הגז הטבעי, הקשר המצרי והשותפה האיטלקית
מתחת לרדאר הוסר החסם המרכזי ליישום עסקאות הגז בין ירושלים לקהיר, בשווי מאות מיליוני דולרים. כשברקע נמצאת איטליה מתווה הגז מקבל משמעות אסטרטגית אזורית
"אז אולי היה עוד מישהו שתרם?" שאל נתניהו את יובל שטייניץ בישיבת הממשלה השבוע, שיוחדה לאישור הנוסח המתוקן של מתווה הגז. שטייניץ לא קלט את הציניות. "היו עוד הרבה שתרמו", השיב שר התשתיות בתמימות מכמירת לב. "אולי יש עוד אחד שצריך להודות לו", רמז נתניהו, אבל שטייניץ התעקש לא להבין מיהו האחד ולביבי נגמרה הסבלנות. "אולי גם לראש הממשלה", חתם הבוס.
עוד כותרות ב-nrg:
- הביע תמיכה בשליסל - והורחק ממצעדי הגאווה
- "המתנגדים לספר האזרחות – קבוצה לא מייצגת"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אז כן, היה שם לא מעט פאסיב-אגרסיב מהסוג הפולני. אבל לנתניהו הייתה סיבה טובה השבוע להיות מרוצה מעצמו, ולטייקוני הגז להיות עוד יותר מרוצים. מה שעבר קצת מתחת לרדאר הציבורי הוא הידיעה שלפיה ישראל ומצרים קרובות מאוד לפשרה על פיצויים לחברת החשמל בשל הפסקת משלוח הגז ממצרים לישראל. זאת מאז אותם אירועים סוערים של חורף 2011, שהביאו להפלתו של נשיא מצרים חוסני מובארכ.
תאמרו סעיף טכני, ידיעה משעממת. ממש לא. העברת סעיף היציבות המתוקן במקביל להסכם הפשרה המתגבש עם מצרים פותח את הדלת לשורה של עסקאות גז בין ישראל למצרים, הממתינות ליישום כבר שנתיים. הרווחים הצפויים מעסקאות אלה הם הבסיס שעליו מתכוונות חברות הגז לממן את פיתוח 'לווייתן'. בלעדיהם, התהליך כולו הוא בגדר נון-סטרטר.
רק לפני שישה חודשים יישום העסקאות הללו נראה במקרה הטוב לוט בערפל. הממשלה בקהיר הורתה אז על הקפאת כל המגעים לייבוא גז מישראל, זאת לאחר שבית הדין לבוררות של הלשכה הלאומית למסחר פסק כי על מצרים לשלם לחברת החשמל בישראל קנס בהיקף של 1.73 מיליארד דולר, עקב נזקים שנגרמו לחברה בעקבות הפרת הסכם הגז הישראלי-מצרי ב-2011.
בחודשים שלאחר הדחתו של נשיא מצרים, חוסני מובארכ, הופסקה הזרמת הגז הטבעי ממצרים לישראל עקב הידרדרות המצב הביטחוני בסמוך לגבול עם מצרים. סדרת פיצוצים בצנרת הולכת הגז בסיני גרמה להפסקת ייצוא הגז לישראל. בתגובה נאלצה אז חברת החשמל הישראלית לרכוש דלקים יקרים, ובכללם מזוט מזהם.
התוצאה הייתה דרמטית. תעריפי החשמל בישראל זינקו ב-30 אחוזים, וחברת החשמל עמדה בפני קריסה. נדרשה תוכנית חילוץ בערבות מדינה בגובה של 9 מיליארד שקלים.
וכך, למרות החשיבות האסטרטגית של היחסים עם מצרים, נאלצה החברה לפנות להליך בוררות בינלאומית. הליך כזה כבר התקיים בין חברות הגז המצריות לחברת EMG של איש העסקים יוסי מימן, שבבעלותה צינור הגז המחבר בין מצרים לישראל. חברת החשמל הצטרפה אליו.
המצרים טענו במהלך הבוררות לכוח עליון, סעיף שהג'יהאדיסטים בסיני דווקא היו חותמים עליו, אבל בבית הדין לבוררות של לשכת המסחר הבינלאומית שמושבו בפריז זה לא ממש עבד. הבוררות פסקה לטובת ישראל. אבל אז כאמור הקפיאה מצרים את כל המגעים עם חברות הגז הישראליות ובכך הציבה חסם משמעותי על עצם התקדמות מתווה הגז הישראלי. גם אם מתווה הגז היה עובר בסבב הראשון בלי התנגדות אזרחית ובלי בג"ץ, עדיין ההקפאה המצרית הייתה תוקעת אותו.
אבל לשני הצדדים היה אינטרס מובהק לדלג על פני המשוכה. מצרים משוועת לסיוע כלכלי, לממשלת ישראל דוחק להעביר את מתווה הגז. וכך, בצירוף מקרים (ואולי לא) התברר השבוע שישראל ומצרים דווקא קרובות מאוד לפשרה. על פי דיווח של סוכנות הידיעות 'בלומברג' מדובר בפשרה בשווי חצי מהסכום, קרי 865 מיליון דולר, שיועברו לישראל בתשלומים ב-14 שנים.
יש סיבה טובה להניח שמהלכו יוצא הדופן של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, לקרוא למפלגות בישראל להגיע להסכמה בעניין תהליך השלום, לא היה לגמרי מנותק מעיתוי הבאת סעיף היציבות המתוקן לאשרור הממשלה. כך גם מעורבותו של שליח הקוורטט לשעבר טוני בלייר במגעים בין נתניהו להרצוג להקמת ממשלת אחדות.
א-סיסי, שימו לב, בחר באירוע לפתיחת תחנת כוח חדשה כרקע לקריאתו יוצאת הדופן. רמז הולם מזה קשה למצוא. בלייר שותף כבר שנים ארוכות למגעים בנושא שדה הגז הפלסטיני שמול חופי עזה, ובאחרונה גם לעסקאות נפט בין הסעודים לסינים.
יתרה מכך, פנייתו של הנשיא המצרי הייתה מחושבת מאוד. יש שתי יוזמות אפשריות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אמר, היוזמה הצרפתית והיוזמה הערבית. בהציגו את שתי היוזמות במקביל נמנע א-סיסי מלאתגר את נתניהו מול מהלך שכבר נדחה בידי ישראל על הסף. באשר ליוזמה הערבית, הוא מיצב עצמו היטב מול הסעודים, התומכים בכלכלת מצרים ובשלטונו.
אז ממשלת אחדות אמנם לא קמה, לפחות לא בשלב זה, אך בישראל לא השיבו את פני הנשיא המצרי ריקם. ביום שלישי דיווחה סוכנות הידיעות הפלסטינית 'מען' כי "משלחת ישראלית, הכוללת בכירים ממשרד החוץ והביטחון, נפגשה בחשאי בקהיר עם בכירים מצרים במשרד החוץ ובמנגנון הביטחון הלאומי. המטרה: לארגן פסגה משולשת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ונשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי".
המשלחת, בראשות מנהלת מחלקת המזרח התיכון במשרד החוץ אביבה רז-שכטר, הביאה לקהיר שורה של הצעות ישראליות לדיון במסגרת יוזמת הנשיא א-סיסי. בכיר מצרי אף הדגיש בדיווח ל'מען' כי ״ישראל מתעלמת מהיוזמה הצרפתית ובמקומה פועלת במישור היוזמה המצרית״.
והנה במקביל לפשרה בעניין הבוררות, והפעילות המדינית המסתמנת מול מצרים כמתווכת, שבו כעת לסדר היום ארבע עסקאות לייצוא גז בין ישראל למצרים. כפי שזה נראה כרגע, מתנגדי מתווה הגז נרדמו קצת בשמירה. תבהלת ליברמן בתוספת סערת ביבי-טורס יצרו מסך הסוואה מעולה, והחלטת הממשלה על השינויים בסעיף היציבות החליקה לדרכה כמו כתם נפט על הגלים.
שותפות 'תמר' חתומה על מזכר כוונות לייצוא גז עם 'דולפינוס', קונסורציום של חברות פרטיות מצריות, ועם חברת 'יוניון פנוסה' הספרדית. בבעלותה של פנוסה מתקן לייצוא גז נוזלי בעיר דמייטה, שבו היא מחזיקה בשותפות עם ENI, ענקית האנרגיה האיטלקית. שותפות 'לווייתן' חתומה גם היא על מזכר כוונות עם 'דולפינוס', וגם עם חברת BG הבריטית.
בציבור הישראלי 'דולפינוס' איננו שם מוכר. בראשו עומד עלא עראפה, איש עסקים מצרי ידוע מאזור הדלתא של הנילוס. בכתבה שהתפרסמה ב'פייננשל טיימס' ב-2010 הוא תואר כבעל מפעל לייצור טקסטיל בבאני סוואף, מדרום לקהיר, המעסיק 8,000 עובדים. עוד נטען כי הוא מייצר חליפות איכות לשוק האירופי והאמריקאי, כולל מותגי איכות איטלקיים בהם ולנטינו, צ'רוטי ופאל זילרי.
בשנים האחרונות עמד עראפה בראש המועצה המצרית-איטלקית למסחר. שותפו המקביל מהצד האיטלקי היה אלברטו פירלי, סגן נשיא יצרנית צמיגי פירלי. בינואר השנה הודיעה חברת עורכי הדין האיטלקית 'ג'יאני, אוריגוני, גריפו וקאפלי' כי זכתה בפרס 'חברת עורכי הדין של השנה' בקטגוריית 'הדיל הבינלאומי של השנה', על סיועה לחברת דולפינוס הולדינגס בעסקה בשווי מיליארד אירו לאספקת גז טבעי לשוק המצרי.
בין איטליה למצרים יש יחסי מסחר מפותחים. איטליה היא שותפת הסחר המרכזית של מצרים באירופה, ובמצרים פועלות כ-600 חברות איטלקיות, בראשן ענקית הנפט ENI שבבעלות ממשלת איטליה. חוד החנית של השת"פ האיטלקי-מצרי הוא קו מעבורת מהיר בין נמל אלכסנדריה לנמל ונציה. המצרים מתגאים שדרכו אפשר להעביר סחורות בין המזרח התיכון לאירופה יותר מהר מאשר בתוך אירופה עצמה.
בניגוד לממשלות אירופיות אחרות, שהרחיקו עצמן מנשיא מצרים בטענה שעלה לשלטון בהפיכה צבאית, א-סיסי התקבל על ידי ממשלת רנצי באיטליה. בקיץ 2014 אף ביקר רנצי במצרים. מה שמתחזק את היחסים הקרובים עם השכנה הים-תיכונית הוא קשר היסטורי ובעיקר כלכלי.
כאן נכנסת לתמונה הזווית הישראלית. בשבוע שעבר חשפנו כאן את הקשר המיוחד שבין ראש ממשלת איטליה מתיאו רנצי ליועצו הקרוב מרקו קראיי, שמונה לראש רשות הסייבר הלאומית של איטליה. מדובר בתפקיד רב-עוצמה, שסביבו התנהל בחודשים האחרונים ויכוח נוקב באיטליה, בין השאר בגלל קשריו הקרובים של קראיי לישראל. קראיי הוא אחד משמונה משקיעים בקרן ההון-סיכון הישראלית-איטלקית 'ואדי ונצ'רס', והבעלים של חברת ביטחון סייבר ישראלית-איטלקית בשם CYS4.
באוגוסט 2014 הגיע רנצי לביקור ממלכתי במצרים לקראת סיום מבצע 'צוק איתן'. חלק גדול מסדר היום של הביקור עסק בשיחות על המצב בעזה. רנצי הצהיר אז כי הוא תומך בהצעת הפסקת האש המצרית. חודשיים אחרי כן פרסם קראיי מאמר בעיתון 'קוריירה דלה סרה' יחד עם ליאונרדו בלודי, שותפו בקרן ואדי ונצ'רס וסגן נשיא לשעבר בחברת ENI לענייני תקשורת ויחסי ציבור. כותרת המאמר הייתה: "ישראל, המזרח התיכון ודיפלומטיית הגז של שדה לווייתן".
בכותרת המשנה נאמר: "גילוי שדה הגז לחופי ישראל מייצר מערכות יחסים חדשות עם מדינות האזור. אירופה, שעד כה נעדרה מן התמונה, חייבת להבטיח את תמיכתה". משפט הסיום של המאמר, שככל הנראה מבטא את דעתו של ראש הממשלה רנצי בקולו של קראיי, מסכם: "הביטחון האנרגטי האירופי ותרומתו של הגז הנמצא מאות קילומטרים בלבד מחופי אירופה כופים על אירופה ועל איטליה מאמץ דיפלומטי, טכני ומעשי".
אכן, מילים כדורבנות. רנצי הוא אחד מראשי הממשלה היותר פרו-ישראלים. עשרה חודשים לאחר אותו מאמר ב'קוריירה דלה סרה' נחת רנצי בישראל לביקור ממלכתי, מלווה ביועצו הקרוב מרקו קראיי. באותו ביקור נחנכו באוניברסיטת תל-אביב מעבדות סייבר משותפות.
אם דיברו על גז בארבע עיניים, לא ברור. מה שכן ברור הוא שחודש לאחר מכן נסע ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לתערוכת 'אקספו' הבינלאומית במילאנו. משם המשיך לפגישה משולשת עם רנצי וקראיי בפירנצה. הרבה דובר על אותה פגישה, כולל מינויה המסוכל של פיאמה נירנשטיין לשגרירה באיטליה שנטחן ארוכות בתקשורת.
אבל החלק היותר מעניין התרחש אחר כך במסיבת עיתונאים משותפת של נתניהו ורנצי. שעות ספורות לפני מסיבת העיתונאים הכריזה ענקית הגז הממשלתית האיטלקית ENI על תגלית ענק בשדה הגז 'זוהר' במצרים. לרגע התחושה הייתה ש'לווייתן' הפך לסרדין. במסיבת העיתונאים הציע רנצי לנתניהו שיתוף פעולה אזורי בין ישראל, קפריסין ומצרים, כשמצרים משמשת ככוורת אזורית להנזלת הגז וייצואו.
לא ברור מה ידע נתניהו באותו שלב, או עד כמה ידידו רנצי שיתף אותו בהתפתחויות. בכל אופן, גילוי הענק ב'זוהר' עורר בישראל תהיות לגבי המשמעות המעשית של פיתוח 'לווייתן'. האם אכן הקיץ הקץ על חלומות העצמאות האנרגטית של ישראל? אצבע מאשימה הופנתה כלפי מי שאמור היה לדעת שצפויה תגלית ענק בשדה 'זוהר', ובייחוד לגבי אותה אמירה מפורסמת בסעיף 52 שלפיה ייצוא הגז על פי מתווה הגז חיוני ליחסים האסטרטגיים עם מצרים. עכשיו, עם גילוי השדה החדש, מצרים כנראה לא תזדקק לגז ישראלי בשנים הקרובות.
בדיעבד ברור שהמצב יותר מורכב. החשיבה האיטלקית, שבאותו שלב נראתה בוגדנית משהו, הייתה מתוחכמת הרבה יותר מהדיון התקשורתי שהתנהל באותו שלב בישראל. מה שמחזק מאוד את מצרים, מבודד את טורקיה וחוסך זמן, כסף וזיהום סביבתי. הסיבה: הוא מאפשר את שינוע הגז למצרים והנזלתו לייצוא לאירופה. ENI, שהיא לא רק המגלה והמפתחת של 'זוהר' אלא גם שותפה במתקני ההנזלה בדמייטה, מרוויחה בענק.
כעת, כשנפתחה הדלת לקידום העסקאות שנחתמו עם מצרים לפני שנתיים ויותר, ישראל צריכה לבדוק היטב מהי המשמעות הציבורית של אותן עסקאות של שותפות 'תמר' ו'לווייתן' עם 'דולפינוס' המצרית. כך למשל, מי היא בדיוק 'דולפינוס', מה ההרכב של החברות בקונסרציום ומהם תנאי ייצוא הגז למצרים, האם הגז נמכר במחיר רווחי שיכניס תמלוגים נאים למדינת ישראל והאם הביטחון האנרגטי של ישראל נשמר לאורך זמן.
האירוניה היא שכל זה מתרחש תחת קקופוניה פוליטית של ניסיון לממשלת אחדות שלא צלח, ומינוי שר ביטחון שיצטרך לעבוד שעות נוספות על הדימוי שלו מול הממשל המצרי. אולם היחסים הקרובים עם גופי המודיעין המצריים יעזרו להחליק את העצם הזו.
בכל מקרה, הולך ומתברר שכמו שהסכם שלום אמיתי יוכל להיחתם רק במהלך אזורי רחב, כך כנראה גם מתווה הגז איננו מהלך ישראלי נטו. לא מן הנמנע שיהפוך בעצמו לחלק מהסכם כולל. אם בדרך יש קופצים על העגלה, מתווכים בלתי נלאים ובעלי אינטרסים, זה חלק מהעניין. בשורה התחתונה מה שצריך להישמר הוא האינטרס הציבורי והממלכתי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם