ראשי » חדשות » בעולם » אירופה

קללות, איומים בדואר וכמעט-לינץ': יהודי שבדיה במצוקה

כשברקע אמירותיהם הבעייתיות של השרים בשטוקהולם, מספרים יהודים החיים במדינה על חוסר הביטחון שהפך לשגרה. "אמרו לבן שלי בשיעור שצריך לזרוק אותו לתנור ולשרוף", סיפרה אם. ישראלי שהיגר עזב לפינלנד אחרי שכמעט נרצח בשוק

לא פשוט להיות יהודי בשבדיה, בטח שלא ישראלי: משיחות שנערכו בשבוע האחרון עם יהודי המדינה הסקנדינבית, שבו עלתה ישראל שוב לכותרות שם, עולה תמונת מצב עגומה, בייחוד כשמדובר במדינה אירופית מערבית בשנת 2016: יהודים רבים נאלצים להסתיר את דתם ואת מוצאם.

עוד כותרות ב-nrg:
ח"כ הרצוג מתגונן: "הציטוט הוא כמובן לא נכון"
מעילת ענק בבורסה ליהלומים: "תיק מסובך"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

שלשום התראיינה סגנית ראש ממשלת שבדיה, אסא רומסון, השרה להגנת הסביבה ואשת המפלגה הירוקה, על פרשת התפטרותו של שר השיכון מהמט קפלן, חבר הקבינט ואחד מנבחרי מפלגתה. קפלן הוקלט ב-2009 כשציין שהאופן שבו נוהג הצבא הישראלי בפלסטינים דומה ליחס הנאצי ליהודים בשנות השלושים.

צפו: מה קורה לכתב שבדי שחובש כיפה לראשו?

 

בריאיון ניפקה רומסון התבטאות שנויה במחלוקת אחרת, שעוררה סערה: היא שיבחה את עבודתו של קפלן בזמן "התאונות ב-11 בספטמבר 2001" – זאת בהתייחסה לפיגועי התאומים – אז שימש יו"ר המוסלמים השבדים הצעירים.

אניקה הרנרות' רוטשטיין, אם חד-הורית יהודייה המתגוררת בשטוקהולם הבירה, סיפרה השבוע בפייסבוק כי בנה חווה התעללות בבית הספר פעם נוספת רק בשל יהדותו. "בני בכורי חזר היום מבית הספר וסיפר לי כי זוהי הפעם השנייה בשבוע החולף של בריונות כלפיו משום שהוא יהודי", כתבה.
 
היא המשיכה ותיארה את האירוע: "היום, באמצע שיעור מדעים, בן כיתתו אמר 'מישהו צריך לזרוק את היהודי המזדיין הזה לתנור ולשרוף אותו'". היא הוסיפה כי זו לא הפעם הראשונה שמעשה כזה מתרחש. "קשה לשבת בפגישה עם מנהל בית הספר ולשמוע שהם שוב מכנסים את 'צוות האנטי-בריונות' כאשר אני יודעת שזה לא יסייע במאומה. מדובר בבית ספר מלא במיעוטים, אך נראה שיש מיעוטים שמוגנים יותר מאחרים", היא האשימה.

זמן קצר אחרי השיחה שקיימה עם המנהל אמרה ל-nrg רוטשטיין, גרושה ואם לשני בנים בני 13 ו-8 העובדת כעיתונאית: "זו לא בריונות. אני לא מבינה למה הם לא קוראים לזה בשמו: אנטישמיות, גזענות". היא ביקשה לציין: "קיבלתי אישור מבני לספר לכם את הסיפור שלו. הוא רק ביקש שלא תפרסמו את תמונתו".

חשיפת nrg: מורה בשבדיה פוטרה "כי התלמידים שונאים יהודים"

היא המשיכה ושיתפה: "בשלב מסוים אתה כבר לא רגיש למצב הזה כבעבר. זה קורה לנו כל הזמן מאז שהוא (בנה הבכור, צ"ק) בכיתה ד', כל כמה חודשים יש תקרית. הדבר שהכי מפחיד אותי הוא שהבן שלי הפך להיות לא רגיש. הוא אמר לי, 'הלימודים היו בסדר חוץ מהתקרית בכיתה'.
 
"אמרתי למורה שהפחד שלי הוא שהבן שלי יסתיר את הזהות שלו. הוא בן 13, וילד רוצה להיות כמו כל אחד" סיפרה רוטשטיין. לדבריה, היא אמרה למורה שבנה ייאלץ לצאת מוקדם ביום שישי הקרוב בגלל חג הפסח. "אמרתי לה שהבן שלי יעזוב את הלימודים מוקדם ביום שישי, כי יש לנו חג דתי, אני לא רוצה שהוא יצטרך להחביא את זה. 'תספרי לכיתה על החג שלנו, כמו שדיברת שלוש שעות על הרמדאן. ואם יקרה משהו אחרי זה, זו כבר הבעיה שלך'".

באשר לשר השבדי שהתפטר, היא אמרה כי הוא ומפלגתו "משתמשים בשואה בצורה נלוזה, וקשה להילחם במערכת כשהממשלה שלה משתמשת בשואה בצורה כזאת".

רוטשטיין סיפרה כי קיבלה תגובות רבות בעקבות הפוסט שלה בפייסבוק, חלקן של הורים מודאגים ותומכים, אחרות של אנשים ששאלו אותה מדוע היא אינה עוזבת את שבדיה. "התעצבנתי מזה שאנשים אומרים לי שאני גורמת לילד שלי לאבד את הילדות שלו", היא הודתה.

-"בעוד 30 שנה לא יהיו יהודים בשבדיה"

"יש הרבה כמוני, יהודים באירופה, שמכל מיני סיבות לא יכולים לעזוב", היא הוסיפה מבלי להרחיב בפרטים. "זה מעצבן אותי מאוד, דווקא הישראלים הם אלה ששואלים כל הזמן 'למה את לא עולה לארץ'. התשובה שלי, מעבר לכך שחוקית אני כרגע לא יכולה להוציא את הילדים משבדיה, שיש לי זכות להיות פה. אולי נאשים את מי שצריך להאשים באמת, וזה לא היהודים שעושים בעיות. אני לא רוצה שהבן שלי יצטרך לעזוב את בית הספר או להחביא את יהדותו.
 

"אנשים שוכחים שיהודים צריכים להיות מוגנים על ידי זכויות אדם בסיסיות. שיש לנו הזכות להיות פה, לשמור על הדת שלנו, לא לפחד לקחת את הילדים לבית הספר. העובדה שישראל קיימת, תודה לאל, לא שוללת את מתן זכויות אלה. הזוי בשנת 2016 אנחנו במצב של או להיות להסתיר את היהדות, או לעזוב. זה מדכא ומעצבן".

רוטשטיין סיפרה עוד כי לפני כמה חודשים נאלץ בנה לעזוב את קבוצת הכדורגל שבה שיחק בעקבות איום מצד אחיו של אחד השחקנים. "אמרו לבן שלי, 'היהודים תמיד מרמים, לכן אנחנו לא נותנים להם להיות בקבוצה שלנו'", היא נזכרה. "אף אחד לא עמד לצדו. הוא לא בא הביתה במשך כמה שעות והסתובב בעיר כי פחד מהתגובה שלי".

עוד סיפרה כי במהלך שיעור ספורט הותקף בנה באופן קבוע, פיזית ומילולית, וספג גידופים קשים ביותר. "במהלך אחד השיעורים כל תלמיד התבקש לעשות עבודה על מדינה מסוימת. בני רצה לכתבו על ישראל, אבל המורה לא אפשרה זאת. היא הסבירה שמדובר במדינה בעייתית, שהיא לא לחלוטין דמוקרטיה".

גם אריק רימון, בן 19, ישראלי מרמת הגולן שעבר לשבדיה לפני שמונה חודשים, נתקל בקשיים בעקבות מוצאו. רימון, שאמו היא פינית ממוצא שבדי, החליט להגר למדינה כדי ללמוד באוניברסיטה ולהרחיב אופקים. אך בתוך כמה חודשים של תקיפות ובעיות החליט לעזוב את המדינה לפינלנד השכנה, שם הוא מתגורר כעת עם בני משפחתה של אמו. "אני מדבר שבדית ברמת שפת אם, רציתי לשפר את איכות החיים שלי" סיפר. "עד שאתה לא גר שם, שבדיה נשמעת כמו גן עדן".

רימון החליט להתמקם בעיר גטבורג, שבה קהילה יהודית, ויש לו כמה חברים שהכיר באינטרנט. "על אף שיכולתי לקבל פנסיה מהמדינה, רציתי לעבוד, אבל רוב המקומות לא קיבלו אותי כי אני מישראל", סיפר. "הגעתי דרך לשכת התעסוקה לפיצרייה במרכז העיר, בבעלות מוסלמית. הם שמעו על המבטא שלי שהוא לא לגמרי שבדי, ושאלו מאיפה אני, סיפרתי שמישראל. זה היה מפחיד מאוד. שני הבעלים צעקו אחד על השני בערבית, הרי אסור לא לקבל מישהו לעבודה בגלל מוצא. לבסוף אמרו לי 'אם אתה מישראל, אתה לא יכול לעבוד אצלנו".
 

הוא המשיך וסיפר: "בהתחלה השארתי את העובדה שאני מישראל בקורות החיים שלי, אבל לאט-לאט הבנתי שאני צריך להוריד אותה. כל ריאיון עבודה שהלכתי אליו הסתיים בביקורת על ישראל ושלא רוצים להעסיק אותי".

לדברי רימון, כשהתחיל ללמוד ולהשלים את הבגרויות המקומיות, העוינות רק גברה. "למרות שהסתרתי את הזהות שלי, המורה סיפרה לכולם, בקטע חיובי, שאני מישראל, ואמרה שחשוב שכולם ירגישו בטוחים בכיתה. אבל בעקבות כך כמה מהתלמידים האחרים ציירו צלבי קרס בכל מקום. היו גם בכל כיתה דגלים מכל העולם, תמיד היו מורידים בפניי את דגל ישראל ושורפים אותו, או שהיו כותבים עליו קללות".

אך השיא היה כשרימון הגיע לשוק הרב-תרבותי בגטבורג, שבו דוכני מזון רבים של מהגרים מוסלמים. "הלכתי פעם לבד לקנות חומוס, והמוכר זיהה שהמבטא שלי לא שבדי ושאל מאיפה אני. כשהשבתי שאני מדרום פינלנד, הוא אמר, 'לא. לדעתי אתה מישראל'.
 
"מאותו רגע התחילו הבעיות, הוא התחיל לירוק עליי. לצעוק 'יהודי מזוין, ציוני אידיוט', הוא איים: 'אם אצעק, אנשים ירצחו אותך פה'. אשתו ניסתה להרגיע אותו. הוא צעק ופשוט חטפתי התקף חרדה שם, הרי אין שבדי אחד בשוק הזה. זו שכונה שבה גרים רק ערבים ומהגרים. החבר'ה בדוכן בעטו בי, ירקו עליי. צעקו לי 'לך מפה עוף מפה, ירצחו אותך פה'. רצתי בהיסטריה. זה היה יום גשום וסוער. הלב שלי כמעט יצא מהמקום. ברחתי". לטענתו, הוא התלונן במשטרה, אך זו סירבה לעסוק בנושא ושלחה לו מכתב כעבור שבועיים כי אין להם דבר לחקור משום שאין מצלמות אבטחה בשוק.

לדברי רימון, זה לא היה האירוע היחיד מסוג זה. "בחור מוסלמי שמכיר חבר שלי מסוריה הבין שאני מישראל וניסה יחד עם כמה חברים לזרוק אותי למים ליד הנהר", הוא נזכר רימון. אבל הקש ששבר את גב הגמל היה כשהחל לקבל דואר משולח אלמוני עם איומים. "יהודי מזוין, נבוא אליך יום אחד ונהרוג אותך", היה כתוב במכתבים, שלטענתו הגיש למשטרה.

"הרגשתי שאני לא יכול להמשיך לחיות בשבדיה עם כל היריקות, האיומים והסיכונים. אתה כל הזמן מפחד שמישהו יגלה מאיפה אתה, שלא יקבלו אותך לעבודה בגלל מוצאך. זו ממש סכנת חיים, מפחיד ללכת ברחובות, מסוכן לדבר בעברית".

ואיך המצב בפינלנד?

"הרבה יותר טוב. גם פה יש פליטים, אבל פחות כאלה כמו בשבדיה, שהיו או שעדיין קשורים לארגוני טרור. בשבדיה יש מהגרים שקשורים לחמאס, חיזבאללה, ג'יהאד איסלאמי ודאעש. אני אתחיל מחדש כאן, ואני מקווה מאוד שיהיה בסדר".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg