המל"ג מציג: תכנית לשילוב חרדים באקדמיה
בין יעדי תכנית החומש שהוצגה: הגדלת מספר הסטודנטים החרדים, הקמת פרויקטים לעידוד שילובם בקמפוסים הרגילים והכשרה אקדמית למורים במגזר. "שילוב החרדים - אינטרס מובהק של המדינה"
המועצה להשכלה גבוהה מפרסמת השבוע את תכנית החומש להנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי. התוכנית מתפרסמת מראש באתר המל"ג לידיעת הציבור, זאת בעקבות פסיקת בג"ץ מ-2015 המחייבת את המועצה לפרסם את החלטותיה בנושא ולאפשר קבלת הערות לתיקון במשך שלושת החודשים הקרובים. התוכנית לחמש השנים הבאות כוללת בין יעדיה הגדלת מספר הסטודנטים החרדים, הקמת פרויקטים לעידוד שילובם בקמפוסים הרגילים וכן השמת דגש על הכשרה אקדמית למורים במגזר. את מסמך ההמלצות לתוכנית החומש חיברו ד״ר גלעד מלאך, ראש תכנית חרדים לישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה וד״ר לי כהנר חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה.עוד כותרות ב-nrg:
ברכת כהנים המסורתית: רחבת הכותל נצבעה לבן
ממעוף ציפור: חילוץ נועז מנחל תמרים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
על פי מסקנות מחקר הערכה שבוצע במל"ג לקראת כתיבת תכנית החומש עלה כי כ-70% מהחרדים לא יגיעו למסגרות שאין בהן הפרדה מגזרית ומגדרית. לכן במל"ג יפעלו בשנים הבאות לחזק ולהרחיב מסגרות אלה על מנת שתוכלנה לקלוט סטודנטים נוספים, גם מהקבוצות השמרניות במגזר הזה. אולם, מהמחקר עולה עוד כי כ-30% מהסטודנטים הפוטנציאלים היו מעוניינים דווקא להשתלב בתוכניות בתוך הקמפוסים בכיתות הרגילות או נפרדות. לכן מציעים כותבי התוכנית להתחיל במסלולים הדרגתיים שמאפשרים שילוב חלקי בהתחלה בתוך הקמפוסים המרכזיים.
עוד מעוניינים במל"ג לפעול במהלך חמש השנים הקרובות להכשרה אקדמית של המורים החרדים, זאת בעקבות נתוני הלמ"ס המעידים על רמה אקדמית ירודה של המורים החרדים לעומת מורים במגזר הממלכתי והממלכתי דתי.
בציבור החרדי רק עשרה אחוזים מהמורים עברו הכשרה אקדמית, לעומת 90% במגזרים האחרים, כך עולה מהנתונים. בנוסף יחס המורה לתלמידים עומד במגזר החרדי על 1:15 לעומת 1:11 במגזרים האחרים. על פי נתונים אלה, מספר המורים המינימלית שיש להכשיר באופן מידי, רק על מנת לצמצם את הפער הנוכחי, עומד על כ-40,000.
למרות זאת, בתשע"ו מוצעות למגזר החרדי רק 20-10 תכניות אקדמיות להכשרת מורים חרדים. לשם ההשוואה, למערכת החינוך הממלכתית דתית (הקטנה ב-30% ממערכת החינוך החרדית) יש שמונה מכללות אקדמיות להכשרת מורים, המלמדות מאות תכניות אקדמיות במגוון מסלולים וחוגים.
בין יעדי תכנית החומש לשנים הבאות - חיזוק והרחבת המח"רים (מסגרות חרדיות) הקיימים, הקמת תכניות לעידוד ותמרוץ קליטת סטודנטים בכותלי הקמפוסים הרגילים כדי לאפשר שמירה על הרמה האקדמית של הסטודנטים החרדים. עוד נקבע כי יש לפעול לעידוד השלמת בגרויות לחרדים בדחיית שירות במסגרת המכינות.
בנוסף נקבע כי יש לעודד כניסת סטודנטים חרדים לתחומי ההנדסה והמדעים המדויקים. "יש לשקול הקמת תכניות דגל משותפות עם משרדי ממשלה אחרים לליווי ועידוד סטודנטים חרדים בתחומים אלה. יש לחשוב 'מחוץ לקופסה' בתחומים שבהם נדרשת פריצת דרך. לדוגמא, תכנית דגל לעידוד לימודי רפואה, או תכנית שכזו עבור דוקטורנטים חרדיים", כתבו במל"ג.
עוד נקבע בתוכנית החדשה שעל מנת להבטיח שההפרדה מתקיימת רק במינימום ההכרחי והמותר, ייקבעו אמות מידה ברורות להסדרי ההפרדה המותרים והאסורים במסגרות הייעודיות לאוכלוסייה החרדית. בין היתר נקבע כי ההפרדה המגדרית תוגבל לכיתות הלימוד בלבד ולא תותר כל הפרדה מחוץ לתחומי הכיתות. לא יינתנו הנחיות בנוגע ללבוש או דרישות צניעות אחרות. לא יופלו סטודנטים או מרצים בשל מינם ותתוגבר האכיפה והפיקוח בנושא.
"האינטרס של שילוב החרדים בהשכלה הגבוהה הוא אינטרס מובהק של המדינה. לאור חשיבות הנושא, מדינת ישראל משקיעה בו משאבים רבים, בפרט בשנים האחרונות. ההשכלה הגבוהה הפכה לתנאי בסיסי להשתלבות ולהצלחה בשוק התעסוקה. חלק ניכר מהמקצועות ומתחומי העיסוק חסומים בפני מי שחסר השכלה זו", כתבו חברי המל"ג והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת).
"ב-30 השנים האחרונות, האוכלוסייה החרדית כמעט לא השתתפה בלימודים האקדמיים, ושיעור ההשתתפות של גברים חרדים בכוח העבודה נמוך מאוד. הקושי להביא סטודנטים חרדים ללימודי השכלה גבוהה ולסייע להם להצליח גדול. המוסדות האקדמיים והמועצה להשכלה גבוהה הקימו מערכי סיוע ומסגרות ייעודיות על מנת לאפשר את השתלבותם. מדיניות המל"ג והות"ת כפי שהוצגה לעיל שמה גבולות ברורים, אך היא מכבדת את אורחות חייו ואת אמונתו של הציבור החרדי", נכתב.
לכל החדשות בזמן אמת - עקבו אחרינו בטוויטר:
Tweets by @nrgnewsil
אקו"ם