מחקר: איך הגיע מכרסם פקיסטני לישראל?
חוקרים מצאו בדרום הארץ מאובני שיניים ופרווה של מכרסם פרהיסטורי, שמקורו באזור פקיסטן. התגלית ריגשה את החוקרים, שכן היא הוכיחה שישראל היתה מרכז נדידה של בעלי חיים מאפריקה ועד למזרח הרחוק
הגירה חיובית? קומץ שיניים זעירות שנמצאו בנגב, קרוב לדימונה, הוביל צוות בינלאומי של חוקרים להגדיר מין חדש של מכרסם מלפני 18 מיליון שנה, שמוצאו באזור פקיסטן. מאפייניו הייחודיים מצביעים על דפוסי הנדידה של בעלי החיים אלו בין אירו-אסיה לאפריקה במיוקן הקדום, לפני 16-23 מיליון שנה, ושופכים אור על מרכזיותה של ישראל במסדרון הלבנטיני, המחבר בין שלוש היבשות.עוד כותרות ב-nrg:
- "היה ברור שזה רק עניין של זמן, זה יתנקם בנו"
- בנט: "חפירה לתוך שטחנו - הפרת הריבונות"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
במחקר, שפורסם בכתב העת המדעי 'PLoS One', תיארו החוקרים מכרסם נכחד Sayimis negevensis. המכרסם היה המבשר הרחוק של הגונדיים, הנקראים גם חולדות המסרק, שקיימים היום בצפון ומזרח אפריקה. הוא אחד המינים הבודדים שנתגלו בישראל ממקור אסייאתי.
מאובני שיניים של Sayimys negevensis
צילום: רבקה רבינוביץ, באדיבות האוניברסיטה העברית בירושלים
"למרות שישראל הייתה מחוברת יותר לאפריקה במיוקן המוקדם, ורוב היונקים שנמצאו בה היו ממוצא אפריקאי, המין הישראלי החדש של המכרסם הנכחד קרוב במורפולוגיה שלו דווקא למיני גונדיים בני אותה תקופה שנמצאו בפקיסטן שבאסיה.
לכן, הגילוי מצביע על כך שיונקים השתמשו במסדרון הלבנטיני, במסעם בין אירואסיה ואפריקה, כבר במיוקן המוקדם", הסבירה ד"ר רבקה רבינוביץ מהמכון למדעי כדור הארץ, והאוספים הלאומיים לטבע שבאוניברסיטה העברית בירושלים, אחת ממחברי המחקר.
מכרסם בישראל
צילום: שאטרסטוק
הגונדיים הם מכרסמים, קטנים בגודלם, צאצאיה האחרונים של משפחת Ctenodactylus, שאבותיה הקדומים הופיעו באסיה לפני כ-40 מיליון שנה. תפוצתם התרחבה משמעותית מהמזרח הרחוק לאסיה בתקופת המיוקן, אך כיום רק מספר מועט של מינים שרדו והם חיים על מחשופי סלעים במדבריות של מרכז וצפון אפריקה.
ישראל היא המקום היחיד לאורך מזרח הים התיכון, מאנטוליה ועד סיני, שבו נמצאו מאובנים מתקופת המיוקן המוקדם. החוקרים העניקו למין החדש את השם Sayimis negevensis, על שם המיקום הגיאוגרפי שבו הוא נתגלה.
"ישראל נמצאת במיקום ייחודי המתעד את נדידות בעלי החיים, שהתרחשו לפני 19 מיליון שנה בין אירואסיה ואפריקה" אמרה רקואל לופז-אנטוננזה, חוקרת מאוניברסיטת בריסטול, שהובילה את המחקר הנוכחי. התגלית החדשה של המכרסם היא חלק מפרויקט בינלאומי, המתמקד בחקר עולם החי והסביבה בישראל במיוקן המוקדם.
ד"ר רבינוביץ טענה כי "מיקומה של ישראל בין אירואסיה לאפריקה בא לידי ביטוי בתשתית החי והצומח. לאורך חלק ארי מהזמן (עידנים גיאולוגים) היה האזור מכוסה ים בו הורבדו סלעי משקע ועולם החי הימי. לכן, המידע על החי והצומח היבשתי פחות נפוץ, אולם כאשר ישנם שלבים יבשתיים בהיסטוריה הגיאולוגית, אנו עדים לאירועים מכריעים של נפיצות המינים בעבר.
"גיבשנו קבוצת מחקר המתמקדת בשחזור הסובב לפני כ-20 מיליון שנה, בתקופת המיוקן הקדום, בישראל" הוסיפה ואמרה ד"ר רבינוביץ. הקבוצה מורכבת מחוקרים מישראל, ביניהם ד"ר רבינוביץ ד"ר רני קלבו מהמכון הגיאולוגי וד"ר ארי גרוסמן מאוניברסיטת המערב התיכון באריזונה, לצד מומחים בינלאומיים אחרים, ביניהם ד"ר לופז-אנטוננזה, ד"ר גדעון הרטמן מאוניברסיטת קונטיקט וד"ר פביאן קנול מאוניברסיטת מנצ'סטר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם