ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

אחרי שנקבר: נתניהו ושקד דוחפים מחדש את חוק הלאום

למרות המתח בין נתניהו לבנט, שיתוף פעולה אסטרטגי בין ראש הממשלה לשרת המשפטים החל לאחרונה. המטרה: להחזיר את חוק הלאום לכנסת. נתניהו נערך להתמודדות עם שופטי בג״ץ: ״הם מבינים בכלל מה זה שיקולים לאומיים?״. וגם: איזו מכה שחטף הרצוג הייתה החביבה עליו?

בעבר הלא רחוק היה קשה למצוא מקרים של שיתופי פעולה פוליטיים בין ראש הממשלה נתניהו והשרה איילת שקד. אמנם הריבים המתוקשרים בין ראש הממשלה ליו"ר מפלגתה של שקד, נפתלי בנט, נותרו כשהיו (כפי שראינו השבוע בקבינט), אולם בכל מה שקשור לנתניהו ולשקד - השינוי מורגש היטב. וכך קורה מצב שבו חוק הלאום שוב על השולחן.

החוק, שנקבר בעבר, עלה מחדש בשלהי הקדנציה הקודמת, ואף היה אחת הסיבות להפלת הקואליציה. הוא נקבר פעם נוספת רגע לאחר הבחירות. עכשיו הוא חוזר להיות רלוונטי, וכל זה קורה כמעט במקרה, בעקבות דיון בממשלה על חוק אחר - החוק שמאריך את הוראת השעה אשר מונעת איחוד משפחות שמורכבות מתושבים פלסטינים וערבים אזרחי ישראל.
 
טורים קודמים במגרש הפוליטי:
- ח"כים במחנה הציוני דחקו בגנץ: "בוא להנהיג אותנו"
- התנאי של ליברמן תמורת תמיכה בתקציב המדינה
- בדיקת פרשיית הרצוג הקפיאה את המגעים לאחדות


כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הכול החל כאשר שר הפנים אריה דרעי הציג בישיבת הממשלה את כוונת משרדו להביא לכנסת פעם נוספת בקשה להארכת הוראת השעה בעניין איסור איחוד משפחות. הצעת החוק, שהוארכה בכנסת כמה פעמים בעבר, מבקשת למנוע מתושבים פלסטינים להתיישב בישראל בעקבות חתונה עם אזרח ערבי ישראלי. הנימוק שמאחורי הצעת החוק מתייחס לסיכונים הביטחוניים שנוצרים בעקבות איחודי משפחות כאלו, וכתוצאה ממעבר של תושבים פלסטינים לישראל. בפעם האחרונה שהצעת החוק הוארכה בשנה שימש סילבן שלום כשר הפנים. כשעלה לנמק את הצורך בהארכת החוק, סיפר על מקרים שבהם פלסטינים ניצלו את מעמדם בישראל לצורך מעורבות בפעולות טרור.
 
לאחר שדרעי סיים את דבריו, פנה השר ישראל כץ לשרים ותהה מדוע עדיין מדובר בהוראת שעה זמנית, ולא בחוק קבוע. דרעי הסביר שבית המשפט העליון לא מוכן לקבל את נימוקי הביטחון כהצדקה לכך שהחוק יהפוך להוראת קבע, ומוכן להאריך את ההחלטה רק בשנה, וגם זה לאחר שהוא מערים לא מעט קשיים בנושא. לצד  דרעי ישבה שרת המשפטים שקד ומהצד השני ישב השר יריב לוין. השניים, איך נאמר זאת בעדינות, לא ממש מחבבים את המהמורות שמציב בית המשפט לחוקים של הכנסת, ובמיוחד בנושאים שקשורים לענייני ביטחון. שקד הזכירה לשרים את היסטוריית הפסיקות של בית המשפט העליון סביב נושא איחוד המשפחות. "פעם אחת החוק כמעט בוטל על חודו של קול", רעננה את זיכרונם של השרים. "חשין הציל את המדינה (כששימש כקול המכריע באותו מקרה לטובת אישור החוק, ז"ק)". נתניהו עצמו, כך סיפרו הנוכחים, גילה סימני עצבנות כבר מהרגע הראשון, זכר אולי למטען שהוא סוחב נגד שופטי בג"ץ בעקבות פסיקתם בסוגיית מתווה הגז.
 
בשלב זה הוצגו לשרים נתונים מטרידים במיוחד על כך שרבים מהמפגעים שיצאו מקרב ערביי ישראלקשורים למקרים של איחוד משפחות, למקרה שמישהו נזקק להוכחה נוספת לחשיבות החוק.

"אז מה הבעיה שיהיה חוק קבוע?" הקשה נתניהו בעקבות הנתונים שהוצגו. שקד ולוין הסבירו כי הוראת השעה הזמנית היא זו שמאפשרת לבג"ץ לעכל את החוק, שאינו לרוחו. "גם אני רוצה שיהיה חוק ושלא יהיה איחוד משפחות ערביות", הודה דרעי. "אבל הסבירו לי שאם נחוקק חוק קבוע אז יבואו השופטים ויבטלו אותו. אני לא מעוניין רק בכותרת, אלא בפתרון של הנושא". זה היה השלב שבו נתניהו דפק בכעס על השולחן והרעים בקולו על כך שמעבר לשיקולים הביטחוניים ישנם גם שיקולים לאומיים שמדינה לוקחת בחשבון. "תגידו, השופטים מבינים מה זה שיקולים לאומיים?" שאל בציניות את השרים. "לא", נשמעה התשובה בקול אחיד על ידי כמה מהיושבים סביב השולחן. "זו הסיבה שבגללה צריך לחוקק את חוק הלאום", אמרה לפתע שקד.
 

הנימוק שנתנה שקד התמקד בכך שכל עוד חוק הלאוםאינו נחקק, בג"ץ יתייחס לאיחוד משפחות ערביות רק לאור העקרונות הקבועים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ללא היבטים לאומיים שיוצבו מנגד. "בדיוק בשביל זה נדרש חוק הלאום", הוסיפה. "מה שאנחנו מזהים זו התפרקות מוחלטת", הצטרף לוין לחגיגה. "השופטים שכחו שהקמנו כאן מדינה יהודית, ואם לא נפעל לשנות את זה - אנחנו נהיה בבעיה".

"אם צריך חקיקה אז הם יקבלו חקיקה", הודיע נתניהו. ראש הממשלה הוסיף כי אפילו באירופה ישנם חוקי הגירה מחמירים בהרבה מאלו של ישראל. לדבריו, ישראל הגיעה למצב אבסורדי שבו שהיא ממוקמת בקצה הליברלי של המדינות ביחס לנושא ההגירה. "מה שאנחנו צריכים פה זה את חוק הלאום וחוק ההגירה", הפנה נתניהו את מבטו לשר לוין. "אני מבקש שנקיים פגישה אצלי כדי לקדם את החוקים האלו תוך חצי שנה". לבסוף סוכם שהשרים שקד ודרעי יקדמו במשותף חוק הגירה כולל וחדש, שיעסוק גם בהסדרת נושא איחוד המשפחות הערביות.

עכשיו נשאלת השאלה הפוליטית: האם ניתן בכנסת הנוכחית לקדם את אותו חוק שפירק את הממשלה הקודמת? סימן השאלה המרכזי בקואליציה סביב העניין היא כמובן מפלגת כולנו של כחלון. "כן", הבהיר נתניהו לאלו שתהו. "זה יעבור פוליטית ולכל אורך הגזרה. ואם לא, אז נדאג שזה יעבור". השר אורי אריאלעוד הספיק להעיר שאחרי הדיבורים היפים צריך לראות שזה גם קורה בפועל, לפני שדווקא השר יואב גלנט, חבר מפלגתו של כחלון, לקח את זכות הדיבור והפתיע את כולם בנחרצות דבריו. "צריך להבין שזו מדינה יהודית", אמר בלהט. "ואם בית המשפט העליון לא מבין את זה, צריך ללכת לחקיקה". איך אמר השר אריאל - אחרי המילים הגבוהות והיפות, נשאר רק עוד דבר אחד קטנטן – לחוקק.
 

כשיצחק הרצוג הגיע ביום רביעי בערב להרמת הכוסית שארגן סניף מפלגת העבודה בקריית אונו הוא היה נראה מותש ועייף. כמה שעות לפני כן, רכבו היה מעורב בתאונת דרכים והרצוג עצמו נחבל קלות בפניו. "זו הייתה המכה הכי חביבה עליו בתקופה האחרונה", העירו בחיוך כמה מהחברים שנכחו באירוע. כשנזכרים בחקירה במשטרה שאליה זומן בתחילת השבוע, ובסערה שנוצרה בתוך מפלגתו בעקבות דבריו על כך שלרבים בציבור נמאס מכך שמפלגתו מצטיירת כאוהבת ערבים, יש משהו באבחנה הזו של הפעילים.
 

• כשהרצוג החליט להיות טראמפ

דווקא מדברים שנשמעו באירוע אחר שנערך השבוע לקראת חג הפסח צפוי הרצוג לרוות מעט נחת: יו"ר קק"ל, דני עטר, עד לא מזמן ח"כ פעיל, החליט לומר בקול רם את מה שהרצוג חושב אך לא יכול להגיד. "שלא ניתמם", קרא עטר לפעילים, "ברור לכולנו שהסכינאות באה מתוך המפלגה פנימה". אף שלא נקב בשמה, לאיש מהנוכחים לא היה ספק שהדברים כוונו לעברה של הטוענת לכתר, ח"כ שלי יחימוביץ'. עטר ביקש לציין לטובה מועמד אחר לראשות המפלגה, עמיר פרץ, שנוקט לדבריו בדרך שונה. "הוא (פרץ, ז"ק), בניגוד לאחרים, מתנהג למופת ונותן לבוז'י את כל הגיבוי ואת הזמן להוכיח את צדקתו, למרות שלכולנו ברור מה הוא רוצה(להחליף את הרצוג כיו"ר המפלגה, ז"ק)". בשבוע כל כך קשה, הרצוג מוכן להסתפק גם במעט הזה.
 

בשנה שחלפה מאז שהוקמה הממשלה התנהלה מערכת היחסים בין ראש הממשלה ויו"ר ישראל ביתנו באופן הבא – ליברמן מגדף את נתניהו, כמעט על בסיס שבועי, ואילו נתניהו מעדיף להתאפק ולנשוך את שפתיו. לא פעם הציעו לו אנשיו להשיב לליברמן באותו מטבע, אך נתניהו היה מרסן את המציעים ומרגיע את האווירה. עד השבוע. מכאן והלאה כל זה אמור להשתנות.
 

שני דברים הובילו לגישה החדשה, שאת ניצניה אפשר היה לראות באירוע הרמת הכוסית לחג הפסחבכפר המכביה, כשנתניהו השיק את קמפיין מתקפת הנגד. העניין הראשון הוא החוק שהצליח ליצור הסכמה משותפת בין ליברמן ואיימן עודה, שמבקש לקבוע כי ראש ממשלה יוכל לכהן בתפקידו שתי קדנציות בלבד - חוק שנועד כמובן לפגוע בראש הממשלה. הנושא השני הוא המספרים שמראים כיום הסקרים וההבנה כי אי אפשר יותר לספור את המנדטים של ישראל ביתנו כחלק מגוש הימין, לפחות כל עוד הגוש הזה מונהג על ידי נתניהו.

• בודד בצמרת: לנתניהו לא נשארו מקורבים נאמנים

בליכוד משוכנעים שליברמן לא יצטרף לקואליציהבראשותם גם בפעם הבאה, ולאור הסקריםשמראים שלמפלגות שמרכיבות כיום את הקואליציה לא יהיו 61 מנדטים בפעם הבאה, הדבר הופך את ישראל ביתנו לשוברת שוויון. "צריך לגרום לזה שבוחרים ימניים, שאומרים עכשיו שיצביעו לליברמן, לא יצביעו לו בפעם הבאה", סימנו בליכוד את המסר שהם הולכים להשמיע בחודשים הקרובים.
 
מספרים שם שבחדרי חדרים נתניהו עוסק בליברמן הרבה יותר מבעבר. "המתקפה הראשונית עליו בכנס בכפר המכביה לא הייתה סתם אמירה", מסבירים במפלגה. "התקבלה החלטה להניע את דעת הקהל בכיוון הזה". בליכוד אף מספרים שנתניהו הספיק לשוחח עם לא מעט שרים וח"כים, ודחק בהם להצטרף למהלך נגד ליברמן. "זה מעסיק אותו מאוד", מעידים בקואליציה. "היעד שהציבו בליכוד הוא קמפיין שיתחיל להשפיע על הסקרים תוך חצי שנה. יש הבנה בליכוד שאם ליברמן יקבל מנדטים על חשבון הליכוד, לא יהיו 61 ח"כים לקואליציה בפעם הבאה".

כששואלים אנשים בליכוד איך נתניהו היה מוכן להבליג על עלבונות אישיים חריפים שהטיח בו יו"ר ישראל ביתנו, ופתאום עכשיו הוא החליט להגיב, מתקבלת התשובה הבאה: "על המילים 'נוכל' ו'שקרן' הוא עוד היה מוכן להבליג, אבל לא על חוק שמנסה להגביל את הקדנציה של ראש ממשלה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg