"להביא אש מדויקת אל אויב בלתי נראה"

חיל התותחנים עומד להפוך למערך, שיכלול גם את האיסוף המודיעיני הקרבי לצד תותחים, רקטות, מכ"מים, חימוש מדויק ומטוסים בלתי מאוישים. קצין התותחנים הראשי בצה"ל, תא"ל אלון קלוס, בראיון מיוחד על השינויים בחיל ובשדה הקרב  חיל התותחנים עומד להפוך למערך, שיכלול גם את האיסוף המודיעיני הקרבי לצד תותחים, רקטות, מכ"מים, חימוש מדויק ומטוסים בלתי מאוישים. קצין התותחנים הראשי בצה"ל, תא"ל אלון קלוס, בראיון מיוחד על השינויים בחיל ובשדה הקרב   

צילום: מאיר אזולאי IsraelDefense

חיל התותחנים שאליו התגייס קצין התותחנים הראשי של צה"ל, תא"ל אלון קלוס, אינו דומה לחיל שהוא מפקד עליו כיום. כאשר קלוס היה טירון, בשנת 1987, היה החיל מבוסס רובו ככולו על מערך התותחים המתנייעים, ה"דוהר".

 ה"דוהרים" עדיין נמצאים בשירות, אבל כיום הם מהווים חלק קטן בלבד מהחיל, שכולל גדודים של חימוש מונחה מדויק (חמ"מ); את מערך ה"מנתץ", שמפעיל גם את הרקטה החדשה "רומח"; מערך כלי טיס בלתי מאוישים - "רוכב שמיים" ולאחרונה גם "דוהר שמיים"; ומכ"מים לטווחים שונים, מהגנה טקטית (המערכת החדשה לאיכון ירי מרגמות - "מגן רוח") ועד למכ"ם רב זרועי משותף עם חיל האוויר ("רז"). 

שינוי משמעותי עוד יתרחש בהמשך השנה: החיל יהפוך מבחינת צה"ל למערך, שאחראי על כלל הסיוע בשדה הקרב, כך שחיל האיסוף הקרבי (שהיה מכונה בעבר מודיעין שדה) יוכפף אליו. תומ"תי (תותחים מתנייעים) ה"דוהר", שהגיעו לצה"ל לפני לא פחות מ-40 שנה, עומדים לפרוש מהשירות ולפנות את מקומם לתותח מתנייע חדש, שייבחר בשנה הקרובה (תהליך ההחלפה ייקח עוד שנים רבות).

תא"ל קלוס מדבר בהרחבה על ההתפתחויות בחיל ובשדה הקרב בראיון מיוחד לקראת כנס האש הבינלאומי הרביעי של ישראל דיפנס ועמותת התותחנים, שייערך ב-17-18 במאי 2016 בבית התותחן בזכרון יעקב.

האויב הנעלם 

נתחיל משדה הקרב: לדברי תא"ל אלון קלוס, אופי הפעלת האש בלחימה השתנה לחלוטין. אם בעבר היעד היה להשמיד כמה שיותר מטרות בשדה קרב חשוף, כיום האש צריכה לפגוע בדיוק מרבי במטרות זעירות, שמסתתרות מעל ומתחת לפני השטח, וההזדמנות לפגוע בהן יכולה להיות של שניות בודדות בלבד.

המידע על המטרות השונות נאסף מסנסורים רבים, וצריך להיות מעובד בזמן אמת, כדי לשלוח את המידע ל"טיפול" שיכול להתבצע גם על ידי גורמי אש מגוונים (אפילו על ידי חיל האוויר וחיל הים). בהתאם לכך פותחה בצה"ל תפיסה של "חופת אתר", לכיסוי אש מעל תא שטח מסוים. על פי התפיסה, המטרה אינה לייצר בהכרח כמות מרבית של אש באותו תא שטח, אלא להביא לפגיעה אפקטיבית. פעמים רבות, הפעלת אש חזקה היא בעיה, בגלל סכנת הפגיעה באזרחים בלתי מעורבים בלחימה. 

קציני התותחנים וקציני התיאום של חיל האוויר משולבים כיום במרכזי הפעלת אש, שקיימים החל ברמת החטיבה ואפילו ברמות נמוכות יותר, על פי הצורך. יחידות טקטיות זעירות מקבלות לאחריותן אמצעי תקיפה. קלוס מדגיש כי מבחינת זרוע היבשה, המטרה העיקרית היא להביא את האש אל המטרה הכי מהר שאפשר, לפני שהאויב נעלם.

כשאתה מסתכל על ההתפתחות, איפה אתה מזהה את צוואר הבקבוק כיום - ביכולת של ספיקת אש, בקצב איסוף המטרות המודיעיניות או ביכולת להעביר את המידע המודיעיני בזמן אמת, באמצעות מערכות שליטה ובקרה מתקדמות (שו"ב)? 

"אני מזהה שלושה פערים", אומר תא"ל קלוס. "הפער הראשון הוא בתחום הרשתיות של מערכות התקשוב, שם נדרשת יכולת שתאפשר לאמצעי הלחימה שלנו לעשות את הדברים מהר יותר. הפער השני הוא הצד המקצועי יותר, שכן להפעיל אש על מטרות שלא רואים בעין זה עניין מורכב מאוד: אתה רוצה לבזר את זה ליותר מפעילים שיודעים לבצע את המשימה, וזה מצריך הכשרה ואימונים ותרגולים. הפער השלישי הוא ביכולות, כלומר באמצעי הלחימה. אבל אם אתה שואל אותי איפה טמון הפוטנציאל לעשות את הדברים בצורה הכי מהירה ואפקטיבית, אין לי ספק שזה בתחום של מערכות הרשת והשו"ב".

איך כל מה שאתה אומר מתחבר לתוכנית הרב שנתית (התר"ש) ולחזון של זרוע היבשה? 

"התוכנית הזרועית לבניין הכוח נועדה לייצר אפקטיביות גבוהה יותר לתמרון וללוחמת היבשה. כיוון שהאש הייתה ותהיה דומיננטית כמרכיב במערכה, אז היא משתלבת. על פי התר"ש, האש תהיה מדויקת יותר, קטלנית, מגוונת יותר, והיא תופעל בזמנים רלוונטיים יותר ובשילוביות. כך היא תאפשר אפקטיביות גבוהה יותר לתמרון". 

במהלך מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 אמר הרמטכ"ל דאז, רא"ל בני גנץ, שהתמרון סייע לאש ולא האש סייעה לתמרון. זה הכיוון? 

"אני חושב שהאש היא חלק מהתמרון, ופועלת בהקשר של הפעלת הכוחות בחיכוך המבצעי ובסיוע לתמרון. כדי לאפשר את התמרון ואת התכלית המבצעית - ברמת האוגדה, הפיקוד או המטכ"ל - יש לה גם משימות שאינן קשורות לתמרון. למשל, מג"ד ארטילריה מקבל מרחב וצריך לבצע בו משימה. לצורך העניין הוא פועל באמצעות אש במרחב משל עצמו. 

"מעבר לכך, עצם החיכוך עם האויב בשטח התמרון מייצר מטרות לאש. תמרון זה תנועה ואש. התפיסה שהייתה קיימת בהיסטוריה, לפיה בשלב מסוים של הקרב מסתיים פרק האש ומתחיל שלב התמרון, הוחלפה בלחימה משולבת, שמביאה לידי ביטוי את היתרונות שיש לכל אחד מהמערכים.

"האתגר יהיה למצות את המשאבים בצורה אפקטיבית ולהגדיר תכלית מבצעית. אנחנו משקיעים מאמצים גדולים בגיבוש תפיסה הוליסטית. גם המעבר מחיל התותחנים למערך הסיוע הקרבי קשור לכך. הוא יאפשר לנו לבנות כוח שיתאים יותר לצרכים ולאתגרים המבצעיים בעתיד הנראה לעין. הרי הפעלת האש כוללת גם את איתור המטרות וגם את השמדתן. במערך החדש הכל יהיה מרוכז במקום אחד, בצורה משולבת ומותאמת. הבעיה שלנו היא האויב הנעלם, הנייד, המתוחכם, והוא מחייב אותנו למצוא פתרונות ולהתאים את האופן שבו אנחנו פועלים כדי להיענות לאתגר הזה".

אפשר להגיד שחלק מהתובנות של "צוק איתן" הן שלפעמים האש הסטטיסטית יותר יעילה מאש מדויקת, כמו במשימות החילוץ הגדולות ברפיח ובסג'עיה?

"זה לא סוד שיש ויכוח על הרלוונטיות של הפעלת אש סטטיסטית, אבל כשאתה מסתכל על הצרכים וגם על הכלים שהיית רוצה שיהיו לך לשגרה, לחירום ולמלחמה, אתה מבין שהיכולת של אש סטטיסטית היא הכרחית. יש מקומות ומתארים מסוימים בהקשרי לוחמת היבשה שנדרשת בהם אש מלווה בעוצמה, שמצד אחד פוגעת בצורה אפקטיביות ביכולת של האויב לפעול ופוגעת בתשתיות שלו, ומצד שני מאפשרת לכוח שלנו להשריד את עצמו ולבצע את משימותיו.

"יש מצבים בלחימה שבהם האש הזו - מגוונת מאוד, מיידית, עוצמתית -בהחלט מתאימה. לכן, הטענה שלי, כשאני מסתכל קדימה, היא שהאש בכלל, והאש הסטטיסטית בפרט, תהפוך להיות הרבה יותר רלוונטית. השילוב בין מדויק לסטטיסטי חשוב, אחרת לא יישאר לנו מספיק כוח אש, משום שהאש המדויקת יקרה מאוד".

אפשר להגיד גם שאש פחות מדויקת יכולה להרתיע את האויב מלפעול יותר מאשר אש מדויקת מאוד לעבר יעד מבוצר?

"יש לנו מודיעין מעולה, אבל במציאות של הלחימה יש מקומות שאין לנו מודיעין ועדיין יש בהם איומים, ולא נדע בדיוק איפה לתקוף. אם אני יודע בדיוק איפה לתקוף אני אפעיל חימוש מדויק, וזה נכון מבצעית וגם בהיבטים של כלכלת חימוש (אמצעי מדויק אחד נורה, במקום הרבה פגזים בעלי דיוק סטטיסטי). למקומות שאני לא אדע -אני אביא אש סטטיסטית". 

המהלך מחודש אפריל, שבו בחרתם בתעשייה האווירית לפתוח מרעום שיהפוך את הפגז למדויק, וכן פרסומים על פיתוח בתעשיות הביטחוניות של טילים משוטטים, הם חלק מהתפיסה של אש יותר מדויקת?

"כן. נהיה יותר מדויקים, כי יש לנו מודיעין יותר מדויק ונרצה לייצר דיוק בתקיפה. מדוע? כי נפגע יותר מהר במטרה, ואז האפקט על המטרה יהיה גדול יותר. יחד עם זאת, כאמור, אנחנו צריכים לשמור על הרלוונטיות של האש הסטטיסטית ולעשות סינרגיה בין היכולות השונות. אם בעבר יכולנו לייצר את היעילות דרך היקפי סד"כ יותר גדולים, בעתיד נצטרך לעשות את זה הרבה יותר מדויק, הרבה יותר מגוון ובפחות משאבים. איך? דרך השילוב. ומי עושה את השילוב? חיל התותחנים". 

בוא נדבר על התומ"ת החדש שאתם מתכננים.

"יש עכשיו תהליך מול של שתי חברות שעונות לדרישה המבצעית (הצעה אחת של אלביט מערכות והצעה של החברה הגרמנית KMW). אנחנו בתהליך הבחירה". 

מה המאפיינים של התומ"ת?

"זה יהיה תותח 52 קליבר, טווח 40 ק"מ, שלא יהיה מוגבל בכוונות ובמכוונים, אוטונומי, עם יכולת לחשב פתרונות ירי ברמת התותח. הוא יופעל על ידי ארבעה אנשי צוות במקום שבעה כיום, ויירה בין 6 ל-8 פגזים לדקה. הוא יהיה מודולרי, כלומר גם על גלגלים, גם על זחל, כך שאם תרצה לעבור מהר מגזרה לגזרה, לא תהיה מוגבל במשאיות". 

אתם משקיעים בחימוש מופחת כדי לצמצם נזק סביבתי? 

"אנחנו מטפלים בחימוש בהיבט של בקרת הרסס והרש"ק (ראש קרב). בכל מקרה, יחד עם התומ"ת החדש, בכל אחד מהמרכיבים של האש יהיה חידוש. בתחום של החימושים, נהיה יותר מדויקים. בתחום של הפגזים, יש מרעום מדויק. במערך הרקטי, נדייק את ה'רומח'. אנחנו בתהליך של שדרוג הפצצונות. בגלל המוגבלות של המצרר - יש פיתוח של פצצונות שמאפשר לעמוד במגבלות הבינלאומיות. 

"ה'מנתץ' הוא פלטפורמה: יש לו רקטות, יש לו עשן, מצרר, נפיץ, תאורה. יהיו פה מגוון חימושים, שיהיו גם חימושי 'מנתץ' קלאסיים של רמ"מ (רקטה מתוקנת מסלול) וגם חימושים שאינם מצררים אלא נפיצים". 

מה הסטטוס של קליטת רקטות ה"רומח" (מתוצרת תעש) כחלק ממערך ה"מנתץ", שהיה מבוסס במשך שנים רק על רקטות MLRS?

"אנחנו הופכים את הגדוד הראשון למבצעי. הכוונה היא למבצע את כלל הסד"כ ולהמשיך להכניס יכולות נוספות בתחום הזה - שיילכו יותר לכיוון האפקטיביות שלהם למטרה, בתחום הרסס המבוקר, בתחום יכולות הפגיעה בתשתית ובמאפיינים שונים של המטרות. אני יכול להגיד לך שמדובר ברקטות שהאפקטיביות המבצעית שלהן על המטרה תהיה הרבה יותר טובה מאשר בעבר. 

"ה'רומח' יהיה בעל יכולת מבצעית לכלל מערך ה'מנתץ' שקיים בצה"ל. איך נקצה אותו? זה עניין אחר. בסד"כ שיהיה, כולם יידעו להפעיל אותו".

 מה לגבי מערך הכלים הבלתי מאוישים?

"אנחנו משדרגים אותו ומטמיעים יכולת נוספת בתחום הכטב"מ הטקטי של היבשה (בנוסף למערך ה"הרמס" ולמערך "רוכב שמיים" לאיסוף מודיעיני לדרג הגדוד, כל המערכות מתוצרת אלביט מערכות -ע.ר). 

"בנובמבר נקלוט מערכת ראשונה של 'רוכב שמיים 20' וניתן מענה לרמת החטיבה - גם בכך שהוא ישהה מעל המרחב שלה וגם בגמישות המבצעית שהוא ייתן, בריכוז המאמץ במרחב החטיבתי. זה יענה על צרכים של חטיבה, לא של גדוד". 

בתחום המכ"מים ישנו המכ"מ החדש "מגן רוח".

"באופן כללי התייצבנו על כמות שנותנת מענה טוב לצרכים. הכוונה היא לעבור למכ"מים קטנים יותר, שיהיו ניידים עם הכוחות המתמרנים ויאפשרו מענה של איתור איומים בטווחים קצרים יותר, של מרגמות, ואיומים שמשפיעים על התמרון. זו ההתחדשות הבאה במערך. אלה צוותים שנבנים בתוך יחידת המכ"מים והמטאורולוגיה של החיל. הם יופעלו בגישה של פיזור לכוחות והפעלה בתוך הכוחות". 

זה ישתלב במענה על איום המרגמות בגדר?

כן, התפיסה של המכ"מים היא תפיסה הוליסטית. יש לה כל מיני שכבות. שכבת הגדר היא הנייחים, השכבה הקיימת היום היא השכבה המרחבית, הניידת". 

"גם במערך החמ"מ אנחנו נתקדם ונתחדש", אומר תא"ל קלוס. "בהיבט של היכולות והתפתחות, בהיבט הטכנולוגי וגם בהיבט המבצעי. במקביל, אנחנו מתפתחים בפן של מערך הפיקוד והשליטה. מבחינת המבנים הארגוניים, שאמורים לאפשר לנו להפעיל את היכולות הללו בצורה סינרגטית, שמשולבת ומותאמת למענה המבצעי שנדרש אד-הוק במרחב הלחימה, אנחנו נבנים בכל הדרגים. השינוי שעשינו לאחרונה ברמת המפקדות, במסגרת הכללית של השינוי שקורה ביבשה, עם חופות אש, כולל גם שינויים בתוך המבנים של תכנון והפעלת האש באוגדה ובפיקודים. זה שינוי משמעותי, שמחייב ומאתגר אותנו גם בכתיבה של התפיסות, התורה, הטכניקות והתהליכים. כל הדברים האלה ביחד אמורים לאפשר לנו להיות יותר זמינים, מהירים בתגובה, מדויקים ואפקטיביים". 

נכון יהיה להגיד שהורדתם את כל יכולות האש מהאוגדה לחטיבה?

"נכון להגיד שאנחנו מתקדמים במטרה לאפשר להפעיל את כלל יכולות האש ברמת החטיבה, ונרצה להוריד את זה עוד למטה". 

החטיבה היום היא יחידת אש עצמאית, שלא נסמכת על האוגדה?

"החטיבה היום לא נשענת כמו בעבר על האוגדה. פעם היא הייתה יותר מוגבלת, היום הלוחמה ויכולות המודיעין מונגשות עד לרמה הכי נמוכה, עד לרמת החטיבה. בחזון שלנו אנחנו רוצים להוריד את זה גם לדרגים יותר נמוכים. במתארים של לחימה כמו שאנחנו מבינים אותה". 

אתה עדיין מהדור שתקע מוטות כדי לחשב את המיקום של התומ"תים, לפני עידן ה-GPS. מה עשיתם עם כל חיילי המילואים שגדלו פעם, והחיל שלהם השתנה?

"סיימנו לאחרונה תהליך מורכב של ארגון הסד"כ. ההזדמנות הזו אפשרה לנו ליישר קו, וכל מערך התותחים הוא עכשיו סמי-אוטונומי, מבוסס על יכולות ניווט GPS, כך שמקצה לקצה, אנחנו כבר לא בנוהל תקיעת מוטות".

תא"ל אלון קלוס, אב לשלושה, ישלים בקיץ את שנתו הראשונה בתפקיד התותחן מספר אחת. לפני סיום הראיון הוא מגלה כי יש סיכוי טוב שבמהלך הקדנציה שלו תתמנה האישה הראשונה כמפקדת גדוד בחיל (שיהפוך למערך). זאת, בהמשך לתהליך קליטת נשים במערכי לחימה רבים בצה"ל, שהחל לפני כ-15 שנה.

"אני רואה לנגד עיניי שתי מועמדות להיות המג"דית הראשונה. אחת משרתת כיום כקצינת אג"מ בפיקוד דרום ויוצאת לפו"מ, לשם אנחנו מוציאים רק מי שאנחנו רואים כמג"ד בהמשך. השנייה לומדת היום, והייתה כבר סמג"דית ב-611. שתיהן מועמדות מובהקות לביצוע תפקידי פיקוד בכירים בחיל התותחנים". ?