ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

בכירים בקואליציה: נתניהו רצה להוציא את בנט וחזר בו

רה"מ שקל לצרף את הרצוג ומפלגתו, וההערכות הן שקיים הסכם בין השניים שממתין לחתימה. בינתיים, בבית היהודי תוקפים: אותנו כתשו במשבר הקבינט ואת ש"ס מפייסים כשהם מחרימים הצבעות בכנסת. וגם: מה הבטיח שגריר ארה"ב למפלגתו של בנט?

ראש הממשלה נתניהו ויו"ר הבית היהודי בנט ככל הנראה תקועים אחד עם השני. לדברי אנשיהם, הם אינם סובלים זה את זה, אך גם אינם יכולים זה בלי זה, לפחות מבחינה פוליטית. השורות הבאות ידגימו זאת היטב. בעקבות משבר הקבינט והתדרוכים ההדדיים שיצאו משתי הלשכות, נוצרה התחושה ששני הצדדים מוכנים להיפרד זה מזה.

עוד כותרות ב-nrg:
- אובמה הודיע רשמית: תומך בקלינטון לנשיאות
- פער של מיליון: כמה פלסטינים חיים ביו"ש?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

יותר מכך, בכירים בקואליציה וגם מקבילים להם בתוך מפלגת העבודה טוענים שבמהלך סוף השבוע האחרון כבר הראה ראש הממשלה נתניהו נכונות לצרף את הרצוג ומפלגתו ובמקביל להפריש החוצה את הבית היהודי. בתחילת השבוע עוד התנהלו שיחות אינטנסיביות בין הצדדים, אך אז, לטענת אותם גורמים, חזר בו נתניהו מהסכמתו להוציא את בנט והבהיר שהאופציה הזו יורדת מהשולחן. הנחת העבודה במערכת הפוליטית היא שקיים כבר הסכם בין נתניהו והרצוג שממתין לחתימה.

הפרטים עצמם זהים לאלו שכבר סוכמו בין הצדדים רק לפני כמה שבועות. כל מה שנותר לנתניהו זה להחליט שהוא מוותר על השותפה הטבעית מימין לטובת שותפה אחרת, משמאל. אלא שאין טעם בהמתנה הזו, מסבירים בליכוד. למרות שהמתח בין ראש הממשלה ושר החינוך הגיע השבוע לשיא, לאחר המתקפה של בנט על נתניהו בישיבת מרכז הרב, כשראש הממשלה שם לרגע בצד את הכעס האישי הוא מבין שסילוק הבית היהודי מהקואליציה כמוהו כהתאבדות פוליטית בתוך המחנה שלו.

לעומת זאת, אם תהיה זו ועידה אזורית שתתחיל להתגלגל מול מדינות האזור ותשכנע את הרצוג וחבריו להצטרף לממשלה, ואם בעקבות כך יחליט בנט על דעת עצמו שהוא פורש, זה כבר סיפור אחר. נתניהו לא יעצור אותו בדרכו החוצה. היה השבוע רגע שבו שידרו בבית היהודי שפניהם לשלום ולהורדת הטון מול נתניהו. זה קרה במהלך ישיבת הסיעה של המפלגה, כשחלק מחברי הכנסת הסבירו לבנט שהם בהחלט תומכים בתוכן דבריו, אולם הבהירו שאינם מוכנים למתוח את החבל מול נתניהו יותר מידי. רטוריקה מדינית חריפה וחדה מקובלת עליהם.

פגיעה אישית בראש הממשלה ואיום ביציאה החוצה הם סיפור אחר לחלוטין. הם לא שם. בנט מצדו קיבל זאת באופן מפויס. אלא שאז פרץ המשבר מול ש"ס בעניינו של יו"ר דירקטוריון ערוץ 10 ובבית היהודי קיבלו מבחינתם את ההוכחה לה היו זקוקים - שיש יחס אחד להם ויחס אחר לכל שותפה אחרת בקואליציה. "במהלך משבר הקבינט תקפו אותנו וכתשו אותנו מכל כיוון אפשרי", מזכירים בכירים בבית היהודי בשיחה עם nrg. "בעיקר נתניהו וסביבתו. עכשיו, בעקבות אירוע משמעותי הרבה פחות, כשש"ס לא רק מאיימים, אלא בפועל מחרימים הצבעות בכנסת, כולם רצים לפייס אותם ולנסות לדבר אל ליבם. זו צביעות ומוסר כפול, וזה מוכיח שהכל קשור לאיבה האישית שרוחש נתניהו לבנט".

טעות קטנה אחת בחישובים הפוליטיים של יו"ר ש"ס, אריה דרעי,והקואליציה כולה עמדה כמעט בפני קריסה לא מתוכננת. הדיווחים בכלי התקשורת ביום רביעי בצהריים עדיין עסקו במרד שארגנה סיעת ש"ס ובהחלטה שלה להחרים את ההצבעות בכנסת בעקבות הדברים שאמר (או לא אמר) יו"ר דירקטוריון חדשות 10, רמי סדן. אחד מאותם דיווחים דיבר על כך שהמרד הפוליטי הוקפא לרגע, כשעלה להצבעה חוק הגיור של ח"כ אלעזר שטרן.

לכאורה מדובר בהצבעה אידיאולוגית פשוטה, שביקשה לשים לרגע בצד את חרם ההצבעות, לאור הנושא שנחשב לבבת עינן של המפלגות החרדיות. אלא שמאחורי הקלעים של הגעת חברי הכנסת של ש"ס להצבעה במליאה התגלגלה מסכת של אירועים פוליטיים שאיימה להכניס את הקואליציה החדשה של נתניהו לסחרור פוליטי מסוכן, שאיש לא יודע היכן היה נעצר.

 
בהסכם הקואליציוני של ישראל ביתנו והליכוד אין אמנם סעיף שמעניק חופש הצבעה למפלגתו של ליברמן בנושאי דת ומדינה, אולם יש הסכמה שכזו באופן לא רשמי. המטרה היא כמובן לצמצם את מבוכת חברי הכנסת של ישראל ביתנו כאשר יגיעו להצבעה אותם חוקים שהוגדרו על ידם ככאלו שהמפלגה מחויבת לקדם אותם.

ראו אנשי ישראל ביתנו שחברי הכנסת של ש"ס אינם מתכוונים להגיע להצבעה נגד חוק הגיור, והודיעו ליו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן שאין להם שום כוונה להיות אלו שיפילו במו ידיהם את החוק שנחשב לפופולרי במיוחד בקרב ציבור העולים מרוסיה.

ביטן עוד לא הספיק לחשב כמה חברי כנסת חסרים לו וכבר החלו להגיע הודעות מחלק מחברי הכנסת של הבית היהודי, שהבהירו שאם ישראל ביתנו וש"ס מתחפפים מהעסק, אז גם הם מתכוונים להיעדר מההצבעה. מיד לאחר מכן העבירו כמה חברי כנסת מסיעת כולנו מסר דומה. ואם זה לא מספיק, בלשכתו של יו"ר הקואליציה התייצבו לפתע אנשי יהדות התורה, לאחר שהבינו שהסדין האדום המכונה חוק הגיור עומד עוד רגע לעבור בקריאה טרומית, והודיעו לו שאם אכן זה מה שיקרה הם הולכים הביתה ומפסיקים לקחת חלק בהצבעות במליאה.
 
ביטן, שסגר השבוע בסך הכל שלושה שבועות בתפקידו החדש, לא ידע איזו פרצה לסתום קודם. לבסוף שכנע את אנשי ישראל ביתנו שלפחות חלקם יגיעו ויצביעו נגד החוק. הטלפון הבא היה ליו"ר ש"ס אריה דרעי. "תגיעו עכשיו אם אתם לא רוצים שהקואליציה תתפרק בעוד כמה דקות", זעק לתוך השפורפרת.

בינתיים התגלתה בעיה אחרת. מי שאמור היה להשיב במליאה להצעת החוק, ועל ידי כך למשוך זמן עד להגעת חברי הכנסת של ש"ס, הוא שר הדתות דוד אזולאי, שבעצמו נעדר מהמליאה בעקבות המרד עליו הוכרז במפלגה החרדית. במהרה אותר הסעיף המבוקש בתקנון שאיפשר לח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה לעלות ולנאום במקומו. אחריו התבקש השר יעקב ליצמן לעלות להופעה משלו על דוכן הנואמים. לבסוף, כשחברי הכנסת של ש"ס נצפו בשולי המליאה, נשם ליצמן לרווחה וירד מהדוכן. הקואליציה שרדה את מבחן המרד. ומה לגבי המשבר מול ש"ס? בכירים בקואליציה מספרים שבשיחות עם אנשי המפלגה הובהר להם שהמרד ככל הנראה יסתיים לאחר הפגישה הצפויה בין דרעי ובין ראש הממשלה נתניהו. "הם יעשו עוד סיבוב פוליטי קטן על הסיפור הזה, וסביר להניח שכבר בשבוע הבא יחזרו להצביע ביחד עם הקואליציה", הבטיחו הבכירים. נמתין בסבלנות ונראה.

ביקור של שגריר זר בישיבת סיעה של מפלגה בכנסת אינו אירוע שגרתי במחוזותינו. ביקור של שגריר ארה"ב בישראל, שמכהן תחת ממשל אובמה, בישיבת סיעה של הבית היהודי הוא אירוע נדיר הרבה יותר. אבל השבוע האירוע הזה קרה. ולא רק שהוא קרה, השגריר דן שפירו אף התקבל בסיעה בסבר פנים יפות והקפיד לענות בסבלנות על השאלות הנוקבות שנשאל.

זה התחיל במצגת ארוכה ומפורטת, בה הוצגו העזרה והתמיכה של ארה"ב בישראל, גם מבחינה צבאית וגם מבחינות נוספות. לאחר שהסתיימה ההרצאה הראשונית, התבקשו כל הנוכחים בחדר לצאת החוצה ולאפשר לחברי הכנסת להישאר ביחידות עם השגריר. ההתבטאות המעניינת מכולן, שהפתיעה את חברי הכנסת של המפלגה הדתית-לאומית, נגעה לעמדתה של ארה"ב בשאלת שחרור המחבלים הפלסטינים. שפירו נשאל על ידי הח"כים איך מדינתו מדברת ללא הפסקה על מלחמה נחושה בטרור ומצד שני מכריחה את ישראל לבצע מחוות לפלסטינים, כדוגמת שחרור מחבלים. שפירו לא התבלבל והשיב מיד שארה"ב מעולם לא לחצה על ישראל לשחרר מחבלים ואף התחייב שגם לא תעשה זאת בעתיד.

לדבריו, בעסקת שליט מדינתו כלל לא היתה מעורבת. בנוגע לשחרור המחבלים בקדנציה הקודמת, טען שפירו כי זו היתה ישראל שביקשה מארה"ב לסייע בחידוש המו"מ מול אבו מאזן. לאחר שהשליט הפלסטיני הציב שלושה תנאים לחידוש השיחות - התחייבות לקווי 67, הקפאת בנייה ושחרור מחבלים - הצליחו האמריקנים להוריד אותו לדרישה אחת מתוך השלוש. שפירו הדגיש כי נתניהו היה זה שהעדיף לבחור באופציית שחרור המחבלים.

"לא ביקשנו וגם לא נבקש מישראל לשחרר מחבלים", התחייב השגריר בפני בנט ושאר חברי הכנסת. כשנשאל על היוזמה הצרפתית והאם ארה"ב מתחייבת להטיל עליה וטו, במידה ותגיע לדיון במועצת הביטחון, ניסה שפירו להתחמק מתשובה ישירה.

מצד אחד ניסה להרגיע את הח"כים בכך שהתחייב שארה"ב לא תאפשר למועצת הביטחון לקבל החלטה שתאשר מהלך חד צדדי באזור, ותטיל על כך וטו. אך כשניסו במפלגה לנעול אותו על התחייבות לווטו במידה ותובא היוזמה הצרפתית להצבעה, הוסיף שפירו מהצד השני שהוא אינו יכול להתחייב מראש שמדינתו תגדיר את היוזמה הזו כמהלך חד צדדי. לאחר סיום הישיבה, כשנשאלו חלק מחברי הכנסת האם זיהו תועלת במפגש החגיגי, השיבו בדיפלומטיות שעל אירוע כגון זה נהוג לומר שחשיבותו בעצם קיומו. ולא במה שנאמר בו.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg