"ליקויים חמורים": המבקר נגד ההוצאה לפועל
טעויות בהקלדת נתונים, מכתבי אזהרה לא תקניים וריביות שגויות - דו"ח מבקר המדינה קובע: מערכת גביית החובות בישראל רוויית תקלות. "בליקויים אלה יש משום פגיעה של ממש בחייבים", נקבע בביקורת
בדו"ח מבקר המדינה, שהתפרסם היום (ג') בצהריים, עולים ליקויים משמעותיים לגבי פעולת מערכת ההוצאה לפועל, שבעקבותיהם נגרמה, לטענת המבקר השופט בדימוס יוסף שפירא, פגיעה לנתבעים רבים ולזכאים עצמם.עוד כותרות ב-nrg:
- "פורצת דרך": חברים נפרדים מרונית אלקבץ
- מה משותף ליצחק הרצוג ולחייל היורה מחברון?
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
המבקר ציין בתחילת הדו"ח כי תכליתה של מערכת ההוצאה לפועל "להגן על זכות הקניין של תובע החוב, ולסייע לו לגבות את חובו במהירות וביעילות". מצד שני, הודגש בדו"ח כי תפקידה של המערכת הוא "להגן על החייב, אשר בשל מצבו הכלכלי אינו יכול לעמוד בתשלום החוב, תוך שמירה על זכויותיו, כבודו וחירותו".
"העיקרון הבסיסי לקיומה של המערכת הוא שחובות יש לפרוע, אולם יעילות האכיפה אין בה כדי לגרוע מזכותו של החייב להליך הוגן", מוסבר בדו"ח. אלא שהמציאות, כפי שהיא מוצגת בהמשך הדו"ח, שונה מהמצב הרצוי. בין הליקויים שנמצאו היו גביית חובות בריביות גבוהות מהמותר בחוק, קבלת בקשות תובעים בלי בדיקה או מסמכים מתאימים, כשלים ביידוע החייבים לגבי זכויותיהם ולא פחות חמור - טעויות הקלדה של הפרטים במערכת הממוחשבת.
"נוכח חומרת הליקויים והיקפם יש חשיבות רבה ליישום קפדני של פעולות התיקון הנדרשות ולהשלמתן", נכתב בביקורת, "על שרת המשפטים, הממונה על הרשות, להבטיח אפוא כי יקוים פיקוח על תיקון הליקויים שעלו בדו"ח זה".
כדי להמחיש את המשמעות של ההשפעה הפוטנציאלית שקיימת בליקויים שנמצאו, צוין בדו"ח כי באוגוסט 2015 היה ההיקף הכולל של החובות בתיקי ההוצאה לפועל למעלה מ-650 מיליארד שקל. מתוך סכום זה כ-63 מיליארד שקל הוא סכום החוב הראשוני, כשהיתרה, סכום בלתי נתפס של 580 מיליארד שקל, התייחסה לריביות, הפרשי הצמדה, אגרות והוצאות שהצטברו לבעלי חוב בישראל.
בסוף שנת 2014 התנהלו בהוצאה לפועל 2.5 מיליון תיקים נגד 750 אלף חייבים. מרבית התיקים (78 אחוז) נפתחו על ידי תובעי חוב מוסדיים, ביניהם בנקים, חברות מסחריות, חברות ממשלה ורשויות מקומיות. מעל 90 אחוז מהחייבים היו אנשים פרטיים, בדומה לנתונים שהתפרסמו בנושא לפני עשור.
לפי בדיקת מבקר המדינה, רק ב-8 אחוז מהתיקים היו החייבים מיוצגים על ידי עורכי דין, ומהעבר השני, ב-93 אחוז מהתיקים תובעי החוב היו מיוצגים על ידי עורכי דין.
במילים אחרות, הרוב המוחלט של החייבים, שנדרשים לשלם כספים לחברות גדולת או לבנקים שונים, אינו מיוצג על ידי עורך דין, ורוב בעלי החוב מלווים בעורכי דין שבקיאים ברזי החוק ובנהלים הקפדניים של הוצאה לפועל, ויודעים בבירור כיצד להפעיל לחץ על האדם שחייב כספים, ועל המערכת.
בביקורת נמצא כי ההוצאה לפועל פתחה מספר תיקים, אף שמכתב ההתראה שצורף לבקשת הביצוע לא עמד בדרישת הדין. לדוגמה, במאי 2015 הגישה עירייה תובענה נגד חייב בגין חוב ארנונה לשנים 2014-2012, בסך כולל של 18,700 שקל. מכתב ההתראה שנשלח לחייב כלל רק את חובו לשנת 2014 בסך 7,000 שקל.
במאי 2015 הגיש בנק תובענה נגד לקוחו, וצירף העתק של מכתב שנשלח לחייב. בפועל המכתב לא עמד בדרישות החוק. למרות זאת פתחה ההוצאה לפועל נגדו את התיק.
מנתוני הרשות עולה כי בשנת 2014 נפתחו כ-180 אלף תיקי תובענות, ששיעורם 54 אחוז מהתיקים שנפתחו בהוצאה לפועל באותה שנה. תיקי תובע נפתחים על סכום קצוב, שאותו ניתן להוכיח במסמכים ללא צורך בהערכות מקדימות.
בין הליקויים שנמצאו עלה כי ההוצאה לפועל פתחה תיקים ללא מסמכים נדרשים, המלמדים על ההתחייבות המפורשות של החייבים, או ללא חתימות מתאימות של החייבים על המסמכים. "צירוף מסמכים אלו הוא תנאי לפתיחת תיק", הוסבר בדו"ח.
לדוגמה, ביוני 2015 הגישה חברה תובענה לגביית חוב בסך 28 אלף שקל נגד לקוח. לבקשתה צורפו חשבונות וחשבוניות שלא נשאו חתימת חייב. למרות זאת פתחה ההוצאה לפועל את התיק נגדו.
במאי 2015 הגישה חברת תקשורת בקשת ביצוע לפתיחת תיק תובענה נגד חייב, וזאת בגין חוב בסך 27 אלף שקל. אלא שמעיון במסמכים עולה כי מדובר בחובות של שני לקוחות שונים, ששמותיהם דומים.
כמו כן, אף שסכום החוב של החייב, שנגדו ביקשה החברה לפתוח את התיק, כפי שהשתקף מהמסמכים הרלוונטיים אליו, היה 11 אלף שקל בלבד, פתחה ההוצאה לפועל את התיק לגביית הסכום הכולל של חובות שני הלקוחות יחד, הגדול פי 2.5 מהסכום שהיה צריך להיגבות.
ההוצאה לפועל פתחה תיקים על פי בקשת תובעי החוב, אף שלבקשה לא צורפו כלל אישורי מסירה או לא צורפו אישורי מסירה כדין. כמו כן, ההוצאה לפועל לא הפיקה או שלחה דפי חשבון תקופתיים לחייבים בתיקים שבניהולה. כמו כן, האזהרות שנשלחו לחייבים לא כללו נתונים כספיים הנוגעים לחוב, ובהם מידע על סכום הריבית שהתווסף לחוב, שיעור הריבית ומועד חישובה.
בדו"ח עולה כי ההוצאה לפועל הזינה נתוני ריבית שגויים, וניהלה בפועל את התיקים, לעתים במשך שנים, בהתאם לנתונים שגויים אלו. נמצאו תיקים שבעת פתיחתם הזינה ההוצאה לפועל תאריכי ערך שגויים, שהשפיעו על חישובי הריבית. ליקוי זה נמצא בלא פחות מ-36 תיקי פסקי דין.
זאת ועוד, בבדיקה נמצאו תיקים שהוזן בהם תאריך שגוי כתאריך מועד הפירעון - טעות שהשפיעה על סכום החוב בתיק. עוד נמצא בביקורת כי גם בחלק מהתיקים ההוצאה לפועל לא קיימה בקרה שוטפת על אופן פתיחת התיק, דבר העלול לפגוע ביכולתו של החייב לבדוק אם נעשו טעויות בחישוב החוב בתקופה בה מנוהל התיק.
"על ההוצאה לפועל להקפיד לפתוח תיקים לגביית צ'קים ושטרי חוב בהתאם לדין ולנוהלי ההוצאה לפועל ותוך הקפדה, בין היתר, על אסמכתה ברורה לכך שהצ'ק הוצג לפירעון ולא כובד, ועל הזנה נכונה של תאריך תחילת צבירתה של ריבית הפיגורים", נכתב בדו"ח המבקר.
בדו"ח נמצאו 13 תיקים שנפתחו ובהם ציין התובע כי החייב פרע חלק מחובו. אולם, בחמישה מהם לא הזינה ההוצאה לפועל את התשלום, שכבר שולם, ופתחה אותו על סכום החוב המלא. שכר הטרחה והריבית שנגבו בתיקים לא עודכנו בהתאם לכך.
בכל יום נפתחים כ-1,000 תיקים חדשים. "ניהול תיקים כה רבים בפריסה גאוגרפית רחבה מצריך בקרה כדי למנוע מצב שבו ייפתחו כמה תיקים בגין אותו חוב", נכתב בדו"ח.
בביקורת עלה כי לא הופעלו אמצעי בקרה שוטפים לאיתור תיקים כפולים. בבדיקתו מצא משרד המבקר מקרה שבו ההוצאה לפועל פתחה לחייב באותו יום בספטמבר 2015 שני תיקי תובענה בגין אותו החוב בדיוק. "נוכח הפגיעה שיכולה להיגרם לחייב מפתיחה כפולה של תיק, על ההוצאה לפועל לפעול לשדרוג אמצעי בקרה וחסימה ממוחשבים, וכן לבצע בקרות במהלך ניהול התיק כדי לאתר תיקים כפולים", נכתב בסיכום הנושא.
על פי דו"ח המבקר, רשויות מקומיות מנהלות עשרות אלפי תיקים בהוצאה לפועל בשיעור ריבית שגוי. רוב הטעויות נובעות מתקשורת לקויה בין הרשות המקומית להוצאה לפועל.
החוק קובע כי תשלום חובה לרשות המקומית, שלא שולם תוך 30 יום, יישא תוספת פיגורים. עד יוני 2014 תוספת פיגורים זו הייתה ריבית בשיעור 0.75 אחוז לחודש. ביוני 2014 עודכן שיעור הריבית לשיעור של חצי אחוז בחודש, אולם רק בינואר 2015 נודע להוצאה לפועל על השינוי בריבית.
גם אחרי שינוי החוק היו רשויות מקומיות, שהמשיכו להגיש בקשות ביצוע לגביית חובות בשיעור הריבית הישן. למשל, בינואר 2015 נוהלו 156 אלף תיקים בריבית הגבוהה מהריבית המרבית שהיתה מותרת. באוגוסט 2015 הודיעה ההוצאה לפועל כי תיקנה את הריבית ב-78 אלף תיקים, אולם נמצא כי הבדיקה שלהם לא כללה את כל התיקים, לפחות 40 אלף מהם, שנפתחו ונסגרו מאז קביעת התקרה בשנת 2002.
לגבי 78 אלף תיקים נוספים - גם לאחר שההוצאה לפועל ומשרד המשפטים פנו לרשויות המקומיות לתקן את הליקוי, עד מועד סיום הביקורת מרבית הרשויות המקומיות לא נעשתה כל פעולה מצד ההוצאה לפועל לתיקון הטעון שיפור.
במשך יותר מעשור נוהלו תיקים לגביית חובות, בגין משכנתאות שנתנו הבנקים, בריבית גבוהה מהמותר. בהתאם לתיקון צו הריבית ב-2002 נקבעה תקרת ריבית פיגורים בגין הלוואה שנתן בנק. מאותה שנה פרסם החשב הכללי את שיעור ריבית פיגורים עדכני.
בישיבה שהתקיימה ב-2010, בהשתתפות הנהלת ההוצאה לפועל, סיכמו נציגי איגוד הבנקים ונציגי חלק מהבנקים כי ההוצאה לפועל תיצור במערכת הממוחשבת שלה טבלת ריבית, שתנוהל בהתאם לצו הריבית. כמו כן, נקבע כי שיעורי הריבית יעודכנו ללא תלות בדיווח מהבנקים.
אלא שבביקורת התגלה כי לאורך 12 שנים פתחה וניהלה ההוצאה לפועל תיקים על דירות מגורים בריבית גבוהה מהקבוע בחוק. נמצא כי בשנים 2015-2010 נפתחו 256 תיקים נגד חייבים, על פי טבלת ריבית של בנקים, שלא עודכנה משנת 2002. החובות בתיקים אלו צוברים ריבית קבועה של 17 אחוז לשנה, על אף השינויים שחלו במשך השנים בשיעור הריבית.
בינואר 2015, בעקבות תחקיר עיתונאי, בדקה ההוצאה לפועל תיקים שנפתחו בגין פיגור בהחזר הלוואת משכנתא. באותה עת שיעור ריבית הפיגורים המרבי היה 8.25 אחוז. בבדיקה נמצאו כ-700 תיקי משכון דירת מגורים שהתנהלו בריבית גבוהה מהקבוע בצו. בבדיקה נוספת, שבוצעה בפברואר 2015, נמצאו כ-100 תיקים נוספים שהתנהלו בריבית גבוהה מהמותר.
משעלה החשש בהוצאה לפועל כי תיקים רבים נוהלו שלא לפי צו הריבית, היא ביצעה בדיקה חלקית בלבד לאיתור תיקים אלו - בדיקה שלא כללה את כל התיקים הרלוונטיים ובכלל זה תיקים סגורים. אף לגבי התיקים שאותרו לא הקפידה ההוצאה לפועל כי תהליך התיקון יושלם.
בנובמבר 2008 הוקם מסלול מיוחד, שנועד לגביית חובות כספיים עד לסכום של 10 אלף שקל. במסלול זה הלשכה היא שמאתרת את החייב, בין היתר באמצעות מידע שמוסר התובע, שולחת אזהרה לחייב עם פתיחת התיק ופועלת לגביית החוב, ללא צורך במעורבות התובע.
אגרת פתיחת תיק בתיקי המסלול המקוצר זהה לזו שנגבית במסלול הרגיל, אך התובע אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין, וחיוב זה נחסך מהחייב. כמו כן, הוצאות הגבייה בתיקי המסלול המקוצר נמוכות ב-52 אחוז מהוצאות הגבייה בתיקים דומים במסלול הרגיל.
מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי המסלול המקוצר מנוצל באופן חלקי בלבד. מינואר 2014 ועד סוף יוני 2015 נפתחו 16 אלף תיקים במסלול המקוצר, ששיעורם רק 17 אחוז מסך התיקים שניתן היה לפתוח במסלול זה באותה תקופה.
במשרד המבקר הדגישו כי "ניהול תיקים במסלול הרגיל, בגין חובות בסכומים קטנים, גורם ל'ניפוח' החוב ולגבייה לא פרופורציונלית של החוב מהחייב. זאת ועוד, ניצול חלקי של המסלול המקוצר עלול לגרום לבזבוז משאבי המדינה, אשר הקימה ומתחזקת מערך נרחב שנועד להפעיל את המסלול המקוצר".
מדי חודש נפתחים בהוצאה לפועל אלפי תיקים לביצוע על פי פסקי דין. ב-2014 נפתחו בממוצע 4,000 תיקי פסקי דין מדי חודש. החוק קובע כי עד מועד מתן פסק הדין הריבית תהיה משפטית, ומאותו מועד ועד התשלום בפועל תחול ריבית פיגורים.
הבדיקה העלתה כי המערכת אינה מיישמת את מדרג הריביות, ומחייבת בריבית פיגורים על התקופה כולה. לפיכך, לפני מתן פסק הדין השיתה ההוצאה לפועל על החייב ריבית הגבוהה פי 7.5 מהמותר. "על ההוצאה לפועל לנקוט פעולות לאיתור כלל התיקים שנפתחו באופן שגוי, עקב תקלה זו, ולתקנם רטרואקטיבית. כמו כן, עליה להביא את הדבר לידיעת התובעים והחייבים", צוין בדו"ח המבקר.
אלא שבביקורת נמצא כי ההוצאה לפועל אינה מבצעת חישוב רטרואקטיבי, של סכום החוב, גם אם נדרש לעשות כן בשל טעויות שנעשו, והיא לא ערוכה לאימות תחשיבי החוב, שהתובעים מגישים להוצאה לפועל לצורך עדכון החוב במערכת.
אקו"ם