למה ה-CIA התערב במינוי איש הסייבר האיטלקי?
קשריו של המועמד מרקו קראיי עם ראש הממשלה רנצי מצד אחד ועם גורמי ביון ישראליים מצד שני, עשויים לספק תשובה לשאלה
לא בכל יום מזדמנת אפשרות להציץ לתוך הקרביים של יחסים בין מדינות. הנה סדק למה שמתרחש כבר עשרה חודשים ביחסינו עם איטליה, מילימטרים אחדים מתחת לפני השטח.
עוד כותרות ב-nrg:
- אנס 3 קרובות משפחה: כתב אישום נגד רב מי-ם
- "עזה רוחשת מעל ומתחת, ספק אם השקט יישמר"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
קוראים לו מרקו קראיי, והוא יועצו ואיש סודו של ראש ממשלת איטליה מתאו רנצי. בתקשורת האיטלקית אוהבים לכנות אותו "רישלייה", הקרדינל האפור של רנצי. השבוע מונה קראיי לתפקיד הרגיש של ראש מערך הסייבר במשרד ראש הממשלה.
מדובר במינוי רגיש ביותר בהקשרים של התרבות הפוליטית האיטלקית, שעדיין לא התאוששה מעידן השחיתות והאזנות הסתר של ברלוסקוני. רנצי וקראיי מחוברים בטבורם עוד מימיהם המשותפים כסטודנטים צעירים באוניברסיטת פירנצה.
כשהתברר שקראיי אכן נושא את עיניו לתפקיד ראש רשות הסייבר האיטלקית, החל לרוץ בתקשורת האיטלקית מסע האשמות על רקע ניגוד עניינים מפה ועד הודעה חדשה. הדבר נתן את האות לפתיחת מלחמת עולם בין רנצי לראשי ארגוני הביון האיטלקיים שחששו מנטילת סמכויות, ולהתעסקות אינסופית בתולדות יחסי הצמד רנצי-קראיי.
הקשר החל כשהם היו סטודנטים, ונמשך ואף התהדק כשרנצי נבחר לראש עיריית פירנצה. הוא מינה את קראיי לאחראי על נושא החניה בפירנצה, ובהמשך גם למנהל שדה התעופה המקומי. וכאשר נשא קראיי את בחירת לבו בטקס רב-רושם לפני שנתיים, רנצי גם היה העד בחתונה.
עם מינויו של קראיי לתפקיד ראש מטה הסייבר האיטלקי השבוע, הקשר בין השניים הפך ללקרוב וחשוב מתמיד. כניסתו של קראיי לתפקיד חותמת סדרת מינויים של מקורבי רנצי לתפקידים בכירים בממשלתו, רובם ככולם אנשים שהביא עמו מפירנצה. בתקשורת האיטלקית מכונה מעגל המקורבים הזה 'אנשי שושן הקסם', על שם השושן הצחור, סמלה של העיר פירנצה.
אולם בחודשים האחרונים עסקה התקשורת האיטלקית בשיטתיות בקשר נוסף של הצמד רנצי-קראיי - הקשר הישראלי. כמו ברלוסקוני לפניו, רנצי הוא ראש ממשלה פרו-ישראלי מובהק. לקראיי יש גם קשרי עבודה וידידות פעילים בישראל. הוא אחד משמונה שותפים בקרן ההון-סיכון הישראלית-איטלקית 'ואדי ונצ'רס', המתמחה בחברות סטארט-אפ בראשית הדרך.
אחת מהן, CYS4, היא חברה לביטחון סייבר שהקים קראיי ויש לה משרדים בישראל ובאיטליה. "מדובר בחברה שעושה אינטגרציה של מוצרים בתחום הסייבר סקיוריטי", אומר אחד מראשי הקרן. עד לא מזמן אף היה לחברה אתר אינטרנט פעיל, אולם הנבירה התקשורתית האובססיבית בקראיי ובקשר הישראלי הביאה להחלטה להוריד פרופיל ולהותיר באתר רק פרטי התקשרות בסיסיים עם החברה.
אבל העניין בקראיי לא פחת, להפך. אחד המשקיעים ב'ואדי ונצ'רס' הוא ראובן אולמנסקי, מרצה באוניברסיטת בן-גוריון ומנטור של פרויקטים וסטארטאפים רבים. בעברו היה אולמנסקי איש יחידה 8200 והתעשייה האווירית. זהו גם הפרט הפותח את התיאור הביוגרפי שלו באתר הבית של 'ואדי ונצ'רס'. הפרט הזה הספיק כדי לייצר לחברה מיתוג שושואיסטי מובהק, שהצית את דמיונם של האיטלקים וללא ספק גם עזר למכור קצת יותר עיתונים.
אולמנסקי, ששמו מוזכר אינסוף פעמים בקשר לכך, מקפיד להתייחס בשוויון נפש לעניין העצום בו. הוא אפילו העלה את אחת הכתבות לדף הפייסבוק שלו בתוספת הערה אירונית קצרה: "והוא אפילו לא ידע שהוא כזה".
להערכתו, "קראיי הקים את CYS4 כדי לבנות עבורו סיפור למה שהוא רוצה להשיג, קרי ראשות מערך הסייבר. צריך להבין את זה בהקשר האיטלקי של אמנות בניית הבלון", אומר אולמנסקי, אך מוסיף גם ש"לקראיי יש יכולת לפתוח דלתות. בשורה התחתונה, הוא כעת האיש הכי מוזכר ומצוטט בתקשורת האיטלקית".
משקיעים נוספים ב'ואדי ונצ'רס' הם יונתן פצ'יפיצ'י ומרקו ברנבה. פצ'יפיצ'י המתמחה בניהול הוא נכדו של ראש קהילת יהודי רומא, שעלה ארצה בגיל צעיר. בשלב מסוים הוא אפילו היה מועמד לכנסת מטעם הבית היהודי. מרקו ברנבה הוא איש עסקים צעיר המתמחה בטכנולוגיות חדשניות.
אביו, פרנקו ברנבה, היה מנכ"ל ויו"ר טלקום איטליה ועמד בראש ענקית הנפט האיטלקית ENI - קוקטייל שמות שבאופן טבעי מעורר סקרנות. החיבור האסוציאטיבי ל-8200 רק תורם להם. 8200, כך מתברר, ממתגת את ישראל ממש כמו התפוזים, הטפטפות והעוזי. אבל היחידה החסויה וסייבר סקיוריטי יחד מייצרים כנראה את הבאזז העדכני והטרנדי ביותר של ישראל. בתודעה הבינלאומית 8200 היא ה-NSA הישראלית.
ישראלי המכיר היטב את הפוליטיקה האיטלקית אומר שסייבר בכלל וביטחון סייבר בפרט הוא אחד התחומים הבוערים ביותר אצל רנצי. "האיש הגיע לראשות הממשלה על טיקט של חדשנות וביעור השחיתות, והוא רוצה להקים ממלכת סייבר איטלקית. רנצי שואף להקים סוג של סוכנות NSA קטנטנה, ועם קצת עזרה מידידים מעברו השני של הים התיכון זה גם אפשרי".
מבחינתו, השמים הם הגבול. סוכנות כזו, אומר האיש, תזניק את מעמדה של איטליה בנאט"ו ובאיחוד האירופי ותפתח אפשרויות ייצור חדשות. הרווחים מתעשיית ביטחון הסייבר הגלובלית בעשור הקרוב מוערכים בלא פחות מ-9 טריליון דולר וכולם רוצים להיות שם לקטוף את הפירות. סינרגיה בין ישראל לאיטליה בתחום יכול להגיע רחוק. רחוק מאוד.
"החיבור הישראלי של רנצי וקראיי התחיל כשרנצי היה רק ראש עיריית פירנצה וקראיי ידיד ויועץ בלתי רשמי", אומר איש עסקים ישראלי המכיר מקרוב את הנפשות הפועלות. "חיפשנו אז מישהו רציני לעבוד איתו באיטליה וקיבלנו המלצה על קראיי. רנצי הגיע רק בהמשך. אולם מהשלב שבו נוצר הקשר השניים עברו אצלנו סדרת חינוך ציונית מקפת", צוחק האיש, "כולל כל השטיקים בתוספת תצפית מהר הצופים על ההתנחלויות במדבר יהודה. בהמשך הגיע גם החיבור לנתניהו, לסילבן שלום ולאחרים".
אולם התשתית לשיתוף פעולה בתחומי סייבר בין ישראל לאיטליה הונחה לפני שרנצי הפך לראש ממשלה. במהלך ביקור ממלכתי ברומא בדצמבר 2013 חתם ראש הממשלה בנימין נתניהו על מסמך כוונות לשיתוף פעולה ישראלי-איטלקי בתחום הסייבר. התהליך קפץ מדרגה בקיץ 2015 כשרנצי הגיע לביקור ממלכתי בישראל שנפתח בטקס חנוכת מעבדות מחקר סייבר באוניברסיטת תל-אביב.
קראיי הגיע יחד עם רנצי והיה צמוד אליו, כולל בפגישה עם נתניהו. אז גם עלה כנראה לראשונה הרעיון למנות את פיאמה נירנשטיין, הפוליטיקאית היהודייה-איטלקייה לשעבר, לשגרירת ישראל ברומא. חודש אחרי כן, נתניהו כבר היה בביקור גומלין בתערוכת 'אקספו' בינלאומית במילאנו.
משם המשיך לפגישה עם רנצי וקראיי בפירנצה. ההחלטה על מינויה של נירנשטיין לשגרירת ישראל ברומא פתחה סאגה בת תשעה חודשים שבהם נגרר המינוי בראש חוצות. מה שנראה כשיבוץ אידיאלי פתח קן צרעות בין רומא לירושלים והביא בשבוע שעבר להודעה של נירנשטיין כי היא מסירה את מועמדותה לתפקיד. זה היה כנראה צעד נבון ביותר מבחינתה.
השלב הבא בהתעסקות ביחסי רנצי וקראיי היה צפוי להתביית גם על הקשר של השגרירה המיועדת עם מרקו קראיי. הכתובת הייתה על הקיר. בתקשורת האיטלקית כתבו שקראיי מיודד גם עם נירנשטיין וגם עם בנה, שמשרת בשירותים החשאיים האיטלקיים. כששאלתי השבוע את פיאמה על כך, היא לא רצתה לדבר. "זה לא הזמן", אמרה. בסוף התרצתה. "כולנו מפירנצה. נתניהו היה ג'נטלמן לכל אורך הדרך, וכל מה שכתבו ב'הארץ' לא היה נכון".
כך או אחרת, ההחלטה חסכה ממנה ככל הנראה לחצים נוספים מהסוג שקראיי נחשף אליהם. בין השאר פרסם העיתון 'איל פאטו קוטידיאנו' כתבה, ולפיה ה-CIA העביר "עצה תקיפה" לראש ממשלת איטליה מתאו רנצי לבטל את מינויו של קראיי לתפקיד ראש מערך הסייבר האיטלקי.
הסיבה: קשריהם הקרובים מדי של ידידיו ושותפיו העסקיים של קראיי לקהילת המודיעין ולצמרת הפוליטית בישראל. בחודשים האחרונים, על פי העיתון, הפעילו האמריקאים לחץ מתמשך על רנצי. על פי הכתבה, שניים מהאנשים שחיבורם לקראיי היה לצנינים בעיני האמריקאים הם מייקל לדין, מבכירי הניאוקונים בארה"ב, ושגריר ישראל באיטליה נאור גילאון.
מייקל לדין היה מעורב בפרשת איראן-קונטראס, והוא גם ידוע בקשריו הקרובים גם עם בכירים בקהילת הביון האיטלקית. לפני כשנתיים, על פי אותה כתבה, הגיע לדין במיוחד מארה"ב לאיטליה והיה אורח בחתונתו של קראיי. אותה חתונה שבה שימש רנצי כעד מטעם החתן. אגב, זו לא הייתה החתונה הראשונה שלדין כיכב בה. ב-2010 השיא לדין את בנו לבחורה ישראלית וגם פרסם את חוויותיו מהחתונה בבלוג האישי שלו תחת הכותרת "My Big Fat Moroccan Wedding".
על פי הכתבה ב'איל פאטו', האמריקאים שמו עין גם על קשריו של קראיי עם נאור גילאון, שגריר ישראל ברומא. השגריר גילאון, שכיהן כיועץ מדיני בשגרירות ישראל בוושינגטון, נחשד בזמנו על ידי ה-FBI בקשר עם לארי פרנקלין, אנליסט בכיר בדסק האיראני בפנטגון, שהואשם בהדלפת חומרים חסויים לבכירי שדולת איפא"ק.
השגריר גילאון שב מאז לישראל ומונה לשורת תפקידים במשרד החוץ, בהם ראש המטה של אביגדור ליברמן בהיותו שר החוץ ובהמשך גם סמנכ"ל לענייני האיחוד האירופי. מאז 2012 הוא מכהן כשגריר ישראל באיטליה וצפוי לסיים את תפקידו בחודשים הקרובים. אם המקלות לא היו נתקעים בגלגלי העגלה בפירנצה, נירנשטיין הייתה מחליפה אותו כבר בקיץ הקרוב.
בשגרירות ישראל ברומא הרגישו צורך להגיב לכתבה. ה'איל פאטו קוטידיאנו' הוא עיתון איטלקי חשוב, מעין מקבילה של ה'גרדיאן' הבריטי או ה'ליברסיון' הצרפתי. התחקיר, נאמר בתגובה שהופיעה בגוף הכתבה, מבוסס על "מידע מקוטע ופרשנות מעוותת של עובדות בלתי נכונות. הכול חלק מתיאוריית קונספירציה שאינה ראויה להתייחסות רצינית".
אולם מה שמעסיק את התקשורת האיטלקית כבר חודשים אינן תיאוריות קונספירציה אלא מינויו של האיש המכנה את ראש ממשלת איטליה "אחי" לראש מערך הסייבר האיטלקי וקשריו עם ישראל.
ראובן אולמנסקי מציע לא להתרגש יותר מדי. הוא אפילו לא בטוח אם המינוי של קראיי יועיל ל'ואדי ונצ'רס' או אולי לא. "בכל מקרה הוא יצטרך להיזהר מאוד", הוא אומר, "כדי לא להיות מואשם במשהו". והישראלי שאולי מבין הכי טוב את קראיי, כי גם הוא בא משם, אומר שבשורה התחתונה "כדאי תמיד לזכור שאיטליה היא המדינה שבה נולד מקיאוולי".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם