ראשי » חדשות » בארץ

הדו"ח מזהיר: "מינוי עובדי מדינה הופך לפוליטי"

הממשלה משנה מן היסוד את תהליך מינויים של עובדי ממשלה, כך שהוא הופך ממקצועי לפוליטי – כך לפי דו"ח המבקר. "כיום כל משרה בכירה שישית פטורה ממכרז", צוין. האינטרסים הפוליטיים נכנסים גם לשיקולי העברת התקציבים לגופים ציבוריים – בהוראת פעילי מפלגות

הממשלה עומדת לשנות מן היסוד את השירות הממשלתי כך שיהפוך ממקצועי לפוליטי - כך מזהיר מבקר המדינה, יוסף שפירא. בדו"ח העוסק בתפקוד נציבות שירות המדינה, מזהיר המבקר כי "הרחבה משמעותית של היקף המשרות הבכירות הפטורות ממכרז", אותה מתכננת הממשלה, "עלולה לערער את היסודות שעליהם הוקם שירות המדינה בישראל, ועלולה לשנות מהותית את אופיו כשירות ממלכתי, מקצועי ונטול זיקה פוליטית שנשמרת בו ההפרדה בין קובעי המדיניות ובין הסגל המקצועי המממש אותה".

דו"ח המבקר - סיקור מיוחד ב-nrg:
ניתוחים פרטיים בוצעו על חשבון הציבור
המבקר על פרשת ביבי טורס: לא ראוי, לא פלילי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

לדברי המבקר, "במהלך השנים פטרה הממשלה מאות משרות בכירות מחובת מכרז, וכיום כל משרה בכירה שישית פטורה ממכרז". בהמשך מזהיר שפירא כי "הרחבה משמעותית של מגמת הפטור היא סטייה מהעקרונות שעליהם מושתת שירות המדינה בישראל, ומגלמת בתוכה חשש לגידול בהיקף המינויים הפוליטיים בשירות המדינה". 

במרכז הפרק בנושא זה, חושף המבקר את התופעה המתרחבת של מינויים זמניים לתפקידים בכירים בשירות המדינה. על פי ממצאי המבקר, המינויים הזמניים הפכו למכת מדינה ודווקא במשרד המשפטים, שם נרשמו 111 מינויים זמניים של בכירים.

"ב-2014-2011 נעשו 318 מינויים זמניים למשרות בכירות – כמחצית מהם במשרד המשפטים שמרבה להשתמש במינויים זמניים, עד כדי פי ארבעה מרוב משרדי הממשלה". בהמשך מגלה המבקר כי קרוב לרבע מהעובדים הזמניים הבכירים מונו ליותר משנה וכי כשני שלישים מעשרות העובדים שמונו במינוי זמני, הפכו בסופו של דבר לעובדים הקבועים בתפקיד.  
 
בנוסף, דן הדו"ח בסרבול ובאיטיות המאפיינת את הבירוקרטיה הממשלתית. על פי הנתונים, איוש תפקיד בכיר נמשך 9 חודשים מרגע פרסום המכרז ,"בתוספת פרק זמן לא ידוע להכנת המכרזים האלה".

בסיכום הדברים, מותח המבקר ביקורת קשה על תפקוד נציבות שירות המדינה. את ביקורתו מסכם שפירא בפסקה הבאה: "ליקויים נמצאו כמעט בכל שלבי הפעולה של נציבות שירות המדינה לאיוש משרות בכירות. שלושה מהליקויים אשר בולטים בחומרתם כרוכים ומשלימים זה את זה: האחד, פרק הזמן הארוך שנדרש להשלמת ההליך המכרזי. השני, מינויים זמניים רבים הנובעים בחלקם מהתמשכות ההליך המכרזי. תופעה זו בולטת במשרד המשפטים. והשלישי, מגמה של בחירה לתפקיד במי שכיהנו במינוי זמני, בייחוד במשרד האוצר ובמערכת הבריאות".

בשורה התחתונה, כותב שפירא, "הליקויים עלולים לפגוע ביסודות השיטה ולחתור תחת עקרון המינוי באמצעות מכרז שוויוני והוגן".

מי עומד מאחורי העברת התקציבים ממשרדי הממשלה לתמיכה בגופים ציבוריים, עמותות וקרנות? דו"ח מבקר המדינה מצביע על כך שפעילים פוליטיים מנתבים פעמים רבות את כספי הציבור למוסדות שהם מנהלים או מקדמים, ולמפלגותיהם. כמו כן, חלק מתקציב התמיכות מועבר מכוח הסכמים קואליציוניים ופוליטיים.

במוקד הביקורת ניצבת סיעת "הבית היהודי". כך למשל, לפני שנתיים קיבלה רכזת באגף התקציבים במשרד האוצר שתי הוראות משני פעילים פוליטיים מטעם ה"בית היהודי" להעברת תוספות. ההוראה שנתן אחד מהם הייתה לתת תוספת לתקנה תקציבית שממנה נתמכת עמותה אחת בלבד - שמייסדה הוא הפעיל הפוליטי השני.
 

גם משרד החינוך, שבראשו עומד נפתלי בנט, פעל שלא כנדרש בהוראת מקורבים למוסדות שקיבלו מימון. מייסד עמותת "ידידים", שקיבלה תקציב ממשרד החינוך, הוא מי שכיהן באותן שנים כיו"ר ועדת החוקה של סיעת "הבית היהודי".

המבקר מציין כדוגמה נוספת, כי מכוח בקשתו של הפעיל הפוליטי ישראל מלאכי, הועברה תוספת תקציבית לעמותת "לאורו נלך". כמה שעות לאחר כך התקבלה בקשה נפרדת של פעיל נוסף, ממייסדי העמותה. בדו"ח נרמז כי יתכן שהשניים פעלו יחד על מנת לבקש תמיכה למען מטרותיו של השני.

שמו של ישראל מלאכי מופיע פעם נוספת בדוח המבקר, בסיועו לעמותת פוע"ה, העוסקת ברפואה ופוריות לפי ההלכה. בשנים 2013 ו-2014 קיבלה העמותה תוספות ככל הנראה בהוראתו. מלאכי כיהן באותה עת כיועץ שר הבינוי והשיכון וגם פעיל פוליטי ב"בית היהודי".
 
המשרד לשירותי דת, הואשם בביקורת שהכפיל פי 16 את תקציבן של העמותות "ארץ חמדה" ו"מענה שמחה" באמצע השנה, מתוך הסתמכות על כספים קואליציוניים, ככל הנראה מראש.

יש לציין, כי על מנת להעביר כספים כדין למוסדות ציבוריים, על משרדי הממשלה לעבור "מבחני תמיכה". המבקר מצא כי חלקם לקויים ואינם עומדים בכללים. לדוגמה נמצא כי במשרד התרבות והספורט ישנם 27 מבחנים לקויים, וכי בשנת 2014 הקצה המשרד באמצעות מבחני תמיכה לקויים תמיכות בסך 146 מיליון שקל, כ-25 אחוזים מהתקציב.

כבר בשנת 2010 כתב המשנה ליועמ"ש, בנוגע למבחני תמיכה לקויים. אולם רק בנובמבר 2015 גיבשה מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים תמונת מצב בנוגע לעדכונם של מבחני התמיכה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg