משבר ההגירה: פולין מפולגת בשאלה איך לנהוג בפליטים
בדומה למדינות רבות באירופה, גם ורשה מסרבת לקבל מהגרים לשטחה ומזכירה את הסיכונים הביטחוניים הרבים שהם מעוררים, בייחוד על רקע הפיגועים האחרונים בפריז ובבריסל. מנגד קמו פעילים שהתריעו מפני לאומנות, וגייסו לעזרתם את זוועות השואה
גל ההגירה ההמוני של פליטים מוסלמים, שהחל לפני למעלה משנה לעבר מדינות אירופה, גרם לבלבול ולמבוכה בקרב מדינות רבות ביבשת, שלא ממש ידעו כיצד להתמודד עם התופעה החדשה והלא צפויה. רוב הממשלות ביבשת החליטו לפתוח את גבולותיהן ולקבל פליטים רבים, וגרמניה הגדילה לעשות כשהכניסה לשטחה מעל ל-1.1 מיליון פליטים מסוריה, מעיראק, מאפגניסטן ועוד.עוד כותרות ב-nrg:
- בכיר חות'י: לאפשר לישראלים לבקר בתימן
- חברת לייבור יהודייה נמצאת תחת מתקפה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
גם הונגריה, אוסטריה, יוון ומדינות הבלקן, שאליהן הגיעו מרבית הפליטים בשבועות הראשונים, פתחו את שעריהן ולא ידעו איך להתמודד עם הזרם העצום של המהגרים שנהרו אליהן. אלא שבצד זאת נשמעו גם קולות אחרים, המתנגדים ליחס הנוקשה לפליטים, ואשר ביקשו לפעול יותר לקליטתם במדינה. הללו התנגשו לעתים עם השלטונות בארצם, אף שטענו כי הם רק מנסים לסייע לה.
בספטמבר האחרון, בניסיון לגבש תוכנית להתמודד עם המשבר, התכנסו ראשי האיחוד האירופי בבריסל לדיון שבסיומו הודיעו על תוכנית שבמסגרתה יפוזרו מאות אלפי פליטים בין המדינות השונות. לאורך כל התקופה הזו הייתה רק ממשלה אחת שסירבה לשתף פעולה עם האיחוד האירופי והודיעה כי לא תסכים לקבל לשטחה ולו מהגר אחד - פולין.
הבחירות האחרונות לפרלמנט בפולין היו סוערות, והביאו מהפך שלטוני. מפלגת המרכז-שמאל "הפלטפורמה האזרחית", ששלטה בשנים האחרונות במדינה בת 38 מיליון התושבים, הובסה על ידי מפלגת האופוזיציה הימנית "חוק וצדק", שהציגה מצע לאומני במיוחד.
המפלגה הזוכה התמקדה בהפחדת אזרחי פולין מכניסת עשרות אלפי מהגרים לשטח המדינה. בחודש אוקטובר, מיד אחרי שהושבעה הממשלה החדשה, הודיעו ראשי השלטון בוורשה כי הם לא מוכנים לקבל עוד מהגרים וכי הם סוגרים את גבולות המדינה בפניהם.
ימים ספורים לאחר הפיגועים בפריז בנובמבר האחרון הודיעה ראשת הממשלה החדשה, ביאטה שידלו, כי ממשלתה אינה מתכוונת לכבד את ההסכם שנחתם בין מפלגת השלטון הקודמת לראשי האיחוד האירופי, שבמסגרתו תקבל פולין 7,000 מהגרים מוסלמים לשטחה. ההודעה עוררה כעס בקרב ראשי האיחוד, שניסו לשכנע את ראשי הממשל הפולני לחזור בהם מכוונה זו, ואף איימו להטיל עיצומים על פולין.
בוורשה התרככו, והודיעו כי יאפשרו לאלפיים מהגרים בלבד להיכנס למדינה. אלא שסדרת הפיגועים בבריסל בחודש מרץ האחרון, שגבתה את חייהם של 32 בני אדם, שברה את הכלים לחלוטין. "איני רואה כיצד פולין תוכל לקבל מהגרים לשטחה כעת. הממשלה הקודמת התחייבה לקבל כמה אלפי מהגרים, אבל אני אומרת בצורה ברורה - פולין לא תוכל לקבל ולו מהגר אחד בנסיבות הנוכחיות", אמרה ראשת הממשלה שידלו במסיבת עיתונאים יממה לאחר הפיגועים בבריסל.
דובר הממשלה, רפאל בוכנק, הסביר כי ההחלטה נועדה "לשמור על ביטחון האזרחים בפולין. איננו יכולים לאפשר מצב שבו האירועים המתרחשים כעת במערב אירופה יתפשטו גם לפולין. אנו רוצים להגן על אזרחי פולין".
ההודעה הזו הפכה את פולין בן רגע ל"ילד הרע" של אירופה. מדינות רבות תקפו בחריפות את ההחלטה "האנוכית" של ממשלת פולין החדשה שלא לקחת חלק במאמץ המשותף לפתור את משבר המהגרים, וברקע גם החלו להישמע קריאות להחרים את השתתפותה של פולין בחלק ממוסדות האיחוד.
על רקע המשבר שהתגלע ביבשת נחלץ גם שר החוץ הפולני, ויטולד וושצ'יקובסקי, להגן על עמדת ממשלתו. "אנו לא יכולים ליישב מהגרים כאן. מה אנחנו אמורים לעשות, לשמור אותם במחנות? הם לא רוצים לחיות בפולין. הם יודעים כי אנו יכולים לספק להם מאה אירו בחודש, כאשר בבלגיה הם מקבלים שישים אירו ביום".
וושצ'יקובסקי הוסיף ואמר כי "גם כך יש לנו 1.5 מיליון מחפשי עבודה בפולין. אני יכול לומר לסורים 'כן, אתם מוזמנים, אבל מה תעשו כאן? תחיו ברחובות?'"
סדרת הפיגועים וההטרדות המיניות באירופה שביצעו מהגרים מוסלמים בארצות שונות באירופה גרמה לחששות כבדים בקרב רבים מאזרחי פולין. ארגוני ימין קיצוני החלו להפגין נגד כניסת מהגרים לפולין תחת הסיסמה "פולין לפולנים בלבד". בהפגנה הגדולה ביותר, שהתקיימה בחודש נובמבר האחרון בורשה, השתתפו לא פחות מ-170 אלף בני אדם. "אנו לא רוצים את הטרוריסטים המוסלמים כאן. אתה רואה מה עושים 'מבקשי המקלט' כביכול במערב אירופה?" שאל אחד המשתתפים בהפגנה את כתב רשת הטלוויזיה המקומית TVN 24.
אלא שההפגנות לא הסתכמו רק בהתנגדות למהגרים מוסלמים, אלא גם לכניסת יהודים למדינה. בנובמבר נערכה בעיר ורוצלאב במערב פולין הפגנה נגד קבלת מהגרים. אחד המפגינים, קבלן בניין בשם פיוטר ריבק, הציב בובה בדמות יהודי חרדי במרכז ההפגנה והעלה אותה באש לקול מצהלות הקהל. "לא נכניס אפילו מוסלמי אחד לפולין. פולין היא רק בשביל הפולנים", אמר ריבק. בימים אלו מתנהל נגדו משפט בגין הסתה לאנטישמיות וגזענות עקב שרפת הבובה בדמות יהודי.
בשבוע שעבר הודיע ארגון ימין קיצוני פולני כי חבריו מתכוונים לקיים מצעד נגד כניסת מהגרים לפולין בעיר ביאליסטוק שבצפון-מזרח המדינה. המשטרה המקומית ביקשה מאזרחים זרים המתגוררים, הלומדים או אשר עובדים בעיר "לא לצאת מהבתים במהלך ההפגנה" מחשש לשלומם. במקביל, בכלי התקשורת החלו להופיע ידיעות על תקיפות אלימות של סטודנטים מוסלמים ברחבי המדינה.
לצד גילויי הלאומניות לכאורה בפולין היו גם מי שהעבירו ביקורת חריפה על החלטת הממשלה: יאן טומאש גרוס, היסטוריון פולני מפורסם שאביו יהודי, הוא אחד המתנגדים הבולטים להחלטות האחרונות. בימים האחרונים הוא מצוי תחת חקירה בחשד ל"העלבת האומה הפולנית".
גרוס, שהתמחה בחקר השואה, הפך בשנים האחרונות לאישיות בלתי רצויה בפולין לאחר שפרסם כמה ספרים שבהם האשים חלק מתושבי המדינה ברצח שכניהם היהודים בשואה. בספטמבר האחרון פרסם גרוס מאמר שבו תקף את החלטת ממשלת פולין לא לקבל פליטים לשטחה, ועורר זעם גדול כשטען כי "מדובר בהחלטה חסרת לב, המושרשת בעברה הרצחני של פולין". כדוגמה לדבריו הוא הזכיר את העובדה כי "הפולנים רצחו במהלך מלחמת העולם השנייה יותר יהודים מאשר הפולנים רצחו גרמנים".
שבועות אחדים לאחר פרסום המאמר הודיע משרדו של נשיא פולין, אנדז'יי דודה, כי הוא שוקל לשלול מגרוס את עיטור הכבוד שהגבוה שהעניק לו בשנת 1996 נשיא פולין אלכסנדר קוושנייבסקי על חקר השואה.
כאמור, לפני כשבועיים הוזמן טומאש גרוס לחקירה במשרדי התביעה בקטוביץ' בחשד ש"העליב את האומה הפולנית" - עברה שעונשה עשוי להיות שלוש שנות מאסר. "אמרתי מיד לחוקרים שלא היתה לי כל כוונה להעליב את האומה הפולנית", סיפר גרוס לתקשורת הפולנית לאחר החקירה, "ניסיתי להעלות את המודעות לסוגיית הפליטים באירופה. אני בסך הכול אומר את האמת, ולפעמים לאמת יש השפעה מזעזעת על אנשים שאינם יודעים מהי", הוא הוסיף.
בריאיון ל-nrg האשים גרוס את הממשלה הפולנית ב"שנאת זרים", וטען כי תנסה להנחיל את האג'נדה הלאומנית שלה גם לדורות הבאים. "מי שעודד את השלטונות לפתוח נגדי בחקירה היו פוליטיקאים וארגונים שונים בעלי דעות קיצוניות. הממשלה הנוכחית בפולין היא לאומנית קיצונית ושונאת זרים. היא מתכוונת לערוך סדרת רפורמות במערכת החינוך ובתוכנית הלימודים כדי להנחיל בתוכן את האג'נדה הלאומנית שלה. הציבור הפולני גם סובל מבורות עמוקה בנושא השואה ומעשי הטבח שביצעו פולנים נגד יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה, והרפורמות שמתכוונת ממשלת פולין לבצע במערכת החינוך ינציחו את הבורות הזו", אמר ההיסטוריון.
למרות הרטוריקה המתלהמת והמדיניות של הממשלה, יש בפולין גם מי שמבקשים לסייע למהגרים שהגיעו למדינה בשנים האחרונות, עוד לפני סגירת הגבולות. מאצ'יי פגשינסקי הוא חבר הוועד המנהל וראש המחלקה המשפטית בעמותת "פליטים", המסייעת למהגרים המתגוררים בפולין.
העמותה מספקת מגוון שירותים, ובהם סיוע משפטי וחברתי למהגרים, עזרה במציאת עבודה והשתלבות בחברה, מעונות יום לילדים, סיוע רפואי ועוד. חברי הארגון גם חוקרים את מצבם של מבקשי המקלט בפולין, ופועלים להגביר את המודעות לסבלותיהם.
פגשינסקי ציין בפנינו כי הוא מבין את הרצון של ממשלת פולין להבטיח את שלום האזרחים, אבל הוסיף כי היא יכולה לעשות יותר לסייע למבקשי מקלט."ממשלת פולין צריכה להיות מעורבת יותר במשבר הפליטים, הדורש סולידריות של כל 28 מדינות האיחוד", ציין פגשינסקי, "הדאגה לביטחונם של האזרחים מובנת, אבל יש דרכים לברר מי עלולים להוות סיכון ביטחוני. מצד שני, יש גם כאלו שזקוקים מאוד לסיוע, כמו אמהות חד-הוריות, ילדים ללא ליווי של מבוגר או אנשים הזקוקים לסיוע רפואי. פולין צריכה להתמקד באוכלוסיות הללו ולסייע להם. לצערי, ממשלת פולין הנוכחית מסרבת לעשות כן. אין לנו קשר עם ממשלת פולין בנושא הזה, והתמיכה היחידה שאנו מקבלים לשם כך מגיעה מכספי האיחוד האירופי, כך שהמשאבים שלנו מוגבלים מאוד".
אתם מקבלים פניות ממהגרים המבקשים להיכנס למדינה?
"כן, יש פליטים ששואלים אותנו כיצד ניתן להגיע לפולין, אבל מספרם אינו גבוה. הבעיה העיקרית היא איחוד משפחות: מהגרים 'ותיקים' מסוריה מתקשים להביא לכאן את משפחותיהם בגלל המדיניות הנוקשה מאוד נגד מעשה כזה. חייבים לשנות את הנוהג הזה, בשביל לאפשר לאנשים האלו להתאחד עם משפחותיהם".
לאור מתקפות הטרור האחרונות ואירועי ההטרדה המינית, אתה לא מוצא היגיון בהחלטה לא להכניס אלפי מהגרים לפולין?
"המהגרים בפולין כמעט אינם נראים. אלו שאנו עובדים איתם סיפרו לנו כי הם חוששים לצאת מהבית. גם היו מי שהותקפו על רקע גזעני. צריך לעצור את האלימות המילולית והפיזית הזו, אבל לצערי הממשלה הנוכחית אינה מגיבה לשנאת הזרים ולאלימות המתגברת בפולין".
ארגון "הצלה" נוסד בשנת 2000, ומספק סיוע משפטי ופסיכולוגי למהגרים, סדנרות, הכשרה מקצועית ושיעורי שפה. יושב ראש הארגון, פיוטר ביסטריאנין, מתנגד אף הוא למדיניות הממשלה. בארגון שלו חצי מהמתנדבים הם מהגרים "ותיקים" בעצמם, שעוזרים לאלפי פליטים ומבקשי מקלט במדינה.
בדומה לחברו מעמותת "פליטים", גם ביסטריאנין לא מקבל את ההסבר כי הממשלה בוורשה מבקשת לשמור על ביטחון האזרחים. "זו החלטה לא אנושית ולא הגיונית. אפילו ממשלות בלגיה וצרפת לא הודיעו כי יפסיקו לקבל מהגרים לשטחן אחרי הפיגועים, כך שזהו רק תירוץ קלוש של ממשלת פולין. יש לנו מהגרים מצ'צ'ניה וממדינות מוסלמיות אחרות שמתגוררים כאן תקופה ארוכה, ומעולם לא הייתה בעיה איתם. במדינה של 40 מיליון בני אדם, בקושי מבחינים בהם", הוא אמר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם