מאסר ממושך ל-4 שתכננו לפגוע בפייגלין וגליק בהר הבית

הארבעה, תושבי מזרח ירושלים, תכננו לישון במסגד אל-אקצא, לתקוף את הח"כ לשעבר ואת הח"כ הטרי באבנים ובזיקוקים ואז להימלט בחסות מתפללים. נגזרו עליהם שבע עד 29 שנות מאסר. "השתמשו במקום המקודש להם כמקום מחבוא לנשק לאחר פגיעה באחרים"

נטעאל בנדל | 2/6/2016 16:35
תגיות: הר הבית,מסגד אל-אקצא,יהודה גליק,משה פייגלין
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום (יום ה') עונשי מאסר של שבע עד 29 שנים על ארבעה תושבי מזרח ירושלים שתכננו לפגוע במשה פייגלין בתקופה שבה היה חבר כנסת ובפעיל הימין יהודה גליק, שהצהיר אמונים לכנסת בשבוע שעבר, בעת ביקורם של השניים בהר הבית. הארבעה, תושבי בית חנינא, שועפאט והעיר העתיקה, תכננו לפגוע בגליק ובפייגלין באמצעות שיגור זיקוקים ויידוי אבנים ותוך פגיעה באתר הקדוש.

עוד כותרות ב-nrg:
זעם בטורקיה: אנקרה החזירה את השגריר מברלין
"נתניהו עומד בפני איום דיפלומטי חמור מאוד"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הארבעה נפגשו בשכונת מוסררה בירושלים חמישה ימים לפני עלייתם המתוכננת של פייגלין ושל גליק להר הבית. מטרת הפגישה הייתה לחשוב כיצד למנוע מיהודים לעלות להר. הם תכננו להתבצר במסגד אל-אקצא לילה קודם לביקור הצפוי ולפגוע בשניים באבנים ובזיקוקים ברגע שיגיעו להר. לאחר מכן, הם תכננו לברוח בחזרה למסגד, לסגור את דלתותיו כדי למנוע מכוחות הביטחון להגיע אליהם, ולאחר מכן לצאת מהר הבית יחד עם מתפללים מוסלמים שיפקדו את מסגד אל-אקצא באותו יום.
 
צילום: ארנון סגל
הנאשמים נפגשו במוסררה חמישה ימים לפני העלייה. גליק בהר הבית, בחודש מרץ. צילום: ארנון סגל

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בבירה, השופט משה דרורי, החליט לגזור את עונשי המאסר הממושכים – 29 שנים, תשע שנים, שמונה שנים ושבע שנים – משום שעל פי חוק, עבירות "שהמניע שלהם הוא גזענות או עוינות כלפי ציבור מחמת דת" – העונש בגינן כפול.

במהלך הדיונים טענה עורכת הדין לאה צמל, סנגוריתו של אחד הנאשמים, כי במוקד התוכנית היה מסגד אל-אקצא, וכי הר הבית אינו מוזכר בחוק המקומות הקדושים. השופט דרורי השיב ארוכות וכתב: "לא ראיתי מקום להאריך בנושא ברור זה, שכן פרט לידע ההיסטורי התרבותי האנושי, זכה הדבר לניתוח מפורט בהרכב מכובד של בית המשפט העליון".

לדברי השופט, "עינינו הרואות כי המצב המשפטי הוא ברור: הר הבית הוא מקום מקודש ליהודים, מבלי לפגוע בזכות הגישה והתפילה שיש למוסלמים במסגד אל-אקצא. כל אדם בר-דעת בכל העולם כולו שישאל מהם המקומות הקדושים בירושלים, יאמר מיידית כי הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר בהיסטוריה האנושית, ויש שיוסיפו את מסגד אל-אקצא ואת כנסיית הקבר".
 
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
השופט הזכיר את הפסוק: ''אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ ה' כֹּהֵן וְנָבִיא''. פייגלין ליד רחבת הכותל המערבי, ב-2014. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עוד כתב השופט דרורי: "מבחינת המשפט הישראלי, הר הבית הינו מקום קדוש, שחל עליו חוק השמירה על המקומות הקדושים" וכי "יש לציין כי מבחינת המשפט הישראלי הפנימי, זכות הגישה לתפילה בהר הבית מעוגנת לא רק בחוק השמירה על המקומות הקדושים, אלא, ברמה החוקתית, גם בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל".

בהתייחס לכך הזכיר השופט כי הפגיעה במקום קדוש אינה נוגעת רק להר הבית, אלא גם למסגד אל-אקצא. "הנאשמים עצמם, מוסלמים, השתמשו במקום המקודש להם, מסגד אל-אקצא, כמקום מחבוא לנשק או כמקום מסתור להם, לאחר פגיעה באחרים, כאשר דברים אלה סותרים את קדושת המקום ואת המצווה הבסיסית של כל דת, לנהוג בשלום ובאחווה, ולא לפגוע באחר", נכתב בגזר הדין.

השופט דרורי כתב עוד בגזר הדין כי הארבעה לא תכננו רק לפגוע בזכות יהודים להתפלל בהר הבית, "אלא גם בפגיעה ביסודות ריבוניים של המדינה, דהיינו: קשירת קשר כדי לפגוע בחבר כנסת, וביהודים אחרים הצפויים לעלות להר הבית, בדרך של זריקת אבנים וזיקוקים עליהם". על כך הוסיף: "קשה שלא להיזכר בפסוק הנקרא כל שנה בתשעה באב, במגילת איכה, פרק ב', פסוק כ': 'אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ ה' כֹּהֵן וְנָבִיא'. כפי שאלה היו סמלי השלטון אז, כיום מסמלים את הריבונות הישראלית חברי כנסת, חברי ממשלה ושופטים".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק