ראשי » חדשות » בארץ

המתגייסים הערבים לשירות האזרחי יוצאים לאור

מאות מבני ובנות המגזר השתתפו בכנס של השירות האזרחי וסיפרו על הסיבות הרבות שגרמו להם לשרת, חרף איומי התנועה האיסלאמית. "כל אחד במדינה חייב לתרום ולתת", אמר מוחמד. פיירוז סיפרה: "זה נותן זכויות ועוזר הרבה, רציתי עתיד טוב יותר"

מאות האנשים שהשתתפו היום (יום ב') בכנס השירות האזרחי במגזר הערבי כבר לא מתחבאים. אם לפני שנים מעטות, כנסים ואירועי גיוס צעירים מהמגזרים הלא יהודיים היו נעשים במחשכים ותחת אבטחה הדוקה, הרי שבאירוע ההוקרה, שנערך בעכו במעמד ראש מנהלת השירות הלאומי-אזרחי שר-שלום ג'רבי, הם כבר הרשו לעצמם להרים ראש.

עוד כותרות ב-nrg:
החשוד ברצח הכפול התאבד ולא נורה בידי השוטרים
בנט: "הגבלת כהונת רה"מ - כיוון מבורך"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

ריאן אבו ליל מהכפר עין מאהל שליד נצרת הייתה חברה בתנועת הנוער העובד והלומד. בפאנל על התמודדות הצעירים במסגרות ההתנדבות היא סיפרה כי ראתה בתנועת הנוער שליחות ונתינה, והיה ברור לה שתתנדב אחרי התיכון לשירות  האזרחי, חרף התנגדות התנועה האיסלאמית שמאיימת על המתנדבים. "האנשים מהתנועה האיסלאמית באו למשפחה שלי וניסו להסביר להם שאסור לי להתנדב ושזה מעשה פסול, אבל לא הייתי מוכנה לשמוע. לא פחדתי", היא שיתפה.
    
מוחמד שעב, בן 22 מהכפר שעב שליד כרמיאל, סיים לאחרונה שירות אזרחי במכבי האש והחליט להמשיך את ההתנדבות לקריירה מקצועית במערך הכיבוי. "אני חושב שכל אחד במדינה חייב לתרום ולתת, ואני מגיל קטן רציתי להיות כבאי", הוא סיפר. לדבריו, בכפרו כבר לא מסתכלים בעין עקומה על הצעירים והצעירות שבוחרים להתנדב לשנה או שנתיים של שירות.

בדיון, שניהלה מנכ"לית קרן "הזדמנות" אפרת שפרוט, הודו צעירים רבים כי מעבר לתחושות הנתינה, גם הזכויות שהמדינה מעניקה למסיימי השירות האזרחי – הדומות לאלה של משוחררי צה"ל – תרמה להחלטתם. "ראיתי שזה נותן זכויות ועוזר הרבה בחיים אחרי השירות, ולכן רציתי גם עתיד טוב יותר", אמרה פיירוז אבו יוסף, מתנדבת במערך קבלת הקהל בבית משפט השלום בטבריה. "רציתי לשפר את  העברית שלי ולצאת לעבודה מחוץ לכפר במטרה להשתלב בעתיד גם בתחום העסקי", היא הוסיפה.

שעב, כמו משתתפים רבים אחרים, ציין כי התבגר והתפתח במהלך השירות. "בגיל 18 לא דיברתי מילה אחת בעברית, וזה עזר לי מאוד. גם פחדתי מאוד מתאונות וחששתי מהעבודה ומאירועים קשים, אבל הייתי מסוגל להם ועזרתי בהצלת חיים".

"אני למדתי בשירות להיות סבלנית ולגלות סובלנות כלפי החברה", שיתפה רנא מזאריב והוסיפה על פועלה. "אני עובדת עם קשישים ויודעת שלעתים הם מוצאים עצמם בלי שאף אחד מתעניין בשלומם. הגעתי לקשישה שנפלה במקלחת שלה ונחבלה, ואף אחד לא ידע שקרה לה משהו. למחרת בבוקר הייתי אמורה להגיע אליה לקחת אותה לקופת חולים ומצאתי אותה שוכבת בחדר האמבטיה. בכיתי מדמעות של צער".
 
נהילה יוסף, מנהלת בית ספר יסודי בכפר מע'אר, סיפרה כי לפני חמש שנים קיבלה פנייה משתי בנות שלמדו בבית הספר וביקשו לשוב ולשרת שם. היא לא צפתה את עוצמת ההתנגדות, שכיום לדבריה כבר כמעט לא קיימת. "אני לא הבנתי מה כל כך רע ברצון של הצעירים להתנדב ולא ראיתי שום סיבה לסרב להן. באו אליי אנשי שלטון ודת, שאני בכלל לא חושבת שיש להם זכות למנוע את זה ואסור לנו לוותר", היא קבעה.

כיום, מתנדבי שירות אזרחי מבתי הספר בכפר הערבי הם אינם דבר נדיר. כדי ללמד על גודל התופעה ניתן לראות כיצד בבית החולים לגליל בנהריה מהווים מתנדבי השירות האזרחי הערבים רוב מקרב כלל המתנדבים. רותי לוי, מרכזת בנות ובני השירות הלאומי-אזרחי במוסד הרפואי, סיפרה: "עד לפני שנים מעטות המגזר הערבי כמעט לא התנדב אצלנו, ועכשיו יש כבר 80 בנות ובני שירות. אני רואה פריצת דרך משמעותית ושבירת קירות של ממש". לדבריה, כיום נלחמות צעירות ערביות על תקנים פנויים של שירות אזרחי וגם מבקשות לצאת לקורסי "סייעות רפואה".

עאטף אלקרנאוי, יו"ר העמותה לשוויון חברתי המסייעת בגיוס צעירים וצעירות מהמגזר הלא-יהודי לשירות האזרחי, אמר: "לא ניתן להפוך את השלטון לדיקטטורי במגזר הערבי ולנהל אותנו. החבר'ה הצעירים שכאן הם ההוכחה למה שזרענו, ועכשיו לפירות שאנחנו קוטפים. הם עושים המון כמו רבים מחבריהם למען הקהילה והיישובים שלנו".
 
ראש המנהלת ג'רבי הודה לעשרות הרכזים והמלווים של הצעירים מהמגזרים הלא-יהודיים. הוא סיפר על שיתוף פעולה ורצון הולך וגדל לעשייה ולנתינה משמעותיות של צעירים במגזרים השונים. כעת פועלים במנהלת "להעתיק" את מאמצי השילוב גם בקרב צעירים וצעירות חרדים – אלה לא משרתים בצבא מטעמי דת וניתן לשלבם בעשייה ובהתנדבות דומה בקהילות שלהם בדומה למודלים שנוסו בהצלחה בקרב הצעירים מהמגזר הערבי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg