נתניהו: לא מבין את החיסיון על פרשת ילדי תימן החטופים
ראש הממשלה התייחס לדיון בנושא הפרוטוקולים על חטיפת הילדים: "זה פצע פתוח, צריך לעשות כאן צדק". הרצוג: "נתמוך בכל מהלך שיאפשר את פתיחת הפרוטוקולים". גנזך המדינה: נצטרך 3 שנים כדי לעבור על כל המסמכים
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס אחר הצהריים (יום ג') לפרשת החטיפה של ילדי תימן, שעלתה הבוקר בדיון בכנסת שבו חשפו ארבעה מחברי המשכן את הסיפורים האישיים שלהם ושל בני משפחותיהם. נתניהו הבהיר כי הוא מתכוון לטפל בפרשה, וציין שאף מינה את השר צחי הנגבי לבדוק את סוגיית החיסיון.עוד כותרות ב-nrg:
- לראשונה: הצעה חלופית של האופוזיציה לחוק ההשעיה
- סולחה במשטרה: ניצב ריטמן נפגש עם ניצב הלוי
- אסם מודה: "הורדנו את הפרסומת כי עוררה כעס"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"אני רוצה לברך את ח"כ נורית קורן ואת חברי השדולה. אתם עושים דבר חשוב", פתח ראש הממשלה את דבריו, שהועלו בסרטון וידאו בחשבון הפייסבוק שלו. "הנושא של ילדי תימן זה פצע פעור שממשיך לדמם אצל משפחות רבות, שאינן יודעות מה קרה לתינוקות, לילדים שנעלמו, והן מחפשות את האמת. הן רוצות לדעת מה קרה", הוא הוסיף.
לדברי נתניהו, כעת הגיע הזמן לבחון את הפרשה לעומקה, ואף לבדוק את סוגיית החיסיון שהוטל עליה. "אני חושב שהגיע הזמן להבין מה קרה, ולעשות כאן צדק. לכן השדולה הזאת גם חשובה, לכן הנחיתי את חברנו השר צחי הנגבי להביא לממשלה המלצה בעניין החיסיון, שאני עד לרגע זה לא מבין למה הוא קיים. אנחנו נבדוק את זה, וגם נטפל בזה – בעזרתכם", אמר נתניהו.
יו"ר האופוזיציה והמחנה הציוני יצחק הרצוג הגיב גם הוא על הפרשה וקרא לחשוף את הפרוטוקולים. הרצוג כתב בדף הפייסבוק שלו כי את הפרוטוקולים "יש לחשוף ולתת למשפחות תשובות ככל שניתן. הן ממתינות לכך עשרות שנים. זהו פצע ששנים לא רצו לפתוח אותו, אבל בשנת ה-68 (למדינת ישראל, ז"ק) אפשר לקבוע בוודאות שהחברה הישראלית יכולה ומסוגלת להתמודד אתו, גם אם האמת תהיה כואבת". הוא אף התחייב: "אנחנו במחנה הציוני ובאופוזיציה בראשותי נתמוך בכל מהלך שיאפשר זאת".

''בשנת ה-68, החברה הישראלית יכולה ומסוגלת להתמודד עם הפצע. הרצוג.
צילום: הדס פרוש/פלאש 90
הבוקר התכנסה ועדת החוקה של הכנסת לדון בנושא, וקראה גם היא לחשוף את הפרוטוקולים של ועדות החקירה הממלכתיות. נציג גנזך המדינה, ד"ר יעקב לזוביק, אמר בדיון שגם אם הממשלה תאשר את פרסום הפרוטוקולים, הרי שהגנזך זקוק לכאלף ימים לעבור על מיליוני המסמכים בנושא.
"אני אישית ואנחנו כארגון נשמח מאוד לפתוח כל דבר, אבל אנחנו פועלים במסגרת החוק", אמר לזוביק. "החוק מטיל שתי מגבלות: אחת מתוקף חוק הארכיונים והשנייה מתוך חוק הפרטיות. צריך לבדוק איזה חומרים יש שם. אם נקבל היתר – יידרשו לנו כאלף ימים כדי לעבור על החומר ולהשחיר אותו. יש שם 3,500 תיקים. האומדן שלי הוא אלף ימי עבודה".
תוכן הפרוטוקולים חסוי בהוראת ממשלה עד 2071, ורק החלטה שלה יכולה להתיר את חשיפתם. חברי הכנסת שיזמו את הדיון קראו לממשלה להתיר את חשיפת המסמכים והציעו שאם הממשלה לא תעשה זאת, הוועדה תיזום חקיקה. יו"ר הוועדה ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אמר בפתח הדיון: "השאלה היא איפה היינו עד עכשיו. זה מטורף – כולם יודעים שיש פרוטוקולים והכול נעול. כאילו זה סודות הפצצה הגרעינית של מדינת ישראל. זה נראה לי הזוי לחלוטין".
הח"כים חשפו את סיפוריהם
הבוקר, כאמור, חשפו ארבעה חברי כנסת כי בני משפחתם הינם קורבנות הפרשה. נאוה בוקר ונורית קורן (הליכוד), יואב בן-צור (ש"ס) ויוסי יונה (המחנה הציוני) סיפרו כי בני משפחתם נלקחו בגיל רך ונעלמו. ח"כ יואב בן-צור מש"ס הפתיע את הנוכחים כשסיפר כי דודו אף מצא את בתו לאחר שנים רבות. "לקראת סוף חיי דודי, הוא הצליח למצוא את בתו הבכורה כוכבה", שיתף בן-צור. "היא הייתה מאומצת אצל משפחה. בניו ובנותיו לא יודעים על הנושא הזה. הם הצליחו בתחנונים רבים לראות את בתם לעשר דקות, והיא לא רצתה איתם קשר. נולדו לה תשעה ילדים מאז".
ח"כ בוקר: יתכן שבעולם הזה קיימים לי אח או אחות
חברי הכנסת דרשו לפתוח את הפרוטוקולים של ועדת החקירה הממלכתית שעסקה בחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן, שעדיין נתונים תחת חיסיון במשך 70 השנים השנה הקרובות. "האנשים שביצעו את הפשעים הנוראיים האלה", האשימה ח"כ נאוה בוקר, "לקרוע תינוקות מהידיים של ההורים שלהם, דאגו לכסות את עצמם ולטייח כל מה שקשור בפרשה הזו".
בוקר סיפרה כי אחותה נחטפה במסגרת הפרשה, וגם אחיה, שנאמר להוריה שמת, עשוי להיות בין החיים. "אמי הייתה אישה מאוד תמימה. הם לא יכלו לחשוב שיש במדינת ישראל אנשים שמסוגלים לשקר ולגנוב ילדים מההורים שלהם", היא תיארה, "ככל שבמשך השנים התפרסמו מקרים דומים, הבנו במשפחה שיש מצב שאחותי לא באמת נפטרה אלא נחטפה ונמסרה למשפחה אחרת. אמי לא בחיים, אנחנו לא יודעים מה עלה בגורלה של אותה אחות, זה חוסר ידיעה מוחלט".

''דאגו לכסות ולטייח כל מה שקשור בפרשה הזו''. נאוה בוקר.
צילום: אריק סולטן
לגבי אחיה הבכור, שנפטר כשהיה בן שנה וחצי, חשפה בוקר: "גילינו לפני עשר שנים משהו מדהים: הגיע אלחי כתב של עיתון מקומי שחקר את הנושא הזה, ואמר לי - 'יש לכם שני קברים בשם אחיך, ציון ג'רחי'. קיבלנו תשובות מגומגמות. אחרי כמה חקירות ושאלות הנחנו את זה. היום כשהנושא הזה הועלה שוב, הפצע הזה נפתח אצלי מחדש. זה מסתורין מאוד גדול, מעלה תהיות רבות", היא אמרה. "איפשהו בעולם הזה אולי קיימים לי אח או אחות. אם הם קיימים הייתי רוצה לפגוש אותם. זה מצב הזוי, לא יעלה על הדעת שדבר כזה קרה".
הנציג האחראי לארכיונים הבהיר כי "הממשלה יכולה להורות לנו לפתוח את החומר ברגע שהיא תחליט. היא לא יכולה להפר את חוק הפרטיות. אפשר לשנות את החוק בכנסת. המשפחות יהיו יכולות לראות, אבל רק הן". יחד עם זאת, הוא ציין כי ניתן יהיה להשחיר את שמות האנשים ולחשוף את הפרוטוקולים בלי לפגוע בפרטיותם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg