משפחתו של צ'רצ'יל התחננה בפניו: אל תתאסלם
בצעירותו נמשך צ'רצ'יל למזרח, לבש בגדים ערביים למסיבות והצהיר שברצונו להתאסלם ולהיות "פאשה". עם זאת נראה שמדובר היה באופנה בלבד, כיוון שצ'רצ'יל עצמו כתב: "אין כוח בעולם שהוא מעכב קידמה וגורר אחורה כמו האסלאם"
משפחתו של סר וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה במלחמת העולם השנייה, התחננה בפניו להילחם נגד רצונו להתאסלם – כך עולה ממכתב שנחשף לאחרונה.עוד כותרות ב-nrg:
• היום שאחרי: מי יחליף את רמטכ"ל חיזבאללה שחוסל?
• "הרגתי עצמי כדי לתת לפלסטינים מדינה"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ראש הממשלה שהוביל את בריטניה לניצחון במלחמת העולם השנייה והפך לסמל לא רק בארצו, נפל שבי בתחילת המאה ה-20 בקסמי תרבות המזרח והביע את רצונו להתאסלם. במכתב מאוגוסט 1907 כתבה לו גיסתו לעתיד, ליידי גוונדלין ברטי, שנישאה מאוחר יותר לאחיו של צ'רצ'יל, ג'ק: "אם תמיר את דתך לאסלאם עלולות להיות לזה השלכות. זה עניין של דם משפחתי, אתה חייב להילחם נגד הנטייה שלך".

וינסטון צ'רצ'יל
המכתב התגלה על ידי ד"ר וורן דוקטר, חוקר היסטוריה באוניברסיטת קיימברידג'. עם זאת, ד"ר דוקטר הבהיר כי לדעתו, "צ'רצ'יל לא שקל ברצינות המרה לאסלאם, הוא היה פחות או יותר אתאיסט. הוא עשה זאת בשל הפופולאריות של התרבות האסלאמית שהייתה נפוצה בתחילת המאה בקרב ויקטוריאנים".
צ'רצ'יל נחשף לתרבות האסלאם כששירת כקצין בצבא הבריטי בסודן. במכתב שכתב לליידי ליטון בשנת 1907 כתב צ'רצ'יל שהוא "היה רוצה להיות פאשה", מושל טורקי באימפריה העות'מאנית. הוא התלבש למסיבות בבגדים בסגנון ערבי, וחלק את ההתלהבות מהתרבות המזרחית עם חברו המשורר וילפריד בלאנט, שהיה ערביסט נודע, אנטי-אימפריאליסט ומשורר.
למרות ההתלהבות למראה עין של צ'רצ'יל, ד"ר דוקטר עדיין סבור שהמשפחה של צ'רצ'יל לא צריכה הייתה להיות מודאגת מהתעניינותו באסלאם, כיוון שעבור צ'רצ'יל –מדובר היה באופנה חולפת. "ליידי גוונדליין הייתה מודאגת כי צ'רצ'יל היה אמור לצאת לסיור באפריקה, והיא חששה מהשפעתו של חברו בלאנט. עם זאת, למרות שבלאנט וצ'רצ'יל חלקו את אותו טעם בלבוש הערב, וצ'רצ'יל אף הוזמן למסיבות הפרועות של בלאנט, רק לעיתים נדירות הם הסכימו בדעותיהם".

ווינסטון צ'רצ'יל עם הארי טרומן
צילום: מתוך ויקיפדיה
כזכור, בשנת 1940, כאשר צ'רצ'יל היה בשיא מאבקה של בריטניה נגד גרמניה הנאצית, הוא נתן את תמיכתו לבנות את מה שהפך ברבות הימים למסגד המרכזי בלונדון בעלות של 100 אלף פאונד, בתקווה לזכות בתמיכת המדינות המוסלמיות במלחמה.
עם זאת, למרות משיכתו לתרבות המזרחית ולאסלאם, צ'רצ'יל לא חסך את ביקורתו מהדת. "העובדה כי במשפט מוסלמי כל אישה שייכת לגבר כקניינו המוחלט, גם בתור ילד, אישה, או פילגש, תעכב ככל הנראה את החיסול הסופי של העבדות בעולם, עד שאמונת האסלאם תפסיק להיות דומיננטית בקרב גברים ערבים", כתב צ'רצ'יל ביומנו ב-1899 בעת ששירת בסודאן.
"אינדבדואלים מוסלמים יכולים להיות עם איכויות מדהימות, אבל השפעת דת האסלאם על החברה הערבית משתקת את ההתפתחות החברתית של מאמיניה. אין כוח בעולם שהוא מעכב קידמה וגורר אחורה כמו האסלאם. דתו של מוחמד רחוקה מלהיחלש, והיא אמונה מיליטנטית ומשדלת", כתב צ'רצ'יל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg