מעמד חתימה: הסכם עם ישראל - הישג מדיני לארדואן

וגם: מהו סוד הסייבר הישראלי ומהי היכולת האמיתית של מטוס ה-F35 שקיבל השבוע 
חיל האוויר? הרבה יותר ממה שנראה, במבט ראשון

מקור ראשון
עמיר רפפורט | 24/6/2016 13:07
תגיות: F35, טורקים, סייבר,חיל האוויר
הסכם הפיוס בין ישראל לטורקיה ייחתם בקרוב, אף שיש לו לא מעט מתנגדים במערכת הביטחון. דיון ציבורי על ההסכם לא נערך, ומעטים הדיונים שעסקו בו אפילו בפורומים של מקבלי ההחלטות, אם בכלל היו כאלה.

עוד כותרות ב-nrg:
- הפאדיחה של אבו מאזן: העניק עיתון ציוני למלך
- יישארו או יעזבו? החל משאל העם ההיסטורי בבריטניה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

ההסכם הוא פרויקט כמעט אישי של ראש הממשלה (ושר החוץ ושר הכלכלה) בנימין נתניהו, באמצעות שליחו יוסף צ׳חנובר, בגיבוי המטה לביטחון לאומי שבראשו עומד ממלא המקום יעקב נגל. ההסכם לא ייחתם פורמלית כבר בשבוע הבא, אבל פרטיו יסוכמו סופית בפגישה שתיערך בין הצדדים במזרח אירופה. כחודש לאחר מכן תיערך גם החתימה הרשמית.
 
צילום: AFP
ההסכם יטפל בכל הסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים מאז תקרית משט המרמרה במאי 2010. רג'פ טאיפ ארדואן צילום: AFP

ההסכם יטפל בכל הסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים מאז תקרית משט המרמרה במאי 2010. הנושאים הכבדים של ההסכם עוסקים בדרישה הטורקית להסיר את המצור מעל לרצועת עזה.

ובכן, המצור הימי לא יוסר אבל ישראל מוכנה לגלות גמישות רבה באשר להכנסת סחורות טורקיות לרצועה. השבוע אף העלה שר התחבורה רעיון להקים אי בידוק מול חופי עזה, ולא ברור אם העיתוי של הרעיון החדש, סמוך להסכם הפיוס, הוא מקרי. בכל מקרה, בעבר כבר שקלו בישראל לערוך בידוק ביטחוני לאוניות מטען המיועדות לעזה בנמל קפריסאי כלשהו, כך שלא מדובר בהסדר בלתי אפשרי בטווח הארוך.

אם הסכם הפיוס יושג בשבוע הבא, אפשר לראות בקלות כמה הישגים שהוא יניב לארדואן: טורקיה נמצאת בתקופה מדינית לא פשוטה ותחת מכבש רוסי, מאז התקרית שבה הפילה מטוס קרב רוסי מעל שמי סוריה. הנשיא הרוסי לימד את ארדואן לקח כואב ועצר את התיירות לטורקיה. גם הכורדים מדירים שינה מעיני ארדואן עם מדינה דה-פקטו שהם הקימו לאורך הגבול בין סוריה לטורקיה, ופיגועי טרור חוזרים ונשנים.

הסכם עם ישראל ייחשב אצל ארדואן הישג מדיני, וגם כלכלי: הטורקים רוצים לגזור קופון נדיב ממערך האנרגיה החדש של המזרח התיכון (גם כמשקל-נגד לגז הרוסי) ובעיקר להניע פרויקטים של מאות מיליוני דולרים לפחות ברצועת עזה, לפי ההסכם. בין היתר, מדובר בהקמת בית חולים חדש, תחנת כוח ומתקן להתפלת מים, בשיתוף גרמניה.

בראש ובראשונה רוצה המנהיג הטורקי, איש האחים המוסלמים, להצטייר כ״מגן הערבים״ וכמי שדאג לאינטרסים של תושבי רצועת עזה. ההסכם יגשים לו את החלום הזה, לפחות חלקית.

מזווית ראייה ישראלית, לעומת זאת, מאזן הרווח וההפסד מהסכם הפיוס מורכב הרבה יותר: ההסכם יעורר בוודאות כעס ברוסיה, שהיחסים איתה עדינים ורגישים, וגם אצל בעלות הברית החדשות של ישראל מהשנים האחרונות - יוון וקפריסין, אויבותיה של טורקיה. ככל שהמו״מ התבשל במהלך השבועות האחרונים, ניסו היוונים להעביר מסרים בערוצים שונים, שהם בעלי הברית האמיתיים של ישראל, אבל זה לא ממש עזר למנוע את פריצת הדרך מול אנקרה.
 

צילום: מירי צחי
היחסים הביטחוניים האסטרטגיים בין הארצות לא ישובו לימי הזוהר שלפני עידן ארדואן. נתניהו צילום: מירי צחי

רבים במערכת הביטחון, כולל שר הביטחון לשעבר משה יעלון, לא מאמינים באמת באפשרות להחזיר את טורקיה לסטטוס של ידידה, לנוכח אידיאולוגיית האחים המוסלמים שלה, אבל מצד שני יש לישראל עניין ברור לבסס באגן הים התיכון ציר אנטי-דאעש שגם יוון וגם טורקיה חברות בו.

ומעל לכול, נראה שהאינטרס הישראלי לפיוס עם טורקיה קשור בראש ובראשונה לחמאס בעזה, שכן אחד מלקחי מלחמת 'צוק איתן' היה התובנה שלא היה אז בנמצא מתווך שיביא לסיום המערכה. התיווך המצרי לא היה מקובל על חמאס, שכן האיבה בין הצדדים תהומית, ואילו ישראל לא אפשרה דריסת רגל למדינות האחים המוסלמים, קטאר וטורקיה, בשום שלב של המשא ומתן.

אם יהיה הסכם פיוס, טורקיה תהפוך באופן מיידי למנגנון היעיל להעברת מסרים מול חמאס. אם זה לא ימנע את המלחמה הבאה בעזה, שעלולה לפרוץ בגלל אי-הבנה, זה לפחות יאפשר מנגנון סיום של המערכה.
 
צילום: אבישג שאר ישוב
לא מאמין באפשרות להחזיר את טורקיה לסטטוס של ידידה. יעלון צילום: אבישג שאר ישוב
 
דבר אחד בוודאות לא יקרה בזכות הסכם הפיוס: אף שהטורקים היו שמחים לקבל עזרה מודיעינית מישראל במלחמתם מול הכורדים, היחסים הביטחוניים האסטרטגיים בין הארצות לא ישובו לימי הזוהר שלפני עידן ארדואן. את הגלגל אי אפשר להחזיר עד כדי כך לאחור. לעומת זאת, היחסים הכלכליים בין הארצות, שכוללים היקף סחר שנתי של לא פחות מחמישה מיליארד דולר, ימשיכו לפרוח - עם ההסכם או בלעדיו.

סייבר, הצד האזרחי

בשבוע שעבר נעשה צעד גדול בדרך להקמתה של זרוע הסייבר בצה״ל, כפי שנחשף בטור זה. בקרוב תושלם מהפכה בתחום הגנת הסייבר גם למגזרים האזרחיים של המדינה עם השלמתו של מערך סייבר שיכלול רשות סייבר (גוף חדש שהחל לפעול לפני חודשיים), ולצדה מנהלה לטכנולוגיות סייבר, שנמצאת בהקמה.

בראש המערך עומד ד״ר אביתר מתניה. בשבוע הסייבר שנערך השבוע באוניברסיטת תל-אביב, הוא אמר כי ישראל היא חלוצה עולמית בנושאים רבים בתחום הסייבר. סגן השר לביטחון המולדת של ארה"ב, אלחנדרו מיורקס, אמר בכנס כי מתניה הוא אחד האנשים המשפיעים בעולם בתחום הסייבר. אמירה זו והעובדה שהכנס משך אליו אלפי אנשים מכל העולם, מוכיחה עד כמה ישראל היא בבחינת ״אור לגויים״ בתחום.
 

צילום: שארטסטוק
בקרוב תושלם מהפכה בתחום הגנת הסייבר גם למגזרים האזרחיים של המדינה. אילוסטרציה: מחשב צילום: שארטסטוק
 
בשולי הכנס נחתם הסכם חשוב, מאלה שקשה למצוא עליהם פרטים בעיתונים או באתרי האינטרנט. מדובר בהסכם שיתוף פעולה אופרטיבי בתחום הגנת הסייבר בין ישראל לארה״ב שעליו חתמו ד"ר אביתר מתניה וראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר בוקי כרמלי, במעמד מיורקס ותת-השר להגנת המולדת סוזאן ספולדינג.

ההצהרה מבטאת את חיוניותו של שילוב הכוחות בין מדינות לטובת התמודדות אפקטיבית עם האיומים המשותפים המתפתחים במרחב הסייבר, ובפרט את המחויבות של ממשלות ישראל וארה"ב להעמיק את שיתוף הפעולה ביניהן בתחום הגנת הסייבר, שהולך ונבנה בשנים האחרונות.

ההצהרה מתייחסת למאמצים מרכזיים של שתי המדינות בהיבטי ניהול אירועי סייבר, הגנה על תשתיות קריטיות, בניית שותפויות עם המגזר הפרטי וכן מחקר ופיתוח של טכנולוגיות ופתרונות חדשניים. דגש מיוחד ניתן בהצהרה לכינון של מנגנונים ותהליכים בין הרשות הלאומית להגנת הסייבר לבין מקבילותיה במשרד להגנת המולדת, שיאפשרו שיתוף בזמן אמת של מידע בעל ערך הגנתי אופרטיבי.

בהתאם למקומה כמובילה עולמית בתחום, ישראל תהיה מהראשונות בעולם להצטרף ליוזמה של המשרד להגנת המולדת, שנועדה ליצור פלטפורמה אוטומטית בין ממשלות וחברות לשיתוף מידע מהיר ויעיל המונע התקפות סייבר ומטפל בהן.

הרבה יותר ממטוס

הפרסומים שליוו את טקס מסירת מטוס הקרב הראשון 35-F ('אדיר') לידי חיל האוויר, שנערך ביום רביעי בטקסס, היו נרגשים, אך מעטים הפנימו כי מדובר בהרבה יותר ממטוס. ה'אדיר' נחשב מטוס שיכול לחמוק ממסכי המכ״ם של האויב. ביצועיו בקרבות אוויר הם בינוניים מאוד, אבל קרבות אוויר כמעט פסו מן העולם.
 

צילום: רויטרס
מדובר בהרבה יותר ממטוס. מטוסי F-35 בטיסת מבחן צילום: רויטרס

מבחינת חיל האוויר כל מטוס ״אדיר״ הוא מערכת לחימה אימתנית, שיכולה לפעול כמעט באופן עצמאי בכל מקום ברחבי המזרח התיכון ולבצע מגוון רחב של משימות - מודיעיניות או התקפיות.

מערכות המחשוב והתקשורת של המטוס הן דמיוניות כמעט, ולקראת קליטת המטוס בישראל הושקו לא מעט פרויקטים טכנולוגיים במנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון (מפא״ת). למרבה הצער, חלק מהפרויקטים של מפא״ת מקרטעים או מתעכבים בשל קשיים תקציביים או טכנולוגיים.

הנעת הפרויקטים בעלי המשמעות האסטרטגית תהיה אחת המשימות שיצפו לתא״ל במיל׳ דני גולד, שייכנס ביום חמישי לתפקיד ראש מפא״ת. גולד זכה לפרסום רב כמי שהיה אחד הגורמים המשמעותיים להצלחת פרויקט 'כיפת ברזל' של רפא"ל, בתקופה שבה כיהן כראש מו״פ (מחקר ופיתוח) במערכת הביטחון. גולד בילה כמה שנים באזרחות ועתה הוא חוזר לתפקיד מספר אחת בפיתוח הביטחוני.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך