האם ג'יי-סטריט היא עדיין שדולה פרו-ישראלית?
ג'יי-סטריט מציגה עצמה כשדולה "פרו-ישראלית ותומכת שלום", אבל הסנטורים וחברי הקונגרס שהיא מקדמת מתנגדים שוב ושוב לצעדים של תמיכה אמריקאית בישראל, כולל למימון 'כיפת ברזל'. לא פלא שיש מי שרואים בה זרוע של ממשל אובמה. תגובת השדולה: "תמיכה בישראל אין משמעה אמירת הן למדיניות ממשלת ישראל הנוכחית"
"השדולה הפרו-ישראלית", צירוף המילים הזה חזר על עצמו כמעט בכל הדיווחים בארצות הברית על ועידת ג'יי-סטריט שנערכה השבוע בוושינגטון. הכותרות שהכנס סיפק עסקו אמנם בביקורת, שמתחו הדוברים על ממשלת ישראל, ובתקווה שהביע סגן הנשיא ביידן כי דעותיה של ח"כ סתיו שפיר שנכחה באירוע יזכו לרוב בכנסת, אבל דיבורים על דאגה לעתידה של ישראל היו חלק משמעותי מהנאומים באירוע.עוד כותרות ב-nrg:
- "מחבלים מעוניינים לבצע פיגוע נגד יהודים בפסח"
- 508 שנות מאסר למורה שתקף ילדים מינית
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הדבר גם מתאים לאופן שבו מגדירה עצמה השדולה באתר שלה בעברית: "הבית הפוליטי של אמריקאים ציונים, פרו-ישראלים ותומכי שלום, הפועלים מתוך אהבה ודאגה עמוקה לעתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
אלא שבדיקה מקיפה של הצבעותיהם ופעילותם של חלק מחברי הקונגרס והסנאט שג'יי-סטריט מקדמת, מעלה תהיות באשר לאפשרות לראות בג'יי-סטריט שדולה פרו-ישראלית. בסוף מרץ האחרון פורסם כי הסנטור האמריקאי פטריק ליהי שלח מכתב למזכיר המדינה ג'ון קרי, ובו דרש לחקור את ישראל בחשד להפרת זכויות אדם והוצאה להורג של פלסטינים.
מדובר במכתב חריף במיוחד שכורך בחבילה אחת את ישראל ומצרים, ומבקש לבדוק האם שתי המדינות עומדות בקריטריונים של "חוק ליהי" - הקובע כי מדינה שמפרה זכויות אדם לא תוכל לקבל סיוע צבאי אמריקאי. במילים אחרות, הסנטור ליהי מציב בסימן שאלה את זכאותה של ישראל לקבל סיוע צבאי מארה"ב.
לכל הדעות לא מדובר במכתב פרו-ישראלי, ובכל זאת ליהי, הסנטור הוותיק ביותר במפלגה הדמוקרטית ואף בסנאט כולו, נמצא ברשימת הנתמכים של שדולת 'ג'יי-סטריט' לבחירות 2016. לצד הסנטור ליהי חתמו על המכתב עוד עשרה חברי קונגרס, הבית התחתון של בית הנבחרים.
שישה מתוכם מופיעים אף הם ברשימת הנתמכים של ג'יי-סטריט, כולל יוזם המכתב, הנרי (האנק) ג'ונסון. שני חותמים נוספים נתמכו בעבר על ידי ג'יי-סטריט אך החליטו שלא להתמודד ב-2016, כך שבסך הכול תשעה מבין 11 החותמים על המכתב האנטי-ישראלי נתמכים על ידי שדולה המגדירה עצמה "פרו-ישראלית".
למעשה, כמעט בכל צומת בשנים האחרונות שבו תמכו בתי הקונגרס בישראל, בין חברי הקונגרס הבודדים שהתנגדו לצעדים הללו אפשר היה למצוא פוליטיקאים שנתמכו או שעדיין נתמכים על ידי ג'יי-סטריט, כולל בבחירות הקרובות ב-2016. הקשר בין ג'יי-סטריט לאותם נבחרים אמריקאים איננו ידידותי בלבד ואיננו מסתכם בהצהרות תמיכה.
'J-Street PAC', תת-ארגון של ג'יי-סטריט, פועל לגיוס תמיכה כספית עבור מועמדים שהשדולה רואה בהם שותפים לתפיסותיה - מה שמכונה בפוליטיקה האמריקאית Endorse. כך, למשל, בבחירות 2014 היו לג'יי-סטריט 95 מועמדים נתמכים (Endorsees) לבתי הנבחרים, והיא גייסה בעבורם סכום כולל של 2.4 מיליון דולר.
90 אחוזים מהמועמדים שבהם תמכה השדולה אכן זכו בתפקיד. שנתיים מאוחר יותר, ב-2016, תתמוך ג'יי-סטריט ב-95 מועמדים לקונגרס, וב-8 מועמדים לסנאט. הסכומים שהשדולה תגייס הפעם למען המועמדים צפויים לעלות על אלו שנאספו ב-2014.
בריאיון לעיתון 'דה-מרקר' בסוף השבוע שעבר סיפרה יעל פתיר, מנהלת ג'יי-סטריט בישראל, כי כל מועמד מקבל בין אלפי דולרים למאות אלפים, ואף התגאתה בארגון המימון וסיפרה כי "ה-PAC של ג'יי-סטריט הוא ה-PAC הפרו-ישראלי הכי גדול בארה"ב, והוא תורם יותר משליש מכל ה-PACS שמגדירים את עצמם פרו-ישראליים".
המכתב של הסנטור ליהי ועמו נתמכי ג'יי-סטריט נוספים, איננו המקרה היחיד או הראשון שבו אנשי קונגרס המזוהים לכאורה עם המטרות של ג'יי-סטריט קוראים לג'ון קרי לבחון את מה שהם מכנים "הפרת זכויות אדם על ידי ישראל".
בשנת 2013 פורסם דו"ח של יוניצ"ף - ארגון של האו"ם שמטרתו לסייע לילדים - שבו נטען כי ישראל "מתעללת בילדים פלסטינים". במשרד החוץ הישראלי דחו בזמנו את הטענות ואמרו כי הדו"ח מנותק מהמציאות.
שנתיים לאחר מכן, ביוני 2015, שלחו 19 חברי קונגרס מכתב לקרי, שעל פי ההודעה לעיתונות שליוותה אותו נועד "לשים זרקור על המעצרים וההתעללות של הצבא הישראלי בילדים פלסטינים". מי שיזמה את המכתב הייתה חברת הקונגרס בטי מק'קולום, הנכללת ברשימת הנתמכים של ג'יי-סטריט לבחירות 2016. לצדה חתמו על המכתב 18 חברי קונגרס נוספים, 16 מתוכם נתמכים על ידי ג'יי-סטריט או נתמכו בעבר.
"אני מכיר את הסנטור ליהי באופן אישי כבר משנת 89', והוא אף פעם לא נמנה על תומכי ישראל", אומר יורם אטינגר, מומחה ליחסי ארה"ב-ישראל, שאף כיהן בעבר כציר בשגרירות בוושינגטון. "ברמה האישית הוא אדם מאוד חביב, ועד היום כשאני בא לבקר מדי שנה בוושינגטון אני נפגש איתו ויש בינינו לחיצת יד אמיצה ואף חיבוק. אבל בנוגע למדינת ישראל ליהי תמיד היה ביקורתי ולעתים אפילו שלילי".
כבר בתקופת המאבק בין הנשיא בוש האב ליצחק שמיר, ליהי היה הדמוקרט המוביל שתמך בנשיא הרפובליקני בביקורת שלו נגד ישראל. "חברי הקונגרס שהצטרפו למכתב שלו נעים גם הם בין ביקורת על ישראל ליחס שלילי כלפיה.
"אנשים כמו ג'ים מקדרמוט (נתמך בעבר על ידי ג'יי-סטריט, השנה הודיע על פרישה; ג"ד) שהיה לו יחס חיובי לסדאם חוסיין ולאחמדינג'אד, וכמו אדי ברניס ג'ונסון (מופיעה ברשימת ג'יי-סטריט ל-2016; ג"ד) שהבחירה שלה היא ביטוי להתרחבות הקהילה המוסלמית באזור דאלאס. אלה אנשים המשתייכים לאגף השמאלי הרדיקלי ביותר של המפלגה הדמוקרטית, והם מקבלים גם ציונים גבוהים במדדים של השדולה הערבית-אמריקאית. זו החבורה של ג'יי-סטריט שהצטרפה לפטריק ליהי".
לאטינגר יש גם מסר מרגיע: "חשוב להבין את ההקשר הכולל של החתימות הללו. מדובר על סנטור אחד בלבד, שלא הצליח לקבל ולו חתימה אחת של סנטור נוסף מתוך יתר 99 הסנטורים. גם התמיכה שהוא קיבל בקונגרס היא בסך הכול של 10 צירים מתוך 435. שום גורם מתון במפלגה הדמוקרטית לא חתום על המכתב, כך שיש פה ביטוי לעוצמה של ישראל בארה"ב ולא לאיזה כרסום ביחסים כפי שיש מי שמנסים להציג".
אכן, חשוב שלא להפריז בכוחה של ג'יי-סטריט. למרות היחסים המתוחים בין אובמה לנתניהו, שני בתי הקונגרס האמריקאיים עדיין איתנים באהדתם לישראל ובתמיכתם בה. מטבע הדברים, יוזמות חקיקה אנטי-ישראליות כמעט אינן עולות בארה"ב, אולם כאמור - בין המתנגדים הבודדים לאותם צעדים של הקונגרס המבטאים תמיכה בישראל, נמצאים תמיד חברי הקונגרס של ג'יי-סטריט.
כך, למשל, במהלך מבצע 'צוק איתן' בקיץ 2014 אישר הקונגרס ברוב עצום של 395 תומכים מול שמונה מתנגדים, העברה של 225 מיליון דולר למערכת 'כיפת ברזל' המשמשת להגנה על העורף האזרחי בישראל. שלושה מתוך אותם שמונה מתנגדים נתמכו על ידי ג'יי-סטריט - וולטר ג'ונס, זואי לופגרן וקית' אליסון.
בג'יי-סטריט הביעו מבוכה מאופן הצבעתם של השלושה, כמו גם מהימנעותם של נתמכים נוספים, אך הסבירו כי "היינו שמחים אם כל חברי הקונגרס, במיוחד אלה שבהם אנו תומכים, יצביעו בהתאם לעמדתנו 100 אחוז מהזמן, ואנחנו נמשיך להפציר בהם לעשות זאת". אותה הצבעה לא מפריעה לקית' וללופגרן להופיע ברשימת הנתמכים של ג'יי-סטריט ל-2016, יחד עם בטו או'רורקי שנוסף לרשימה הנוכחית, אף שגם הוא נמנה על אותם שמונה שהצביעו נגד העברת הסיוע ל'כיפת ברזל'.
חבר הקונגרס קית' אליסון הגדיל לעשות, ובריאיון לתוכנית 'פגוש את העיתונות' של רשת NBC האמריקאית הסביר את ההצבעה שלו בכך ש"הפסקת אש היא מה שאנחנו צריכים עכשיו. הפסקת אש מגינה על האזרחים בשני הצדדים. היא לא אומרת 'לנו אכפת רק מהאזרחים שבצד אחד'".
משמעות הדברים, כפי שהסבירו פרשנים בארה"ב, היא ש'כיפת ברזל' היא חלק ממה שמאפשר לישראל את כוח העמידה, ואי-אישורה ייצור לחץ על הצד הישראלי להגיע להפסקת אש.
שנתיים לפני כן, ב-9 במאי 2012, החל מהלך משמעותי של החלטה על חיזוק הקשר הביטחוני בין ארה"ב לישראל. ההצבעה עברה בקונגרס ברוב של 411 תומכים מול שני מתנגדים בלבד. אחד מאותם מתנגדים היה חבר קונגרס בשם ג'ון דינגל, שזכה בהמשך, לאחר הודעת הפרישה שלו מהקונגרס, לברכת פרידה נרגשת באתר ג'יי-סטריט שבה כונה "פרו-ישראלי, תומך שלום, שקולו יחסר לנו בקונגרס".
דוגמה נוספת אפשר היה לראות לאחר מבצע 'עופרת יצוקה'. דו"ח גולדסטון שנכתב עבור מועצת זכויות האדם של האו"ם נהדף על ידי ישראל, ומאוחר יותר גם השופט גולדסטון עצמו חזר בו מהאישומים החמורים נגד ישראל וכתב כי "אילו הייתי יודע אז מה שאני יודע היום, דו"ח גולדסטון היה מסמך שונה".
הקונצנזוס הישראלי נגד הדו"ח שהאשים את ישראל בהפרת דיני המלחמה היה נרחב, והוא כלל את שר הביטחון דאז אהוד ברק ושר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג, שקראו לביטול הדו"ח. גם בארה"ב התקיימה פעילות דיפלומטית בנושא, וגינוי של דו"ח גולדסטון עבר בקונגרס ברוב של 334 תומכים מול 36 מתנגדים.
הצלבה בין שמותיהם של 36 המתנגדים לגינוי ובין רשימות הנתמכים של ג'יי-סטריט, מעלה כי 23 מתוכם נמנים עם נתמכי "השדולה הפרו-ישראלית". קית' אליסון שהוזכר קודם לכן היה אחד משני חברי הקונגרס שנסעו מיד לאחר 'עופרת יצוקה' לביקור בעזה, והוא אף קרא לאובמה ללחוץ על ישראל כדי ש"תסיר את המצור מעל הרצועה".
כאמור, בכל אחד מהמקרים הללו ההחלטה הפרו-ישראלית התקבלה בסופו של דבר ברוב עצום. בנוסף, חברי קונגרס וסנאט נוספים הנתמכים על ידי ג'יי-סטריט הצביעו בעד ישראל, כולל עבור הגדלת הסיוע הביטחוני. עוד יש לציין כי ג'יי-סטריט הודיעה על ניתוק הקשר עם חבר הקונגרס גארי אקרמן, לאחר ששלח מכתב לנשיא אובמה ובו קרא לו שלא להטיל וטו על הצעת החלטה נגד ישראל במועצת הביטחון.
נראה כי גם בג'יי-סטריט מבינים שהווטו האמריקאי המסורתי בעד ישראל במועצת הביטחון הוא אבן יסוד ביחסים בין המדינות, ופגיעה בו היא צעד דרסטי. ועדיין לא ברור כיצד שדולה המכנה עצמה "פרו-ישראלית" תומכת ברבים כל כך מאותם חברי קונגרס מעטים שמביעים את העמדות השליליות ביותר כלפי ישראל בבתי הנבחרים בארה"ב.
"התמיכה בג'יי-סטריט באה מאגפים מאוד לא מרכזיים של הציבורי היהודי האמריקאי", טוען אטינגר. "רוב הציבור לא זוכר או לא יודע, אבל גם לפני הקמת מדינת ישראל ועד לאחר מלחמת ששת הימים, התקיימה בארה"ב שדולה יהודית בשם 'המועצה האמריקאית ליהדות' (American Council for Judaism), שהייתה פעילה מאוד נגד הקמת המדינה ונגד המדינה עצמה לאחר שהוקמה.
היו חברים בה רבנים וכל מיני פעילים יהודים. הם טענו שהם עושים שירות טוב ליהודים, ושישראל פוגעת במעמדם של יהודי ארה"ב בכך שהיא גורמת לנאמנות כפולה ולבעיה בזהות היהודית-אמריקאית. השיח היום בג'יי-סטריט הוא לא באותו סגנון, אבל זה המשך של אותה מציאות יהודית בארה"ב".
איך ישראל צריכה להתמודד עם פעילות השדולה?
"חשוב לזכור שגם אחרי שמונה שנים שג'יי-סטריט עובדים בוושינגטון, הם לא חורגים מעבר לאגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית. לכן גם אפשר לראות בקלות שהקשרים של ג'יי-סטריט הם עם אותם צירי בית הנבחרים שביקורתיים כלפי ישראל, והם אלו שגם מגיעים לאירועים של ג'יי-סטריט.
"עם זאת, הדרך הנכונה להתמודד עם ג'יי-סטריט היא לא לעסוק בשאלה האם הם טובים או רעים לישראל, כי כשאתה פועל בארה"ב צריך לדבר על ארה"ב, לא על ישראל. צריך להראות איך ג'יי-סטריט פוגעת בביטחון הלאומי האמריקאי, וביחסים של ארה"ב עם מדינות שהן קריטיות לביטחון הלאומי האמריקאי.
"כך, למשל, היה צריך לפעול בסיפור התמיכה של ג'יי-סטריט בהסכם עם איראן. היה צריך להבהיר שישראל היא לא הסיבה הראשית לפיתוח הגרעין האיראני, ושהמטרה המרכזית של איראן היא ארה"ב. היה צריך להסביר שהמטרה האיראנית היא לסלק את ארה"ב מהמפרץ הפרסי, כי היא מהווה מכשול למגלומניה האיראנית".
"כל חברי בית הנבחרים והסנאט הנתמכים על ידי ג'יי-סטריט הם בעלי רקורד של תמיכה בסיוע הביטחוני לישראל בהיקף של יותר משלושה מיליארד דולר בשנה, והצביעו באופן עקבי בעד הסיוע הזה", אומרת בתגובה יעל פתיר, מנהלת ג'יי-סטריט בישראל. "זהו התנאי הבסיסי, החשוב והמחייב לקבלת תמיכתה של ג'יי-סטריט.
"עמדה זו של ג'יי-סטריט היא ברורה וחד-משמעית, זאת בניגוד לקולות שנשמעים היום מאגפים מסוימים בפוליטיקה האמריקאית המבקשים להציב סימני שאלה ביחס להמשך העברת הסיוע לישראל. ג'יי-סטריט תומכת בכמאה חברי קונגרס ומועמדים, אבל לא בהכרח בכל עמדה שהם נוקטים.
"זאת ועוד, אחד העקרונות המרכזיים הנדרשים לקבלת תמיכת ג'יי-סטריט הוא התנגדות ברורה וחד-משמעית לתנועות החרם וה-BDS, תנועות שחברי ג'יי-סטריט, תומכיה והמועמדים הנתמכים על ידה, הם בין העומדים בחזית המאבק נגדן.
"מי שמבקש להציג כאנטי-ישראלים חברי בית נבחרים וסנאט שדואגים לעתידה של ישראל ומצביעים באופן עקבי בעד העברת הסיוע הביטחוני לישראל, טועה ומטעה. כל המועמדים שאנו תומכים בהם הם פרו-ישראלים. עם זאת, תמיכה בישראל אין משמעה אמירת הן לכל היבטי מדיניות הממשלה הישראלית הנוכחית, במיוחד כשהדבר נוגע לקידום פתרון שתי המדינות, ולמדיניות חיזוק ההתנחלויות.
"תמיכה בישראל היא גם הצבת סימני שאלה ביחס למדיניות שבעינינו, כמו גם בעיני חלק גדול מהציבור הישראלי, לא תורמת לחיזוקה של מדינת ישראל. לחלק מחברי הקונגרס הנתמכים על ידינו יש ביקורת על מדיניות הממשלה, וכאישי ציבור הם משמיעים אותה ונותנים לה ביטוי. עם זאת, הצגת הביקורת בלבד, ללא שלל ההצבעות והפעולות הנוספות שהם מובילים בתמיכה בישראל, מציגה תמונת מצב חלקית ולא נכונה ביחס למחויבותם של אותם נבחרים לישראל ולעתידה".
"האם ג'יי-סטריט פרו-ישראלית? תלוי על איזו ישראל אתה מדבר", צוחק ח"כ ד"ר מייקל אורן, ששימש שגריר ישראל בארה"ב בשנים 2009-2013 ומכיר מקרוב את פעילות השדולה. "אני כשגריר בוושינגטון התייחסתי לג'יי-סטריט כמו אל זרוע של הממשל. ממשל אובמה, עוד בקדנציה הראשונה שלו, בנה למעשה את ג'יי-סטריט. הוא הכניס את ג'יי-סטריט לכל כנס שהתקיים עם הארגונים היהודיים והעניק להם מעמד שווה, אף שהוא ארגון חדש".
אתה רואה קשר בין בחירת אובמה לנשיאות ב-2008, להקמת ג'יי-סטריט באותה שנה?
"אני לא יכול להוכיח קשר ישיר בין שני האירועים הללו, אבל התייחסתי אליהם כזרוע של ממשל אובמה. למשל, ג'יי-סטריט הוא ארגון שקם כדי לקדם שלום ישראלי-פלסטיני באמצעות 'שתי מדינות לשני עמים'. למרות זאת, ברגע שהתחיל הוויכוח סביב הסכם הגרעין עם איראן, ג'יי-סטריט עשתה בן-לילה הסבה לשדולה למען ההסכם עם איראן, כולל קמפיין של 5 מיליון דולר שהם הריצו כדי לקדם את ההסכם. מהשינוי הזה אפשר להסיק את המסקנות המתבקשות ביחס לְמה שמפעיל את ג'יי-סטריט".
מבט על ועידת ג'יי-סטריט השבוע מלמד עד כמה דבריו של ח"כ אורן נכונים. את האירוע כיבדו בנוכחותם באופן חריג סגן הנשיא ג'ו ביידן לצד מזכיר המדינה ג'ון קרי, שציינו את "תפקידו המכריע (של ג'יי-סטריט; ג"ד) במאבק בקונגרס על הסכם הגרעין עם איראן". מוקדם יותר נפגשו חברי הנהלת השדולה עם הנשיא אובמה בבית הלבן, כחלק מהחיבוק העז שהארגון מקבל מהממשל.
למרות הדברים הללו, לח"כ אורן חשוב להדגיש כי הוא לא רואה את הסוגיה בצבעי שחור ולבן. "אני ראיתי בהם אתגר וסכנה, אבל גם הזדמנות, וכאן צריך להבחין בין הארגון וההנהגה של ג'יי-סטריט ובין הפעילים. לגבי ההנהגה אני לא יודע כמה הם פרו-ישראלים. שוחחתי עם רבים מהם ויש שם מנעד שלם של דעות. לגבי הפעילים, שרובם צעירים, התמונה מורכבת יותר.
"ממה שאני ראיתי, עבור רוב הצעירים הללו זו התחנה האחרונה שלהם בתוך המחנה היהודי הציוני לפני שהם יוצאים החוצה לארגונים אנטי-ציוניים. לצערי, ג'יי-סטריט הופך בדרך כלל לחלון עבור אותם פעילים לא לתוך הבית הפרו-ישראלי, אלא ליציאה החוצה. אני נגד להרים ידיים ביחס לאותם צעירים שעדיין מגדירים עצמם כפרו-ישראלים.
"יש היום בארה"ב בין חמישה מיליון לשישה מיליון יהודים, כאשר הרבה פחות מחצי מהם שייכים לקהילה או לארגון יהודי. בתוך אותם שני מיליון שכן קשורים, אני מעריך שאולי שישה אחוזים יחשבו בכלל להצטרף לארגון פרו-ישראלי. עכשיו, כמה מתוך אותם שישה אחוזים יחשבו שמצד אחד אכפת להם מישראל, אבל מצד שני הם מתנגדים למדיניות שלה?
"אני מניח שזה פחות מאחוז אחד. לכן מעגל הפעולה האפשרי של ג'יי-סטריט הוא דל מאוד, אבל עדיין אלו יהודים שלכאורה מוכנים לפעול למען ישראל. אנחנו צריכים להושיט יד לאותם צעירים שעדיין רואים עצמם פרו-יהודים, ולא להפסיד אותם לארגונים אנטי-ישראליים.
"לפעמים ח"כים שמוזמנים על ידי ג'יי-סטריט שואלים אותי אם ללכת או לא. בדרך כלל אני אומר להם ללכת, אבל בתנאי שהם יאמרו להם את האמת בפנים. ג'יי-סטריט מקדמים לאחרונה ביקורים של 'שוברים שתיקה' בקמפוסים אמריקאיים. אני לא בטוח שח"כים מהמחנה הציוני רוצים לקדם את 'שוברים שתיקה' באוניברסיטאות בארה"ב, ולכן הם צריכים ללכת לשם ולהגיד להם את זה דוגרי".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם