סרביה קרועה: האיחוד האירופי או רוסיה?
חלק מרכזי מהדיון על הבחירות במדינה סובב את השאלה לאן לקחת את מדיניות החוץ של בלגרד. רבים מהתושבים זוכרים בערגה את התמיכה הרוסית, אחרים מאשימים את מוסקבה באחריות למלחמה שהרסה את הכלכלה המקומית
בקצהו של רחוב עמוס, המרוחק שעה נסיעה מבלגרד, אחרי שחולפים על פני דלתות של בתי קפה, חנויות בגדים בהנחה ודוכני מכירה של טלפונים סלולריים מיד שנייה, אמנים במוזיאון שעווה זעיר עבדו יומם וליל כבר חודשיים בשביל להשלים יצירת מחווה לוולדימיר פוטין.עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- בריטניה נגד דאעש? המתקפות כמעט פסקו
- "ג'ון הג'יהאדיסט הפך לכתם שמן אחרי החיסול"
- 3 מיליון סינים החלו לעקוב אחרי סטיבן הוקינג
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
דמותו של הנשיא תוצב ליד דגל של המפלגה הקומוניסטית מיוגוסלביה ותצוגה מרשימה של ידוענים מקומיים כגון סלובודן מילושביץ' ויוסיף ברוז טיטו, וזאת הודות לתמיכה של פוטין בהתנגדותה של סרביה לעצמאות קוסובו. "בערך 75 אחוזים מאזרחי סרביה מכבדים את פוטין ואת סרביה, ולכן החלטנו לאפשר לפוטין להיות הזר הראשון בתצוגה", אמר דרגן מרקוביץ' פלמה, ראש העיר יגודינה, שחשף את הפסל בחודש שעבר, "רוסיה עזרנו לנו מאוד".
בזמן שראש הממשלה אלכסנדר ווצ'יץ מנהל את הקמפיין לקראת הבחירות הכלליות שייערכו ב-24 באפריל, הוראתו להכין את המדינה לחברות באיחוד האירופי מתמודדת עם נטייה פתאומית ללאומנות. הגל הזה כולל רגשות חיבה מהעבר לרוסיה, במדינה בת 7.2 מיליון בני אדם – וזאת בזמן שהאיחוד האירופי עצמו מתחבט בספקות על עתידה של המדינה והטינה עדיין מרחפת מעליה בשל ההיפרדות העקובה מדם מיוגוסלביה. אחת מאלו שנהנים מהמצב הזה היא המפלגה הקיצונית, שמעוניינת לשים קץ לשיחות על הצירוף לגוש הסחר האירופי.
יותר משני עשורים לאחר נפילת הקומוניזם, רוסיה פעם נוספת מחזרת אחר מדינות שבעבר אחזה בהשפעה עליהן. בהונגריה גיבש ראש הממשלה ויקטור אורבן עסקת גרעין בשווי 11 מיליארד דולר עם ממשלתו של פוטין, וניסה לחקות את המודל שלו כשביקש לאמץ "דמוקרטיה אי-ליברלית". גם נשיא צ'כיה מילוש זמאן וראש ממשלה סלובקיה רוברט פיקו אמרו כי יחסיהם עם האיחוד האירופי לא יבואו על חשבונה של רוסיה.
בסרביה רק 11 אחוזים מהמצביעים ציינו כי ההצטרפות לאיחוד האירופי ולנאט"ו – שפעמיים הפציצה את אזרחי המדינה בשנות התשעים – היא אפשרות טובה, בעוד ש-72 אחוזים מהבוחרים אמרו כי מדובר בבחירה רעה, כך לפי סקר דעת קהל שנערך ב-10 באפריל על ידי ערוץ הטלוויזיה "בי-92" ו"המרכז לבחירות חופשיות ודמוקרטיה". אלה מספרים פסימיים הרבה יותר מ-48 האחוזים שתומכים בכניסה לאיחוד שעלו בסקר שערך "משרד ההגירה לאירופה" בסרביה, שאינו מודד את התמיכה בהתשלבות בנאט"ו. בינתיים, שמונה מתוך 18 המפלגות שרצות לפרלמנט נחשבות פרו-רוסיות.
הלחץ לשנות כיוון מזרחה במטרות מדיניות החוץ הסרביות מגיע לצד יצירת מספר רב של אגודות ידידות סרביות-רוסיות, כגון "האגודה לצאצאי רוסיה" ו"קרן התרבות האסטרטגית" – אתר אינטרנט רוסי-סרבי המדווח על אירועים בסרביה, ברוסיה, במדינות הבלקן ובמדינות האיחוד הסובייטי לשעבר.
יובו בקיץ', פרופסור לסוציולוגיה בפקולטה לפילוסופיה בבלגרד, אמר כי "עלייה נוספת ברגש הפרו-רוסי אפשרית", והוסיף כי "לא אהיה מופתע לראות אם ווצ'יץ', אחרי שנתיים או שלוש, ישנה את הרטוריקה שלו אם יראה שרוסיה, ולא האיחוד האירופי, היא מה שהתושבים רוצים".
ובכל זאת, כשכמעט 3.5 מיליארד דולר כבר הוקצו מכספות האיחוד האירופי, ווצ'יץ' החל להכין את סרביה לכניסה לגוש ביבשת עד 2020 כמטרה המרכזית של מדיניות החוץ שלו. סרבים רבים רואים את האיחוד האירופי, ולא את רוסיה, כנתיב לשיפור איכות החיים, בדומה לשותפות לשעבר בפדרציה היוגוסלבית כגון קרואטיה וסלובניה, שהצטרפו לגוש ב-2013 וב-2004 בהתאמה. "אנו רוצים יחסים טובים עם רוסיה, ויש לנו כאלה", אמר ווצ'יץ' בריאיון לרשת הטלוויזיה המקומית "הפי טי-וי" ב-21 במרץ, "אבל אנו רוצים גם את האיחוד האירופי, ולשם אנו מכוונים".
הגישה הזו מגובה בהשקעה ישירה מבחוץ, רובה מהאיחוד, שהעלה את הכספים שהעביר לסרביה בחמש השנים האחרונות ביציבות ובקביעות. "האיחוד האירופי התחייב לאפשר לסרביה לא רק להצטרף לבסוף לאיחוד, אלא גם לבצע שינוי אמיתי לתושביה", הסביר מייקל דוונפורט, ראש משלחת האיחוד האירופי במדינה, בהצהרה שפרסם ב-8 באפריל.
ואפילו כך, יש עדיין זיקה בין בלגרד למוסקבה, שסייעה לקומוניסטים לזכות בשלטון תחת הנהגתו של טיטו בתום מלחמת העולם השנייה. שתי המדינות מאמינות בנצרות האורתודוקסית, ואף חולקות את האל"ף-בי"ת הקירילי, בשונה מאומות סלביות אחרות באזור.
מבחינתה של רוסיה, שר החוץ סרגיי לברוב אמר כי השיחות על ההצטרפות לאיחוד הן "לחלוטין הבחירה הריבונית" של סרביה, אף שדחה את "ההיגיון ההרסני של 'או זה או זה'", שבו תלה את האשמה ל"משבר המתבסס של המדינאות האוקראינית". הקרמלין דחה את הטענות של האיחוד האירופי וארה"ב על כך שתמכה בבדלנים במדינה באמצעות חיילים וכלי נשק, במטרה למנוע מאוקראינה להרחיב את תחום ההשפעה שלה.
ווצ'יץ' שומר על הובלה גדולה בסקרים, כשהמפלגה המתקדמת שבראשותו זוכה לתמיכה של 50.9 אחוזים בסוף מרץ – כך לפי סקר שפרסם מכון "פקטור פלוס" מבלגרד ב-11 באפריל. ועדיין, הוא הזהיר כי זיכויו של מנהיג המפלגה הקיצונית ווייסלב ססלי מפשעי מלחמה בידי בית הדין הבינלאומי בהאג של האו"ם בהאג בחודש שעבר עשוי לערער את יכולתו לגבש ממשלה.
ססלי ממוקם שלישי בסקרים, עם 7.8 אחוזי תמיכה, ואמר כי הוא עשוי לזכות ביותר מרבע מהקולות בעקבות זיכויו. לאחר ששימש כסגן הנשיא תחת מילושביץ', כשההפצצות של נאט"ו סייעו להניס את הכוחות הסרביים מקוסובו, הוא קורא כעת להפסיק את השיחות עם האיחוד האירופי. "חברינו יכולים להיות רק אלה שלא הפציצו אותנו", הוא אמר במסיבת עיתונאים לאחר זיכויו.
אבל הזמן שלו ושל דמויות פרו-רוסיות אחרות מתחיל לאזול בניסיונם לבנות את רגשות הידידות הסלאביים, בייחוד בקרב אלה שסבלו מקשיים מאז שהמלחמה הרסה את הכלכלה המקומית לפני שני עשורים. "אין לנו דבר במשותף עם רוסיה", אמר אלכסנדר רדויוקוביץ', נגר מובטל בן 38, זמן קצר לפני שעלה על אופניים צהובים וחבוטים משימוש ביגודינה, "מרבית הדברים שהגיעו לסרביה, מקורם במערב – ואם כאשר ננסה לברוח מכאן ולמצוא עבודה במקום אחר, זה יהיה שוב במערב, לא ברוסיה".
אקו"ם