ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

בכירים בקואליציה: ננסה לצרף את לבני גם בלי הרצוג

במפלגת השלטון סיפרו שבחדרי חדרים עלה לאחרונה רעיון: במקום להיכנס לקן הצרעות הקרוי העבודה – למה לא לצרף את "התנועה" ולמנות את לבני לשרת החוץ, במהלך שגם היא לא צפתה? וגם: מי הריץ דאחקות על הגיל של פרס באמצע ישיבה?

כבר הרבה זמן שנציגי השמאל בכנסת לא חוו חיזור כל כך פומבי ואינטנסיבי מצד מנהיגי מפלגות הימין בקואליציה. כמעט אין ישיבת סיעה של הליכוד בשבועות האחרונים שבה לא קורא ראש הממשלה נתניהו ליו"ר המחנה הציוני להיכנס לממשלה.

עוד כותרות ב-nrg:
-לשכת עוה"ד פתחה בהליך משמעתי נגד משנות ליועמ"ש
-איך יגיב ארדואן על מהלך של הפרלמנט הגרמני?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

השבוע הצטרף גם כחלון לקריאה הפומבית הנרגשת. זה מרגיש קצת מוזר לשמוע לפתע את שר האוצר מדבר על הזדמנויות אזוריות יוצאות דופן, לאור התנזרותו הכמעט מוחלטת מעיסוק בנושא. מה שרק מבהיר את עוצמת החיזור. צרפו לזה את נאומי ההרגעה המדיניים של שר הביטחון החדש ליברמן, שאמורים גם הם לערוב לאוזני הרצוג וחבריו, ולמעשה הגענו למצב שבו כל ראשי סיעות הימין בכנסת מביעים את רצונם לראות את הרצוג בתוך הממשלה, למעט נפתלי בנט כמובן. בכל זאת, אם הרצוג מגיע, בנט הולך. זו למעשה המשמעות של צירוף עתידי של המחנה הציוני.
 
יש כאלו בליכוד שאפילו לא מנסים להסתיר כוונה כזו. "היום, בניגוד ללפני כמה שבועות, מבהירים השליחים שנשלחים לאנשי המחנה הציוני שכניסה של המפלגה לממשלה תאפשר לנתניהו לסלק את בנט ממנה", מגלים גורמים בקואליציה. עד לאחרונה נתניהו לא היה מוכן לשמוע על כניסה של הרצוג בתמורה להוצאה של בנט. הדברים השתנו בעקבות משבר הקבינט. גם בבית היהודי מודעים היטב לקולות ולרחשים סביב העניין, ומזהירים שהתגובה בימין למהלך כזה תהיה התחזקות משמעותית של בנט על חשבון נתניהו.

"נתניהו נחוש לסלק אותנו מהקואליציה", מודים גורמים במפלגה הדתית-לאומית. "הקולות האלה מגיעים גם אלינו. אבל מבחינת בנט, אין דבר שיבנה אותו טוב יותר כאלטרנטיבה לנתניהו בימין מאשר הדחה שלו מהקואליציה והחלפתו במפלגה מהשמאל. קדימה, בוא נראה את נתניהו מוותר על הימין כל כך בקלות".

נחזור רגע להצהרה של כחלון, שלא נאמרה בחלל ריק וללא סיבה. הקריאה הפומבית להרצוג, הדיבורים על ועידה אזורית ועל שינויים באזור – כל אלה לא נאמרו סתם. בשבוע החולף נעשה ניסיון נוסף לצרף את הרצוג והמחנה הציוני. "נתניהו לא נח לרגע על זרי הדפנה של צירוף ישראל ביתנו", מעידים גורמים בליכוד. אם חשבתם שבשבוע האחרון שמעתם הרבה את צמד המילים "ועידה אזורית", אז כדאי שתכינו את עצמכם לבליץ בלתי פוסק של נאומים ומסרים בתקופה הקרובה סביב העניין. צמד המילים הזה הולך להישחק עד דק בשבועות הקרובים.

ועידה כזו, בהובלת הרצוג או לבני, היא בדיוק המתכון לו זקוק נתניהו, להבנתו, כדי להוריד מסדר היום הבינלאומי החלטות רעות לישראל במועצת הביטחון. נשאלת השאלה מה עובר במוחו של הרצוג אל מול מבול המסרים הזה. במחשבה ראשונה, הוא בוודאי שואל את עצמו אם הוא אמור להיות אחרון הליכודניקים שנזעק להציל את נתניהו. אלא שבמחשבה השנייה הוא כבר צפוי לשאול את עצמו אם זו לא הדרך להציל את עצמו ואת הקריירה הפוליטית שלו?
 
אך יש כאלה שטוענים שנתניהו לא שם את כל הביצים שלו רק בסל הקרוי בוז'י הרצוג. בכירים בקואליציה מספרים שבחדרי חדרים עלה לאחרונה רעיון אחר – במקום להיכנס לקן הצרעות המכונה מפלגת העבודה, מדוע לא לנסות להביא קבוצה קטנה יותר, ללא מוסדות וללא ועידה, ואפילו ללא מתפקדים, ולנסות לצרף אותה לקואליציה. לקבוצה הזו קוראים חמשת חברי הכנסת של "התנועה" בראשות ציפי לבני.

נאומי שתי המדינות והאמירות על הזדמנות אזורית, שנשמעו השבוע מפיהם של נתניהו, ליברמן וכחלון נועדו לאוזני ציפי לבני לא פחות משנועדו לאוזני הרצוג. לפני שבוע וחצי אף נצפה עו"ד דוד שימרון, מקורבו של ראש הממשלה, צועד לחדרה של לבני בכנסת. תפקיד שרת החוץ יכול להחזיר את לבני לקדמת הבמה המדינית באופן שאפילו היא לא צפתה אותו.

בכירים ב"תנועה" מודים שבשבוע האחרון הורגשו לחצים מוגברים מכיוון הליכוד בניסיון להשפיע על עמדתה בנוגע להצטרפות לקואליציה. במקרה הכי גרוע, גם אם "התנועה" לא תצטרף לקואליציה כגוף נפרד וללא מפלגת העבודה, החיזור אחרי לבני יכול לשמש כמנוף לחץ אפקטיבי על הרצוג עצמו: אם לא יזדרז להיכנס עם כל החבילה, הוא עלול למצוא את עצמו נשאר מאחור וצופה בלבני מאיישת את משרד החוץ במקומו.
בלשכתה של לבני סירבו להתייחס לדברים.

לכאורה, משבר הקבינט בין נתניהו ובנט מאחורינו. אבל רק לכאורה. כפי שנכתב, בבית היהודי משוכנעים שנתניהו יחפש את ההזדמנות הראשונה להיפטר מהם. הערכות דומות נשמעות גם מכיוון מפלגות אחרות בקואליציה. ביום ראשון אחר הצהריים היו שהעריכו שסיום השותפות הפוליטית בין הליכוד והבית היהודי קרוב מתמיד.

בשיחה שקיים ראש הממשלה עם המתווך הבינלאומי למשברי בנט-נתניהו, שר הבריאות יעקב ליצמן, הביע נתניהו את סלידתו מהמשך העבודה עם שר החינוך. "או שהולכים לבחירות, או שנביא משהו אחר (לקואליציה, ז"ק)", הודיע לליצמן בעיצומו של המשבר. ב-23:30 בלילה כבר קיבל שר הבריאות אור ירוק לסגור את הפשרה שניסה להוביל. אגב, פשרה כמעט זהה כבר הונחה על ידי יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין עוד בשבוע שעבר, בל"ג בעומר. נתניהו לא היה מוכן לשמוע עליה.
 

בחצות הלילה שבין ראשון לשני ניסו אנשי ליצמן לתפוס את עוזרי בנט כדי לבשר להם שיש הסכמה, אך איש מהם לא ענה. בנט עצמו, כך התברר, כבר ישן שנת ישרים. אך זה לא מה שיעצור את שר הבריאות. אנשיו הצליחו ליצור קשר עם המאבטחים של בנט, שדאגו להעירו, וכך התאפשר לסיים את המשבר עוד באותו הלילה.

אבל אם מישהו במקרה חושב שבבית היהודי מתכוונים לעשות מכאן והלאה חיים קלים לליכוד או לנתניהו, כדאי שיחשבו שוב. טיפ קטן בהקשר הזה ליו"ר הקואליציה הטרי, ח"כ דוד ביטן, שיזם השבוע רעיון להקמת ארבע ועדות חדשות בכנסת, שתיים לקואליציה ושתיים לאופוזיציה: מומלץ לו לבדוק את העניין עם המפלגה הדתית-לאומית. שם לא מתכוונים לאפשר לו לקדם את הרעיון ומצטרפים בכך לעמדת יו"ר הכנסת, שהביע התנגדות לנושא.

"לא נאפשר לבזות את הכנסת בשביל ג'ובים לליכודניקים", הבהיר בכיר במפלגה בשיחה עם "מקור ראשון". "אנחנו מתנגדים לזה בתוקף. גם ככה הח"כים לא מצליחים להגיע לוועדות הקיימות. זה פשוט מושחת. זה נועד רק בשביל לייצר ג'ובים וכותרות וכדי שאנשים יוכלו לקרוא לעצמם יו"ר ועדה. אנחנו לא מוכנים לזה".
 
אך גם בגזרת ראש הממשלה יש למפלגה תוכניות שסביר להניח שהוא לא יאהב לשמוע. הן נוגעות להצעת החוק של ח"כ מרב מיכאלי, שמבקשת להגביל מכאן והלאה את כהונת ראשי הממשלות לשתי קדנציות בלבד. רמז ראשון לעמדת הבית היהודי נזרע בדבריו של בנט השבוע במליאת הכנסת. בנט דיבר על כך שראוי לבחון את הנושא בסיעה, אך על פניו מדובר ברעיון מבורך.

אלא שבמפלגתו טוענים שהכוונה היא רצינית בהרבה. "גם בנט וגם איילת שקד תומכים ברעיון הזה ומתכוונים להוביל החלטה בסיעה לתמוך בהצעת החוק", אומרים בשורות המפלגה. "אמנם אפשר לשקול את זה שהחוק לא יחול רטרואקטיבית, אבל הרעיון עצמו בהחלט ראוי". אם מישהו היה זקוק לעוד הוכחה שיחסי הבית היהודי-ליכוד אינם צפויים להירגע בקרוב, אז הנה קיבלתם.

מלשכת בנט נמסר: "ראוי עקרונית לדמוקרטיה להגביל כהונה לשמונה שנים, אך לא הוגן ולא נסכים להפוך את החוק לחוק להדחת נתניהו. לכן כל חוק ידון לא בהווה, אלא בעתיד".

שבוע שני ברציפות שנרשמת נוכחות מלאה בישיבת הסיעה של המחנה הציוני. אמנם שלישיית "המורדים" – יחימוביץ, שפיר ורוזנטל – התעמקה רוב הישיבה במה שקורה במכשירים הניידים של כל אחד מהם, ופחות בענייני הישיבה, אך בכל זאת כולם נכחו. דקות ספורות לאחר תחילת הישיבה החלה מהומה רבתי. על הפרק – מי יזכה לשאול שאלות במסגרת שעת השאלות במליאת הכנסת עם השר בנט. לאחר כמה דקות של ויכוחים וצעקות, ניסה ח"כ עמיר פרץ להציע פשרה בנושא, כשעל הדרך הוא גם עקץ את מרב מיכאלי.
 

"למרות הסמכויות המוגבלות שיש ליו"ר הסיעה שלנו, אני חושב שכדאי לתת לה להחליט מי שואל ומתי", הציע לקול צחוקם של הח"כים. בעוד מיכאלי מנסה לחשוב איך להגיב לדברים, מיהר הרצוג לחלץ אותה מהמבוכה. "יש משהו יפה באלמנט ההפתעה", ניסה היו"ר להרגיע את האווירה. "נו מרב, קיבינימט, תסגרי את העניין הזה", חיקה ח"כ אראל מרגלית את עצמו ואת הסרטון המפורסם.

לאחר שנרגעו מעט הרוחות הרים פרץ את ידו וביקש להציע הצעה בנושא אחר. "אני מציע לשים בצד את כל הבלגאן שהיה בחודש האחרון ופשוט להיכנס בנתניהו", העלה רעיון שעורר הסכמה נרחבת בסיעה. "התפקיד שלנו היום זה לחצות את הרוביקון הזה". לאחר מכן ביקשה הסיעה לדון בהצעת החוק של ח"כ איציק שמולי, שמבקשת לסייע לקשישים שנפלו קורבן לרמאות בעסקאות שונות. "הסיפור הכי ידוע בעניין הזה זה הקורקינט שמכרו לקשיש בן ה- 91", שחזר ח"כ איתן כבל מזיכרונו. "למי?", שאל בחיוך ח"כ חסון. "לשמעון פרס?".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg