ראשי » חדשות » בארץ

רופאים: הדרך לתרופה בסרטן השד ארוכה

בעקבות פריצת הדרך בחקר סרטן השד, מגיבים המומחים באופטימיות זהירה: "לתרגם ידע לפרקטיקה לוקח הרבה זמן ומאמץ, אך זו בהחלט בשורה חשובה"

"זו בפירוש פריצת דרך בחקר הסרטן, אבל ייקח עוד זמן רב עד שאפשר יהיה לתרגם את הגילוי החדש לתרופות ולטיפולים". כך אומרים הערב (יום ב') מומחים מתחום הרפואה. דבריהם נאמרים על רקע מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature.

עוד כותרות ב-nrg:
תגלית דרמטית: מופו רוב הגורמים לסרטן השד
גביזון: אהרן ברק חשש שאשפיע על העליון
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

במסגרת המחקר, בחן צוות המדענים את הקוד הגנטי האנושי של 560 חולות, על מנת לנסות ולאתר את השיבוש ב-DNA  שגרם לרקמה בריאה להפוך לסרטנית. החוקרים חשפו 93 סדרות של גנים שמוטציה בהם עשויה לגרום לגידולים. במחקר, שזכה לכותרות ראשיות בעולם, כתבו המדענים כי הם מאמינים שמדובר ברשימה הכמעט סופית של המוטציות הסרטניות.
 
לדברי ד"ר נעה בן ברוך, מנהלת המכון לאונקולוגיה בבית החולים קפלן ויו"ר הועדה המייעצת לסרטן השד באגודה למלחמה בסרטן, "ידע זה כח, ובמובן זה פריצת הדרך מהווה בשורה". יחד עם זאת, בן ברוך הסתייגה ואמרה כי "צריך לזכור שמדובר בסך הכל בפריצת דרך קונצפטואלית, אבל לא בפריצת דרך טיפולית".

לדבריה, המחקר החדש תורם להבנה של המחלה, באיתור הגנים הפגומים שגורמים להתפרצות הסרטן. "יש לנו הבנה טובה יותר של גנים הגורמים לתא נורמלי להפוך לסרטן שד", אומרת בן ברוך. מנהלת המכון לאונקולוגיה הסבירה כי מוטציה בגן גורמת לו לייצר חלבון לא תקין שמביא להמרה של התא ולהתפרצות המחלה.

ואולם, כדי להפוך ידע זה לתרופה יידרש עוד זמן רב. "לתרגם ידע לפרקטיקה לוקח הרבה זמן ומאמץ, אך זו בהחלט פריצת דרך חשובה", סיכמה בן ברוך.

גם פרופסור ארז לבנון מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה בר אילן, ביקש לצנן את הרוחות. לדברי לבנון, הגילוי הנוכחי אינו דרמטי כל כך. מדובר באחד מהרבה מאוד פרויקטים שנערכים כיום בעולם בתחום הסרטן.

"זה לא שלמישהו נפל האסימון", אמר לבנון. מדובר בפרויקט ארוך, שגייס מאות מדענים ואנשי מחשבים שניתחו את הממצאים. "אבל הבשורה היא: התהליך שקורה בשנים האחרונות שאפשר לרצף גנומים ולקבוע איזה מוטציות יש בכל סרטן. זה הדבר הדרמטי – אבל הוא לא קרה ביום אחד אלא בעשר השנים האחרונות", הסביר לבנון.
 
בפרויקט הנוכחי ריצפו הרבה מאוד גנומים שלמים של חולים וחולות על מנת לקבל קטלוג מלא של המוטציה. זאת  במקום לרצף רק את האזורים המועדים לשינוי בגנום, כפי שעשו עד כה.

לבנון מסביר כי המחקר האחרון התאפשר בזכות הטכנולוגיה החדשה שמסייעת להסתכלות בצורה כוללת בגנום, ולא רק באזורים ספציפיים שלהם. בהמשך קשר לבנון בין הפיתוח הטכנולוגי לבין ההוזלה בעלות הפרויקטים המורכבים.

"פרויקט כמו היום היה עולה בעבר כמה מיליארדי דולרים. היום אפשר לעשותו בפחות ממיליון דולר. וכך, בזכות הטכנולוגיה, ניתן למפות גנומים של מאות אנשים בבת אחת, מה שנותן לנו קטלוג מלא של המוטציה", הסביר לבנון.

לדבריו, השלב הבא הוא "להתחיל לחשוב איפה בדיוק ניתן לתקן את הגנים הפגומים, ואיזה תרופה ניתן לפתח לכל מוטציה שהתגלתה". משמעות הדבר היא שיצטרכו הרבה מאוד תרופות ספציפיות שיתאימו לכל חולה בהתאם לגנים שלו.

למרות הסתייגותו, סיכם לבנון כי "הדרך לכך היא ארוכה אבל מאוד מבטיחה. זה הכיוון שהמדע הולך אליו ולכן אפשר להיות אופטימיים".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg