ממוצע תשלום לעצמאים בארץ: יותר מ-3 חודשים
מחקר של הכנסת מראה ליקויים חמורים בזמני הגעת המשכורות. יותר מ-76 אחוז מהספקים שעובדים עם משרדי ממשלה מקבלים תשלום באיחור. ח"כ יחימוביץ': "האיחורים מגיעים למספרים אימתניים"
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, החלה להכין אתמול (ב') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית להסדרת מוסר התשלומים לספקים – כך שימי האשראי של ספקים מול המגזר הציבורי לא יעלו על שוטף פלוס 30. הצעת החוק היא יוזמה של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, ומתייחסת לבעיות שאיתם הם מתמודדים בשל מוסר דחיית התשלומים הנהוג במדינה.עוד כותרות ב-nrg:
- סקר: מה חושב הציבור על עימות נתניהו-יעלון?
- "בדימונה וכרמיאל יודעים שחלומות מתגשמים"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בוועדה הוצג כי מספר ימי האשראי הממוצע בישראל עומד על 97 ימים ממועד ביצוע העסקה. בנוסף, היו"ר כבל ציין כי לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה שרק 33 אחוז מהחשבוניות לספקים במשרדי הממשלה משולמות בזמן ו-67 אחוז אינן משולמות בזמן, כאשר 2 אחוז מהחשבוניות משולמות באיחור של יותר מ-120 יום.
יו"ר הוועדה, איתן כבל, הסביר כי הפרקטיקה של דחיית תשלומים מקשה במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים. "יותר מדי עסקים קטנים נסגרים בגלל מחנק האשראי הזה וצריך למצוא את הדרך לתת מקסימום של הגנה לעסקים קטנים וחדשים", טען כבל. הוא הוסיף כי יפעל לאישור ההצעה תוך כחודש וחצי.
ח"כ יחימוביץ' התייחסה לממצאים שהוצגו, ואמרה כי "אנחנו בתחתית המדד של ה-OECD והאיחורים מגיעים למספרים אימתניים. בעלי עסקים קטנים ובינוניים לפעמים מופקרים פי כמה מעובדים שכירים, אין להם חוקי מגן וגם המדינה לא משלמת להם בזמן וצריך לשים לזה סוף".
ח"כ פולקמן הוסיף כי בעלי העסקים מעלים שוב ושוב את הצורך בחוק. לדבריו, הבעיה של דחיית תשלומים היא בעיקר בשלטון המקומי וצריך לדאוג שהצעת החוק תיתן על כך את המענה. ח"כ יעקב פרי הוסיף כי "מדובר בהצעת חוק חשובה שבאה להסדיר את מוסר התשלומים הפגום והלקוי שגורם למשבר". ח"כ אורי מקלב הוסיף כי כשמשלמים בזמן גם משלמים פחות, וקרא לחזור ל"דרך הישירה".
בוועדה הוצג כי הממשלה היא הקניינית הגדולה ביותר במשק. ב-2012 נאמד היקף הרכש הממשלתי שלה ב-24 מיליארד שקל, לא כולל רכש ביטחוני. על כן, היא בעלת השפעה עצומה על שרידותם של העסקים הקטנים והבינוניים מולם היא פועלת.
על פי הוראות החשב הכללי במשרדי הממשלה התשלום לספקים אמור להיות מבוצע תוך 24-45 יום ממועד הגשת החשבונית (תלוי במועד בחודש בה הוגשה החשבונית), אלא שבפועל רוב החשבוניות משולמות באיחור, כאשר 23 אחוז מתוכן משולמות לאחר יותר מעשרה ימי איחור.
מנהל הרשות לעסקים קטנים ובינוניים, רן קיוויתי, ציין כי לפי ההצעה משרדי הממשלה ישלמו לספקים שוטף פלוס 30 ובעסקאות בניה ותשתית שוטף פלוס 70. גופים ציבוריים ועסקים ישלמו לספקים תוך שוטף פלוס 45, אלא אם נקבע אחרת בחוזה, ומערכת הבריאות תקבל הסדרים אחרים לסוגים מסוימים של עסקאות.
כמו כן, הוגדר כי רשויות מקומיות ישלמו שוטף פלוס 45 ובעסקאות בנייה ותשתית שוטף פלוס 90, או 10 ימים לאחר קבלת תקציב ממקור חיצוני.
היו"ר כבל אמר כי הצעת החוק הזו מביאה התקדמות גדולה מאוד לעומת המצב הקיים. עם זאת הוא הבהיר כי הוועדה לא תוציא תחת ידיה הצעת חוק שכל הגורמים לא ידעו לקיים אותה. "אסור שנמצא את עצמנו עם חוק שמרוב החרגות ומרוב כללים ותקנות לא יצא לפועל, ורק יגרום לנו לבזבז את הזמן", אמר.
היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, אמרה כי מצד אחד ההצעה "מחממת את הלב", ומעגנת בחוק את מוסר התשלומים. עם זאת היא הוסיפה, מצד שני, שהיא מוטרדת מכמות החריגות שקיימות בהצעה, ושלדעתה יש להכניס בהצעה לא מעט תיקונים.
נציג איגוד לשכות המסחר, מוטי שפירא, אמר כי כמו ש-3.4 מיליון שכירים הרגילו את כולם שמשלמים להם משכורת עד ה-10 בחודש, צריך שזה יקרה גם לבעלי העסקים. "אסור לתת לחוק להתמסמס ולא לאפשר החרגות. אין סיבה שאוניברסיטה לא תשלם בזמן לספקים שלה, כמו שהיא משלמת בזמן למרצים שלה", אמר.
מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, אליאב בן שמעון, טען כי הוא מתנגד להחלטה לשלם לקבלני תשתית שוטף פלוס 70, כשהיום חוזים ממשלתיים מדברים על שוטף פלוס 38. לדבריו, זה ייתן לגיטימציה להחמיר את המצב.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם