המאבק בטרור: אירופה זועמת על חופש המידע האמריקאי
החוקים להגנת הפרטיות בארה"ב מונעים מחברות המפעילות רשתות חברתיות להעביר מידע על חשודים בטרור לסוכנויות מודיעין ביבשת. בעקבות כך נגררות לעתים הרשויות לבתי המשפט זמן רב, וייתכן שזה הגורם לכישלונן בסיכול פיגועים של ארגונים קיצוניים
סוכנות הביטחון הפדרלית שניסתה להתחקות אחרי עקבות המחבלים שביצעו את הפיגוע בסן-ברנרדינו בדצמבר 2015 נתקלה במכשול מסובך במיוחד, שהתפרסם בעקבות מאבק משפטי מתוקשר שניהלה נגד ענקית הטכנולוגיה "אפל": פריצת מכשיר האייפון של אחד היורים.עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- רמז לחלקיק לא מוכר מסעיר את הפיזיקאים
- קפא בזמן: נמצאה גופת מטפס ההרים הנודע
- ברזיל: כאוס פוליטי לקראת הדחת הנשיאה בשבוע הבא
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כעת נראה שחוקי ביטחון המידע בארה"ב מתסכלים גם שירותי מודיעין של ארצות אחרות, ואפילו יבשות אחרות, כשרשויות המלחמה נגד טרור באירופה במיוחד החלו לתקוף את מדיניות הפרטיות האמריקאית ברקע המאבק בפיגועים.
ב"וול סטריט ז'ורנל" פורסם אתמול (יום א') כי בכירים ביטחוניים ביבשת הישנה טוענים שחוקי הגנת המידע מסכלים את מאמציהם למנוע מתקפות טרור נוספות של ארגונים כגון "המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה הגדולה" ("דאעש"), וזאת מכיוון שהם מיושנים למדי ולא מתאימים לרוח התקופה ולשינוייה.
כך למשל, בכירים באירופה מנהלים קרב עיקש וארוך נגד חברות כגון "פייסבוק", "ווטסאפ", "טוויטר", ו"יו-טיוב", בדרישה לקבל מידע על משתמשים בשירותיהם, המנצלים את הטכנולוגיה החדשנית לתכנון פיגועים. בעיתון האמריקאי צוין שאפילו בקשות דחופות למידע בסיסי על לקוחות, כזה שאינו דורש ביקורת משפטית כלל, לא תמיד נענה ומהוות מקור מתמיד של מתח בין הצדדים.
מקורבים לשירותי הביטחון הצרפתיים סיפרו כי בימים שלאחר המתקפות בפריז העלה תומך דאעש ברשת התרברבות על כך שפיגוע דומה יתרחש בשבוע שלאחר מכן בבריסל. באותם ימים נכנסה הבירה הבלגית למצור של ממש, תחנות הרכבת התחתית ובתי הספר נסגרו והתושבים נקראו להישאר בביתם, בזמן שהרשויות ניהלו מצוד אחרי מחבלים בעיר. המשטרה ושירותי הביטחון לא הודיעו מדוע ננקטו אמצעים כה חמורים, ואך צוין כי מדובר בעניין של ביטחון הציבור.
התקרית הזו עוררה סערה של ממש: המשטרה בבלגיה ביקשה לדעת מי עומד מאחורי חשבון הרשת החברתית שבה פורסמו הדברים, אולם החברה האמריקאית שבנדון – ששמה לא פורסם – סירבה לפרסם מידע עליו, אלא אם תודיע לו מראש על קיום החקירה נגדו ותיתן לו פרטי קשר שבאמצעותם יוכל ליצור קשר עם המשטרה שנכנסה לעובי הקורה.
כמובן, בבריסל התנגדו הרשויות לדרישה הזו בשל החשש שכך ידע החשוד על המעקב נגדו, והתעקשו לקבל את המידע כפי שהוא. הוויכוח בין הצדדים היה כה עז, עד שמחלקת המשפטים האמריקאית נאלצה להתערב. בסוף "דיון ארוך", כהגדרת בכירים באירופה, ניאותה החברה מארה"ב להעביר את המידע המבוקש לרשויות המודיעין ביבשת.
במסגרת החוקים האמריקאיים, חברות בארה"ב נדרשות לשתף עם צווי בתי המשפט במדינה בכל הקשור לחקירות ביטחוניות פנימיות, המכוונות נגד אזרחי ארה"ב, אבל במקרים רבים אוסרים חוקים אחרים על החברות לספק מידע על תכתובות או מסרים תקשורתיים שיירטו שירותי ביון זרים, אלא אם מדובר בנוהל דיפלומטי ארוך ומייגע. משני צדי האוקיינוס, צוין בכתבה האמריקאית, הוסכם ששינוי אפשרי לכל הסרבול הזה יהיה כרוך בשינוי החוקים בארה"ב.
נשיא איגוד מפקדי המשטרה הבינלאומי שהתראיין לכתבה, טרי קנינגהם, ציין כי רבים מיהרו להצביע על כשלים מודיעיניים של סוכנויות המודיעין בצרפת ובבלגיה אחרי הפיגועים בבירות שתי המדינות, אבל הם לא הבינו שלעתים לארגוני הביון אין יכולת להגיע למידע הזה, וזאת בגלל האבטחה הנוקשה של החברות שמפעילות את הרשתות החברתיות. אחרים שהסכימו לשוחח על הנושא העריכו כי לעתים נגרר הקרב המשפטי על סוגיות כאלה שנה שלמה.
יתרה מכך: הבעיה קיימת גם כאשר ההתקשרויות ברשת החברתית מתבצעות על אדמת אירופה, אבל דרך שרתים או שירותי אחסנה של חברות אמריקאיות. במילים אחרות, הסבירו ב"וול סטריט ז'ורנל", אם האיום המדובר אינו עוסק באזרחי ארה"ב, הסיכוי שסוכנויות המודיעין האירופיות יקבלו אישור לעקוב אחרי רשתות חברתיות של חברות אמריקאיות שואף לאפס.
רשתות התקשורת החברתית בארה"ב מודות כי אכן יש בעיה משמעותית בסוגיה זו, אך הן עדיין מנסות להתחמק מלהתעמת איתה. כך למשל, עורך הדין הבכיר של פייסבוק ציין כי ברצונו להכריח את החברה להידיין תמיד בנושא זה על פי החוקים שבהם מאוחסנים שירותי החברה – כלומר, על פי חוקי ארה"ב.
סוכנות הביון באירופה מתלוננות כי הנהלים הנוקשים – כולל כאלה שגובשו באמנות בינלאומיות למלחמה בפשע המאורגן – מסכלים מניעת טרור, אך גם מקשים על חקירת פיגועים שכבר בוצעו, כמו אלה שבפריז או בבריסל. דוגמה לכך, כאמור, היא גם התסכול האמריקאי מניסיונות פריצת מכשיר הטלפון של היורה מסן-ברנרדינו לאחר מעשה, כשכבר נהרג, בניסיון לפענח את זהות חבריו והמעגל ששלח אותו לביצוע המשימה.
כל האתגרים הללו גוברים לאור השימוש ההולך וגדל של חברות התקשורת בקידוד מתוחכם, שבאחרונה עבר לשיטה "קצה אל קצה" – כלומר, פענוח הקידוד תלוי בצדדים בלבד, והחברה לא יכולה לפתוח את התכתובות ביניהם בכוחות עצמה. כך יכולות החברות לבוא אל ארגוני המודיעין ולומר להם: "זה לא אנחנו. אין באפשרותנו לעזור לכם".
אל מול כל אלה עומדת כמובן הזכות האזרחית הברורה לפרטיות, שניצבת אל מול הסיכון הביטחוני שאולי מחייב את הפרתה. אך גם כאן לא מדובר בעניין פשוט, ודאי לא בארה"ב, שמקדשת את הזכויות הפרטיות. באירופה בינתיים ימשיכו להסתכל מעבר לים בתסכול, ולתהות אילו פיגועים חולפים מתחת לרדאר – ואת חיים של מי ניתן היה להציל לולא הביורוקרטיה.
אקו"ם