"הצעות החוק הממשלתיות פוגעות באזרח"
יו"ר ועדת החוקה ח"כ ניסן סלומינסקי גאה בהגבלות שהציב על חוק המישוש, מסביר מדוע העלמת מס איננה בהכרח הלבנת הון, ומודה כי חוק הטרור רוכך בגלל פעילי תג מחיר. ריאיון
כשיצאתי ביום שישי שעבר מלובי המלון הירושלמי שבו נערך כנס המשפט העברי של לשכת עורכי הדין, עצר לידי רכב שרד. החלון נפתח והנהג, ראש הלשכה עו"ד אפי נוה, סימן לי להתקרב. המסר שהוא ביקש להעביר היה לא צפוי: "אני רוצה לדבר איתך על ניסן סלומינסקי".עוד כותרות ב-nrg:
- בנט מתבצר בעמדתו: "דורשים שינויים בקבינט"
- הולנד: עלייה חדה בהתקפות נגד מוסלמים
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"כולם מתלהבים ובצדק מההצלחה של שקד במשרד המשפטים, אבל מי שעושה את העבודה האפורה מאחורי הקלעים ודוחף קדימה את מהלכי החקיקה הגדולים הוא יו"ר ועדת החוקה ניסן. לא מפוזר עליו אבק כוכבים והתקשורת בקושי שמה לב אליו, אבל הוא הסיפור האמיתי". נוה מכיר תודה לסלומינסקי על תרומתו להעברת חוק לשכת עורכי הדין, אולם השילוב של שרת משפטים ויו"ר ועדת חוקה מאותה סיעה מתברר כמכפיל כוח משמעותי בתחומים רבים נוספים.

את סלומינסקי פגשתי לפני כן בלשכתו בימי הפגרה, שדומה כאילו פסחה לחלוטין על סדר יומו של חבר הכנסת. הוא ישב בכיסאו טרוט עיניים, עייף מישיבות שלא נגמרות, לסיכום ההצלחות והכישלונות שהיו לו במושב החורף. ועדת חוקה היא הצומת המשמעותי ביותר של תהליכי החקיקה הגדולים של הכנסת.
כך למשל, מתוך 1,400 חוקים שהגיעו אל שולחן ועדת השרים לחקיקה בימי הממשלה הנוכחית, רק מאה שוחררו על ידה לקריאה ראשונה. אחרי שיצלחו את המשוכה הזו, יגיעו הגדולים והמשמעותיים שבהם לשולחנה של ועדת חוקה.
"התפקיד שלי הוא לאזן", אומר ח"כ סלומינסקי בריאיון ל'מקור ראשון'. "הצעות החוק הממשלתיות כוללות בדרך כלל מרכיב של פגיעה באזרח. יש בהן אמנם היגיון של חיזוק שלטון החוק, אבל התפקיד שלי הוא לאזן אותן עם ערכים של זכויות הפרט".

כמו למשל ב'חוק המישוש'?
"חוק המישוש הוא דוגמה טובה. אני מבין שהשוטרים צריכים כלים להתמודד עם בעיית האלימות במועדונים ובמגרשי כדורגל. אבל כשמגיע חוק שמאפשר לכל שוטר לערוך בדיקה גופנית על כל אזרח גם כשאין סיבה טובה, אני מבין שהוא עלול להוביל אותנו למקומות לא טובים. אמרתי לחבר'ה מהמשרד לביטחון פנים: 'תנו לי שבועיים לחשוב על זה'.
בניתי חוק שונה, שנותן למשטרה סמכות לערוך חיפוש אבל דורש סיבה טובה לעשות את זה, כמו למשל כשהשוטר מזהה בליטה מתחת לבגדי החשוד והוא חושש שמדובר באקדח או בסכין, או במקרה של אדם שמתפרע ברחוב. אז כן הרחבנו את עילות החיפוש שנקבעו עד כה בפסיקת בית המשפט העליון, אבל במגבלות ברורות".
חוק נוסף שבו התערב יו"ר הוועדה הוא התיקון לחוק הלבנת הון. אנשי רשות המסים רצו להחריף את הצעדים נגד מעלימי מס ולהטיל על כל עבריין אישום נוסף בגין הלבנת הון. העלמת מס היא עבירה פלילית שעשויה לגרור מאסר עד שבע שנים, אולם הלבנת הון שנחשבת לעבירה שמאפיינת ארגוני פשיעה היא אופרה אחרת לגמרי.

"זו בומבה רצינית", מסביר סלומינסקי. "העונש על הלבנת הון הוא עד עשר שנות מאסר, ובנוסף יש לרשות המסים סמכות נרחבת לחלט רכוש באופן לא פרופורציונלי. נניח שהעלמת מס על רווחים של 100 אלף שקל, ובחשבון יש לך שלושה מיליון שקלים שאליהם צירפת את המאה אלף כדי שלא ישימו לב, אם אתה נמצא בקטגוריה של הלבנת הון כל השלושה מיליון יחולטו. זה כמו טיפות דיו שחור שטפטפת לתוך המים והן מזהמות הכול. המשמעות של זה לעוסקים קטנים היא חורבן מוחלט של העסק, ועם כל הכבוד, חנווני שלא דיווח על כל ההכנסות שלו למע"מ הוא מעלים מס ולא מלבין הון".
"החוק הזה שכב במשך שבע שנים", ממשיך סלומינסקי, "הסברתי להם שהעלמת מס זה דבר אחד, והעלמת הכסף בתוך מחזור 'כשר' זו פעולה נפרדת. גם בתורה מי שגונב שור או שה משלם כפל, ורק אם הוא טבח או מכר שאלו אופנים של הלבנת הון, הוא משלם ארבעה וחמישה.
"אמרתי שאני מוכן לקדם את החוק הזה, אבל שיחול רק על שבעה-שמונה האחוזים העליונים של האוכלוסייה. רק על מי שמשמיט מס בהיקף של מיליון שקל, שהם 20 אחוז מתוך מחזור של חמישה מיליון. בהיקפים הללו זה באמת על גבול הפשיעה המאורגנת, ומבחינתי מצווה להילחם בהון השחור. אחרי שהגענו להסכמות הם אמרו לי 'אתה צודק, אנחנו השתגענו בהצעה המקורית'".
יש לך כלי יעיל מאוד להתמודדות עם הצעות בעייתיות. אתה פשוט יכול לא להעלות אותן לדיון בוועדה.
"רבים מקודמיי נהגו כך, אולם בעיניי זה לא כזה פשוט. גם מבחינה דמוקרטית, אם חוק עבר ועדת שרים וקריאה ראשונה אני מחויב לדון בו. בנוסף, כשמדובר בהצעות חוק של חברים בקואליציה אני לא יכול לעשות מה שאני רוצה".

חלוקת המשאבים בתוך הוועדה לדיונים בחוקים השונים לא תמיד ברורה למתבונן מבחוץ. השקעתם אינספור שעות דיונים ל'חוק הכשרות המשפטית', אף שמדובר בחוק חברתי פשוט יחסית שלא דורש הקצאה תקציבית משמעותית.
"החוק הזה הוא אחד ההישגים הגדולים שלנו. עד עכשיו אני מתרגש ממה שעשינו פה. אנשים שסובלים מדמנציה או מפרקינסון שהגיעו למצב של חוסר תקשורת עם הסביבה, היו נתונים עד היום לחלוטין בידי האפוטרופסים שבית המשפט מינה להם. הגיעו אלינו חולים ומטפלים ואמרו 'החוסים הללו איבדו את החירות. הם לא יכולים לנהל חשבון בנק, ולא קיימים כאישיות משפטית עצמאית'.
"אימא אחת שמונתה כאפוטרופסית לבנה סיפרה בדמעות שהיא מרגישה שהוא חסום לחלוטין, למרות שיש לו יכולת תפקוד חלקית. 'הוא לא יכול לעשות שום פעולה בלעדיי. במשך שנים הרגשתי שאני זו שגורמת לו את הסבל הכי גדול'.
"האנשים האלו הגיעו אלינו לוועדה וראינו שחלקם יכולים לתפקד. השינוי העיקרי שעשינו היה להעביר אליהם חלקית את השליטה בגורלם. ניקח לדוגמה אדם שמתחיל לגלות תסמיני דמנציה, אבל עדיין שולט בעצמו: הוא יודע שבעוד כמה שנים מצבו יידרדר, ומעכשיו הוא יוכל להגדיר כבר כעת מי יהיה האפוטרופוס שלו ומה יהיו סמכויותיו.
"מיופה הכוח שלו ייכנס לתפקידו בלי התערבות של בית משפט, והוא לא חייב להיות אפוטרופוס מלא. הוא יכול להיות במעמד של 'תומך החלטות', כלומר אדם שמסייע לחולה מבלי ליטול ממנו לגמרי את השליטה על חייו.
"גם תהליך העבודה כאן היה מדהים. עברנו יחד עם הפקידים והחוסים סעיף אחר סעיף. ד"ר רונן גיל, חוסה בעצמו, אמר לי שזו הפעם הראשונה שהוא מרגיש שמתייחסים אליו כשווה בין שווים. אמרתי להם שאת החוסר הזה הקב"ה יצר, אבל אנחנו יכולים להיות שותפים לו במטרה לשפר עד כמה שאפשר את המצב של החולים. בלי להגזים, זה החוק החברתי הכי גדול שהכנסת חוקקה בעשרים השנים האחרונות".
בשבועות הקרובים אמורה הכנסת לאשר את 'חוק הטרור'. ההתנגדויות להצעה המקורית הגיעו מספסלי האופוזיציה, אבל גם מצד גורמים בקואליציה שחששו שהוא יופנה נגד פעילי ימין קיצוני.
"זהו חוק היסטורי, שישים קץ לערמת הטלאים והתקנות לשעת חירום שעל בסיסן אנחנו פועלים היום", סבור סלומינסקי. "החוק הזה ייתן סמכויות חקירה נוספות לכוחות הביטחון, וישנה את ארגז הכלים הפלילי בכל מה שנוגע לפעילות טרור. בנוסף, החוק נותן מענה רחב לארגוני המעטפת שמממנים את הטרור. אחת המשימות הראשונות שלנו הייתה להגדיר את החוק כך ש'תג מחיר' במדרג הנמוך שלו לא ייחשב לפעילות טרור, מתוך הבנה שגרפיטי על רכב ורצח של משפחה לא יכולים לשבת תחת אותה קטגוריה".

שיתוף הפעולה שנכפה כאן על שני הצדדים מעניין. האם פעילי 'תג מחיר' גרמו בסופו של יום לדילול החוק המקורי שאותו ביקש משרד המשפטים להעביר?
"התשובה היא כן. התמודדנו עם הרבה שאלות רגישות כמו ונדליזם במקומות דתיים כדוגמת שריפת מסגד, או פגיעה חמורה ברכוש שלא מסכנת חיי אדם. אם אתה רוצה שנער שעקר עץ זית יטופל בכלים משפטיים של ונדליזם ולא של טרור, המשמעות היא שגם כנופיה שמסתובבת ביפו ושוברת חלונות ראווה תקבל יחס דומה.
"בסופו של דבר התוצאה טובה, שכן היא מאזנת בין צורכי הממלכה לשמירה על זכויות אדם. הגענו לנוסחה מאוזנת שוונדליזם חמור שעלול להוביל לפגיעה בחיי אדם יוגדר כטרור. וכשמדובר בקודשי דת, אז גם פגיעה חמורה שלא יכולה להוביל לסיכון חיי אדם תוגדר כמעשה טרור. גרפיטי על מסגד לא, אבל ניתוץ מצבות כן. שריפת חומשים לא, אבל השחתת ספר תורה כן. ניפוץ חלונות מסגד לא, אבל שריפה שלו כן".
ביום שלישי השבוע סיימה הוועדה להטמיע את תקנות ההגנה לשעת חירום בחוק ולמעשה לבטל אותן. תקנה אחת שנשארה בתוקפה היא זו המתירה להרוס בתי מחבלים, וגם היא תיכנס לפרק שיתווסף בעתיד לחוק. "חגגנו כעת את יום העצמאות של ישראל. אחרי 68 שנה אנחנו משתחררים מהחוק הבריטי ופועלים על פי החוק שלנו", מכריז סלומינסקי בחגיגיות.
ויש גם כישלונות, כמו למשל התיקון לחוק 'יסודות המשפט' שאותו מוביל יו"ר ועדת משפט עברי בלשכת עורכי הדין, עו"ד יצחק נטוביץ'. ההצעה, שאמורה לעגן את מעמדו של המשפט העברי כמקור חוקתי במקרים של לקונה בחוק, תקועה בגלל התנגדות סיעת 'כולנו' של כחלון.

איך זה שוועדה שבשליטת הבית היהודי לא מצליחה לקדם חוק כזה? יש תחושה שאתה לא נלחם עליו.
"שמע, מה שקורה כאן זו שערורייה. ההתנגדות לחוק מגיעה מהמחלקה למשפט עברי בתוך משרד המשפטים. החוק מדבר גם על הקמת מכון להנגשת המשפט העברי, והם טוענים 'למה להקים? אנחנו המכון הזה'. הם אנשים טובים אבל מדובר במחלקה זעירה בלי אנשים. וכך, עוד לפני שהחוק עבר רבים על מי יעמוד בראש המכון.
"בנוסח החוק שהצענו, אם שופט לא מוצא מענה בהיקש ממשי מחוק קיים, הוא יפנה למשפט העברי. בא רועי פולקמן מכולנו והטיל וטו. הצענו פשרה, לא היקש ממשי אלא היקש רגיל, גם על זה לא הסכימו".
זה הרי חוק בסיסי לצביונה היהודי של המדינה, ובפועל הוא לא משנה דבר בספר החוקים ולא פוגע במערכת המשפט. חסרים לך מנופי לחץ על סיעת כולנו? אין חוקים שבהם הם צריכים אותך?
"ייקח זמן, אבל החוק הזה בסוף יעבור".
מושב הקיץ נפתח השבוע, וביום רביעי התכנסה ועדת חוקה לדיון על חוק העמותות. "היה דיון טעון מאוד", אמר סלומינסקי ביציאה מהדיון, "ונורא מתסכל שרק אנשי האופוזיציה הגיעו אליו. החברים מהקואליציה מגיעים לצערי רק לשלב ההצבעות, וכך אני היחיד שנמצא באולם כדי להשיב לטענות.
"יש לנו הצעה ממשלתית שמדברת על שקיפות מלאה בפרסומים ובנאומים של חברי עמותות שמקבלים מימון של ממשלות זרות, הצעה פרטית נוספת של בצלאל סמוטריץ' שמוסיפה חובת ענידת תג מיוחד כפי שיש ללוביסטים, והצעה של רוברט אילטוב שמוסיפה חובת תשלום מס על התרומות והגדרת חברי העמותה כסוכנים זרים.
"המתווה שיתקבל בסוף ככל הנראה על בסיס ההצעה של ראש הממשלה הוא שלא תהיה חובת ענידת תג, אולם החוק יחול על עמותות גם אם הן מקבלות שקל אחד מממשלות זרות, ולא רק אם רוב תקציבן מגיע משם. להערכתי, סמוטריץ' יסכים להצטרף להצעה הממשלתית במתווה הזה".
'חוק חדלות פירעון' יעבור גם הוא בוועדה שלך במושב הקרוב. בכנס האחרון של לשכת עורכי הדין טען אחד הפרקליטים שהחוק הזה יהפוך את מדינת ישראל לגן עדן לחייבים. הם יקבלו הפטר בתבחינים מקלים, ובעלי החוב ייפגעו.
"זה כמובן לא נכון. את החוק הזה הוביל המשנה ליועמ"ש אבי ליכט, ומדובר בחוק חברתי מהמעלה הראשונה שנועד לעשות הבחנה בין חייבים שמולם צריך למצות הליכים, ובין אנשים שבאמת קרסו באופן בלתי הפיך. השיקול המרכזי שצריך להנחות אותנו כחברה הוא איך לשקם אותם.
"בסוף מדובר על קבוצה קטנה של חייבים, כ-20 אלף איש, שאין להם חיים והחוק ייתן להם הפטר ואופק של תקווה. אין כאן שום מפלט לחייבים, כי אם יתגלה שמישהו העלים נכסים ההפטר יתבטל רטרואקטיבית. מאידך גיסא, החוק כולל גם אלמנטים של חינוך להבא כדי למנוע כניסה חוזרת של החייבים לסחרור של חובות.
"ישבנו עם עורכי דין שמייצגים חייבים, עם מפרקים ועם כל מי שיש לו נגיעה לנושא. ככה בדיוק צריך לנסח חוק: לשמוע את כולם, ולייצר נוסח מדויק שעונה על כל הצרכים. אני חושב שיש משמעות סמלית לכך שלאחר שנת השמיטה מדינת ישראל מכריזה על שמיטת חובות ל-20 אלף איש. יש כאן אמירה ערכית-יהודית חשובה".
מדוע הנוכחות של חברי הוועדה בדיונים דלילה?
סלומינסקי נאנח. "אם תוריד את השרים וסגני השרים, תישאר עם שלושים חברי קואליציה שצריכים להתרוצץ בין כל הוועדות. כולם רצים ורצים, ולא כולם הכי מצטיינים, בסופו של יום כל ח"כ בוחר את הנושאים הקרובים ללבו, ומשקיע בהם יותר.
"כך למשל בני בגין וחיים ילין השקיעו בחוק הטרור, ויעל גרמן הצטרפה לחלק מהדיונים בחוק האפוטרופסות, חוק כבד שלקח לנו חצי שנת עבודה. נכון, לצערי אני נאלץ לא פעם לנהל דיונים לבד מול גורמים מקצועיים שמגיעים לוועדה. זה חבל, כי חשוב לי שכל הקולות יישמעו ויובאו בחשבון. בסופו של יום הירידה לפרטים והדיון המעמיק על כל תג ופסיק בהצעות החוק, הם אלו שעושים את הדמוקרטיה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg