בנק ישראל: בוגרי החינוך החרדי משתכרים כמו חילונים שנשרו בכיתה י'
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה שגבר חרדי למד בממוצע 17 שנה, אבל משתכר בממוצע כמו חילוני שלמד רק עשור. הנגידה פלוג: "יש צורך בתגבור תכנים כמו לימודי מתמטיקה, אנגלית ומדעים"
ממוצע שנות הלימוד בפועל של גברים חרדים בגילאי 25-64, עמד בשנת 2011 על 17 שנות לימוד. עם זאת, לפי מחקר חדש של בנק ישראל שערך ד"ר איל ארגוב, תקופה זו שווה ל-10 שנות לימוד יעילות: שכרו הממוצע של גבר חרדי שלמד 17 שנים יהיה זהה לשכר שירוויח אדם לא חרדי שלמד 10 שנים. למעשה, לפי נתוני המחקר כל שנת לימוד נוספת מעבר ל-12 שנות לימוד לא משפיעה כלל על שכרו של הגבר החרדי.עוד כותרות ב-nrg:
- בנט: לא דרשנו ג׳ובים, אלא לשמור על חיי אדם
- הדמוקרטיה כבר לא עובדת עבור השמאל
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

''יש צורך בתגבור תכנים וכישורים כמו לימודי מתמטיקה''. נגידת הבנק קרנית פלוג
צילום: מירי צחי
בין הגברים שדיווחו שמוסד הלימודים האחרון שלהם היה ישיבה - האופן שבו הגדיר המחקר חרדים - לא היה הבדל בשכר הממוצע בין מי שלמד עשרים או שלושים שנה, והוא היה שווה בממוצע לשכרו של אדם משאר האוכלוסייה שלמד עשר שנים.
נגידת בנק ישראל קרנית פלוג הציגה את המחקר השבוע לראשונה ב'כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה' (לשעבר 'פורום קיסריה'). פלוג נמנעה מלהתייחס באופן ישיר לסוגיית לימודי הליבה שעלתה לאחרונה לכותרות, ורק ציינה ש"המגמה הנוכחית אינה משביעת רצון", לנוכח האתגרים.
"יש צורך בתגבור תכנים וכישורים כמו לימודי מתמטיקה, אנגלית, מדעים ומחשבים, שיאפשרו השתתפות יעילה לכל חלקי האוכלוסייה", אמרה פלוג. "המגמות הדמוגרפיות יגדילו את המשקל של האוכלוסייה החרדית, ובמעט את האוכלוסייה הערבית. בנוסף, האוכלוסייה צפויה להזדקן. היום אחוז האנשים מעל גיל 65 עומד על 10 אחוזים, אבל בשנת 2059 מדובר כבר ב-17 אחוזים. אלה לא הנחות מרחיקות לכת, כי רוב האנשים הללו כבר נולדו".
הנתונים הדמוגרפיים שהציגה פלוג רק מדגישים את חשיבות הצמיחה. לפי המחקרים, הסבירה פלוג, מחצית מהצמיחה נובעת משיפור בהון האנושי. התוצר לנפש בישראל נמוך בכ-40 אחוזים מהתוצר לנפש בארה"ב, ולפי מחקר של OECD על צמיחה ארוכת טווח, בגישה של "עסקים כרגיל" הפערים לא ייסגרו גם בעוד 15 שנה. "אם אנחנו לא מסתפקים בזה, נדרשת מדיניות שתציב יעדים ותפעל כדי לשנות את המגמה ולהאיץ את הצמיחה", קבעה פלוג.

''המגמות הדמוגרפיות יגדילו את המשקל של האוכלוסייה החרדית''. חרדים לומדים במכון לב
צילום: דודי ועקנין
בתחילת השבוע נדחתה בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת החוק של חברי הכנסת החרדים, ובראשם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, לביטול החוק שחייב לימודי ליבה ויסוד גם במוסדות הפטור. את החוק העלו בקדנציה הקודמת שר האוצר לשעבר יאיר לפיד ושר החינוך לשעבר שי פירון, והוא התייחס לכ-50 אלף בנים חרדים שלומדים בתלמודי תורה המתוקצבים ב-55 אחוזים מסך התקציב של מוסד מקביל - ובתמורה מחויבים בלימודי ליבה ברמה נמוכה, הכוללת חשבון בסיסי וללא לימודי אנגלית.
ביטול החוק הוא חלק מההסכם הקואליציוני בין הליכוד למפלגות החרדיות, אך הצעת החוק נדחתה בראשית השבוע כדי לאפשר למשרד החינוך לנסח הצעת חוק ותקנות שיבטלו את חיוב לימוד האנגלית אך יסדירו את ניהול החינוך החרדי, הפיקוח, השקיפות והדיווח על מקצועות הליבה שהמוסדות הללו יחויבו בהם.
"מצער לגלות שממשלת ישראל שוב מסירה מעצמה את האחריות לספק השכלה בסיסית לכל הילדים במדינה", אמר בעקבות הדברים יו"ר עמותת 'יוצאים לשינוי' משה שנפלד. "ההחלטה מדגישה את האבסורד שבסירוב לספק ליוצאים בשאלה כלים להשלמת הפערים שצברו. דברי הנגידה מזכירים שהמשימה הזו היא אינטרס וחובה של המדינה, ואנחנו מקווים שהם יעירו את קובעי המדיניות לפני שיהיה מאוחר מדי".
עמותת 'יוצאים לשינוי' יזמה תביעת נזיקין מטעם כחמישים חרדים לשעבר נגד המדינה. לטענתם, העובדה שלא זכו בצעירותם להתחנך במוסד עם לימודי ליבה גרמה להם נזקים כספיים כבדים לאחר שבגרו. המדינה כפרה באחריותה לנזק, שלחה הודעת צד ג' להורי התובעים ולמוסדות הלימוד שבהם למדו, והטילה עליהם את האחריות לנזק.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg