האינתיפאדה דעכה. האם היא הסתיימה?

מהן סיבות לכך שהתשובה היא חיובית, ואילו נימוקים הפוכים ניתן להביא: האם מוקדם לסכם את גל הטרור? הטור השבועי של עמיר רפפורט

 IsraelDefense

הנתונים ברורים: לפחות על פי כמות הפיגועים, גל הטרור שהתחיל באוקטובר 2015 כמעט ונבלם. נכון ליום רביעי האחרון, החצי הראשון של חודש אפריל הסתיים ללא הרוגים ועם כמות מזערית של שלושה פיגועים שמוגדרים על ידי מערכת הביטחון כ"חמורים" .

ובכל זאת, במערכת הביטחון לא ממהרים להכריז על סיומו של גל הטרור שזכה בתקשורת לכינוי "אינתיפאדת היחידים" (שם זמני). מדוע? הנה כמה סיבות טובות למסקנה שגל הטרור דווקא כן נמצא מאחורינו, וכמה נימוקים אחרים (טובים לא פחות) למסקנה ההפוכה, שמוקדם לסכם את ה"גל".

למה כן? 5 סיבות למסקנה שגל הטרור הסתיים

סטטיסטיקה: המספרים מספרים סיפור ברור של דעיכת האינתיפאדה. הציג אותם ביום ראשון האחרון גם ש', ראש חטיבת המחקר בשב"כ, בפני שרי הממשלה. ש' סיפר כי בחודש אוקטובר 2015 היו לא פחות מ-78 פיגועים שנחשבים מבחינת מערכת הביטחון כקשים, בגלל שהם בוצעו באמצעות סכין או נשק חם. במרס המספר ירד ל-20 ומתחילת חודש אפריל, כאמור, כמעט שלא היו פיגועים. בהתאם, מספר ההרוגים צנח. מתוך 29 אזרחים ישראלים ו-4 זרים שנהרגו מאז אוקטובר, רק אחד קיפח את חייו בחודש וחצי האחרון, בפיגוע ביפו בתחילת חודש מרס. אלה לא מספרים של "אינתיפאדה".

התנהלות אבו מאזן, הירידה בהסתה ושיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית:

לעומת האינתיפאדה הראשונה והשנייה, גל הטרור שהתחיל בחודש אוקטובר שונה בכך שהוא אינו נהנה מתמיכה וגיבוי של ההנהגה הפלסטינית. תנועת התנזים של הפתח, שנשלחה על ידי יאסר ערפאת להצית את האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, אינה מעורבת מאז אוקטובר בשום פיגוע. לכן, הפרות הסדר הן זעירות לעומת העבר: עשרות או מאות בודדות של אנשים משתתפים בהפרות סדר לכל היותר, לעומת עשרות אלפי מתקהלים בהתפרעויות הגדולות של האינתיפאדה הראשונה והשנייה.

יתירה מכך, רוב הציבור הפלסטיני, גם לפי הסקירה של ש', אינו מעורב בגל הטרור. אישורי העבודה של פלסטינים בישראל לא פחתו. רוב הציבור הפלסטיני סבור שגל אלימות מחודש לא יוביל אותו לשום מקום טוב, לפי הניתוח הישראלי.

ולא פחות חשוב מכך: ההסתה מצד אבו מאזן ושאר בכירי הרשות הפלסטינית פסקה כמעט לחלוטין. התיאום  עם כוחות הביטחון של הרשות מתבצע ברמה גבוהה ביותר. מבחינת הפלסטינים, זה לא קורה בשל אהבת ישראל אלא בשל שנאת החמאס. בראשם של ראשי הפתח ביהודה ושומרון עדיין צרובים אירועי ההפיכה של החמאס ברצועת עזה, שבמהלכה הושלכו אל מותם מגגות של בניינים רבי קומות עשרות מעמיתיהם. עכשיו, הם יעשו הכול שהחמאס לא ישתלט גם על ה"גדה".

הר הבית לא בכותרות: זה, להערכת רבים במערכת הביטחון, הכי חשוב: מגעים בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית, ועצירת הביקורים של פוליטיקאים ישראלים בהר הבית, הצליחו להוריד את ההר מהשיח המוסלמי. זה חשוב, משום שהתסיסה בסוף הקיץ שעבר החלה לנוכח סערה רגשית בציבור הפלסטיני, עקב הטענה שישראל עומדת לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית (שמועות על מה שיכול לקרות בהר הבית  הביאו לאינספור התפרצויות אלימות לאורך ההיסטוריה, כולל אפילו מרד בר כוכבא ומאורעות תרפ"ט).

כדי להנמיך את גובה הלהבות בגל האלימות האחרון, נעשה מאמץ עצום של כל הצדדים להוריד את הנושא מהכותרות ולשכנע שישראל אינה זוממת שום שינוי בהר. נראה, שהמאמץ הזה הצליח.

סיכול ישראלי מוצלח: בשב"כ תולים את הסיבה העיקרית לירידה בהיקף הטרור לסיכול, כמובן. הרחק מהחיים הכמעט שגרתיים במרכז הארץ, בוצע בחודשים האחרונים על ידי השירות, על ידי צה"ל ועל ידי המשטרה אלפי פעולות מעצר שכוונו כנגד חוליות טרור מסוכנות כמו אלה שביצעו את הפיגועים החוזרים ונשנים בשער שכם וגם כנגד פעילים נלהבים של ה"אינתיפאדה" שהתסיסו לאלימות בפוסטים בפייסבוק.

ובמצב שבו ממרבית שטחי יהודה ושומרון מוקפים בגדר, וכאשר שצה"ל פועל ללא הפרעה בכל מרכזי הערים הפלסטיניות -היכולת להוציא פיגועים משמעותיים בשטחי ישראל מאוד יורדת. ראש אגף המחקר של השב"כ טען בהופעתו בפני שרי הממשלה כי גם הריסת בתי המחבלים תרמה תרומה משמעותית להרתעה הישראלית ולירידה בכמות הפיגועים.

היו דברים מעולם: יכול להיות שבכלל היה מוקדם להתייחס לגל הטרור האחרון כאל אינתיפאדה, מלכתחילה. סא"ל (מיל') גדעון מיטשניק, שהיה ראש ענף היסטוריה של אגף המודיעין בצה"ל, מזכיר כי היו בעבר לא מעט גלי טרור חמורים שלא זכו לתואר המחייב "אינתיפאדה". אחד מהם, למשל - גל הסכינאות ששטף את רחובות ישראל בשנים 1991-2 - אפילו מזכיר מאוד באופיו ובאורכו את גל הטרור האחרון. האם ההיסטוריה חזרה על עצמה?

למה לא סוף האינתיפאדה?

גאות ושפל, היו דברים מעולם: התקדימים ההיסטוריים יכולים להוביל גם למסקנה ההפוכה -ששיאו של גל הטרור עוד נמצא דווקא לפנינו. למשל, אפשר להיזכר בשקט הכמעט מוחלט שהשתרר בשנת 2001, לאחר חודשים ספורים של האינתיפאדה השנייה. גל הטרור אז התחדש בעקבות חיסול אח ממנהיגי הפתח, ראיד כרמי, שאירע בטול כרם. כשהתחדשו הפיגועים, איש לא זכר את תקופת השקט.

ככלל, האינתיפאדה השנייה כונתה בצה"ל אירועי "גאות ושפל", משום שבשנה הראשונה אחרי כל כמה שבועות של פיגועים הגיע תקופה של שקט יחי וחוזר חלילה. לבסוף התפרץ גל קשה של פיגועי התאבדות, שדעך רק בעקבות מבצע "חומת מגן".

אבו מאזן יפרוש?: ההתנהלות של הרשות הפלסטינית היא במידה רבה הפכפכה. כמו שההסתה פחתה בשבועות האחרונים היא יכולה להתחדש במלוא עוזה. ויש אפילו תסריט מלחיץ יותר מבחינת מערכת הביטחון: שאבו מאזן יודיע ש"נמאס לו" ויחליט לפרוש מההנהגה של הרשות הפלסטינית, תוך האשמות קשות כלפי ישראל, שאינה מוכנה לחדש את המו"מ המדיני. במקרה כזה, חילופי ההנהגה עלולים להיות מלווים בהתפרצות אלימה מחודשת, על פי כמה תסריטים.

מוטיבציה גבוהה לפיגועים: צריך לזכור, כי האירועים ביהודה ושומרון אינם מתרחשים בחלל ריק. מבחינת רבות, הם שואבים הראה ממלחמות דאעש, ומושפעים מהכאוס האזורי, שנותן את אותותיו גם בפיגועים באירופה.

ההשראה הזאת תמשיך ללבות את האש גם בשטחים. יתירה מכך, ש' מהשב"כ אמר בסקירתו בממשלה השבוע, כי המוטיבציה של החמאס לבצע פיגועי התאבדות  וחטיפה נמצאת כיום בשיאה, כדי לחפות על הירידה בהיקף הפיגועים וכדי לאתגר את הרשות הפלסטינית.

כך, רק בשנה האחרונה סוכלו עשרות רבות של פיגועים מתוכננים כאלה. זה מצב שונה מאשר השנים 20015-2015, שבהם החמאס לא התכוון לבצע פיגועי התאבדות בשטח ישראל.

עזה תחילה: הרעה עלולה לבוא לא רק מיהודה ושומרון. החמאס בעזה לא ויתר אפילו למשך יום אחד על תכניותיו לייצר מערך רקטות מאיים על ישראל.

אז רק השבועות הקרובים יכריעו האם הגיע הזמן לסכם את גל הטרור שפרץ באוקטובר 2015. או שלא.