ראשי » חדשות » בארץ

תקדים: קטינה שנהרתה אחרי מות אביה תזכה לקצבה

בתום שש שנות דיונים קבע בית הדין הארצי לעבודה כי המדינה תשלם לקטינים שנהרו ונולדו לאחר מות האב, באמצעות שאיבת זרע. "על המשפט להתאים עצמו למציאות החיים המשתנה"

בתום שש שנות דיונים, קבע בית הדין הארצי לעבודה, לראשונה בישראל, כי הממונה על הגמלאות במשרד האוצר ישלם קצבת שארים של עובד מדינה- מכוח חוק הגמלאות, גם לקטינים שנהרו ונולדו לאחר מותו. זאת מכיוון שלטענת בית הדין על המשפט להתאים עצמו למציאות החיים המשתנה.

עוד כותרות ב-nrg:
• נתניהו נגד יאיר גולן: "דבריו גורמים לזילות השואה"
• ענבל אור תפנה את הפנטהאוז עד ה-1 ביוני
• כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

מ', עבד כמורה בשרות המדינה עד פרישתו לגמלאות, והלך לעולמו בשנת 2002, כשנה לאחר נישואיו. לפני מותו ערך צוואה בה הביע רצונו לשאיבת זרע מגופו, במטרה שרעייתו תביא לעולם את ילדיהם. ב-2004 נולדה ג' ו-7 שנים לאחר מכן נולדה בת נוספת.

ב-2008 פנו האם וביתה באמצעות בא כוחן עו"ד חוסיין אבו חוסיין, לנציב שרות המדינה בבקשה להכיר בהן כשאירות של המנוח, ומתוקף כך לשלם להן גמלת שארים, גמלה לה זכאים בני משפחתו של גמלאי בשרות המדינה. במקביל, הגישו האם וביתה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, במסגרתה ביקשו צו הצהרתי שיקבע כי זכאיות לקצבת שארים. לאור הסוגיה העקרונית, הצטרפה המועצה הלאומית לשלום הילד לתביעה כ"ידיד בית משפט".

השאלה המרכזית שנדונה במהלך הדיונים היא האם ילדו של גמלאי שרות המדינה שנפטר, שנהרה והובא לעולם באמצעות הליך הפריה, לאחר מותו של הגמלאי, זכאי לקצבת שארים על פי חוק שרות המדינה.

בית הדין האזורי בחן את הסוגיה וכן האם יש הצדקה - בקצבת שארים על פי חוק הגמלאות - ליצור הבחנה בין הקטינה, שנהרתה ונולדה אחרי מות אביה, לבין ילד שנהרה לפני מות אביו ונולד שבועיים אחרי מותו האב.
בית הדין קיבל את התביעה מתוקף עקרון השוויון וקבע כי אין הבדל מהותי לחוק הגמלאות בין הקטינה לבין ילד שנהרה לפני מות אביו, לקיום מטרת החוק- מניעת מחסור מהילד, כששניהם תלויים כלכלית בנפטר.
 
עוד הוסיף בית הדין האזורי כי שאלת מעמדם של ילדים שנהרו ונולדו מזרעו של אביהם המת, לאחר פטירתו, לא הוסדרה בחקיקה באופן מלא, ומתוקף כך גם זכאותם לקצבאות שונות. בהתייחסו לנושא זה נטען כי על המשפט להתאים עצמו למציאות החיים המשתנה ועל כן יש לפרש את החוק פרשנות דינמית, באופן שישתלב ויקדם את המציאות המודרנית.

המדינה ערערה על פסיקתו של בית הדין האזורי לבית הדין הארצי לעבודה בטענה כי האפשרות לעשות שימוש בזרעו של נפטר לאחר מותו אינה מוגבלת בזמן ויכולה להביא להולדתם של מספר צאצאים, מה שעלול להוביל לנטל בלתי ידוע מראש על קופת הציבור.

בתגובה לערעור בחן בית הדין הארצי לעבודה כיצד מתמודדות מדינות שונות עם הנושא ובחן פסיקות שונות אליהן הפנתה המועצה לשלום הילד לפיהן במדינות רבות בארצות הברית זכאים ילדים שנולדו מזרעו של אביהם, לאחר מותו, לקצבת שארים.
  
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר קיבל בית הדין הארצי לעבודה את הכרעתו של בית הדין האזורי וקבע כי עקרון טובת הילד הוא העיקרון המנחה והמרכזי בקבלת החלטות הנוגעות לילדים וזכה לעיגון מפורש בחקיקה ובפסיקה.

עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד שהייתה צד להליך מסרה כי: "בית הדין הארצי לעבודה מעביר היום מסר ברור לפיו ילד שנהרה אחרי מות אביו שווה זכויות לכל ילד אחר במדינת ישראל. עוד מבהיר בית המשפט למדינה כי לא ניתן לדבר בשני קולות: מצד אחד, לנקוט גישה מרחיבה ולאפשר במקרים רבים שימוש בזרע של אדם שהלך לעולמו לצורך הפרייה ומצד שני- ברגע שילד נולד למנוע ממנו את זכויותיו, בשל אופן ומועד ההולדה שהיא עצמה מאשרת ומאפשרת".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg