טג'יקיסטן: הרודן הבטיח לעצמו כהונה ללא מגבלת זמן
אמומלי רחמון קיבל כמעט 95 אחוז מקולות הבוחרים במשאל עם שנערך במדינה אתמול, ואשר ביסס גם את מעמדו של בנו כיורש אפשרי לשלטונו, אחרי רבע מאה
המצביעים בטג'יקיסטן אימצו ברוב מכריע את השינויים שהוצעו לחוקה במדינה המרכז-אסייתית, שיאפשרו לנשיא אמומלי רחמון לכהן בתפקיד במספר לא מוגבל של קדנציות – כך הודיעה ועדת הבחירות הבוקר (יום ב').עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- דיווח: הטייס המצרי "צלל בחדות" כדי לכבות אש
- ארה"ב הודיעה: הוסר אמברגו הנשק מעל וייטנאם
- מזרח אסיה עומדת בפני מרוץ חימוש גרעיני
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בהצהרה שפרסמה ציינה ועדת הבחירות המרכזית כי 94.5 אחוז מקולות של המצביעים במשאל העם אתמול תמכו בארבעים שינויי החוקה, ורק 3.3 אחוזים התנגדו להם. שיעור ההצבעה במדינה הסובייטית לשעבר עמד על 92 אחוזים - או קצת יותר מ-4 מיליון בני אדם.
בנוסף להסרת המגבלה על מספר הקדנציות של רחמון, התיקונים הפחיתו גם את גיל המינימום למועמדים לנשיאות מ-35 לשלושים, וכן את האיסור על קיום מפלגות המבוססות על אפיון דתי.
הרודן בן ה-63 שולט בטג'יקיסטן כבר כמעט רבע מאה, והנהיג בשנים האחרונות את מה שמבקריו כינו "חוסר כבוד לחירויות דתיות, לחברה האזרחית ולגיוון פוליטי". עם זאת, נראה שהמצביעים שהגיעו אתמול – ומספרם כמעט עמד על מיליון איש – לקלפיות בבירה דושנבה הפגינו תמיכה ברחמון, שהוביל את המדינה במהלך מלחמת האזרחים בת חמש השנים שהחלה ב-1992, פחות משנה לאחר שקיבלה את עצמאותה.
"רחמון הביא לנו שלום. הוא סיים את המלחמה, והוא צריך לשלוט במדינה כל עוד יש לו הכוח לעשות כן", אמר לסוכנות הידיעות "אי-אף-פי" המצביע נזיר סעידזודה (53).
תיקוני החוקה החילו על רחמון – ועליו בלבד – מעמד שהקנה לו בית הנבחרים בשנה שעברה, מתוקף היותו "מנהיג האומה". בין השאר הוא ובני משפחתו ייהנו מחסינות מתביעה פלילית לעולם.
הפחתת מגבלת הגיל למועמדים לנשיאות עשויה להציב את בנו של רחמון, רוסטם בן ה-28, כמי שאולי יחליף אותו בגיל צעיר. מנגד, הסרת האיסורים נגד מפלגות פוליטיות נעשתה בזמן משפטים מתמשכים נגד חברים מרכזיים במפלגה האסלאמית, שהוצאה מחוץ לחוק. מפלגת הרנסנס האסלאמי של טג'יקיסטן נתפסה על פי רוב כתנועה מתונה, לפני שהממשלה סיווגה אותה בשנה שעברה כארגון טרור, והסירה אותה מדרכו של רחמון כגוף האופוזיציה המשמעותי היחיד למשטרו.
בחודשים לפני משאל העם, הרשויות דחפו כמה יוזמות שהללו את שלטונו של רחמון, שלעתים קרובות מותקף על ידי ארגוני זכויות אדם כמושחת ומדכא.
מוקדם יותר במאי חתם הרודן על חוק חדש שייסד יום חג לכבודו, שהציעו שני בתי הנבחרים, הנאמנים לחלוטין לממשלו. בפברואר כוננה הוועדה לענייני הנוער ברפובליקה תחרות לחיבורים הטובים ביותר של ילדי בית ספר אשר יהללו את "שלטונו ההרואי" של רחמון.
ארגון ביקורת התקשורת "כתבים ללא גבולות" ציין בשבת כי הממשלה הטג'יקית "בולמת" את אמצעי התקשורת העצמאיים במדינה בחודשים שלפני משאל העם, "מפחידה" אותם ו"מאיימת עליהם". יוהן ביהר, ראש דסק מזרח אירופה ומרכז אסיה בארגון, קבע בהצהרה שפרסם כי "מניעה מהאוכלוסייה קבלת חדשות המדווחות באופן חופשי ומידע רב לפני אירוע פוליטי מכריע כזה מהווה שלילה מוחלטת של הדמוקרטיה".
משאל העם אתמול היה השינוי החוקתי השלישי בהיסטוריה של טג'יקיסטן. המשאלים שנערכו ב-1999 וב-2003 התמקדו אף הם בשימור כוחו של רחמון בשלטון. בבחירות שהתקיימו ב-2013 הצליח הרודן להבטיח לעצמו כהונה נוספת של שבע שנים, לאחר שזכה ב-80 אחוז מהקולות.
אקו"ם