראל לערכים שלנו, ולא להתפרק מהערכים שלנו כדי להתקרב לעם ישראל. לקרב אותם לתורה, ולא לקרב את התורה אליהם".

אפרופו ענייני תורה, אנחנו מנסים להתסיס אותו ושואלים אם הוא לא מרגיש שהעמדות שהוא מביע בנושאי דת ומדינה הם סוג של התבטלות בפני החרדים. "אולי הם מתבטלים בפניי?" הוא מחזיר בשאלה. "אני פשוט מסכים איתם. אני מאוד רוצה לחזק את הרבנות הראשית. אני מאוד רוצה שבנושאים עקרוניים, כמו גיור, תהיה לנו דעה אחת. אני רוצה את הרבנות הראשית משתי סיבות - מהותית וטקטית.

קודם כול, לא יכול להיות שלא יהיה למדינה ביטוי ממלכתי של הצד היהודי שלה. בחלק הפרקטי, אם לא תהיה סמכות רבנית אחת אנחנו נהפוך לקהילות נפרדות. ברגע שאתה מפריד בנושאי נישואין, גירושין וגיור, אתה הופך אותנו לקהילות שצריכות לנהל ספרי יוחסין ושלא מתחתנות זו עם זו. הערובה שלנו להישאר עם אחד היא שאנחנו מקבלים על עצמנו מערכת כללים אחידה ומוסכמת".

סמוטריץ' מציב למפלגה ולמגזר הדתי-לאומי יעד שאפתני, כזה שהמפלגה נכשלה בו לפני שלוש שנים. "אני רוצה לכבוש את הרבנות הראשית בקדנציה הבאה", הוא מכריז. "אם הרב סתיו לא היה מתמודד בפעם הקודמת, היו לנו היום את הרב אריאל ואת הרב עמאר כרבנים ראשיים. הביקורת שלי כלפי רבני צוהר היא שהם שופכים את התינוק עם המים. הם אשמים בחלק גדול מהדה-לגיטימציה של הרבנות הראשית. הם היו יכולים לעשות את כל מה שהם עושים היום גם בלי לתקוף. מה אתה מתפלא שאנשים בורחים מהרבנות? מנהלים קמפיין עשר שנים נגד הרבנות, ואז אתה מתפלא?"
 

בכל מה שקשור למערכת המשפט ולבית המשפט העליון, חוץ מהבעת ביקורת קשה לא נראה שאתם עושים משהו.
"הבעיה בקואליציה הזו היא כחלון. אלמלא ההתנגדות הלא ברורה שלו, יכולנו להעביר רפורמות משמעותיות בנושא הזה. אבל בסוף אנחנו חיים בעולם המצוי, שבו סיעת 'כולנו' אכן מתנגדת לחלק גדול מהרפורמות, ולכן אנחנו נדרשים להתקדם בקצב איטי יותר. אבל בהחלט קורים דברים בתחום הזה. אנחנו הולכים להעביר חוק שיבטל את הרוב המיוחד הדרוש היום בוועדה למינוי שופטים. הקואליציה רוצה להעביר אותו, ואני מקווה שנצליח לשכנע את סיעת 'כולנו' שנכון להעביר אותו. זה קורה לקראת מינוי של ארבעה שופטים בעליון. צריך לזכור שאיילת כבר מינתה מאה שופטים בערכאות הנמוכות, שזה כמעט חמישית מכל השופטים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg