ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

פרסום ראשון: הפצ"ר לשעבר תמך בהשוואת החקיקה ביו"ש

על רקע סערת חוק הנורמות, נחשף ב-nrg מכתב שהניח האלוף (במיל') דני עפרוני על שולחנו של היועמ"ש וינשטיין ובו קריאה להקים כוח משימה מיוחד שיפעל להשוואת החקיקה בין שני צדי הקו הירוק. בתוך כך, בליכוד תומכים ביוזמת שקד

פרסום ראשון: הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, אלוף דני עפרוני, תמך בהשוואת החקיקה הישראלית ביו"ש. במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, שנכתב כאשר שניהם היו בתפקיד, קרא עפרוני להקים כוח משימה מיוחד וגדול שיפעל באופן ממוקד להשוואת החקיקה בין שני צדי הקו הירוק. במכתב, המתפרסם לראשונה ב-nrg, תיאר עפרוני אנומליה משפטית בכל הנוגע למצב החוקי ביו"ש ומותח ביקורת נוקבת על משרדי הממשלה שלא עושים את תפקידם.

עוד כותרות ב-nrg:
-רמז לחלקיק לא מוכר למדע מסעיר את הפיזיקאים
-הוארך מעצרו של פיודור בייז'נרי: "לא עשיתי כלום"
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"מן הראוי כי הבחינה בדבר הצורך בהחלת החקיקה ובדבר אופן החלתה על אזרחים ישראלים המתגוררים ביהודה ושומרון, כמו גם ניסוח טיוטת החקיקה, ייעשו באופן יזום על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים, בפיקוח ובתיאום מחלקות הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים, כבר בעת העבודה על חקיקת החוק בישראל" (ההדגשות והסוגריים במקור, א"כ), כתב עפרוני.
 
במכתב המתפרס על פני חמישה עמודים התריע עפרוני בפירוט, כי תהליך החלת חוקי הכנסת על התושבים הישראלים ביו"ש מתבצע באופן איטי מאוד, בניגוד לנהלים, ועל ידי הגוף שאינו מתאים לכך ואינו עומד בעומסים. הוא הביע תסכול מכך שמשרדי הממשלה האמורים לטפל בנושא אינם עושים זאת.

"המצב הקיים כיום שבו תחולת החוק הישראלי על מאות אלפי אזרחים המתגוררים באזור תלויה בעיקר בעבודה המתבצעת בפרקליטות הצבאית (יועמ"ש איו"ש), כאשר משרדי הממשלה הרלוונטיים כמעט שאינם מכירים באחריותם ואינם מקצים את המשאבים הדרושים לשם קידום הנושא, אינו מצב רצוי והוא גורם לפערים בלתי ראויים במצב החקיקה באזור. האחריות למשימה זו, שאין חולק בדבר חשיבותה, אינה מונחת לפתחה של הפרקליטות הצבאית בלבד", כתב עפרוני, שסיים את תפקידו לפני כחצי שנה.
  
עפרוני הסביר כי כבר לפני שנים הוחלט שלא להחיל את חקיקת הכנסת על אזורי יהודה ושומרון אלא להשתמש בדרכים עוקפות כגון תקנוני הרשויות המקומיות. בהמשך תיאר עפרוני את אזלת היד בכל הנוגע להחלת חוקים ביו"ש. "התקבע דפוס שלפיו זמן מה לאחר חקיקת חוק בכנסת פונה המשרד הממשלתי הרלוונטי ומבקש להחיל את החוק באזור. על פי רוב אלה פניות לקוניות ואין בהן התייחסות לצורך בהתאמת החקיקה באיו"ש.
 
"במקרים רבים אחרים", המשיך עפרוני, "היוזמה לתיקון החקיקה כי כאשר מובאת לידיעתנו חקיקה חדשה אשר נראה כי יש צורך להחילה באזור. תהליך זה של החלת החקיקה הישראלית לא נעשה באופן שיטתי. הפער זוהה כבר השנת 2005 ובעקבות זאת הוציא המשנה הקודם ליועץ המשפטי לממשלה, הנחיה בה צוין במפורש כי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה נושאים באחריות לדווח לפרקליטות הצבאית על הצעות חוק או תקנות".

"למרבה הצער, הנחייה זו מקוימת באופן חלקי ביותר. לבקשות לא נלוות חוות דעת, דבר המקשה מאוד. כתוצאה מכך נוצר כאמור פער בין החקיקה הקיימת באזור לבין הקיימת במדינת ישראל. נוצר גם פער מקצועי מובהק בתחומי החקיקה השונים: עבודה, תקשורת, תשתיות, הנת הסביבה, ועוד".

עפרוני הוסיף ואמר כי אפילו אם משרדי הממשלה היו עושים את עבודתם כנדרש, אין באפשרות הפרקליטות הצבאית לטפל כנדרש בהחלת החוקים ביו"ש, כיוון "העבודה המצופה מיועמ"ש איו"ש בתהליך הקיים, שקולה לעבודה בתחום החקיקה המתבצעת בכלל משרדי הממשלה".

על רקע ההקדמה הזו הציע עפרוני לשנות את תהליך החלת החוקים ביו"ש. הוא הציע כי כבר בעת דיוני הכנסת על חוק חדש ייבחנו ההיבטים של חקיקתו ביו"ש. כמו כן ביקש להטיל את המשימה על משרד המשפטים ולא על יועמ"ש איו"ש. כדי לסגור על הפערים הקיימים הציע עפרוני "להקים צוות עבודה קבוע לנוכח היקפי העבודה הצפויים". הוא התריע כי אם הצעתו לא תאומץ, "יש להניח כי פערי החקיקה רק ילכו ויתרחבו".

עפרוני ביקש מוינשטיין תגובה מהירה, אלא שזו לא הגיעה. סגן שר הביטחון אלי בן דהן (הבית היהודי), שקיבל את האחריות על התאמת החקיקה ביו"ש במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, מצא את מכתבו של עפרוני על שולחנו ופנה של השרה שקד על מנת שתתניע את תהליך התאמת החוקים, כפי שהתבטאה לגביו שקד אמש.

בתוך כך, בליכוד תומכים במהלך שמקדמים שרת המשפטים איילת שקד ובן דהן להחיל את חוקי הכנסת על אזרחים ישראלים המתגוררים ביהודה ובשומרון. שקד מקדמת מזה זמן רב עבודת מטה מתואמת עם משרד הביטחון להחלת החוקים באופן פרטני. שר הקליטה זאב אלקין, חבר הקבינט וממקורבי ראש הממשלה, אומר ל-nrg: "אני תומך במהלך שמובילה שרת המשפטים". הוא הזכיר כי "גם בקדנציה הקודמת תמכתי בחוק הנורמות שאף הייתי בין יוזמיו".

החוק עבר בוועדת השרים לחקיקה בתמיכת רבים משרי הליכוד, ובידיעת ראש הממשלה שלא התנגד לחוק. אלמלא שרת המשפטים דאז ציפי לבני הגישה ערר, הוא היה עובר בכנסת".
 

אלקין נימק את תמיכתו בחוק בכך ש"המצב שבו חלים רק החובות שמטילה המדינה על האזרחים הישראלים, אבל זכויות לא חלות, הוא מצב לא נורמלי. מדובר ב-400 אלף איש שלא עשו דין לעצמם ולא עברו על שום חוק אלא באו באישור הממשלה, ואין סיבה שיופלו לרעה. המצב שבו המערכת הצבאית היא זו שמחליטה על פי שיקוליה והקצב שלה והעומסים שלה, אלו חוקים יוחלו ביו"ש ואלו לא, הוא לא בריא. מדובר כאמור כל מאות אלפי אזרחים שצריכים לחיות חיים כסדרם".

על הטענות כי מדובר בסיפוח בדלת האחורית, השיב אלקין כי "זה לא סיפוח. אני אמנם חושב שצריך להתחיל לספח באופן הדרגתי חלק משטחי יו"ש, אבל זה לא קשור לחוק הנורמות אלא לשוויון זכויות לאזרחים". הוא הסביר כי "יש חוקים שיחולו גם על פלסטינים כמו חוק עבודת נשים. אבל, כשם שהחובות של מדינת ישראל לא חלות עליהם, הגיוני שם הזכויות לא יחולו. יש מראש מצב בלתי שוויוני שקיים הרבה מאוד שנים".

כאמור, אלקין אינו היחיד מבין בכירי הליכוד שתומך במהלך. בכנסת הקודמת אישרה ועדת השרים לחקיקה את "חוק הנורמות" של שר התיירות דהיום, יריב לוין, שהציע יחד עם חה"כ דאז אורית סטרוק ואחרים מהלך דומה. על פי ההצעה כל החוקים שמאשרת הכנסת יוחלו כצווי אלוף באופן אוטומטי 60 יום לאחר שעברו בכנסת.
 
בין התומכים בחוק בשעתו השרים דאז גלעד ארדן, לימור לבנת, עוזי לנדאו ואחרים. ראש הממשלה נתניהו נתן לשרי הליכוד חופש הצבעה וגם היועץ המשפטי שאז וינשטיין לא התנגד לחוק עצמו אלא לאחדים מהפרטים המופיעים בו. עם זאת, החוק נעצר בשל ערעור שהגישה שרת המשפטים דאז ציפי לבני וגלישת המערכת הפוליטית לבחירות 2015.

נוסף ל'חוק הנורמות', בכנסת הקודמת יזמו חברות הכנסת מרב מיכאלי (עבודה), פנינה תמנו שאטה (יש עתיד) ואורית סטרוק (הבית היהודי), את החלת חוק עבודת נשים על ישראל החיים ביו"ש. החוק נתמך בידי חברות כנס מכל סיעות הבית ובסופו של דבר אושר כצו אלוף פרטני. עם תחילת כהונתה של הכנסת הנוכחית הגיש ח"כ לשעבר ינון מגל (הבית היהודי) את 'חוק הנורמות' אך מאז תהליך חקיקתו נעצר והוא מיושם דה פקטו כאמור בעבודה פקידותית מתואמת של משרדדי הממשלה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg