"תחושת כפייה" או "אחריות לחנך"? תוכנית בנט על המוקד
הורים ומנהלי בתי ספר חלוקים בנוגע לתוכנית להרחבת לימודי היהדות בחינוך החילוני. מצד אחד, אלה הטוענים: "זה חשוב, בייחוד בעולם ללא גבולות". מהצד השני, החשש מהדתה וכפייה: "התוכנית לא מדגישה מספיק את ערכי הציונות וגם מעמיסה על התלמידים"
שבוע עבר מאז הכריז משרד החינוך על התוכנית להרחבת לימודי היהדות בכיתות ג'-ט' בחינוך החילוני, והדעות בקרב ההורים ומנהלי בתי הספר חלוקות בנוגע לצורך ביישומה. "רק לפני שבועיים שאלתי את הבן שלי בכיתה י' באיזה חודש עברי הוא נולד", סיפרה ל-nrg יעל (שם בדוי), אם לשלושה ודתייה לשעבר מתל אביב.עוד כותרות ב-nrg:
טראמפ תוקף: "ברק אובמה לא היה ידיד של ישראל"
גרושתו של בייז'נרי ל-nrg: "הוא לא עשה את זה"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"הוא לא ידע להגיד וניחש כסלו. לא רק שהוא טעה, אלא גם הגה את זה באופן שגוי לגמרי. בניסיון השני הוא כבר ידע להגיד שהוא נולד באייר, אבל שוב הגה את זה בצורה מצחיקה ושגויה לחלוטין. הייתי בשוק. ביקשתי ממנו לבדוק את זה גם מול חברים נוספים שלו, והם לא ידעו בכלל מה שמות החודשים העבריים".
יעל, שנולדה לאב שהוא רב קהילה והתחנכה במוסדות הדגל של הציבור הדתי, הביעה תדהמה מהבורות שהפגין בנה בנושא כה בסיסי. "אם זה המצב בבית שלי, תחשבי מה קורה בבתים של חברים של ילדיי, שמנותקים לגמרי מהמורשת היהודית", היא אמרה. "הם לא יודעים כלום על חגים או היסטוריה יהודית, ומדובר על ילדים ערניים ואינטלקטואלים. לבית ספר יש אחריות חד-משמעית בנושא", היא האשימה.
"מבחינתי לא לדעת את ההיסטוריה של העם שלך, גם אם זה נחשב פולקלור בעיני אנשים מסוימים, זה כמו לזלזל בחשיבות של הרצל או בן גוריון. זאת הזהות שלהם, מה שמאחד בין כולנו ונותן תחושת שייכות. זה קריטי, בטח עבור הילדים האלה שיגדלו בעולם ללא גבולות", היא הוסיפה. יעל בירכה על התוכנית, שיש לציין שאינה תוכנית חובה, אלא נתונה לבחירת מנהלי בתי הספר, כך שכלל לא בטוח שילדיה יכירו אותה.
התוכנית, שזכתה לשם "תרבות יהודית-ישראלית" ותחל לפעול בשנה הבאה, איננה חדשה: מדובר בתוכנית שכבר פועלת בכיתות ד'-ח' בבתי הספר הממלכתיים שבחרו בה. כעת היא מורחבת לשנתיים נוספות – כאמור, לבחירתם של מנהלי בתי הספר. על אף שלא מדובר בחדשה של ממש מבחינת משרד החינוך, גורמים המעורים בתחום הביעו את מחאתם נגד התוכנית בטענה שמדובר בניסיון להדתה נוספת של בתי הספר.
חבר פורום ועדי ההורים היישוביים ויו"ר ארגון ההורים בירושלים, פז כהן, הביע הסתייגות מהתוכנית מחשש שהיא תביא לפרישתם של הורים לזרם חינוך עצמאי חילוני. "לימודי יהדות בבתי הספר החילוניים חשובה, בוודאי במדינה יהודית ודמוקרטית", אמר. "באותה מידה, חשוב שכלל תלמידי ישראל יכירו גם את הדתות האחרות. כל לימוד צריך להיעשות במינון שתואם את השקפת עולמם של ההורים תוך מתן כלים ועידוד הילדים להרחבה ולהעמקה".
לפי כהן, "אין לכפות את לימודי היהדות באופן כזה שעלול להוביל ליציאת זרמים בחינוך החילוני מהחינוך הממלכתי והקמתו של זרם חילוני נפרד. בשנים האחרונות קיים חשש של זרמים בחינוך החילוני מהפיכה איטית של מערכת החינוך לדתית יותר. על כן, על המהלך להיעשות תוך הידברות וחשיבה משותפת עם כלל חלקי האוכלוסייה, ולא כמדיניות כפויה".
אחד החששות המרכזיים שאליהם כיוון כהן הוא זה הנובע מפעילותו של "הפורום החילוני", שבו חברים הורים המתנגדים להדתה של זרם החינוך הממלכתי ופועלים להקמת לזרם נפרד ועצמאי. מיכל שלו רייכנר, ממובילות הפורום, אמרה בנוגע לתוכנית: "אנחנו צריכים ללמוד את התוכנית ולהבין אם יש שוויון גם לעמותות שאינן אורתודוקסיות. כל עוד זה לא מגיע עם תקצוב שווה לכל העמותות, זה מדאיג אותנו".
לדברי שלו רייכנר, "יש המון נושאים במדעי הרוח שנדחקו גם הם החוצה, ולא רק יהדות. מדאיג אותי שתלמידים היום לא יודעים מי זה אפלטון ולא רק מה הם החגים היהודיים. אני לא רוצה שהילדים שלי יהיו בורים ביהדות, אבל גם לא בנושאים אחרים. התוכנית הזו מחזקת רק צד אחר שחסר היום במערכת החינוך".
מנגד, הרב יונה גודמן, איש חינוך ישראלי ותיק, הביע תמיכה בתוכנית. "תפקידו של שר החינוך לא רק לחזק את הצד המקצועי-אקדמי, אלא גם את הזהות היהודית והישראלית", טען גודמן. "זהו גם תפקידו של משרד החינוך, ואם לא היה עושה כן – היה מועל בתפקידו לחנך ולטפח ערכי יסוד. פרקי אבות זה נכס של כל העם, ולא רק של הדתיים". הרב גודמן סבור כי "העוינות בציבור הישראלי נגד התוכנית היא נחלתו של פלח קטן מאוד, ואילו הרוב המוחלט ישמח שילדיו יכירו את נכסי צאן הברזל של העם היהודי".
חברי הוועדה שכתבו את התוכנית החדשה ציינו בין היתר במסמך הוועדה שפורסם כי "הירידה החמורה במעמדם של לימודי היהדות בחינוך הממלכתי תרמה להתגברות תחושות ניכור הולכות וגוברות של תלמידים כלפי מורשתם ושימשה רקע להקמת ועדת שנהר. בהמלצותיה, שפורסמו בשנת 1994, הוצגה הקריאה 'לחתור ללימוד מקצועות היהדות באופן שידגיש את אופיים כמקצועות הומניסטיים, מנחילי תרבות וערכים, המעניקים כלים לבניית השקפת עולם'".
עוד ציינו חברי ועדת המקצוע כי "לפי מחקרים רבים בשנים האחרונות, החברה הישראלית, בדומה למדינות אחרות בעולם המערבי, מאופיינת במשבר ערכי חמור: צעירים חווים אובדן משמעות ומנהלים את חייהם ללא מצפן ערכי ברור. יתרה מזו, מתבגרים רבים מתקשים כיום לחשוב באופן קוהרנטי ומושכל על סוגיות מוסריות עקב מחסור במיומנויות חשיבה בסיסיות. אחת הסיבות למצב זה נעוצה גם בתפיסה רווחת שלפיה, למערכת החינוך אין הסמכות לקבוע מהם הערכים או המטרות הערכיות שעל פיהם אמורים צעירים לעצב את חייהם".
לנוכח כל אלה, חברי הוועדה הסבירו כי התוכנית מנסה לענות על צורך ייחודי לתלמידי בתי הספר בחינוך הממלכתי שבאים מבתים בעלי מגוון זהויות, חילוניות ומסורתיות, ולעתים אף דתיות. לאלו הבאים מבתים חילוניים שהקשר בין ישראליותם ליהדותם הפך אתני בלבד, ומנגד גם לתלמידים רבים במערכת הממלכתית הבאים מבתים המגדירים את יהדותם "מסורתית" ואינם מוצאים בתוכנית הלימודים הקיימת מספיק תכנים יהודיים משמעותיים.
התוכנית החדשה צפויה להכניס לבתי הספר הממלכתיים לימודי פרקי אבות, אגדות חז"ל, לוח השנה היהודי, פרשת השבוע והכרת סידור התפילה. מטרות התוכנית, כפי שנכתבו באתר משרד החינוך הן "טיפוח שייכות, הזדהות ואחריות של התלמידים לתרבותם, לעמם ולמורשתם היהודית-ישראלית. היכרות עם ארון הספרים היהודי לדורותיו על מגוון היצירות והקולות שבו ודרכים בלימודו כמרכיב יסוד בעיצוב זהותם של התלמידים. בירור ערכים מרכזיים המגולמים במקורות היהודיים ובזיקה לתרבויות העולם, תוך בחינת מימושם באורחות חיים ועוד".
שר החינוך נפתלי בנט ציין עם השקת התוכנית: "לדעת מי אנחנו, להכיר את אבות האומה, את הרמב"ם, את שירי יהודה הלוי, וגם את חיים נחמן ביאליק וכתבי אחד העם, להבין את עניינו של ליל הסדר, ומה זה צום י"ז בתמוז. כל אלו חשובים לא פחות ממתמטיקה. את זה נעשה". אולם למרות ההצהרה החד-משמעית של בנט על הצורך המהותי בתוכנית, לא נראה כי מנהלי בתי הספר הממלכתיים מזדרזים ליישם אותה, בייחוד משום שמדובר בתוכנית רשות.
מנהל בית ספר יסודי במרכז הארץ שנשאל אם בכוונתו לאמץ את התוכנית, אמר: "ברמה האישית אני חושב שזה חשוב ברמה הלאומית, אבל הקהילה אצלנו צריכה להחליט לקבל את זה ולא סביר שזה יקרה. משרד החינוך יכול להציע, אולם קהילת ההורים תבחר אם ברצונה ליישם את התוכנית".
לדבריו, "אצלנו זה פחות רלוונטי, וקשה לי להאמין שזה ייכנס אצלנו בשמחה". מנהל בית ספר בדרום ציין כי אינו מתכוון "להעמיס על כתפי התלמידים חומרי לימוד נוספים, בעוד שמדובר בחומר הנלמד בבסיסו בתוכנית הלימודים ואין סיבה להרחיבו לשעות לימוד נוספות".
יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר, מנשה לוי, יצא אף הוא נגד התוכנית וטען כי ניתן בה ביטוי גדול מדי ליהדות על חשבון ציונות. "תוכנית הלימודים החדשה במערכת החינוך הממלכתית המרחיבה את לימודי היהדות לכיתות א'-ט' מדגישה פחות את ערכי הציונות ונותנת מקום רחב מדי ליהדות. בעבר הקרוב ניסו שרי החינוך לימור לבנת וגדעון סער לבנות מחדש את לימודי היהדות לתלמידים, כאשר גם שי פירון, שר החינוך האחרון, הקים ועדה בנושא שלא סיימה את עבודתה", אמר לוי ל-nrg.
לדבריו, "כאשר כל שר חינוך מנסה בצורה לא ממלכתית להגשים את משנתו במערכת החינוך, הוא מעורר התנגדות ותחושות של כפייה על רקע פוליטי ולא חינוכי. אין צורך בתוכניות לימוד חדשות בנושא חדשות לבקרים. תוכנית הלימודים הקיימת טובה מספיק. הייתי מנצל את תוספת השעות כדי להרחיבה ולא לשנות את אופייה".
אקו"ם