יוצאים בשאלה: "מנצלים את המצב הרגיש שלנו"
אחרי שהשלימו בעמל וביזע פערי השכלה עמוקים, כחמישים יוצאים בשאלה מהמגזר החרדי תובעים פיצוי מהמדינה שלא דאגה לחינוכם. בתגובה מפתיעה, הפרקליטות מגלגלת את התביעה דווקא להורים. "הם יודעים שזו נקודה כואבת, זה משחק מלוכלך"
לפני כמה ימים קיבל יוסף (שם בדוי) שיחת טלפון נוקבת מאמו. "מה אתה עושה לנו?" שאלה בהתרגשות. "תמיד דאגנו לך, עשינו בשבילך את המקסימום. עכשיו נצטרך לשלם בגללך הרבה כסף. למה אתה מתנקם בנו?" יוסף ניסה להרגיע אותה, להסביר ולשכנע, אבל השיחה הידרדרה למחוזות לא נעימים. "לשמחתי אני בקשר טוב עם הוריי", הוא מספר.עוד כותרות ב-nrg:
- אנס 3 קרובות משפחה: כתב אישום נגד רב מי-ם
- "עזה רוחשת מעל ומתחת, ספק אם השקט יישמר"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"למרות שהתגייסתי תמיד יכולתי לחזור הביתה, ואני מאוד מעריך אותם על זה. אבל צריך לזכור שברקע תמיד ישנו מה שעשיתי להם, שיצאתי בשאלה. אין לי ספק שהמדינה מנצלת את המצב הרגיש בינינו".
כחמישים יוצאים בשאלה מהמגזר החרדי הגישו לפני כחצי שנה תביעת נזיקין נגד מדינת ישראל בסך 4 מיליון שקלים. הטענה: אף שמוסדות החינוך החרדיים שבהם למדו כילדים ונערים היו אמורים להעניק להם ידע בסיסי באנגלית, במתמטיקה וביתר מקצועות הליבה, בפועל הם יצאו לעולם בורים לחלוטין בתחומים אלו, ברמה של כיתה ג' בערך במקרה הטוב.
שנים מאוחר יותר, בגיל מבוגר ובהשקעה רבה של זמן, כסף ומאמץ ממושך, נאלצו התובעים להשלים את הבגרויות מאפס בכוחות עצמם. יוסף, למשל, השקיע כ-20 אלף שקלים ולמד למבחני הבגרות שנתיים שלמות.
בניגוד לקבוע בחוק, לטענתם, המדינה לא פיקחה על אותם מוסדות והעלימה עין מהנעשה בין כותליהם. חמור מכך: במקום לנסות לתקן את המצב, המדינה משקיעה מאות מיליוני שקלים כדי לעודד את השתלבות החרדים במעגל ההשכלה והתעסוקה, אך היא מפלה את מי שבחרו לנטוש את אורח החיים החרדי, שאינם נכללים בתוכניות אלו.
כך, למשל, תוכנית המלגות של הות"ת (ועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג) שמפעילה קרן קמ"ח, מספקת מלגות לימוד רק לחרדים, אף שעל פי תנאי המכרז המלגה אמורה להיות מחולקת לכל מי שלמד במוסדות חרדיים. בנוסף, משרד הכלכלה הקים מרכזים להכוון תעסוקתי המציעים אבחון תעסוקתי, הכשרות במתמטיקה, אנגלית ומחשבים, וכן הפניות להכשרות מקצועיות וקורסי יזמות, סיוע בכתיבת קורות חיים והכנה לריאיון עבודה - הכול בסבסוד המדינה.
הסיוע ניתן רק למי שמקיים אורח חיים חרדי. לאחר פניות של עמותת 'יוצאים לשינוי' הוקצו לאחרונה כ-40 שוברים להכשרה תעסוקתית גם ליוצאים בשאלה, אך רק דרך שירותי התעסוקה שאינם מוכוונים לאוכלוסייה ייחודית זו.
לאחר חודשים ארוכים שבהם דחתה המדינה את הגשת כתב ההגנה שוב ושוב, נדהמו התובעים לגלות כי בצעד ציני החליטה פרקליטות מחוז ירושלים להגיש הודעות צד ג' להורי התובעים. לפי לשון ההודעה - בהנחה שהתובעים יזכו בתביעתם, התשלום יוטל על ההורים שכן הם ששלחו את ילדיהם למוסדות הלימוד. לכאורה, ההורים אמורים לשכור עורך דין ולהגיש כתב הגנה משלהם, אחרת הודעת צד ג' תיכנס לתוקף באופן אוטומטי.
"זה משחק מלוכלך", אומר יוסף בכעס. "הם יודעים שזו נקודה כואבת שיכולה להשפיע על ההחלטות שלי. התחלתי באמת לדאוג קצת. זה לא פייר כלפי ההורים שלי, מה הם קשורים? אני שומע בקול של אימא שלי מין אכזבה כזו. חשבנו שאנחנו כבר בסדר, והנה אתה שוב נכנס בנו".
את התביעה, שהוגשה על ידי עו"ד שלמה לקר, יזמה וארגנה עמותת 'יוצאים לשינוי', שהוקמה לפני שלוש שנים במטרה לזהות את צורכי היוצאים בשאלה ולהיאבק על זכויותיהם של מי שנופלים בין הכיסאות. "מצד אחד אין להם כבר את הגב החרדי, הקהילתי והפוליטי. מצד שני הם נטולי כלים להשתלב בחברה בהיבט ההשכלתי והתעסוקתי", מסבירה סיגל רוזנבליט, מנכ"לית העמותה.
היא עצמה מעולם לא השתייכה לחברה החרדית, אך התחברה עמוקות לחזון העמותה מחווייתה האישית שלה כדתייה לשעבר. היא הראשונה שתצביע על ההבדל המהותי בינה ובין חרדים שיצאו בשאלה. "אני הייתי צריכה להשלים פערים, הם צריכים לקפוץ מעל תהום. אני למדתי בתיכון הכי טוב בירושלים, הם צריכים ללמוד שברים פשוטים בגיל 25".
משה שנפלד, יו"ר ומייסד העמותה, מכיר את התהום הזאת מקרוב. שנפלד עבר את המסלול החרדי הקלאסי: תלמוד תורה, ישיבה קטנה ולימודים בישיבת חברון היוקרתית. בגיל עשרים החליט לעזוב סופית את העולם החרדי. הוא התגייס לחיל האוויר ושירת במערך הנ"מ שלוש שנים מלאות. לאחר שהשלים בגרויות מאפס במכינה קדם-אקדמית, סיים בגיל 29 תואר ראשון משולב במתמטיקה, פיזיקה ומחשבים. כיום הוא עובד בחברת 'מובילאיי' כמפתח אלגוריתמים.
הנה, יאמרו אולי העסקנים החרדים, לימודי הגמרא מחדדים את השכל ומי שמעוניין בלימודים אחרים משלים במהירות את הפער. אבל לשנפלד חשוב להבהיר: "אני היוצא בשאלה הכי בר מזל שיש. קודם כול ההורים שלי הם ממוצא אנגלוסקסי, כך ששמעתי אנגלית בבית. לא שידעתי איך נראות האותיות, אבל זה עדיין נתן לי התחלה טובה. ההורים שלי לא גירשו אותי מהבית אחרי שיצאתי, ויש לי גישה למתמטיקה. זה מה שמאפשר לי לעזור היום לאחרים".
ב'יוצאים לשינוי' מודעים לכך שמדובר במאבק חברתי חריג. "בדרך כלל בכל ויכוח ברור מי הצדדים הנאבקים, למשל ימין ושמאל, דתיים וחילוניים. לנו בכלל לא ברור מי האויב שלנו. מבחינה תקשורתית זה קצת יותר קשה. הרבה פעמים רצו להעלות מולנו מישהו לעימות, אבל אף אחד לא מוכן לעשות את זה. אנחנו נפגשים הרבה עם פקידי ממשלה ולא קרה שיצאתי מפגישה עם מישהו ולא שכנעתי אותו".
מה לגבי הפוליטיקאים החרדים, לכאורה מבחינתם ברור שכל עזרה לכם מקלה על היציאה בשאלה.
"זה נכון שהחרדים לא מתים לעזור לנו, אבל גפני לא יתנגד לכך בפה מלא כי אז הוא יציף את עצם התופעה. חשש החילונים מתגובת החרדים הוא הרבה יותר גדול מהמציאות בשטח. במידה מסוימת גם החרדים עצמם מעדיפים שיהיו תוכניות נפרדות, כי היום חלק מהיוצאים בשאלה מתחפשים לחרדים כדי לקבל את הזכויות, ויש חשש שהם 'ישפיעו לרעה' על שאר המשתתפים".
שנפלד ורוזנבליט היו מופתעים מאוד מתגובת המדינה. "המדינה עשתה צעד מאוד טיפשי", טוען שנפלד. "זה היה יכול להיות חכם מול אנשים שרוצים רק את הכסף, אבל זה לא המצב. מהרגע הראשון אמרנו שאנחנו מעדיפים לסגור את זה בגישור, להשיג שינוי מדיניות ולהשוות את הסיוע שניתן לחרדים לזה שניתן ליוצאים בשאלה. בגלל הצעד הזה קיבלנו עוד זמן תקשורת, ובינתיים אנחנו מגיעים לעוד אנשים ועוד גורמים שמבינים את העניין".
ובכל זאת, מה מקום האחריות של ההורים בסיפור הזה?
"להורים אין בחירה, בדיוק כמו שלנו לא הייתה בחירה. המדינה טענה שהם יכלו לשלוח אותנו למוסדות החינוך הממלכתי-דתי, אבל זו טענה מופרכת. ההורים שלנו חרדים, זו לא באמת אפשרות מבחינתם. למי שגדל בבני-ברק או בערים החרדיות לא היו בתי ספר חרדים עם לימודי ליבה, וגם היום יש מוסדות בודדים שלרוב עולים הרבה כסף".
סיפורו של מנחם אסטריק, אחד התובעים, ממחיש את דרך הייסורים שעוברים היוצאים מהעולם החרדי כדי להגיע לנקודת הפתיחה הבסיסית ביותר בחברה הישראלית. אסטריק עזב את הישיבה בגיל 18 והתגייס לצה"ל. הוא שירת 6.5 שנים. לאחר השחרור החל לעבוד על הגשמת חלומו - להיות רופא. בשנתיים האחרונות לומד אסטריק במכינה הקדם-אקדמית באוניברסיטה העברית, חמישה ימים בשבוע, בין 6 ל-8 שעות ביום.
"כשהגעתי ידעתי כפל שלמדנו בכיתה ד'. אני מתרגל שעות מתמטיקה בסיסית, בזמן שחברים שלי משלימים תואר ראשון ושני". גם הדרך למכינה לא הייתה פשוטה. אסטריק היה צריך לעבור מבחן כניסה לרמה שנחשבת נמוכה מאוד, אך כיוון שלא הכיר אפילו את אותיות ה-ABC, נעזר בחברים כדי ללמוד אנגלית בסיסית ביותר.
כחרדי לשעבר, אסטריק לא קיבל תמיכה משום גורם. "אין לעבור לגור אצל ההורים, אין לחזור הביתה. כמעט אין לי קשר עם ההורים", הוא מתאר. למזלו, אסטריק הוכר כחייל בודד ועל כן היה זכאי למלגת לימודים בסך 30 אלף שקלים. במקביל הוא עבד בשתי עבודות כחובש, ונטל הלוואות מהבנק כדי לשלם את שכר הדירה.
רוב היוצאים בשאלה לא זכאים למלגה כחיילים בודדים. מה היית עושה במקרה כזה?
"הייתי עושה את זה בכל זאת. כנראה שלא היו לי חיים והייתי נכנס לחובות הרבה יותר גדולים, אבל הייתי משיג את המטרה שלי".
מאיפה המוטיבציה?
"מה שלא הורג, מחשל", הוא מחייך, "אבל יש הרבה שנושרים בדרך. הלחץ והעומס גדולים מאוד. זה חבל, כי למדינה אמור להיות אינטרס לתמוך בנו. חשוב לי להגיד, זה כסף שמגיע לנו בזכות, ולא בחסד. כשהייתי ילד המדינה שילמה על הלימודים הרבה פחות ממה ששילמה עבור ילד חילוני, ועכשיו אני צריך להשלים הכול בעצמי ועוד להוציא מאות שקלים רק על הזכות להיבחן בבגרות".
השבוע פורסם כי עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת יעלו המפלגות החרדיות בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק שנועדה לבטל את חוק לימודי הליבה שנחקק בקדנציה הקודמת ביוזמת יש עתיד. על פי החוק הקיים שנכנס לתוקף אך טרם הופעל במלואו, 'מוסדות פטור', הכוללים את מרבית הישיבות הקטנות החרדיות (כיתות ט'-י"ב), יחויבו בלימודי ליבה ובפרט אנגלית ומתמטיקה בהיקף מצומצם, ויתוקצבו בהתאם בסכום שבין 30 ל-55 אחוזים מהתקציב הניתן למוסד ממלכתי מקביל. החוק אף חייב את אותם מוסדות להשתתף במבחנים הארציים ולדווח למשרד החינוך על מצבת המורים.
חברי הכנסת החרדים יוכלו לחכך את כפות ידיהם בהנאה כאשר ישלימו עוד נדבך במטרת העל שהציבו לעצמם בקדנציה הנוכחית - למחוק ולאבד את כל החוקים שהותיר אחריו יאיר לפיד בנושאי דת ומדינה. לאחר שהחוק יבוטל המצב יוחזר לקדמותו, כך שהישיבות הקטנות יתוקצבו בשיעור של 60 אחוזים, ללא כל חובה ללימודי ליבה. אך האם באמת מדובר בהישג שראוי להתהדר בו?
במהלך העשור האחרון הוגשו לבג"ץ עתירות רבות בנושא תקצוב מוסדות החינוך החרדיים וחיובם בלימודי הליבה. על פי חוק, על המדינה לתקצב את מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי בשיעור של 75 אחוזים ואת מוסדות הפטור ב-55 אחוזים רק אם יעמדו בלימודי הליבה באותו היקף בהתאמה. בעתירות נטען כי המדינה פועלת בניגוד לחוק שכן היא כלל לא גיבשה תוכנית ליבה לחינוך החרדי.
רק בעקבות העתירות גובשה תוכנית הליבה לחינוך החרדי היסודי בשנת 2003, ולחינוך העל-יסודי בשנת 2007. גם לאחר שגובשו התוכניות, נטען כי המדינה אינה דואגת לפיקוח מינימלי. זמן קצר לאחר מכן עבר חוק 'מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים', שאפשר את תקצוב הישיבות הקטנות בשיעור של 60 אחוזים ללא כל התחייבות ללימודי ליבה.
בכל המקרים העותרים היו גורמים חיצוניים שנתפסו כעוינים לחברה החרדית. "תנו לנו לחנך את ילדינו על פי השקפת עולמנו", התריסו הפוליטיקאים החרדים. אלא שכעת נראה כי גם חלק מהצעירים החרדים עצמם מרגישים שנעשה להם עוול. בעקבות התביעה החלו עשרות יוצאים בשאלה לפרסם בפייסבוק את סיפורם האישי ולגולל את הקשיים המפרכים שעברו בדרך לתעודת הבגרות הנכספת. כדור השלג המתגלגל פנה לכיוונים מפתיעים וסחף עמו גם צעירים שעדיין משתייכים לעולם החרדי אך ביקשו לצאת לשוק העבודה ונתקלו בקשיים עצומים בשל פערי ההשכלה.
"בשלב מסוים נאלצתי לעזוב את הכולל כדי להתפרנס", מספר אברימי (שם בדוי), בן 28 ממודיעין-עילית. "ניסיתי לנהל עסק, חנות בגדים. זה היה נראה פתרון מעולה להתפרנס מבלי לשבור מוסכמות חברתיות". אברימי הבין שכדי להצליח עליו לייבא את הבגדים, ונסע לשם כך כמה פעמים לחו"ל. ללא אנגלית, המשימה הייתה בלתי אפשרית.
"הרגשתי שעשו אותי נכה בלי שמישהו ישאל את דעתי", הוא אומר. "גם עכשיו כשאני מחפש עבודה כשכיר, רוב העבודות השוות דורשות ידע באנגלית. כשניסיתי לשאול למה לא לימדו אותי אנגלית, לאף אחד לא הייתה תשובה טובה בשבילי.
בחינוך החרדי אומרים לבנים שהם צריכים להקדיש את חייהם ללימוד תורה. בסופו של דבר, הם לא רוצים שהילד ילמד משהו שיעזור לו לעבוד, כי אז זה אומר שיש אפשרות כזאת. הם רוצים שילכו לעבוד רק בדיעבד, אם אין בררה. מבחינתי זה כמו למנוע מילד ללמוד קרוא וכתוב כדי שלא יקרא דברי כפירה. היום ידע באנגלית זה כמו קרוא וכתוב, זו לא פריבילגיה".
ניסית להשלים את הפערים בעצמך?
"בוודאי שניסיתי, אבל אני כבר במרוץ החיים ואין לי הזמן והכוחות לכך. זה לא שבאים לבחור בגיל עשרים ואומרים לו, 'לפני שאתה מתחיל את החיים בוא תשלים עכשיו הכול ותגיע מוכן לחיים'. דואגים שיתחתן מהר ואחר כך שישב בכולל. אני התחתנתי בגיל 21 ויש לי שלוש בנות. התירוץ של תשלימו את זה מאוחר יותר הוא תלוש".
מבחינת 'יוצאים לשינוי', ההתעוררות הפנים-חרדית בעקבות התביעה היא תוצר לוואי מבורך, אבל לא המטרה. שנפלד: "האם אנחנו מצליחים לעורר משהו בקרב החרדים המודרנים? כן, אנחנו קצת השופר שלהם. אנחנו יודעים שבמסלולים החרדיים יש 75 אחוזי נשירה אצל גברים, ו-30 אחוזים אצל נשים. אבל בסוף זה לא המנדט שלנו. יש פה בעיה, ושהמדינה תחליט אם היא רוצה לתקן את הגשר או לבנות בית חולים מתחתיו, אבל היא חייבת לעשות משהו".
מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) נמסר בתגובה: "המדינה כיבדה ומכבדת את זכות ההורים והילדים לבחור ולקבל חינוך התואם את דרך אמונתם, אורח חייהם והשקפת עולמם. לכן סבורה המדינה כי לטענות המועלות בכתב התביעה אין בסיס ודינן להידחות. עם זאת, ורק במקרה שבו לא יתקבלו טענות המדינה בהקשר זה, הרי שעל ההורים מוטלת האחריות על בחירת מסגרת החינוך של ילדיהם ולכן ביקשה המדינה לצרף אותם ואת בעלי מוסדות הלימוד כצד שלישי לתביעה, ולא משום סיבה אחרת שאיננה עניינית".
אקו"ם