ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

טרם נקבע אם תקציב המדינה יהיה דו־שנתי

ראש הממשלה נתניהו נפגש אמש עם שר האוצר כחלון, בניסיון לגבש סיכום סופי. כחלון דורש "מנגנון ביטחון" למקרה של צורך בקיצוצים לא צפויים. בשבוע הבא יתקיים דיון נוסף בעניין

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון נועדו אתמול לפגישה בנושא התקציב הדו־שנתי, אך לא הגיעו לסיכום סופי בעניין. מאז שהחל לכהן כשר אוצר, כחלון לא הסתיר את התנגדותו לשיטת התקצוב הזו, והתייצב כתף אל כתף עם בכירים רבים באוצר המתנגדים למהלך, ובהם ראש אגף התקציבים אמיר לוי. עם זאת, מכיוון שהתקציב הדו־שנתי הוכנס כסעיף חובה בהסכם הקואליציוני, הבהיר כחלון שהדרך היחידה לבטל את רוע הגזירה היא לשכנע את נתניהו לרדת מן העץ.

עוד כותרות ב-nrg:
כניסה לממשלת אחדות תמורת ועידת שלום אזורית
שטייניץ: נציג בקרוב חלופה 'מרוככת' לסעיף היציבות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בינתיים הוא לא הצליח, ובשבוע הבא צפויה להתקיים פגישה נוספת בנושא, הפעם בנוכחותם של אנשי בנק ישראל, ובהם הנגידה קרנית פלוג.
 
נתניהו הפך לתומך נלהב בתקציב הדו־שנתי, שהוא מקדם מאז ממשלתו השנייה ב־2009. הוא הצהיר ביום רביעי השבוע, בישיבת שרי הליכוד, שתקציב דו־שנתי יחזק את הקואליציה, המונה כיום 61 חברי כנסת בלבד. מלבד ההיבט הפוליטי, התומכים בתקציב דו־שנתי סבורים שהוא מסייע לקבוע את סדרי העדיפויות האסטרטגיים, מאפשר יציבות תקציבית, ומגדיל את הוודאות הכלכלית במשק ובממשלה.

תמורת הסכמתו לתקציב דו־שנתי, כחלון מעוניין בקביעת "מנגנון ביטחון" למקרה שתהיה חריגה מהתקציב עקב ירידה בהכנסות המדינה או עלייה בהוצאות. הכוונה היא שהתקציב יכלול הבהרה לשרים ולמשרדיהם בנוגע לסעיפים שיקוצצו במקרה הצורך.

ההתנגדות לתקציב הדו־שנתי נובעת מכך שהיכולת לחזות השנה את ההוצאות וההכנסות במדינה עד תום 2018 היא מוגבלת, בייחוד לנוכח קצב השינויים בכלכלה העולמית. במכתב שנשלח ליו"ר ועדת הכספים משה גפני לפני כמה שבועות מסר ראש אגף התקציבים לוי שעמדת האגף המקצועית היא לקבוע תקציב חד־שנתי, "נוכח החשיבות שבשמירה על מדיניות פיסקלית אחראית, הניסיון הנצבר בתקציב המדינה לשנים 2011־2012 והיעדר ניסיון בינלאומי" בתחום התקציב הדו־שנתי.
 
בישראל הוחל לראשונה תקציב דו־שנתי בשנים 2009־2010, אולם בעקבות מערכת הבחירות עבר חוק התקציב בפועל באיחור רב - רק באמצע 2009 - בדומה לתקציב 2013־2014 ותקציב 2015־2016. לכן, הניסיון הישראלי עם תקציב דו־שנתי מלא נערך למעשה רק לגבי תקציב 2011־2012.

זה היה ניסיון מר, משום שבסיומו התגלה גירעון תקציבי עצום: לפי תחזית ההכנסות היו אמורים להיגבות בשנת 2012 265 מיליארד שקלים, אך בפועל נגבו 247 מיליארדים. הדבר חייב את שר האוצר לשעבר יאיר לפיד לערוך קיצוצים ולבצע העלאת מסים בתקציב הבא, של 2013־2014. בדו"ח מבקר המדינה על תקציב 2011־2012 נאמר ש"למשרד האוצר אין נוהל הקובע כיצד מכינים את תחזית ההכנסות", ושייתכן שהליקויים הרבים "תרמו לחלק מהסטייה בפועל מהתחזית ולהגדלת הגירעון מעבר למתוכנן".

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, שנפגשה השבוע עם נתניהו, הבהירה שלתקציב הדו־שנתי יש חסרונות ויתרונות, ולכן אין לה התנגדות מיוחדת לו. עם זאת, היא המליצה להשאיר די רזרבות בתקציב ולצמצם את מספר הסעיפים הקיימים (כלומר את מידת הפירוט של ייעוד הכסף) כדי להגדיל את הגמישות התקציבית. עוד היא הדגישה את החשיבות בהכללת יעדים ארוכי טווח לתמיכה במנועי הצמיחה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg