
"התעשיות הישראליות הן 'עמק הסיליקון' של עולם הביטחון בעולם"
חברת DRS האמריקאית מקיימת חמישה שיתופי פעולה עם תעשיות ביטחוניות ישראליות גדולות במטרה להנביט מוצרים בארץ, ולמכור אותם למשרד הביטחון האמריקאי. בינתיים, יש כבר הצלחה אחת גדולה. "אנחנו רואים בישראל בית פיתוח לטכנולוגיות צבאיות שהוא מהיר וזול ביחס לארה"ב", אומר מייקל קולטר מנהל הפעילות הבינלאומית של DRS בראיון מיוחד

"אנחנו ממוקדים בלקוחות בארה"ב בעיקר הצבא והצי, גם חיל האוויר. מבחינתנו העבודה עם תעשיות ישראליות היא יתרון בגלל מהירות הפיתוח והעלות הנמוכה ביחס לפיתוח דומה בארה"ב", אומר מייקל קולטר מנהל הפעילות הבינלאומית של DRS בראיון מיוחד לאתר ישראל דיפנס. "אנחנו יודעים מה הדרישות לפי שורות התקציב בארה"ב ואנחנו עושים התאמה בין הדרישות לבין היכולות של התעשיות בישראל".
חברת DRS נרכשה על ידי Leonardo-Finmeccanica האיטלקית בשנת 2008 מתוך כוונה להחזיק בבעלותה חברה ביטחונית אמריקאית 'טהורה' שמכירה את הליכי הרכש וההצטיידות של משרד ההגנה האמריקאי. את חברת DRS מייצגים בארץ דויד ואסף און מחברת ATG.
אחד הפרויקטים הראשונים שיצאו לפועל הוא פיתוח של DRS יחד עם תעש מערכות של משגר הידראולי לראש גשר עבור הצבא האמריקאי שיותקן על טנקי אברהמס M1A1. ב-2012 הצבא האמריקאי רכש שני מדגימים, ובחודש מאי 2016 זכתה DRS במכרז בהיקף של כ-31 מליוני דולרים עם אופציה להרחיב ל-365 יחידות.
פרויקט נוסף ש-DRS עושה עם רפאל הוא שיווק מערכת "מעיל רוח" לצבא האמריקאי. לאור האתגרים של הצבא האמריקאי באירופה הוא רוצה להצטייד במערכת הגנה אקטיבית לרק"מ והוא מנהל שני מסלולים - אחד לרכישה מהירה של מערכת קיימת ושני לפיתוח מערכת מודולרית בשם MAPS. בהליך המהיר הצבא אמור להצטייד בכמות מסויימת של מערכות בשנתיים הקרובות. פיתוח ה-MAPS אמור לקחת לפחות חמש שנים.
DRS עושה גם שיתוף פעולה עם בית אל מערכות למכירת מערכות סינון אוויר לרק"מים של צבא ארה"ב. עוד שת"פ יש לחברה עם ראדא סביב מכ"מים לזיהוי מעופפים קטנים עבור המארינס והצבא. DRS גם חברה לרובו-טים סביב מכרז רובוטים גדול של הצבא האמריקאי בשם CRS-I.
"שר ההגנה של ארה"ב רוצה טכנולוגיות חדשות והוא מבין שלא כולן יגיעו מהתעשיות האמריקאיות הגדולות", מסביר קולטר. "לכן, אנחנו בקשר עם חברות בעמק הסיליקון. התעשיות הביטחוניות בישראל מזכירות בחדשנות שלהן את עמק הסיליקון. זה הכי קרוב שראיתי לזה בעולם.
"מישור משותף נוסף בין ישראל וארה"ב הוא אתגרי ביטחון משותפים במזרח התיכון. יחד עם זאת, אם בוחנים את הדרישות של משרד ההגנה, חלקן לא קשורות למזרח התיכון, אלא לאירופה. למשל, הדרישה להצטיידות במערכות הגנה אקטיביות לרק"מ הגיעה מהפיקוד המשותף לארה"ב ואירופה".
אילו טכנולוגיות אתם מחפשים לעתיד?
"אנחנו שמים לב שאחד האתגרים בשדה הקרב המודרני הוא האנרגיה", אומר קולטר. "כל המערכות החכמות ששמים על הרק"מ דורשות אנרגיה. אחד הכיוונים הוא פיתוח הנעה משולבת של מנוע חשמלי ומנוע בעירה פנימי. הצבא האמריקאי השקיע בזה באפגניסטן ועירק בנגמ"ש הסטרייקר. עשינו בעבר מחקר בכיוון ואנחנו מחפשים שותף לפיתוח טכנולוגיה כזו. טכנולוגיה נוספת היא לייזר. בעיקר הצי האמריקאי מחפש טכנולוגיות כאלו. אנחנו מתכוונים להביא לכאן בקרוב את המנכ"ל וה-CTO של החברה כדי להפגיש אותם עם תעשיות ישראליות. אולי יתפתחו שת"פים סביב זה".
מה היתרון של שת"פ עם DRS בעיניים של חברה ישראלית?
"כדי למכור בארה"ב למשרד הביטחון אתה צריך לדעת איך התהליך עובד. זה לא פשוט. אתה צריך גם להיות בקשר עם הלקוחות, הצבא, הצי או חיל האוויר, כדי להבין את הדרישות שלהם. עבור חברה ישראלית מכל גודל, לעשות עסקים בארה"ב זה לא פשוט, והקשר עם DRS מהווה יתרון בכיוון זה", מסביר קולטר.
"מעבר למכרזים של משרד ההגנה, המוצר של החברה הישראלית הופך להיות מוצר אמריקאי. על כל המשתמע מכך בהיבט של ייצוא בינלאומי. הפיכתו למוצר אמריקאי גם מאפשרת למכור אותו תחת תוכניות FMS בהן ארה"ב נותנת סיוע חוץ למדינות בעולם. תחת ה-FMS המדינה יכולה לקבל סבסוד מארה"ב ואז שווה לה לרכוש את המוצר. גם אם אין סיוע בכסף, ה-FMS מאפשר לאותה מדינה לקנות את המוצר מממשלת ארה"ב במחיר שהיא קונה, ולא במחיר ש-DRS מוכרת אותו שהוא לרוב גבוה יותר.
"יתרון נוסף הוא הקשר עם חברת Leonardo, הבעלים של DRS. היות ומערכות החברות מחוברות, כל מוצר ש-DRS משווקת מקבל חשיפה גם ללקוחות Leonardo בעולם. ומדובר על חשיפה כמעט לכל המדינות בעולם.
"עוד היבט מבחינת הלקוח הסופי הוא לקנות מוצר שגם ארה"ב משתמשת בו בגלל התמיכה וההדרכה. אם לקוח קונה טנק אברהמס, הוא לא קונה אותו רק בגלל איכות המוצר, אלא גם בגלל שהוא מקבל מארה"ב חבילה שלמה של הדרכה, אימונים משותפים, תחזוקה, וכל מה שצריך להפעיל את הטנק. זה יתרון משמעותי".
שוק הביטחון האמריקאי לאן?
"תקציב הביטחון של ארה"ב הוא הגדול בעולם, והוא ימשיך להיות כזה. לכן, השוק האמריקאי ימשיך להיות יעד עיקרי לכל חברה ביטחונית אמריקאית או ישראלית", אומר קולטר. "כל חברה ביטחונית בארה"ב אם תבחן אותה, תראה שבין 50-100 אחוזים מהמכירות שלה הם לשוק המקומי. במציאות זה בין 75-95 והייצוא הוא חלק קטן. ב-DRS הייצוא הוא 25 אחוזים וזה נחשב גבוה.
"לאחר היציאה מאפגניסטן ועירק היו כמה שנים של ירידה בתקציב הביטחון והרבה חברות אמריקאיות החלו לתת יותר משקל לייצוא. אבל המגמה הזו נבלמה, ובשלוש השנים האחרונות רואים סטגנציה ואפילו עליה שוב בתקציב הביטחון. חלק מזה בגלל דרישות במזרח התיכון ובאסיה. אבל חלק אחר, ואולי גדול יותר, הוא בגלל תוכניות התחדשות תקופתיות של מערכות ישנות. ל-DRS יש למשל חלק בשדרוג צי הצוללות של ארה"ב. יש מערכות שארה"ב צריכה לשדרג כל כמה שנים ללא תלות בעימותים עולמיים. וזה תהליך שתורם לעליה בתקציב הביטחון".
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg