המשטרה מתכוננת לחיזוי פשיעה. רוצה נתונים מחברות הסלולר

מפכ"ל המשטרה החדש שהגיע מהשב"כ רוצה להנחיל את פילוסופיית הסיכול גם בקרב לובשי המדים הכחולים. אחת הדרכים לעשות זאת היא ללכת לכיוון פשיעה חזויה שתאפשר סיכול פשעים טוב יותר. בעגה מבצעית ניתן למתג את המהלך תחת תגובה פרו-אקטיבית לפשע וטרור

צילום: AP IsraelDefense

מפכ"ל המשטרה החדש שהגיע מהשב"כ נותן אותותיו, וככל הנראה הוא רוצה ליישם במשטרה מודלים של סיכול שהוא מכיר מהמעסיק הקודם שלו. זאת לאור כך שמשטרת ישראל פרסמה מכרז עם בקשה לקבל נתונים היסטוריים של יוממות וניטור דפוסי תנועות אוכלוסייה על בסיס נתוני סלולר אנונימיים, ברזולוציה משתנה של זמן ומרחב לצרכי מחקר. [נתונים נוספים אודות המכרז]

אמנם ניסויים בחיזוי פשיעה מתקיימים בעולם וגם בארץ, לפחות ברמה מחקרית, אבל עד עכשיו המשטרה לא קנתה נתוני יוממות וניטור דפוסי תנועות אוכלוסיה מחברות הסלולר. המשמעות בפשיעה חזויה היא ניהול נכון יותר של סד"כ המשטרה ושיפור הביטחון האישי של האזרח. אם בסופו של יום השוטר יגיע לזירת האירוע ויעשה זאת בפרק זמן קצר, הביטחון של האזרח יעלה. המטרה ברכישת הנתונים מחברות הסלולר, לפחות הרישמית, היא ככל הנראה זאת.

אמנם מדובר בנתונים אנונימיים שאינם כוללים את פרטי בעל מנוי הסלולר, אך ראוי לזכור כי למשטרה יש גישה למאגרים של משרד הפנים. כלומר, המשטרה עתידה להשתמש לאחר המכרז בשני מאגרים, נפרדים לכאורה, שאחד מכיל נתונים אישיים על אזרחי ישראל והשני את ההתנהגות האנונימית שלהם.

בחינה של נתוני המכרז המדובר תגלה כי רמת הרזולוצייה של הנתונים המבוקשים מחברות הסלולר יכולה לשמש לדה-אנונימיזציה של הנתונים די בקלות. אם המשטרה תשתמש בכלי ביג דאטה לשילוב נתונים משני המאגרים, זה עם הנתונים האישיים וזה עם נתוני ההתנהגות האנונימיים, היא תוכל לקבל בוודאות מסויימת את דפוס ההתנהגות של פלוני בחתך שעתי לאורך שנה שלמה.

אמנם מדובר בהשערה, אך המכרז המדובר מעלה שוב את המתח בין אלו הדואגים לפרטיות האזרח לבין אלו המצדדים ברמיסת חלק מהפרטיות לטובת הביטחון. אין ספק כי מערכת כזו בידי המשטרה תאפשר לה לנהל ביעילות רבה יותר את כוחות השיטור [וגם לייעל את השימוש בכספי ציבור], אבל גם להשתמש בנתונים אלו לפיענוח פשעים, ניהול אירועים טוב יותר במרחב הציבורי [אסון, טרור, תרבות] ופעולות מבצעיות נוספות.

שיתוף מידע

היות והמשטרה היא גוף שפועל תחת המשרד לביטחון פנים, המכרז קובע כי את הנתונים שהמשטרה תרכוש, היא תוכל לשתף עם כל גורם חיצוני שתראה לנכון. כמו גם, אותו מכרז יוכל לשמש גופים אחרים שפועלים תחת המשרד לביטחון פנים כמו המשרד עצמו, שב"ס, כיבוי והצלה וגופים נוספים המקושרים למשרד. להלן: המבנה של המשרד לביטחון פנים. כלומר, גם גופים אלו יוכלו לשתף את המידע שמגיע מחברות הסלולר עם כל מי שיראו לנכון. או במילים אחרות, הנתונים הללו בתיאוריה יכולים להפוך לנחלת כלל גופי הממשלה וגופי הביטחון המסונפים אליה.

עוד שאלה שלא ברורה מהמכרז, מה קורה אם משטרת ישראל, כחלק משיתופי פעולה בינלאומיים עם האינטרפול או משטרות אחרות בעולם, רוצה לשתף נתונים אלו של אזרחי ישראל עם אותן גופים זרים? המכרז לא מגדיר מפורשות מה קורה בהינתן מקרה כזה. אם נניח הFBI ירצה לעקוב אחר קבוצת פשע שפועלת בישראל ובארה"ב? או שגרירות זרה תרצה נתונים לראות האם היא ממוקמת באזור פשיעה? או בכלל, אם קב"ט של שגרירות זרה ירצה יחד עם המשטרה לתכנן נתיבי מילוט בעת אסון על בסיס מודלים מתמטיים שמתבססים על הנתונים שהגיעו מהמכרז? ואלו רק דוגמאות בודדות.

זה הכל טמון בחתך

המשטרה מבקשת את הנתונים בחתכים הבאים: כמות אוכלוסייה בתאי שטח נבחרים בזמן נתון. יישובי המוצא של אוכלוסייה הנמצאת בתאי שטח שנבחרו. תחנות המוצא המשטרתיות של האוכלוסייה הנמצאת בתאי השטח שנבחרו. אוכלוסייה חוזרת בתאי שטח לפי יום בשבוע (ממוצע חודשי).

נתוני יוממות מהווים חלק מתוכנית אסטרטגית של אגף התכנון והארגון לקבל הערכה של כמות האנשים הנמצאים "בפועל" בשטחה של כל תחנת משטרה בכל זמן נתון. נתונים אלה ישמשו את אגף התכנון והארגון למטרות מגוונות כגון: ניתוח דמוגרפי דינאמי בתחום תחנות המשטרה ובתאי שטח נבחרים. יצירת מדדים (פשיעה לאלף נפש, שיפור מדד דירוג תחנות המשטרה וכו').  זיהו מגמות שינויי אוכלוסייה לפי משמרות הסיור. ניתוחים תקופתיים וניתוח תאריכים מיוחדים. יצירת מודלים גיאוגרפיים לצרכי תכנון ופריסה. זיהוי קשרי יוממות בין ישוב לישוב. צרכים מבצעיים. בחינת אזורי עניין ייחודיים.

אמנם המשטרה לא מבקשת נתונים אישיים מחברות הסלולר, אבל שימו לב לדרישות המכרז: "רזולוציה מינימאלית לתא שטח 250X250 מטר. רזולוציה מקסימאלית 121X121 קילומטר [מחוז משטרתי]. מקור מוצא של יוממים הנמצאים בתא שטח נתון לפי ישוב מגורים. ממד הזמן -ממוצע שעתי לפי ממוצע ימי שבוע (ראשון -שבת) בכל חודש במהלך שנה קלנדרית אחת אחורה. "

כלומר, בתא שטח של 250 מטרים בריבוע, ביישוב מסויים כל שעה. כנאמר, המשטרה היום יודעת ומקושרת למאגרי מידע של משרד הפנים, כלומר היא יודעת מי גר איפה. באיזה יישוב, באיזה שכונה, באיזה רחוב. בשילוב הנתונים מהמכרז הזה, האם היא לא תוכל, בפוטנציאל, לעשות הצלבה בין נתוני התנהגות של מנוי בודד לפרטיו האישיים? גם אם לא קיבלה את הנתון ישירות מחברת הסלולאר?

ביטחון או פרטיות?

מטרת המשטרה היא לספק ביטחון פיזי לאזרחים בתוך גבולות המדינה, קרי, המרחב הציבורי. היא צריכה לעשות זאת בהתבסס על כספי ציבור, ולכן היא צריכה להיות יעילה. כדי להשיג את שתי המטרות הללו היא צריכה מודיעין שמבוסס על מידע. כיום, בשונה מהעבר, הטכנולוגיה התקדמה לנקודה שבה אפשר לעשות שימוש בנתונים סלולריים לצורך השגת מטרות אלו. באמצעות פשיעה חזויה או במודלים אחרים.

יחד עם זאת, עולה השאלה מה רוצה האזרח. המשרד לביטחון פנים לא יוצא, ולא צריך לצאת, למשאל עם בהקשר כזה. הוא קיבל מנדט מהכנסת לפעול ליישום החלטותיה. והוא עושה זאת, גם בהתבסס על טכנולוגיה ומידע מחברות הסלולר.

מכאן, ואסיים בכך, הגורם שאחראי להחליט האם מכרז כזה עומד בקנה מידה אחד עם רצון האזרחים היא הכנסת שנבחרה על ידי הציבור. ועד שזו תחליט אחרת, ראוי להתרגל לעובדה שהמשטרה הולכת לכיוון פשיעה חזויה.