ראשי » חדשות » בארץ

מערת קבורה נחשפה באתר בו קבור שמואל הנביא

מערת קבורה התגלתה באתר נבי סמואל שצפונית לירושלים. באזור התגלו גם חותמות עתיקות מתקופות שונות, ומבנים בגובה 3-4 מטר

מערת קבורה מימי בית ראשון התגלתה באתר הארכיאולוגי נבי סמואל שבצפון ירושלים, שבו לפי המסורת קבור שמואל הנביא. בנוסף, במסגרת שימור האתר הוכשר בו מסלול הליכה מרשים, בתוך חפיר של אבני חציבה מהתקופה הצלבנית. המסלול עובר לצד אבנים שגובן 8 מטר ורוחבן 5.

עוד כותרות ב-nrg:
תביעה נגד גוגל: הפרה פטנט של חברה ישראלית
גפני: אפרק את החברה להשבת נכסי נספי השואה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

 המערה נמצאה במתחם הנמוך בכמה מטרים מבסיס המצודה הצלבנית, שבו קבור לפי המסורת שמואל הנביא. על פי אחת ההשערות ייתכן ששמואל הנביא קבור במפלס הנמוך בהרבה מזה שבו נמצא כיום ציון קברו, "אך את זה אנחנו לא יכולים לדעת", הסבירו הארכיאולוגים. לדבריהם, ציון הקבר הנוכחי נבנה בתקופה הצלבנית או אחריה.
 
אתר נבי סמואל מוכר כיום בעיקר בזכות המצודה הצלבנית שבמרכזה הכנסייה. כיום משמשת הכנסייה כמסגד ואילו המערה שמתחתיה  כציון קבר הנביא. הצלבנים כבשו את ירושלים והקימו ממלכה צלבנית בשנת 1099. עבודות החציבה של החפיר התנהלו במהלך מסגרת הבניה של המצודה הצלבנית, אלא שהבנאים לא הספיקו להשלים את מלאכתם.

בשנת 1187 צאלח א-דין, מייסד השושלת האיובית, כבש את האזור ולכן החציבה נותרה מיותמת כ-800 שנה. בני הר אבן, ארכיאולוג במנהל האזרחי ביהודה ושומרון ומנהל החפירות באתר אמר כי "אבני החציבה המרשימות עדיין לא מנותקות מהקרקע והן עומדות במקומן במלוא הדרן".

מלבד במצודה הצלבנית ובחציבה שלצידה, נערכות כיום באתר חפירות בתוך הרובע ההלניסטישבמדרון הדרומי של האתר, שחודשו לראשונה מאז 1998. רובע זה בנוי על גבי שרידים קדומים של יישוב גדול מאוד מתקופת הפרסים ומתקופת ממלכת יהודה, המתוארכות לתקופת הברזל.
   
הרובע ההלניסטי השתמר בצורה נדירה למדי מבחינה ארכיאולוגית, ובו נחשפו מבנים בגובה 3-4 מטרים. כמו כן נחשפה סמטה ראשית אליה מתחברות סמטאות נוספות. משני צדי הסמטה נמצאו בתי מגורים ובהם ממצאים רבים מהמאה הראשונה והשנייה לפני הספירה, שמלמדים על היישוב היהודי שהיה במקום בתקופה החשמונאית, במאה הראשונה לפני הספירה.

במסגרת חפירה זו גילו החוקרים גם שכבות של ישוב מהתקופה הפרסית (539-332 לפני הספירה), שקדמה להלניסטית. בין היתר התגלו טביעות חותם של הפקידות, המנהל הפרסי והפחווה (בפרסית: אוטונומיה) יהודה מימי בית שני. בין החותמות נמצאה חותמת הארי השואג, המזוהה עם ראשית השלטון הפרסי בארץ, וחותמות "יהד" של מנהל הפחווה, שפירושה הוא קיצור המילה "יהוד" (יהודי).
 
החותמות נמצאו על ידיות של קנקנים, וכללו גם שמות את שמות הפקידים של "יהוד מדינתה", המדינה היהודית האוטונומית מהתקופה הפרסית. אחת מהן היא החותמת של "יהוד חננה", שמתוארכת למחצית הראשונה של המאה החמישית לפני הספירה. ממצאי טביעות החותם על הקנקנים נחשבים לאחד מהגילויים המרשימים באתר.

במסגרת החפירות החדשות, התגלתה התיישבות נוספת בשוליים המזרחיים של האתר, שהתקיימה בתקופה הרומית הקדומה החל מהמאה הראשונה לספירה. זה היה ישוב שנהרס באירועי המרד הגדול של שנת 70 לספירה. בעקבות המרד וההרס במקום, הוא ננטש.

ההתיישבות באתר התחדשה בתקופה הביזנטית, ואחריה בתקופה המוסלמית הקדומה, במאה השמינית לספירה. במקום התגלה מנזר נטוש שעל שרידיו נבנה מפעל ליצרית קנקני חרס, וכן התגלו חותמות מהתקופה האומיית, שמציינים את שם המקום. טביעות החותם נקראות "דיר סמואל", כלומר מנזר שמואל, מה שמעיד על קדמותה של המסורת הקושרת את שמואל למקום.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg