דילמה בישראל: מתי לחתום על הסכם ההגנה עם ארה"ב?
בסביבת נתניהו נשמעים קולות רבים הקוראים לא לחכות לנשיא הבא, וכבר כעת לסגור את העסקה עם ממשל אובמה. מנגד, רבים סבורים שבעתיד הקרוב עשויה להיות ההצעה נדיבה יותר, ושאין צורך להעניק לנשיא המכהן הישג דיפלומטי
בישראל עוקבים בדאגה אחרי מערכת הבחירות בישראל, ועוזריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מבולבלים ולא יודעים מי יהיה טוב יותר מבחינתם בבית הלבן – נשיא או נשיאה.עוד כותרות מדיניות ב-nrg:
- דיווח בטורקיה: אנקרה כבר מינתה שגריר לישראל
- לראשונה: ישראל תעמוד בראש ועדה באו"ם
- ברזיל מתחרטת: יש ליהודים קשר להר הבית ולכותל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ברשת "בלומברג" פרסמו הבוקר (יום ג') כתבה מקיפה בנושא, שבה נטען כי בעקבות היעדר ההתלהבות בלשכת ראש הממשלה הן מדונלד טראמפ, הן מהילרי קלינטון, חלק מיועציו של נתניהו לוחצים עליו לחתום על הסכם הסיוע הביטחוני עם ארה"ב בתקופתו של הנשיא המכהן, ברק אובמה, על אף חוסר האמון הרב בין הצדדים. בינתיים, עוזריו של ראש הממשלה עומדים בקשר עם אנשי הקמפיין של טראמפ, ומאחורי הקלעים מנסים להשפיע על התבטאויותיו, שלעתים נחשבות שנויות במחלוקת.
אחד מיועציו של נתניהו אמר ל"בלומברג" כי המנהיג הישראלי יצטרך לנהוג משנה זהירות אם טראמפ יופיע בירושלים עד סוף הקיץ, כפי שנטען שהוא עשוי לעשות בכמה אמצעי תקשורת. ב-2012 עמד נתניהו בלב ביקורת נרחבת בעקבות הופעתו המתוקשרת עם המועמד הרפובליקאי מיט רומני, שבאותה עת הגיע לישראל. בשנה שעברה כבר עמדו יחסיו עם המפלגה הדמוקרטית על סף רתיחה לאחר שנענה להזמנת יושב ראש בית הנבחרים הרפובליקאי לדבר בפני חברי הקונגרס במרץ, ונגד עמדתו של הנשיא המכהן – איש המפלגה הדמוקרטית – בעד הסכם הגרעין עם איראן.
אם קלינטון במקרה תופיע בארץ בזמן שנותר עד הבחירות, צפוי ראש הממשלה לנסות להיראות כאדם נטול פניות, סיפר אחד היועצים, אף ש"שבלבו הוא לחלוטין רפובליקאי". הסוגיה מסובכת אף יותר, בין השאר בשל העובדה שהמיליארד האמריקאי שלדון אדלסון, ידידו הקרוב של ראש הממשלה (גילוי נאות: משפחת אדלסון היא בעלת השליטה על אתר nrg), הוא אחד האישים הבולטים מבין תומכי המפלגה הרפובליקאית שאימצו את טראמפ. מלבדו רבים החליטו להפנות לאיל ההון הניו-יורקי את הגב, בשל החשש שמדובר באדם בדלן וקיצוני.
אך הצרות הללו, לפחות באופן חלקי, שייכות לעתיד הלא רחוק – בעוד שסוגיית חבילת הסיוע עומדת על הפרק כאן ועכשיו. "העניינים מצויים בשוויון", הסביר ל"בלומברג" שגריר ישראל לשעבר בוושינגטון, זלמן שובל, שמייעץ לממשלה בירושלים על יחסי ארה"ב-ישראל, "בירושלים מסתכנים בפקיעת ההסכם הקיים מבלי לדעת את הנטייה של הממשל העתידי".
ישראל, הנהנית מתמיכה אמריקאית ביטחונית הגדולה ביותר בעולם, מקבלת כ-3 מיליארד דולר בשנה מוושינגטון במסגרת ההסכם הנוכחי. לאחר הסכם הגרעין עם איראן ולאור התגברות אתגרי הטרור האזוריים, במשא ומתן בין הצדדים על חידוש חבילת הסיוע ביקשו ראש הממשלה ושליחיו כ-5 מיליארד דולר בשנה במשך עשר השנים הקרובות. בבית הלבן, כך נודע בינתיים מפי כמה מקורות, מוכנים להציע לישראל קצת פחות מ-4 מיליארד דולר בשנה.
המלכוד בכל השאלה הזו הוא אם ישראל תוכל להשיג עסקה טובה יותר עם אחד ממחליפיו של אובמה – מה שכלל לא בטוח. רבים סבורים שלא, אף שאיש לא מוכן לומר זאת לאחד מאמצעי התקשורת. "בלומברג" ניסה אף לפנות לאחד מדובריו של נתניהו, והלה סירב להגיב לידיעה.
הבעיה היא כזו: המועמד הרפובליקאי הוביל שולח מסרים מעורבים. מצד אחד הוא מגן על ישראל באופן הדוק הרבה יותר מאובמה, ומצד שני הוא אמר שיישאר "נייטרלי" בכל הקשור לסכסוך הפלסטיני-ישראלי ודיבר על כך שארה"ב צריכה להפחית את סיוע החוץ שלה. זאת, כחלק מתוכניתו לשים את האינטרסים של וושינגטון במקום הראשון במעלה, לפני בעלות הברית שלה, במטרה לשיפר את הכלכלה המקומית.
קלינטון, מנגד, עומדת פעמים רבות על כך שהיא אוהדת גדולה של ישראל. עם זאת, יחסיה עם ישראל בעבר ידעו עליות ומורדות, ובתכתובות הדוא"ל שלה התפרסמו כמה רשמים שליליים במיוחד שלה עליו. גם ההשפעה של ברני סנדרס על הדיון במפלגה הדמוקרטית מושך את השיח שמאלה, הרחק מהאינטרסים הישראליים. הוא החל לעסוק במושגים כגון "כיבוש" – מגמה שבוודאי מדאיגה רבים בירושלים.
אלא שהעוינות בין נתניהו לאובמה, כך טוענים פרשנים בארה"ב, גדולה בהרבה ממה שנראה על פני השטח, ושכנראה טראמפ או קלינטון יהיו נדיבים בהרבה. במשרד החוץ גם לא מתלהבים להעניק לאובמה את מה שעשוי להצטייר כהישג נוסף במדיניות החוץ שלו.
כך למשל, שגריר ישראלי אחר שכיהן בוושינגטון, דני אילון, הסביר ל"בלומברג" שיש לחתום על ההסכם בתקופת כהונתו של אובמה רק אם יתמלאו כמה תנאים, ובהם השקעתם של רבים מהכספים בתעשייה הביטחונית האמריקאית או ביטול ההתניה שלפיה ישראל לא תוכל לבקש סיוע נוסף בעשר השנים הקרובות.
ב"ג'רוזלם פוסט" נטען כי ישראל סבורה שהסכם עם אובמה, מנגד, יתקבל באהדה גדולה יותר בציבור האמריקאי, שכן חלקים נרחבים יותר במרכז תומכים בו. קלינטון תעמוד במקרה דומה תחת מתקפה של האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית, זה של סנדרס, בעוד שטראמפ לחלוטין לא מצוי בקונצנזוס. אם הנשיא שעמד בלב משברים נרחבים עם ישראל בשמונה שנות כהונתו יחתום על עסקה כזו – יצטייר הדבר כאינטרס אמריקאי אמיתי.
גורם נוסף במשוואה, אגב, הוא בית הנבחרים האמריקאי והסנאט, שכבר הביע היכן עומדים הדברים מבחינתו. לשאלה כיצד ינהג במקרה שההסכם ייגרר עוד בחודשים הקרובים אין פתרון מוסכם, וייתכן שצפוי בקרוב עוד מכתב של רוב מוחלט מטעם הסנאטורים לנשיא בסגנון "תתמוך בישראל".
אקו"ם