כנסת לוהטת לפנינו: מושב הקיץ נפתח בסערה
עימות של המשנה ליועמ"ש עם ח"כים מהשמאל, עתיד מעורפל של אורלי לוי-אבקסיס וישיבה סוערת סביב חוק העמותות. המאבקים שהתחוללו השבוע בכנסת הם פתיחה למושב קיץ סוער
קחו את הדיון שנערך השבוע בוועדת החינוך על ספר האזרחות החדש, צרפו אליו ויכוח בוועדת החוקה על הריסת בתי מחבלים(ראו בהמשך), הוסיפו ישיבה סוערת סביב חוק העמותות, והרי לכם תמצית מייצגת של שבוע אחד שמשליכה על מושב הקיץ כולו. המושב שנפתח בדרמה פוליטית מפתיעה יהיה זהה בדיוק לשבוע הפתיחה שלו - רועש, מתלהם ואלים מילולית.
עוד כותרות ב-nrg:
- כתבה לפני הרצח: "תראי אם האופנוע ליד הבית"
- הרצליה: ארבע נערות טבעו בחוף אכדיה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
וכך מצאנו השבוע את ח"כ זהבה גלאון משמיצה את כותבי ספר האזרחות החדש שהגיעו לדיון בוועדת החינוך, וטוענת נגדם שהם חיילים שהבינו את רוח המפקד בנט ששורה עליהם, תוך התעלמות מהעובדה שרבים מהם כתבו גם את ספר האזרחות בשנת 2000, שככל הנראה היה לרוחה של יו"ר מרצ. למחרת נחשפנו לח"כ מיקי רוזנטל שדרש משרת המשפטים איילת שקד להגיד שהיא מקבלת כספים מעבריין וסוחר סמים, וכעבור כמה שעות נאלץ להוציא לתקשורת הודעת התקפלות והתנצלות.
כל זה ועוד הרבה יותר מזה יהיו מנת חלקו של המושב שצפוי לעסוק בחוק עמותות השמאל, חוק השעיית חברי הכנסתוחוק V15. ויהיה בו עוד משהו: זה יהיה המושב שבו ינסה ראש הממשלה, כפי שכבר אמר לשר האוצר כחלון, לקבוע תקדים ולהביא את תקציב המדינה לאישור בקריאה ראשונה כבר במושב הקיץ.
זה לא קרה בעבר, וככל הנראה זה גם לא יקרה הפעם, למרות רצונו העז של נתניהו לקצר את לוחות הזמנים של התקציב הקרוב. אבל גם אם זה לא יקרה, תהיו בטוחים שרוחו של התקציב הדו-שנתי תרחף מעל חודשי המושב הקרוב בכל מקרה.
אחת התמונות הבולטות מיום פתיחת מושב הקיץ תפסה יחד את יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ואת מי שהייתה עד לפני כמה ימים מספר שתיים שלו, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס. רצה הגורל והשבעתו של ליברמן כשר ביטחון, יחד עם העברתו לשולחן הממשלה, נדחו לשבוע הבא ואפשרו לו שבוע נוסף בספסלים האחוריים של האופוזיציה.
אלא שכיסאו באותם ספסלים צמוד לזה של לוי-אבקסיס. וכך חזו כולם בשניים יושבים בלית ברירה זה לצד זו, מבטו של כל אחד מופנה לכיוון הנגדי, כאילו שהאדם שלצדו אינו נמצא שם במרחק של 30 סנטימטרים בלבד. מיותר לציין שאף מילה לא הוחלפה בין השניים.
"את ההחלטה קיבלתי במודעות שלמה שאת הנושאים שאני רוצה לקדם לא אוכל לקדם במסגרת הקואליציה", אמרה השבוע ח"כ לוי-אבקסיס בנאומה הראשון בכנסת מאז הודיעה לאיווט שהיא והוא כבר לא. "נודע לי שהנושאים האלה לא הופיעו כלל בדרישות המפלגה שבה אני חברה". אין ספק שמדובר בחברת כנסת ערכית ואידיאולוגית. לא כל אחד היה מוותר בכזו קלות על מקום מובטח גם בכנסת הבאה.
זה לא אומר שהח"כית הפורשת מישראל ביתנו לא תהיה בכנסת הבאה, אבל זה כבר יהיה קשה ומסובך יותר. מצד שני, חיזורים והצעות בתחום הפוליטי הוגשו ומוגשים לה על ימין ועל שמאל, והפעם הביטוי הוא ממש במובנו המילולי. בימים שלפני הבחירות האחרונות חיזרו אחריה הליכוד ונתניהו במרץ, ועכשיו הגיע תורם של הרצוג ומפלגת העבודה.
נקודה אחת שראוי להתעכב עליה בנוגע ללוי-אבקסיס נוגעת ליכולת שלה ליצור שיתופי פעולה יעילים במיוחד, לצד קרבות קשים ומרים במקרים אחרים. שיתופי הפעולה עם אישים כדוגמת חיים כץ, שלי יחימוביץ' ואחרים הולידו חוקים חשובים כמו הקמת מוקד טלפוני חינם לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, הארכת חופשת לידה במקרים שבהם התינוק מתאשפז, פיצוי כספי של המדינה לנפגעי עבירה ועוד.
אבל היו שם גם עימותים מתוקשרים ומלוכלכים מול שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, ואפילו בשנה האחרונה מול שר הקליטה היוצא זאב אלקין. סביר להניח שגם עד סוף הקדנציה הזו תמשיך הח"כית החרוצה להיאבק על הנושאים הקרובים ללבה. יש רק בעיה אחת: מעֶמדה של סיעת יחיד מבודדת ומנוטרלת, המאבק יהיה קשה הרבה יותר.
את המחזה שנגלה השבוע לעיני הנוכחים בוועדת החוקה של הכנסת לא רואים בכל יום. עימות חזיתי בין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ובין שלושה חברי כנסת מהשמאל, יש שיאמרו מהשמאל הקיצוני, הוא בהחלט לא מראה שגרתי. אבל רז נזרי, המשנה ליועמ"ש, כבר הוכיח בעבר שהוא אינו מתקפל בפני ביקורת פוליטית, משני צדי המפה.
בדו-שיח חריג במיוחד שהתנהל בינו ובין יעל גרמן, לא עשה נזרי הנחות לח"כית שחברה אמנם ב'יש עתיד', אך מביעה עמדות שממוקמות לא פעם שמאלה ממרצ. זה התחיל בכלל בדיון מנומנם יחסית שעסק בסעיפי חוק הטרור החדש. אך דווקא תקנה שאיננה אמורה להיכלל בחוק החדש, וצפויה להישאר במסגרת תקנות ההגנה לשעת חירום, יצרה את העימות המדובר.
מדובר בתקנה 119 לתקנות ההגנה, הנוגעת להריסת בתי מחבלים. נזרי הבהיר לחברי הכנסת כי משרד המשפטים לא חושב שצריך לבטל את התקנה המדוברת במסגרת המהלך הרחב של חקיקת חוק הטרור, מכיוון שמדובר בתקנה שמשפיעה באופן ישיר ומוכח על היכולת להרתיע מחבלים מלבצע פעולות טרור. "אנחנו בהחלט ערים לקשיים המשפטיים בהקשר הזה", הודה המשנה ליועמ"ש.
"יש קושי מוסרי-ערכי כשאתה עוסק בפגיעה בזכות הקניין. הרי המחבל עצמו ייענש, בין אם נהרג בזמן האירוע והוא הולך לעולם שכולו טוב או לעולם שכולו לא טוב, ובין אם הוא נתפס ויישפט. אבל כאן אנחנו מדברים על פגיעה בביתו, בבית הוריו ובמשפחתו. זה נושא לא פשוט מכיוון שזו פגיעה בקניין של האנשים ובכבודם, כשאתה משאיר אותם ללא קורת גג. אך אנחנו חושבים שאם מהצד השני עומד ערך שהוא לא פחות חשוב כמו ערך החיים, לפעמים אין מנוס מלעשות שימוש בכלי הזה".
עד כאן תמצית עמדת משרד המשפטים, התואמת למעשה לעמדה שהובעה בפסקי דין רבים של בית המשפט העליון, כולל כאלה שניתנו רק לאחרונה. נזרי גם הדגיש שבית המשפט העליון אף הודה שחוות הדעת שהתקבלה מהשב"כ בסוגיה הייתה משכנעת הרבה יותר ממה שהשופטים ציפו. "בסופו של דבר, ההצדקה המשפטית לשימוש בתקנה הזו היא שהתכלית שלה היא הרתעתית ולא עונשית", הסביר הפקיד הבכיר לחברי הוועדה. "זו הסיבה שבזכותה אנחנו מגינים מבחינה משפטית על השימוש בתקנה הזו, וזו הסיבה שגם בג"ץ עושה זאת".
בשלב זה, בלי שנזרי שם לב, נכנסו בזה אחר זה חברי הכנסת יעל גרמן מיש עתיד, מיכל רוזין ממרצ ואוסאמה סעדי מהרשימה הערבית המשותפת. הבדלים גדולים בין השלושה, לפחות בנושא הריסת בתי מחבלים, כמעט לא נתגלו. "זו ענישה ולא הרתעה", התפרצה לפתע גרמן לדבריו של המשנה ליועמ"ש, "כך אומר ההיגיון".
במילים אחרות, את גרמן לא מעניין ההיגיון שהנחה את שופטי בג"ץ כשפסקו שהריסת בתים אכן יוצרת הרתעה של מפגעים עתידיים. היא תילחם על אימוץ פסיקות בג"ץ רק באותם מקרים ששופטיו מיישרים קו עם ההיגיון שלה. "תבטל את מה שאתה רוצה ותקבל הגנה?" ניסה ח"כ סעדי לפנות לנציג הבכיר במתק שפתיים מזויף.
אלא שנזרי לא נבהל ולא נרתע, והשיב לח"כ הערבי באותה נימה שהיה משיב לו כל אזרח ישראלי ממוצע: "מה אתה חושב, שאני אבטל את מה שאתה רוצה? ככה אני איאבק בטרור?" לאחר שסעדי הבין שנזרי לא עובד אצלו, הפטיר בזלזול: "יאללה, תבטל את 119".
אך בכך לא נעצר הבליץ מכיוון שמאל. "אין שום הצדקה שבעולם להשאיר במקביל לחוק הטרור גם את סעיף הריסת הבתים", נזפה גרמן באנשי משרד המשפטים, משל היו אורן חזן. "אם הסעיף הזה היה נכון ורלוונטי, היינו מעבירים אותו לחוק הטרור ושם היינו דנים בו. אני גם לא חושבת שהענישה הזו היא הרתעתית. יכול להיות שנוח לנו להציג את זה בפני בית המשפט כניסיון הרתעתי, אבל אין ספק שזו ענישה. אנחנו מענישים לא את האדם שעשה את המעשה, אלא את משפחתו וקרוביו שלא ידעו בכלל על כוונתו. אנחנו מענישים אנשים חפים מפשע".
אלא שגרמן מיתממת פעמיים. פעם אחת כשהיא אומרת שישנו ניסיון להציג בפני בית המשפט את הריסת הבתים כאקט הרתעתי, ולא מוכנה להודות בפשטות שבית המשפט בעצמו מתייחס לכך ככלי הרתעתי יעיל. אף אחד לא מציג לו את זה, הוא יודע להסתדר לבד. ופעם שנייה כשהיא שואלת בתמימות מדוע לא מכניסים את סעיף הריסת הבתים לחוק הטרור, אם הוא אכן נדרש, ומחליטים להשאירו בתקנות ההגנה לשעת חירום.
גרמן אמנם שואלת, אבל לא באמת כדי לקבל תשובה. היא יודעת היטב מדוע זה נשאר בתקנות ההגנה. מבלי להיכנס יותר מדי לפלפולים משפטיים, ישנו מושג ידוע שנקרא 'שמירת הדינים'. כזכור, כל חוק שנחקק בכנסת נבחן לאורם של חוקי היסוד בעניין זכויות האדם - חוק יסוד 'כבוד האדם וחירותו' וחוק יסוד 'חופש העיסוק'. בית המשפט אף רשאי לבטל חוקים שאינם עולים בקנה אחד עם הערכים שמופיעים באותם חוקי יסוד. אך הדברים אינם אמורים לגבי חוקים שנחקקו עוד בטרם חוקי היסוד.
תקנות ההגנה לשעת חירום הן דוגמה מצוינת לכך. אמנם אפשר לעתור לבית משפט נגד החלטה להרוס בית של מחבל, אולם בג"ץ אינו יכול לבטל את הסעיף בתקנות שמאפשר הריסת בתים. אם הסעיף המדובר היה מתבטל עכשיו על ידי ועדת החוקה ומוכנס לחוק הטרור החדש, הוא היה הופך להיות חלק מחוק שנחקק לאחר חוקי היסוד, ולכן נתון לביקורת שיפוטית ואף מועמד לפסילה על ידי בג"ץ.
קשה להאמין שח"כ גרמן, החברה בוועדת חוקה, אינה מודעת לכך כשהיא תוהה בקול מדוע סעיף הריסת הבתים לא הוכנס לחוק הטרור במקום להישאר בתקנות ההגנה.
"מאחר שידוע שאת מראשי המגינים על בית המשפט העליון, ובצדק, אני לא מבין את התהפוכות שלך", עקץ יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי את גרמן. "בית המשפט צודק מבחינתך רק כשהוא מדבר על עניינים מסוימים, אבל כשהוא פוסק בנושא הזה, וחוזר ופוסק, אז פה הוא פתאום כעפרא דארעא? בית המשפט קובע שזו הרתעה, ואת אומרת שזו ענישה ולא הרתעה".
גרמן, שהחלה לגמגם בתגובה, ניסתה להילחם על כבודה. "אני תמיד אמרתי שגובהי מגיע עד בית המשפט ושהוא תמיד מעליי", החלה להשיב, "וכל מה שהוא פוסק אני מקבלת. עם זאת, יש לי את דעתי. ואני חושבת שהסעיף הזה הוא לא צודק ולא נכון". להזדמנות הזו ארב סלומינסקי. "כלומר, את מקבלת את פסיקת בית המשפט העליון אבל אומרת שאת רשאית לחלוק עליו. אני מקבל את זה. אבל שנזכור את זה גם לימים אחרים".
ח"כ רוזין, שהבינה לפתע שהיא וגרמן מסנדלות את עצמן מלתקוף את אנשי הימין שיחליטו בעתיד לבקר את פסיקות בג"ץ, מיהרה להתערב. "סליחה", צעקה לעבר סלומינסקי, "אתה עושה בלבול. אנחנו לא תוקפים את מעמדו של בית המשפט העליון, גם אם אנחנו לא מסכימות עם הפסיקות שלו".
עם זה סלומינסקי כבר לא היה מוכן להשלים. "עלינו תמיד יגידו שאנחנו פוגעים בבית המשפט העליון", התרעם. במילים אחרות, כשהימין מבקר את בית המשפט אז הוא רק רוצה לפרק אותו. כשהשמאל עושה את זה, זה תמיד ממקום מכבד.
"התקנה הזו (של הריסת בתים, ז"ק) ידועה לשמצה", חידש ח"כ סעדי את המתקפה על המשנה ליועמ"ש. "אמרתם שאתם רוצים לעשות חוק טרור מודרני וחדש, אבל את התקנה הזו משאירים". ח"כ רוזין לא היססה והצטרפה למתקפה. "אם המדינה מאמינה שזה הדבר הנכון, מדוע היא לא מחוקקת?" שאלה בהתרסה, "הריסת בתים היא ענישה ולא הרתעה".
אחד הח"כים שנכחו בישיבה ונראה היה משועשע למדי מהסיטואציה, העיר בחיוך שבשמאל ככל הנראה לא רגילים לכך שבכירי מערכת המשפט מביעים עמדות שונות משלהם, ולכן כשזה קורה הם מגיבים בזעם ומסרבים לקבל את רוע הגזרה.
"למיטב ידיעתי השלום עוד לא פרץ", לא התבייש נזרי להשיב לפוליטיקאים כגמולם ובשפה שהם מכירים היטב. "אם זה יקרה במהלך המושב הקרוב, אז בשמחה. אני לא מתכחש שיש בתקנה הזו דברים קשים. בעינינו זה הכרח בל יגונה. יש פה פגיעה משמעותית בקניין ובזכות לכבוד. מצד שני, אני לא שומע מכם התייחסות לעוד זכות - הזכות לחיים. היא לא פחותה מהזכות לכבוד ולקורת גג".
נזרי הבהיר שבמשרד המשפטים מתייחסים לטרור ערבי כמו לטרור יהודי, למקרה שהח"כים משמאל הספיקו לשכוח זאת, אך נזף בהם על ההשוואה הפרועה וההזויה בין הטרור הערבי ובין הטרור היהודי הזניח. "אתה לא תשווה כי המציאות היא אחרת", זעם נזרי על ח"כ סעדי.
"מה לעשות שיש הרבה יותר טרור ערבי בעוצמתו ובהיקפו, פי כמה וכמה, מאשר טרור יהודי. ולכן הכלי ההרתעתי הזה הרבה יותר רלוונטי כלפי טרור ערבי". לא בכל יום אוזר פקיד ציבורי עוז ומעמיד במקומם חברי כנסת מהשמאל הקיצוני. ציון לשבח.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם