ראשי » חדשות » בארץ

צניחה חופשית בעלייה: ב-2016 ירד מספר העולים מאוקראינה ומצרפת בעשרות אחוזים

פעילי הקליטה טוענים שלצד המצב הביטחוני בארץ, המערכת לא התאימה את עצמה לצורכי העולים. בסוכנות וב'קרן לידידות' מעדיפים להפנות אצבע מאשימה זו כלפי זו. עם זאת, ייתכן שמדובר רק בתנודה סטטיסטית

"אקסודוס", "עלייה המונית" ו"בריחה": אלה רק חלק מהכינויים שלהם זכתה תנועת העלייה הענקית מצרפת בשנתיים האחרונות. עשרות אלפי יהודים נטשו את המדינה בשל התגברות האנטישמיות, המצב הביטחוני הרגיש והמצב הכלכלי. בתקשורת הבינלאומית, כולל במגזיני החדשות המעמיקים 'וייס' ו'אטלנטיק', ניסו לבחון את התופעה ולהבין לאן היהודים עוזבים, אף שברור שהיעד המרכזי שלהם היה ישראל.

עוד כותרות ב-nrg:
קטש: "זו לא אותה מכבי כבר כמה שנים"
מי המפורסמים שתומכים במחאת הקנאביס?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אבל אולי בארץ הקודש אין צורך לשנות הרגלים ולחשוב כיצד לקלוט רבבות יהודים מהמדינה השנייה בגודלה באירופה, שכן כעת נראה שגל העלייה לא ממש פונה לכאן: היהודים ממשיכים לעזוב את צרפת, אבל לא לישראל.
 
בשנת 2015 צוין שיא בעלייה לארץ ממערב אירופה. בשנה שעברה גם נשבר השיא למספר העולים מצרפת ב-12 חודשים – למעלה מ־8,000 איש. אבל כעת נראה שהתופעה לא תימשך בשנה זו. מנתונים רשמיים של משרד העלייה והקליטה שהגיעו לידי 'מקור ראשון' עולה כי מתחילת 2016 חלה ירידה של 25 אחוזים במספר העולים שהגיעו ארצה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בסך הכול, מינואר ועד אמצע מאי עלו לישראל כ-7,381 יהודים, לעומת 9,674 אשתקד.

הצניחה הזו בולטת אף יותר בהשוואה למדינות שמהן הגיע מספר העולים הגדול ביותר ב-2015, אוקראינה וצרפת. מינואר 2016 עלו לישראל 1,740 אוקראינים, לעומת 2,795 עולים בתקופה המקבילה אשתקד – ירידה של כ־38 אחוזים. פיחות דומה נמצא גם בנתונים מפריז: 1,065 עולים הגיעו מצרפת בתקופה זו, בהשוואה ל־1,689 לתושבי המדינה שהשתכנו בישראל ב-2015.

מדהימה עוד יותר העובדה שבאותו זמן השקיעה ירושלים כספים רבים בתוכנית 'צרפת תחילה', שהזרימה מיליוני שקלים לעידוד העלייה מצרפת, מאוקראינה ומבלגיה. בעקבות נתוני העלייה הנמוכים, לפני כמה שבועות פרסם משרד העלייה והקליטה 'קול קורא' לציבור הרחב ולנציגי הארגונים העוסקים בעלייה מארצות אלה, במטרה לפתח תוכניות חדשות לעידוד היהודים לעלות ארצה. במשרד מתארים תחושת לחץ גדולה בעקבות הממצאים המדאיגים, ופועלים בעקבות כך לגבש החלטת ממשלה נוספת להגברת העלייה ממדינות אלה.

בארגונים העוסקים בעלייה לא שוקטים על השמרים, ומנסים להבין מהו מקור הטעות. מנכ"ל ארגון 'קעליטה' לעידוד העלייה מצרפת, ד"ר מיכאל בן־סעדון, לא מופתע מהצניחה במספר העולים. "אנחנו מכירים נתונים כאלה, אבל בעיניי לא צריך להתרגש מהשינויים שמתגלים מדי שנה. המדינה צריכה ליצור אסטרטגיה שתתאים לעלייה ממדינות מערביות כמו צרפת".
 
בעיניו קיימות שתי סיבות מרכזיות לתופעה: "המצב הביטחוני בישראל, לא בשליטתנו, ואין ספק שהוא מרתיע. עם זאת, הסיבה השנייה היא שכנראה איכות הקליטה בארץ לא גבוהה דיה: בצרפת שומעים היהודים מחבריהם ומבני משפחותיהם שהעולים לא מוצאים עבודה, וזו בעיה. המדינה צריכה להתחיל להילחם על העולים מצרפת. עד כה עלו משם היהודים בגלל פיגועים ואהבת ישראל, אבל כעת צריך להיות יצירתיים יותר". לאישוש ההשערות הללו ערכו בארגון באחרונה סקר בקרב כ־500 עולים דוברי צרפתית, וממנו עלה כי כ־65 אחוזים מהם מבקשים סיוע להיקלט בתעסוקה.

ד"ר דב מימון, עמית בכיר ב'מכון למדיניות העם היהודי' ופעיל חברתי בנושא העלייה לישראל, עוקב בשנים האחרונות אחר נתוני העלייה. בימים אלה הוא מסתובב מודאג. לטענתו, קיימת כעת "הזדמנות היסטורית" למשוך כ־200 אלף יהודים צרפתים לישראל, וחבל להחמיץ אותה.

"אחת הסיבות לירידה במספר העולים מצרפת היא התחייבותו של ראש הממשלה מנואל ואלס להגן על הקהילה והמאמצים שהשקיע למיגור האנטישמיות", הסביר מימון את מיעוט העולים השנה. "זה מתחבר להתגברות הסולידריות בחברה הצרפתית בעקבות הפיגועים האחרונים. רגשות כאלה אינם פוסחים על היהודים, והם מחזקים את תחושת השייכות לחברה הצרפתית".
 
סיבות אחרות שמנה מימון הן "ייצוב ההידרדרות הכלכלית והביטחונית בצרפת", לצד פיחות במאגר העולים הפוטנציאלי: "לישראל עלתה האוכלוסייה שהכי מחויבת לציונות, מה שהותיר מאחור את אלה שפחות מחויבים לה".

בד בבד, מימון שולל את הטענה שהמצב הביטחוני הוא הגורם המרכזי לצניחה בעלייה – אף שגם אותו הוא מגדיר "סיבה מהותית" – ובמקום זאת הוא מסכים עם דבריו של ד"ר בן־סעדון. "הגורם המכריע במגמת המיתון בעלייה קשור לתחושות האכזבה מיעילות מנגנון הקליטה בישראל", הסביר מימון, "בסוף השנה הראשונה בישראל, כשנגמרים המענקים הממשלתיים המיוחדים, רבים מהעולים החדשים מבינים שהידע שלהם בעברית לוקה בחסר, שהשתלבותם בשוק העבודה הישראלי ברמה הראויה להכשרתם חסומה ושילדיהם לא נקלטים היטב בבתי הספר. לראשונה בתולדות העלייה מצרפת, העולים הצרפתים התחילו להתארגן תחת ארגון גג ('קעליטה' – צ"ק), כדי להצביע על תחומי קליטה שבהם יש צורך מכריע בהתערבות ממשלתית. יהודים בצרפת ששוקלים לעלות חוששים שמצבם יהיה דומה, וחלקם מעדיפים לעכב את עלייתם או להגר לארץ אחרת".

במוסדות הציוניים מסרבים להתרגש מהמסרים המודאגים שמשמיעים הפעילים, וסבורים שיש להסתכל על נתוני העלייה בפרספקטיבה רחבה יותר. "אין סיבה בולטת לתפנית במספרים של העלייה מצרפת", טען יגאל פלמור, מנהל קשרי ציבור ותקשורת בסוכנות היהודית. "סביר יותר להניח שמדובר בתנודה סטטיסטית. המספרים לא יכולים להמשיך לטפס בעקביות בלי סוף. חשוב להסתכל על המגמה לאורך זמן, ולראות שברמה ההיסטורית נשמרת העלייה החדה במספרי העולים".

ואכן, במשך שנים רבות עלו כ-3,000 יהודים בכל שנה מצרפת לישראל - אך, לדברי פלמור, השנה צפויים כ-6,000 מבני הקהילה להעתיק את מקום מגוריהם לישראל. זהו מספר כפול מהממוצע, אך אין ספק שהוא גם מסמל אכזבה כלשהי: גורמים רשמיים חזו ש-2016 יעלו כעשרת אלפים יהודים לישראל מצרפת לבדה, ונראה שהנתון הזה לא יהפוך למציאות.

גם בעניין העלייה מאוקראינה משוכנע פלמור שאין סיבה לדאגה: "נראה שגם כאן אין גורם בולט בשטח שגורם לתפנית הזו, ואין מנוס מלהסיק שמדובר בתנודה סטטיסטית נוספת, ושהמגמה נשמרת בטווח הארוך". עם זאת, איש הסוכנות לא מתאפק ומשגר עקיצה בהקשר זה: "מעניין לראות שמספר העולים מאוקראינה התחיל לרדת דווקא בשעה ש'הקרן לידידות' של הרב יחיאל אקשטיין נכנסה לתחום בתרועה רמה, תוך הבטחה של הרים וגבעות".

אקשטיין, בעבר חבר הנהלת הסוכנות שהעביר לה מיליוני דולרים מדי שנה, החליט לפני למעלה משנה לפתוח מחלקת עלייה בקרן שבראשה הוא עומד. בסכסוך מתוקשר האשים את הסוכנות שאינה מצליחה לטפל היטב בעלייה, וסיים את התקשרותו עמה. מאז הוא מעודד עלייה באופן פעיל ממדינות שונות, ועיקר "לקוחותיו" מגיעים מאוקראינה, צרפת, ונצואלה ועוד.
 

באופן לא מפתיע, אקשטיין אוחז בעמדה אחרת לגבי הצניחה במספרי העולים: "הירידה התלולה עומדת ביחס הפוך לביקוש שיש בקרב יהודי העולם לעלות ארצה", הוא קבע. "בימים אלה, כשבאירופה, בדרום אמריקה, באוקראינה ובמקומות אחרים מתחוללים משברים ביטחוניים וכלכליים קשים, הרצון של יהודים לעלות ארצה נמצא בשיאו.

"אסור לנו להגיע למצב שבו היהודים בוחרים להגר לגרמניה או לקנדה במקום לעלות ארצה, ובדיוק מסיבה זו התחלנו לעסוק ב'קרן לידידות' באופן ישיר ונרחב בעלייה. המדינה, בהובלת משרד הקליטה, נמצאת גם היא בעיצומו של תהליך מבורך לבניית מנגנוני עלייה משופרים".

לדברי אקשטיין, הקרן מציגה "שיטה מהפכנית" לקליטת העולים, הכוללת "טיפול פרטני מלא לכל עולה, לרבות סיוע כלכלי, ליווי במציאת תעסוקה, סיוע בדיור ועוד. בתוך פחות משנתיים הקרן העלתה ארצה כ-3,000 יהודים משבע מדינות, ובכל חודש אנו מקבלים אלפי פניות מיהודים אחרים שמבקשים להתעניין במעבר ארצה".

אקשטיין לא שכח את המאבקים הפנימיים בין הגופים שעוסקים בעלייה, ואף ששיבח את הסוכנות הוא גם עקץ אותה. "הסוכנות היהודית היא ארגון בעל חשיבות היסטורית, שמילא במשך עשרות שנים תפקיד מכריע בהבאת עולים מרחבי העולם. 'הקרן לידידות' שמחה לתרום לסוכנות 180 מיליון דולר בשני העשורים האחרונים, ולהיות שותפה לה", אמר אקשטיין. "כיום, עקב בעיות תקציב, הסוכנות אינה מצליחה לייצר את המשאבים הנאותים שדרושים לצורך הסיוע לקהילות יהודיות לעלות לישראל. יתרה מכך - הנהלתה החליטה לפני שנים לנתב את מאמציה לאפיקים אחרים".

לדבריו, "זו אחת הסיבות לכך שהחלטנו על פעולה עצמאית בתחום העלייה. נמשיך להרחיב את פעילותנו בשטח זה, ועד מהרה נדאג עם שותפים נוספים לחפות על הריק שנוצר ולהשיב את מספרי העולים לקדמותם, ואף יותר מכך".

ובתום כל המאבקים והנתונים החמורים, יש גם סיבה קטנה לאופטימיות: באופן מפתיע בשנת 2016 נרשמה עלייה משמעותית בעלייה מברזיל – השנה עלו לישראל 211 יהודים ברזילאים, עלייה של 32 אחוזים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. גם מצפון אמריקה יש עלייה יפה: קרוב ל-600 יהודים העתיקו את מושבם לישראל, צמיחה של 17 אחוזים. 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg