הפיגוע בירדן: מה יעשה רה"מ החדש של הממלכה?
ימים אחדים לאחר מסע הירי הקטלני במחנה הפליטים אל־בקעה בירדן, הסיבות למתקפה ומי עומד מאחוריה עדיין לא ברורות. איך תתמודד המדינה, שהחליפה ראש ממשלה, לעמוד מול גלי המהפכות באזור?
אזרחי הממלכה ההאשמית לא ציפו להתעורר לחדשות הללו בבוקרו הראשון של חודש רמדאן. ביום שני השבוע דיווחו ערוצי התקשורת על מתקפת טרור במחנה הפליטים אל־בקעה שבצפון הבירה עמאן. אדם חמוש ברובה אוטומטי נכנס למשרדי המודיעין המקומיים, פתח בירי והרג שלושה אנשי ביטחון ושני עובדים נוספים.
עוד כותרות ב-nrg:
לוחם המילואים המצטיין נרצח: "היה מהטובים ביותר"
ליברמן בשרונה: "אין לי כוונה להסתפק בדיבורים"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
שר ההסברה הירדני, מוחמד אל-מומני, הודיע שראש הממשלה החדש, האני אל-מלקי, עוקב אחר האירועים והתפתחות החקירה. הוא ציין כי טרם ידועה הסיבה למעשה, מי עומד מאחוריו ובכמה מפגעים מדובר, אבל הבטיח לעדכן את הציבור בממצאים הנוספים. המידע הדל שסיפקו הגורמים הרשמיים תרם להתפתחות חרושת דיווחים וציטוטים מגורמי ביטחון שונים, שרק יצרו תהיות נוספות סביב האירוע המוזר.
על פי אחת הגרסאות מדובר היה במפגע בודד, ככל הנראה פלסטיני תושב מחנה הפליטים, שיצא לבדו מסיבה לא ברורה למסע הרצחני. עיתוני האופוזיציה בירדן דיווחו שהמפגע נתפס ונחקר בבית החולים שבו הוא מטופל. לטענתם מדובר בפלסטיני בעל עבר פלילי המשתייך לארגון 'ג'יש אל-אסלאם', המזוהה עם אל-קאעידה. בכלי תקשורת אחרים בממלכה נטען כי היורה לא פעל לבדו, וכי מצלמות האבטחה תיעדו מכונית שנמלטה ממקום האירוע מיד לאחר הירי במטה המודיעין. התעלומה באשר למניעי הפיגוע עומדת בעינה, ובירדן הוטל צו איסור פרסום על פרטי החקירה.
"לממלכה ההאשמית יש אויבים רבים, ואפשר לחשוב על כמה כיוונים בנוגע לזהות מבצעי הפיגוע", אומר שגריר ישראל בירדן לשעבר, ד"ר עודד ערן. "בין הפלסטינים במדינה למלך ישנו מתח היסטורי קבוע, ובנוסף קיימת פעילות ענפה של דאעש בסביבה מתוך רצון למשוך את ירדן לזירת המלחמה בסוריה. הגבולות הארוכים עם סוריה מצפון ועם עיראק במערב הם אתגר לא פשוט עבור ירדן. בשטחי הממלכה נמצאים יותר ממיליון וחצי פליטים סורים שנכנסו באופן חוקי, ומספר דומה של פליטים לא חוקיים שמסתובבים ברחובות הערים. בירדן יש חשש אמיתי שבתוך הפליטים מסתתרות חוליות סמויות של דאעש, ופיגוע כזה מגביר את החשש הזה".
גל הפליטים יוצר לא רק אתגרים ביטחוניים, אלא גם בעיות פנימיות שעלולות להוביל לתסיסה. "הפליטים הסורים מוכנים לעבוד בכל מחיר", אומר ד"ר ערן. "הם הורידו את השכר בחצי, ולוקחים מקומות עבודה לירדנים. כתוצאה מכך אחוזי האבטלה גבוהים מאוד. המשטר משווע למשאבים כספיים כדי לגרום לפעילות כלכלית שתיצור מקומות עבודה נוספים, כרגע ללא הצלחה משמעותית.
"יש כעס גדול של האוכלוסייה, וארגוני טרור רואים בו קרקע פורייה לגיוס תומכים לפעילות אנטי־ממלכתית. בנוסף, מדינות הנפט שתמיד סייעו לממלכה הירדנית נמצאות כרגע במלחמת הישרדות בעצמן. סעודיה למשל, שסייעה לירדן במהלך השנים, חיה היום על רזרבות ופודה שטרות חוב כדי לשרוד, מה שיוצר לחץ כלכלי ממשי על הירדנים".
חמדי אל-עאיד, תושב הבירה עמאן, מנסה לשדר עסקים כרגיל. "אנחנו עובדים, יש ביטחון ושקט, אתם מוזמנים להגיע לירדן", הוא אומר לי בשיחה טלפונית. כשאני שואל אותו על מה שהתרחש במחנה הפליטים, הוא מגיב בביטול: "משוגע אחד לקח נשק ועשה פיגוע לבדו. זה מעצבן ועצוב לראות את ההרוגים, אבל צריך לקחת את הסיפור הזה בפרופורציה הנכונה, במיוחד כשעוד לא יודעים מה גרם לו לעשות את הפיגוע הזה. אני מקווה שבסופו של דבר יתברר שהוא משוגע".
ובכל זאת, למרות הדברים האופטימיים, אל-עאיד מדבר גם על עליית מספר כלי הנשק בחברה הירדנית, ומודה שמאז הלחימה בסוריה והמהומות במדינות ערב אזרחים רבים בממלכה מצטיידים בנשק כדי לשמור על חייהם. דפי פייסבוק גלויים מציעים לכל דורש אקדחים ורובים אישיים, ואפילו מקלעים וכלים כבדים יותר. כוחות הביטחון הירדניים מודעים לעניין, ומדי פעם מבצעים פשיטות כדי לתפוס נשק בלתי חוקי.
"אנשים רוצים להרגיש יותר בטוחים אז הם קונים נשק", אומר אל-עאיד, "וכמו תמיד, כשיש יותר נשק ברחובות הסכנה לאירועים אלימים גדולה יותר. הקלות שבה אפשר לקנות נשק אוטומטי ולבצע פיגוע כמו המשוגע שירה במחנה הפליטים, מדאיגה".
היסטוריה של התנגדות
היחסים השבריריים והרגישים בין הפלסטינים להאשמים נמצאים עתה בכוננות ספיגה בעקבות הפיגוע. אל־בקעה הוא מחנה הפליטים הפלסטיני הגדול ביותר בירדן, וחיים בו כ־200 אלף פלסטינים. "המפגע בחר לבצע את הפיגוע דווקא במטה המודיעין האזרחי במחנה, כדי לערער את הביטחון של התושב הירדני בגוף שאמור לשמור עליו", אומר הפרשן הפוליטי ג'עפר אל־אחמר. "המודיעין הירדני נחשב לאחד המובחרים בעולם, ומי שעומדים מאחורי הפיגוע ביקשו לזעזע את השטח ולגרום לתסיסה פנימית".
בריאיון לערוץ הטלוויזיה הירדני 'א־ראד' אמר אל־אחמר כי ירדן נמצאת במתיחות מתמדת מול סכנת החדירה של גורמים אסלאמיים קיצוניים והצורך להגן על גבולותיה. "די להסתכל במפה הגיאוגרפית של ירדן כדי להבין את גודל הסכנות שמסביבנו. בצפון אנחנו גובלים עם סוריה שנמצאת במלחמה עם עיראק, וממערב בשטחים הפלסטיניים. אנחנו צריכים להמתין לממצאי החקירה המלאים כדי להבין אם מדובר באירוע מקומי, או שמאחוריו עומד ארגון דאעש שקרא בגלוי למאמיניו להתחיל לפעול נגד גורמים עוינים עם תחילת חודש רמדאן".
מומחי ביטחון בירדן העריכו כי המפגע היה קשור לגורמי טרור הפועלים בכמה מוקדים בממלכה, ובהם הערים זרקא ומען והעיירה אירביד בצפון מערב ירדן, סמוך לגבול הישראלי. לעיירה אירביד היסטוריה ארוכת-שנים של התנגדות לבית המלוכה.
כבר בשנות השבעים היא שימשה בסיס לפעילי 'החזית העממית לשחרור פלסטין', שחטפו מטוסים ירדניים וניסו להביא את הקץ על השושלת ההאשמית באמצעות התנקשות בחייו של חוסיין מלך ירדן. היד הקשה שנקט המלך כלפי אותם ארגונים הצליחה להשתיק את ההתנגדות לשנים רבות, אבל האירועים האזוריים בשנים האחרונות עוררו את השטח מחדש. לפני כמה חודשים ניטש קרב יריות באירביד בין הצבא הירדני לפעילים פלסטינים קיצוניים המזוהים עם דאעש. באירוע ההוא נהרגו שבעה מחבלים.
גם בעיר מען שמדרום לבירה הירדנית התחוללו עימותים קשים בין המקומיים לחיילי הצבא הירדני, בשנים הראשונות של המלחמה בסוריה. המונים יצאו אז לרחובות, הניפו את דגלי דאעש והשמיעו קריאות נגד החלטת המלך להצטרף לקואליציה האמריקנית ולתקוף מהאוויר יעדים של הארגון.
האירוע ששינה באותם ימים את המומנטום לטובת המלך, היה רציחתו האכזרית של מועאז אל־כסאסבה, טייס ירדני שהפגיז מטרות של דאעש בסוריה ונפל בשבי הארגון. כזכור, לאחר משא ומתן כושל על חילופי שבויים, שרפו אנשי דאעש את אל־כסאסבה בעודו חי. האירוע הקשה השתיק את המחאה הפנים-ירדנית ונטרל את פוטנציאל ההפיכה השלטונית נגד המלך. לאחר רצח הטייס ביקרתי בבית משפחתו במחוז כרכ שבדרום ירדן. המקומיים הביעו שנאה עזה לארגון 'המדינה האסלאמית', וראו בשריפת בן המקום הכרזת מלחמה.
ד"ר חמדי מוראד הוא פרשן ירדני המרבה להופיע בערוצי התקשורת השונים בממלכה. בשיחה עם 'מקור ראשון' הוא מדבר על השינוי החברתי שעוברת ירדן בעקבות המצב הביטחוני. "אין ספק שהמציאות של חיינו השתנתה", הוא אומר. "כבר שש שנים שירדן נמצאת תחת השפעה של נפילת המשטרים סביבנו, כאשר גם מדינות שהיו נחשבות יציבות התפרקו. אבל למרות כל התרחישים וההערכות השונות, ירדן לא נפלה ושלטון הממלכה עומד על תלו ביציבות.
"מה שקורה באזור בוודאי השפיע עלינו מבחינה כלכלית וחברתית כתוצאה מהצטרפותם של יותר ממיליון וחצי פליטים סורים לממלכה, אבל בסך הכול אפשר לדבר על יציבות ביטחונית, למרות האירוע במחנה הפליטים הפלסטיני. יש הבדל משמעותי בין טרור שמתפשט במדינה וגורם להתפוררות שלה, לאירועי טרור מקומיים מפעם לפעם. מה לעשות, גם בארה"ב הגדולה היו אירועי טרור גדולים, וגם בישראל התרגלו למציאות של חיים בצל אירועים ביטחוניים. צריך לשמור על אופטימיות ועל אחדות לאומית, ולהסתכל על הצד החיובי. האזרח הירדני סובל אולי מקשיי פרנסה ומחיים קצת מורכבים, אבל בהשוואה לשכנו בעיראק ובסוריה הוא יכול להודות על מזלו".
ישראל או האחים המוסלמים
הפיגוע במחנה הפליטים אל-בקעה הוא אחד האירועים הראשונים שאיתם מתמודד ראש הממשלה החדש האני אל-מלקי. עבדאללה מלך ירדן הטיל על אל-מלקי לכהן כראש הממשלה הזמנית עד לקיומן של בחירות כלליות בעוד כחמישה חודשים, לאחר התפטרות קודמו עבדאללה א־נסור ופיזור הפרלמנט.
[bigpic=1]
מינויו של אל־מלקי עורר סערה בתקשורת הערבית, שקבעה כי "מדובר בראש ממשלה פרו־ישראלי שיחתור לנורמליזציה עם הישות הציונית". חוסאם עבדאללה, בכיר בממשל הירדני לשעבר, אמר לרשת 'אל־ג'זירה' שאחת המשימות המהותיות של ראש הממשלה החדש תהיה לעצב תהליך שלום חדש בין ישראל לפלסטינים. טארק אל־פיאד, עיתונאי ירדני, כתב בעיתונו 'אל־קודס אל־ערבי' כי אל־מלקי יתרכז בחיזוק הקשרים עם ישראל שחוו משברים במהלך השנים האחרונות, בעיקר סביב נושא ירושלים ומסגד אל-אקצה.
פרשנים נוספים קשרו בין מינוי אל-מלקי לאחד המהלכים האחרונים שביצע הפרלמנט שהתפזר: חקיקת 'חוק ההשקעות', המאפשר למדינות זרות, כולל ישראל, להשקיע בפרויקטים אסטרטגיים בירדן בתחום אנרגיה ופיתוח תשתיות.
אל-מלקי, בן 65, נחשב דיפלומט משופשף ועתיר ניסיון. הוא שימש שר הכלכלה ושר המים, ולתקופה קצרה גם בתפקיד שר החוץ הירדני. בשנות התשעים הוא היה מאדריכלי ההסכם עם ישראל, והשתתף בשיחות השלום. במסגרת תפקידו במשרד החוץ הירדני הוא נפגש לאורך השנים עם בכירים ישראלים, בהם שמעון פרס, אהוד אולמרטוסילבן שלום. ב־2005 הוא קיים פגישה חריגה בתל־אביב עם ראש הממשלה דאז אריאל שרון.
"השבעת הממשלה החדשה היא משימה לא פשוטה עבור המלך, ולכן הוא הטיל את התפקיד של הכנת הבחירות בידיו של בעל ניסיון", אומר ד"ר ערן. "אני לא בטוח שאל־מלקי ימשיך לעמוד כראש הממשלה החדשה שתיבחר, אבל האתגר המשמעותי יהיה מול האחים המוסלמים שהחליטו הפעם להתמודד בבחירות.
אם הם יצליחו להשיג כוח משמעותי של שליש ממספר המושבים בפרלמנט, זו תהיה מפלה של ממש ואיתות של כוח נגד המלך. מבחינת ישראל אין ספק שהסכם השלום עם ירדן, שגם כך אינו פופולרי מאוד בקרב אזרחי הממלכה, יעמוד בסכנה".
ד"ר מוראד רואה את הדברים באופן שונה: "אנחנו מזמינים בשמחה את האחים המוסלמים להתמודד בבחירות", הוא אומר. "אני מעריך שיש להם אחוזי תמיכה בודדים, ואם ישתתפו בבחירות כוחם האמיתי ייחשף והפחד מפניהם יתפוגג. מגוון חברתי הוא דבר חיובי, כל עוד כולם פועלים תחת החוקה ונאמנים ללאומיות הירדנית.
[bigpic=2]
"אני לא חושב שיש סכנה להסכם השלום ולקשרים בין ישראל לירדן. המלך הירדני הצהיר בגלוי על שאיפותיו האזוריות, ואמר שהוא מעוניין לקדם שיח בין ישראל לפלסטינים כדי להוביל לפתרון מדיני ולסיום הסכסוך".
אקו"ם