יש הסכם עם איראן? אז מה. תקציב השירותים החשאיים מגיע ל-7.5 מיליארדי ש"ח בשנה

תקציב המוסד שהיה מיועד בעשור האחרון לסיכול או עיכוב תכנית הגרעין האיראנית הגיע לשיאו ב-2015. אולם, על אף חתימת ההסכם עם איראן שהוציא את העוקץ ממאמץ זה, תקציב המוסד ממשיך לעלות

facebook.com/HEBPMO/photos IsraelDefense

לפי פרסומים בתקשורת הישראלית, משרד הביטחון קיבל תוספת של 13.3 מיליארדי ש"ח לתקציב השנתי, מתוכם, 7.5 מיליארדי ש"ח הופנו למוסד ולשב"כ. זאת בנוסף לעוד 2.9 מיליארד שקל כתקציב הרשאה להתחייב. כלומר בתיאוריה, המוסד והשב"כ יכולים להגיע לניצול של מעל ל-10 מיליארדי ש"ח בשנה.

ב-2015, עמד תקציב השירותי החשאיים על 7.07 מיליארדי ש"ח, כאשר ההוצאה בפועל הגיעה לפי הדיווח בהארץ ל-7.44 מיליארדי ש"ח. לפי אותו דיווח, ב-2012 לצורך השוואה, תקציב השב"כ והמוסד היה כ-5.91 מיליארד שקל. אותו פרסום גם מראה כי מאז 2006 ישנו גידול ליניארי בתקציב השירותים החשאיים של ישראל.

אם היחס בתקציב בין המוסד לשב"כ לא השתנה מאז 2006, אזי מדובר בתוספת גדולה לפעילות המוסד. לאור זאת, נראה כי אין קשר בין הסכם הגרעין לפעילות המוסד. אין זה סוד כי מאז שמונה מאיר דגן למוסד על ידי אריאל שרון, מטרתו העיקרית של המוסד הייתה לסכל ואם אי אפשר, אז לעכב את תכנית הגרעין האיראנית.

הנחה זו יכולה להסביר את ניצול התקציב ב-2015 כשיא בפעילות המוסד לפני יישום ההסכם בינואר 2016. לפי חלק מהפרסומים הגלויים, מדינת ישראל השקיעה בעשור האחרון מיליארדים בכך. חלקם ככל הנראה הגיעו מתקציב השירותים החשאיים. גם אם נניח לרגע את הביקורת על ההחלטה הזו בצד, אם בתחילת 2016 נחתם הסכם עם איראן שמפרק אותה מהתשתית שיכולה להביא לפיתוח נשק גרעיני, למה המוסד צריך לשמר את אותה רמת תקציב?

ראש המוסד הנכנס, יוסי כהן, הצהיר אמנם בטקס כניסתו לתפקיד כי אחת המטרות העיקריות של המוסד בשנים הקרובות יהיה לנטר את הפעילות הגרעינית של איראן. אבל האם המוסד צריך את אותם משאבים תקציביים שנדרשו לסיכול כדי לנטר את התכנית? הרי היגיון פשוט יאמר לכל בר דעת שאם המוסד בנה תשתית לאיסוף מודיעין על איראן בעשור האחרון, הוא לא ביטל אותה בגלל ההסכם עם איראן. כלומר, כעת מדובר בשלב של "פרה חולבת" - יש תשתית [ששולמה בעשור האחרון], ועכשיו צריך תקציב לשמר אותה.

כמובן שמדובר בשאלה פתוחה. אף אחד לא באמת יודע מה עושה המוסד חוץ מהמוסד, רוה"מ וועדת השירותים. תמיד אפשר לומר שהתקציב נדרש לאיומים חדשים שצצו בעולם, וזו סתם יד המקרה שהניצול בפועל של שנת 2015 הוא בסיס התקציב של 2016. בצבא יש אימרה שכסף שלא ניצלת בשנה זו, לא תקבל בשנה הבאה. כנראה אותה אימרה קיימת גם במוסד.

ועוד נקודה בהקשר האיראני. איסוף מודיעין לא מתנהל כמשק אוטרקי. בעולם גלובלי, עם תקציבי ביטחון קטנים במדינות המערב, שירותי הביון הבינו בשנים האחרונות שצריך להרחיב את שיתופי הפעולה. המוסד לא יוצא דופן. כלומר, חלק נכבד מהמודיעין מגיע ככל הנראה משיתופי פעולה עם מדינות אחרות.

ואם עסקנינו בשת"פ, אזי בעקבות ההסכם עם איראן, הבטיחו שירותי הביון של ארה"ב לנשיא, לפחות בעשור הקרוב, לתת לו חלון של שנה במידה ואיראן תפר את ההסכם ותפתח נשק גרעיני. אפשר לטעון כמובן שארה"ב יכולה להסתיר ביודעין חריגה כזו אם זה ישרת את האינטרסים של הבית הלבן, אבל פיתוח נשק גרעיני על ידי איראן אין דינו כהפרות פחות קריטיות. הסתרת מידע כזה מישראל תעלה לנשיא המכהן ביוקר, ולכן, אם איראן תפתח נשק גרעיני וארה"ב תדע מזה, ניתן להניח שהמידע יגיע לירושלים. כלומר, הגדלת תקציב המוסד בשביל לנטר את אירן , כאשר יש התחייבות של שירותי הביון האמריקאים לנשיא באותו הקשר, תתכן כהשקעה לא ממש רציונלית.  

לסיכום, זה נכון שישראל לא יכולה לסמוך בלעדית על שירותי ביון זרים בהקשר האיראני, אבל לאור ההסכם, מוזר שאין שינוי כלפי מטה בתקציב המוסד. איום נוסף לצד איראן הוא חיזבאללה. שלוחה של איראן. לפי הרמטכ"ל, חיזבאללה הוא איום לא פחות חמור על ישראל. גם כאן, המוסד לא התחיל אתמול לנטר את חיזבאללה. ולכן, גם כאן יש כבר תשתית קיימת.  

צריך לזכור כי לצד המוסד והשב"כ, יש גם את אגף המודיעין של צה"ל. שלפחות במדינות צמודות גבול במעגל הראשון והשני הוא גורם משמעותי. אם לא המשמעותי ביותר. והוא מקבל בעצמו נתח גדול מתקציב צה"ל. האם איראן והחיזבאללה מצדיקים תקציב שירותים חשאיים של 7.5 מיליארדי ש"ח בשנה [עם אופציה למעל 10 מיליארדים]? זו שאלת שני מיליארדי הדולרים.