"מכריחים אותנו": תיכוניסטים נגד לימודי הערבית
תלמידי תיכון ברחבי הארץ תוקפים את תכנית לימודי השפה, בטענה שמדובר בערבית ספרותית שאינה שימושית. "ההתנהלות של משרד החינוך מאוד רשלנית", טוען אחד התלמידים. "זה מסריח מהשינויים הפוליטיים וזה מרגיז כי זה בא על חשבון החינוך שלנו"
לקראת בחינות הבגרות המתקרבות, יוצאים תלמידי תיכון ברחבי הארץ נגד תכנית לימודי הערבית בבתי הספר - שלטענתם אינה ערבית מדוברת ושימושית, אלא ערבית ספרותית שלא תסייע להם בשום צורה.עוד כותרות ב-nrg:
- סיוט של הורים: כמעט אסון ברכבת הרים
- "פיל ג'קסון חושב שבלאט הוא מוח כדורסל מבריק"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"אומרים לנו שהמטרה של תלמיד שרוצה ללמוד את המקצוע היא כדי שנרגיש יותר בטוחים במדינה שלנו", אומר זיו ברבי, תלמיד י"ב בבית הספר "מקיף עומר" שבע וחבר במועצת התלמידים ארצית.
אלא שלדברי ברבי, "במקום לדבר אתנו על התנועה והלאומיות הערבית, מלמדים אותנו ספרות ודברים לא שימושיים בכלל. בתור תלמיד אני מרגיש שכופים עלי את המקצוע וגורמים לי לשנוא את השפה. זה חבל כי השפה שימושית עבורנו. כנראה שאדם שגר בלפלנד לא הזדקק לשפה הערבית, אבל עבורנו זה סוג של משנה זהירות. אם אתה יודע את השפה אתה יכול לזהות, לראות ולהבין דברים.
"הערבית שמלמדים בבתי הספר לא מתקרבת למשהו מעשי. מה שמלמדים אותנו בכיתה אלו דברים שמתאים למאה ה-14 בספרד, בקורדובה. אז הייתה פילוסופיה מוסלמית, זה לא רלוונטי לימים האלה. למה אני צריך לדעת כל מיני מילים שכבר לא נמצאות בשימוש? זה כמו ללמוד ארמית. ארמית היא שפה יפה ואם אתה רוצה לחקור את ארץ ישראל או ארץ כנען אתה חייב לדעת אותה. אך לאדם שלא עושה את זה אין צורך ללמוד את השפה כי היא לא תיתן לו כלים".
לטענת ברבי, "אם ניקח את המורים שמלמדים אותנו ערבית וניתן להם לדבר יום שלם ברהט או ביפו הם לא יוכלו לדבר, זה אבסורד".
דוגמא לכך מעניק ברבי מנסיונו האישי. "היינו בטיול שנתי. כשעצרנו במקום שהיו בו ערבים, שאלתי את המורה שלי אם היא יכולה לשאול אותם משהו והיא אמרה לי שהיא לא יודעת כי היא מדברת ברמה מאוד בסיסית", סיפר.
"איזה מין דוגמא אישית זאת? כל ההתנהלות של משרד החינוך מאוד רשלנית. משרד החינוך זה מיקרו כדור הארץ, כל אחד מדבר שפה אחרת. אף אחד לא יודע מה השני עושה, אין שיתוף פעולה והפקת לקחים. זה כבר מסריח מכל השינויים הפוליטיים וזה מרגיז כי זה בא על חשבון החינוך שלנו".
לדברי ברבי, "כשאנחנו מגיעים לבית הספר אנחנו מרגשים כמו שחקנים בלוח שחמט, בוא נזיז את החייל הזה לפה וזה לשם. זה לא עובד ככה. משרד החינוך עובד בצורה תעשייתית, אי אפשר לחייב אותנו ללמוד את השפה הזאת. אפשר לגרום לנו ולשכנע אותנו, אפשר להציע רמה גבוה של לימוד השפה, זה כן.
"אבל מכריחים אותנו ללמוד ברמה נמוכה ועוד במצב שהמדינה שלנו נמצאת בו היום. אני לא מבין איך הם מצפים שזה יקרה? משרד החינוך צריך לצאת לשטח ולהתחיל להקשיב לתלמידים".
ירין אבוטבול, תלמידת כיתה י"ב ב"אשל הנשיא" הסמוך לבאר שבע, מסכימה עם ברבי וטוענת שלימודי השפה הם בזבוז שעות. "הערבית שמלמדים אותנו לא פרקטית, אני מעדיפה להקדיש את הזמן הזה למקצועות חשובים יותר", אומרת ברבי.
לדבריה, "זאת בעצם סוג של כפייה, כי מי שרוצה ללמוד ערבית יכול לבחור במגמת ערבית וללמוד את זה בצורה גבוהה ולא בשגרת הלימודים. אם חס וחלילה אתקל במחבל אדע מה להגיד לו? אני יודעת סיפור בערבית. מלמדים אותנו לשנן את החומר בשביל להצליח במבחן כדי שלא יהיה לנו נכשל בתעודה – ולא מעבר".
בניגוד לברבי ואבוטבול, עדן סניור תלמידת כיתה י"ב ב"קריית חינוך דרור" במושב נורדיה שבשרון, מרגישה מסופקת מהצורה שלימודי הערבית מועברים בבית ספרה.
"אנחנו לא לומדים רק פועל ותחביר, זה לא נגמר שם", היא אומרת. "המורה מעשירה אותנו בהרבה מידע, מעבר למה שציפיתי. היא מספרת לנו על התרבויות והקוראן. אני חושבת שמאוד חשוב ללמוד תרבות, כי ברגע שלומדים שפה בלי התרבות, אני לא בטוחה כמה זה שווה".
לדברי סניור, "אני חושבת שזה חשוב להכיר את מי שעומד מולך לטוב ולרע. אומנם אנחנו חיים במדינה יהודית אבל יש גם עוד תרבות. ברגע שדוברי ערבית לומדים את השפה והתרבות שלנו וחיים בתוך המדינה שלנו, חשוב מאוד שגם אנחנו נכיר אותם לעמוק".
בנוסף, לדבריה, ידיעת ערבית היא מהותית לחיים במדינת ישראל. "השפה נראית לי מאוד חשובה. בסופו של דבר חיים במדינה שלנו ובמדינות השכנות לנו דוברי ערבית והשפה הערבית משמשת לכל מיני צרכים חיוניים כמו תקשורת ולהגנה עצמית".
סניור מוסיפה כי "שפה זה כלי, וברגע שאתה מבין שפה ויודע לדבר אותה - זה כוח. יכול להיות שיעמוד לידך ברחוב מישהו שמדבר ערבית ואדם שלא מבין את השפה יירתע – ולאו דווקא בצדק. דווקא כשיש איום וסכנה, ובמיוחד בתקופה הנוכחית של האינתיפאדה, חשוב מאוד להבין את השפה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "תכנית הלימודים בערבית מתעדכנת כל העת והמשרד קשוב לשטח ומקיים מפגשים שוטפים עם המנהלים, המורים והתלמידים. תכנית הלימודים לחטיבות הביניים ולבתי הספר העל יסודיים עודכנה לפני כשנה, ובימים אלו נכתבת לראשונה תכנית לימודים לבתי הספר היסודיים.
"לימודי השפה הערבית כוללים את הוראת הערבית הספרותית, המאפשרת הענקת מיומנויות לקריאה, כתיבה, האזנה ודיבור. בנוסף, לומדים התלמידים שיח בין אישי בכל שכבות הגיל, מכיתה ז'-י"ב, יכולת המעניקה להם אפשרות לשיח עם דובר הערבית. תכנית הלימודים בערבית כוללת גם מושגים מרכזיים בהכרת העולם הערבי ודת האסלאם, הכרת מדינות ערב במזה"ת והמורשת התרבותית העשירה של האסלאם.
"בחטיבה העליונה התלמידים ניגשים לבגרות במסלול הערבית הספרותית הכולל: ערבית קלאסית, ספרות ערבית מודרנית, תחביר, עיתונות ואקטואליה. בנוסף, קיימת אפשרות להיבחן במסלול של לימודי ערבית מדוברת, מסלול בו הדגש הוא על שיחה, תקשורת ושיח בין אישי".
אקו"ם