ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

ביקור נתניהו ברוסיה: חמימות מעבר לנדרש בפרוטוקול

תקרית אחת העיבה על הטקס הדיפלומטי, כשלמגינת לבו של פוטין, השר אלקין לא תירגם שאלה שהופנתה לנתניהו בפרשת מימרן. זה לא הפריע להם להפגין חיבה אישית כשצפו במופע ב'בולשוי'

צריחי הארמונות, בנייני הענק ומלונות הפאר באזור הקרמלין שבבירה הרוסית מוסקבה יוצרים תחושה של אי נחת. מצד אחד הם מרוממים את עוצמתה של הפדרציה הרוסית ומוסדותיה, אך מאידך הם מגמדים לממדים מזעריים ביותר את האדם מהשורה, ומשדרים לו שהוא בסך הכול חייל פשוט במשחק שחמט שמנהל הממשל, ובראשו מוסד הנשיאות.

עוד כותרות ב-nrg:
• פייסבוק מציגה: תמונות ב-360 מעלות
• נרצחי שרונה הובאו לקבורה: "אמא, תמשיכי לשמור עלינו"
• הסדרה של יהודה לוי נמכרה לרשת פוקס
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

גם מזג האוויר הקר השורר בעיר ברוב ימות השנה - בתחילת יוני ציפו לנו שבע מעלות וגשם שוטף - לצד עבודות לשדרוג תשתית הכבישים, שהפכו חלקים נרחבים ממוסקבה לאזור חפירות אדיר, לא מוספים לתחושת הנינוחות של מי שמבקר בעיר, בלשון המעטה.

נתניהו ורעייתו נוחתים בשדה התעופה במוסקבה: (קרדיט: לע"מ)


אך השבוע התגייסו זרועות השלטון הרוסי - הממשל הכבד שלרוב אינו מובן לאדם המערבי - כדי לגרום לראש הממשלה בנימין נתניהו ולפמלייתו להרגיש בנוח כמה שרק אפשר בביקורו במוסקבה, ולהעביר לו את התחושה שהוא אדם חשוב שיש לדעתו משקל במסדרונות הקרמלין. לא עוד "ביקור עבודה" קצרצר עם סיקור תקשורתי מינימלי, אלא ביקור ממלכתי לפי כל כללי הטקס, ואף מעבר לכך.
 
המופע לציון 25 שנה לכינון היחסים בין שתי המדינות נערך בתיאטרון ה'בולושי' היוקרתי, בנוכחותו של הנשיא ולדימיר פוטין. טקס השבת הטנק מקרב סולטן־יעקוב לישראל נערך בבסיס הצבא הרוסי. תערוכה גדולה המוקדשת לישראל הוצגה באולם הכנסים 'מאנז'', הסמוך לכיכר האדומה. כל אלה הם רק סממנים חיצוניים למהפך התודעתי האדיר של רוסיה הרשמית לגבי ישראל, בעת הזו.
 
את המהפך בתפיסה המדינית אפשר להמחיש היטב על ציר הזמן: עד תחילת שנות התשעים הוצגה ישראל בתקשורת הסובייטית כמדינה מצורעת, ובאופן תדיר כונתה "התוקפן הציוני" בדיווחים החד־צדדיים על המתרחש במזרח התיכון. כעת, מסתמן, המצב התהפך.

בדף המסרים שחולק השבוע בקרמלין לאנשי התקשורת הרוסים לקראת ביקורו של נתניהו נכתב ש"ישראל היא משותפות המפתח של רוסיה במזרח התיכון. כעת מתפתח שיח נמרץ של אמון ברמות הגבוהות בשני הצדדים". המילה "מפתח" הודגשה בטקסט.
 
מרתקת עוד יותר העובדה שהפריחה ביחסי ישראל־רוסיה מגיעה דווקא בתקופה שארצו של פוטין נמצאת על סף מלחמה קרה חדשה מול המערב: לארה"ב ולמדינות נוספות החברות בברית נאט"ו נבנית בתקשורת הממסדית תדמית של אויב מר.

השיח הנמרץ בין מוסקבה לירושלים, כך נראה, נוגע בעיקר בסוגיה הסורית ובמאמצים למנוע התנגשות של שני הצבאות, הפועלים במרחק אפסי זה מזה בגבולה הצפוני של ישראל. עם כל ההערכה שהעריפה מוסקבה על נתניהו, טעות אחת של מפקד שדה בשטח עלולה לדרדר את מערכת היחסים בין שתי המדינות שנים רבות לאחור.

ובינתיים, בעוד שהנושאים המהותיים נשמרים תחת מעטה חשאיות, התקשורת הרוסית הפכה את השר זאב אלקין לכוכב הגדול של הביקור. אלקין שימש כמתורגמן מן הצד הישראלי, ועלה לכותרות לאחר שבמסיבת העיתונאים שערכו נתניהו ופוטין בקרמלין לא תרגם לנשיא שאלה שהפנו בתקשורת הישראלית לראש הממשלה, בנוגע לפרשת ארמו מימרן.

לדבריו, לא היה צורך לתרגם אותה כי "זה היה עיסוק בנושא פנים". באולם השתררה שתיקה רועמת בת כמה שניות, שבסיומה העיר הנשיא פוטין: "זה דווקא מעניין אותנו מאוד (...) חבל מאוד שיש לנו במדינה מעט דוברי עברית".
 

 
האירוע תפס את מרבית תשומת הלב של התקשורת הרוסית, והעיתון 'קומרסנט', שנחשב לבעל השפעה בקרב האליטה החברתית והפוליטית במדינה, זיכה את הפגישה של נתניהו ופוטין בכותרת: "ביקור עם שתיקה בעלת משמעות מיוחדת". בגוף הטקסט נכתב ש"נראה שאירוע כזה לא רק שלא זכור בתולדות יחסי רוסיה-ישראל, אלא ביחסים הבינלאומיים בכלל. מתורגמן לא יכול להחליט על דעת עצמו מה לתרגם ומה לא, וגם שר הקליטה לא יכול להחליט זאת. אבל מתברר שיושב ראש סיעת הליכוד דווקא כן יכול להחליט דבר כזה" (הטעויות בתארים של השר אלקין במקור - א"נ).

את הדיווח הציני למדי חתם הכותב אנדרי קולס ניקוב באומרו: "בשעת ערב מאוחרת בתיאטרון ה"בולשוי' ציפיתי לעוד מופע של זאב אלקין, כשוולדימיר פוטין ובנימין נתניהו עלו על הבמה. אבל היה שם מתורגמן אחר שעשה את עבודתו מאחורי הקלעים, ונראה שאת מר אלקין זה פשוט לא מעניין".
   
ובכל זאת, נראה שפרשת התרגום לא השפיעה כלל על הקשר בין נתניהו לפוטין. במופע ב'בולשוי' הפגינו השניים חיבה אישית הרבה מעבר למתחייב בפרוטוקול הדיפלומטי. מיד לאחר שעלה על המטוס וסיים את הביקור השלישי שלו בפדרציה הרוסית בתוך שנה, פנה נתניהו אל העיתונאים והדגים את הקשר: "הפכנו את רוסיה מיריבה לידידה. יש בינינו קשר תרבותי עמוק. הייתם צריכים לראות אותנו ב'בולושי' - רעייתי ואני זמזמנו את השירים שהתנגנו שם בעברית, בעוד שהנשיא פוטין זמזם את אותם השירים ברוסית. מעבר לכול יש בינינו יסודות תרבותיים משותפים".

עם הנחיתה בישראל כבר חיכתה לנתניהו המציאות המזרח־תיכונית, כשהקרמלין, המארשים הצבאיים וקבלות הפנים נדמו כזיכרון רחוק ומיטשטש. מהמטוס הוא פנה ישירות לקריה ולמתחם שרונה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg