הטבח באורלנדו: איך החמיצו ב-FBI את המחבל?
גופי הביון האמריקאיים זיהו נקודות מחשידות בהתנהלותו של עומר מטין, הרוצח מאורלנדו, אך הדרישה החוקית להצגת "עילה סבירה" לחקירה בלמה פעולות מניעה חיוניות. הצורך הזה ייבחן כעת מחדש
איך יכול להיות שהבולשת האמריקאית החמיצה פצצה מתקתקת כמו עומר מטין? הרי היה שם כל מה שרק נחוץ כדי להדליק נורות אזהרה מהבהבות. אלימות במשפחה, גירושין, תהליך הקצנה דתי, מרמור מתמשך על רקע בעיות במקום העבודה, ביקורים הולכים ותוכפים במסגד, שתי נסיעות לסעודיה, אחת מהן לחאג' קטן. וכל זה כשמדובר באדם חמוש העובד כמאבטח בבית משפט.
עוד כותרות ב-nrg:
- בעיצומו של מסע ההרג: המחבל גלש בפייסבוק
- התגלו שברים חדשים של המטוס המצרי שהתרסק
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
והאורות המהבהבים אכן נדלקו, אך זה לא עזר. כמו בטבח בסן-ברנרדינו וכמו בפיגוע במרתון בוסטון, ל-FBI היה מידע מקדים על המפגעים. הייתה אזהרה, הייתה אפילו חקירה, אבל איכשהו, כל המידע שקדם לפיגועים לא התגבש לכדי פעולה מונעת.
מצד אחד כל כך הרבה מידע, ומצד שני אפס תוצאה. איך זה קורה? אחד ההסברים שנידונו השבוע בהרחבה הוא המתודולוגיה, או יותר נכון - הצורך בשינוי מתודולוגי. הטענה הבסיסית היא כי מה שה-FBI עשה במקרה של מטין, ובמידה רבה גם מה ששירותי הביטחון האירופיים עשו עד כה, הוא בעיקרו ניסיון לייצר מודיעין נגד טרור.
אבל איסוף מודיעין אינו פעולה למניעת טרור. את זה לדוגמה עושה השב"כ, ולחלוטין לא עושים ה-FBI או שירותי הביטחון הצרפתיים. למען האמת צריך לומר שחלק גדול מהפעילות שהשב"כ עושה איננו באמת אפשרי במציאות הציבורית והחוקתית בארה"ב ובאירופה.
עומר מטין וה-FBI התבשלו זה במיץ של זה יותר משלוש שנים. לכאורה מספיק זמן כדי שה-FBI יבין עם מי יש לו עסק, וינטר את פעולותיו באופן שיאפשר לו להבין אם וכאשר מטין הופך מחשוד לפצצה מתקתקת. זה לא מה שקרה. הדינמיקה הייתה שונה לחלוטין. וזה לא משום שה-FBI לא לקח את מטין ברצינות הראויה, אלא בגלל אופי החקירה והמגבלות הציבוריות והחוקתיות האמריקאיות.
כדי להבין במה מדובר צריך לבחון את החקירה לאחור. החקירה החלה כבר בראשית 2013, כאשר חבריו של מטין לעבודה פנו לשריף המקומי לאחר שמטין התפאר באוזניהם בקשרי משפחה עם אל-קאעידהוחיזבאללה.
השריף התייחס למידע ברצינות ופנה ל-FBI. נפתחה חקירה, ומנתונים שחשף השבוע ראש ה-FBI זו אכן הייתה חקירה יסודית. סוכנות הביון בדקה את פעילותו הפיננסית של מטין, הקליטה את שיחותיו ואף העסיקה מדובב בשכר. אולם הפעילות הזו לא העלתה דבר וחצי דבר.
גם פנייה לרשויות בסעודיה לבדוק מה עשה מטין בשתי נסיעותיו לסעודיה, ב-2011 וב-2012, לא הניבה מידע מחשיד כלשהו. לקראת סיום החקירה, כאשר מטין זומן לריאיון והתבקש להסביר מדוע התפאר בקשריו עם גורמי טרור, השיב כי אמר את שאמר מכיוון שחבריו לעבודה הציקו לו בשל מוצאו המוסלמי. הסבר ילדותי אולי, אך משכנע למדי בנסיבות הדברים.
יתרה מכך, במהלך אותו ריאיון הפגין מטין חוסר התמצאות בהבדלים בין אל-קאעידה לחיזבאללה, ולדברי החוקרים לא היה מודע כלל לעובדה שמדובר בארגונים עוינים זה לזה. התוצאה: החוקרים הגיעו למסקנה שאכן מדובר בהתפארות שווא, וכי במטין לא טמונה סכנה.
שמו הוצא מרשימת החשודים בטרור, אך ה-FBI לא נכנס לשאננות. כשאדם שעמו התפלל מטין במסגד יצא לסוריה והצטרף לדאעש במטרה להפוך לשהיד, זומן מטין לחקירה שוב. המסקנה הייתה שהמגע עם אותו מתאבד היה מינימלי, ונבע רק מהעובדה שהשניים התפללו באותו מסגד. צירוף מקרים ותו לא. מטין חזר לביתו ולענייניו.
לשיטתו, ה-FBI עשה עבודה טובה בהחלט. כאשר נשאל השבוע ראש הארגון, ג'יימס קומי, אם לדעתו היה על הארגון לנהוג אחרת, הוא השיב: "בכנות, אינני חושב כך".
מה שבולט בתשובתו של קומי ועולה גם מאופי החקירות הוא הקורקטיות. הבדיקה התייחסה לעצם התלונה, מבלי לבדוק את ההקשרים היותר רחבים שלה, קרי את הרקע האישי והחברתי של מטין ואת הדינמיקה הסביבתית שבתנאים מסוימים עלולה לייצר תהליך רדיקליזציה מואץ שיסתיים בפיגוע. כלומר, האלמנט המניעתי כלל לא בא לידי ביטוי.
דוגמה טובה להבנת העניין היא הדמיון הזועק בין הפרופיל של עומר מטין לפרופיל של סעיד פארוק, המפגע מסן-ברנרדינו. דמיון שהיה אולי צריך לגרום לחוקר ה-FBI שישב על התיק של מטין להתעניין מה קורה בימים אלה בחייו של מושא חקירתו לשעבר. אולי להרים טלפון, אולי להציע פעולה חשאית. שניהם ילידי ארה"ב, דור שני למשפחת מהגרים. מטין מאפגניסטן, פארוק מפקיסטן. שניהם בני אותה קבוצת גיל. מטין היה בן 29 כאשר נכנס בסוף השבוע שעבר למועדון 'הפולס' וקצר ביריות מטווח אפס 49 קורבנות תמימים. פארוק היה בן 28 כשהחליט להיכנס עם נשק למסיבת חג המולד במקום עבודתו ורצח 14 איש מטווח אפס.
גם הפרמטרים המשפחתיים דומים. שניהם היו נשואים פלוס ילד קטן. למטין ילד בן שלוש, לפארוק תינוקת בת שישה חודשים. הדבר לא עצר בעד השניים מלבצע את זממם. וכפי שמתברר כעת, בשני המקרים הייתה האישה מודעת לכוונות לפגע ואף שותפה לרכישת הנשק. אפילו עיתוי הפיגוע דומה בסמליותו. בעוד מטין בחר בחודש רמדאן לבצע את זממו, במקרה של פארוק נפלה הבחירה על חג המולד.
אבל פעולה מונעת לא יצאה לפועל. וזה לא מפני שחוקרי ה-FBI משוללי יוזמה או לא יודעים לחקור. דיוויד גומז, לשעבר ראש ה-JTTF ('כוח משימה משותף למלחמה בטרור') בסיאטל, הסביר השבוע במאמר ב'פוריין פוליסי' כי ה-FBI עורך מדי שנה מספר גדול מאוד של חקירות במטרה למנוע פעילות טרור. אבל, וזה אבל גדול, כל חקירה צריכה להתנהל על פי ההנחיות של מה שמכונה "המדריך למבצעים ולחקירות פנימיות".
הרעיון המנחה של המדריך אומר כי ה-FBI לא יוכל לנהל חקירה מלאה או להשלים חקירה שנפתחה, מבלי שתהיה לו עילה סבירה לכך - דרישה הנובעת מהתיקון הרביעי לחוקה האמריקאית. עילה סבירה בהקשר הזה היא סכנה המבוססת על עובדות מוצקות שלפיהן אדם כלשהו ביצע פשע או מתכוון לבצע פשע. זהו היסוד שעליו מבוססות כל פעולות השיטור למיניהן בארה"ב.
מבלי עילה סבירה המבוססת על עובדות מוצדקות, ה-FBI אינו יכול לפתוח תיק, להוציא צו מעצר או לנקוט פעולת אכיפה כלשהי. שתי החקירות של מטין נסגרו בשלבים ראשוניים, הסביר השבוע גומז, מכיוון שה-FBI הגיע למסקנה שמטין לא ביצע שום פשע, ובידי החוקרים לא הצטברו עובדות או נתונים המוכיחים כי בכוונתו לבצע פשע בעתיד. כדי שזה יקרה, היה על מטין לבצע פעולה מוכחת כלשהי. זה לא קרה. לכן הפך עומר מטין לאדם "שיש בו עניין" בלבד.
ייתכן שדווקא הפרטים שנודעו השבוע על הרגלי הבילוי של מטין במועדוני גייז היו יכולים לספק סוג של "עילה סבירה" לחוקרים להמשיך בחקירה. המתח בין תהליך ההקצנה הדתית שעבר על מטין ובין ההקשר ההומוסקסואלי המיוסר שלו, יכול היה לגרום לחוקרים לחשוב שבשלב מסוים עלול מטין להגיע לסף פיצוץ אישי.
היה מקום לחשוש שבשלב מסוים הוא יתקשה להכיל את המתח העצום הכרוך בצורך להציג צורת חיים אחת כלפי משפחתו ולעמוד במחויבויות הנדרשות מהערכים שעליהם גדל, מול החיים החשאיים שניהל ושכללו בילוי בברים והתכתבויות באפליקציות היכרות לגברים.
אם לחוקרים היה מרחב פעילות שבו הם יכלו להניח כי ההקצנה הדתית היא דרך להתמודד עם צורת החיים האסורה, הרי שזוהי על פי ההגדרה פצצה מתקתקת: אם לא יוכל יותר להכיל את הניגודים שבתוכו, כפי שאולי קרה בסוף השבוע האחרון, ייתכן שינסה לבצע פיגוע "מתקן" נגד הומוסקסואלים.
אבל לחוקרים לא היה שום בסיס להרחיב את החקירה לכיוון הזה. כל החלק הזה בחייו של מטין לא עלה כלל בשתי החקירות כפי שתוארו השבוע על ידי ראש ה-FBI, אף שאחד הקולגות של מטין אמר כי הוא אכן התבטא באלימות ובארסיות כלפי הומוסקסואלים.
אז כן, עומר מטין היה אדם מבולבל עם בעיות זהות קשות. כל כך מבולבל, שלא הבחין בין אל-קאעידה לחיזבאללה. אך מבחינתו האסלאם היה המפלט שדרכו ניסה לייצר לעצמו דמות של גיבור במקום חוטא. חוקרי ה-FBI שלא היו מודעים למורכבות הזו התבלבלו בעצמם, מה שגרם להם לזלזל בפוטנציאל ההתפתחות של מטין לכיוונים אלימים.
כדי להבין עד כמה חשובה שאלת "העילה הסבירה", מביא גומז דוגמה מפיגועי ה-11 בספטמבר. היעדר העילה הסבירה היה הסעיף שמנע מה-FBI לחבר את הנקודות בזמן ולפצח בעוד מועד את המזימה לפוצץ את מגדלי התאומים. בזמנו הגיע ל-FBI מידע שלפיו זכריה מוסאווי נרשם לבית ספר לטיסה, אולם רצה לקחת שיעורים רק בהטסת מטוס 'בואינג' מבלי לקחת שיעורי המראה ונחיתה.
ההתנהלות הזו עוררה את חשדם של המדריכים בבית הספר לטיסה, והם העבירו את חששותיהם לרשויות. אולם באלה לא היה די כדי לפתוח בחקירה, כי לא נמצאה עילה סבירה. ייתכן שאילו נפתחה חקירה כזו, החשדות של מדריכי בית הספר לטיסה היו עוזרים ל-FBI להבין שמולם נצבת הגרסה האסלאמיסטית של טייסי הקמיקזה היפנים, ולחבר בזמן את הנקודות.
בדיעבד, בעקבות התפקיד המרכזי שמילאה ה"עילה הסבירה" - או יותר נכון היעדרה - בהפלת התאומים, בטבח בסן-ברנרדינו וכעת גם בפיגוע הירי הגדול ביותר בתולדות ארה"ב, מועלית בזהירות האפשרות שאולי יש צורך שעה להנמיך את רף העילה הסבירה. כמובן, יש בכך סכנות ברורות לחירויות ולביטחון האזרחי. בוושינגטון יצטרכו לשקול היטב את ההמלצה הזו, מול האתגרים שמציב כעת לאמריקאים הטרור מבית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם