טורקיה תהיה המתווכת בסיבוב הלחימה הבא בין ישראל לחמאס

מה עומד מאחורי הסכם הפיוס הקרוב עם הטורקים, מה סוד הסייבר הישראלי, ומה היכולת האמיתית של מטוס  ה"אדיר" שהושק השבוע?  

facebook.com/RecepTayyipErdogan IsraelDefense

הסכם פיוס צפוי להיחתם בקרוב בין ישראל לטורקיה, למרות שיש לו לא מעט מתנגדים במערכת הביטחון. דיון ציבורי על ההסכם לא נערך, ומעטים הדיונים שנערכו בנושא אפילו בפורומים של מקבלי החלטות. אם בכלל. ההסכם הוא פרויקט כמעט אישי של ראש הממשלה (ושר החוץ ושר הכלכלה), בנימין נתניהו, באמצעות שליחו יוסף צ?חנובר, בגיבוי המטה לביטחון לאומי, שבראשו עומד ממלא המקום יעקב נגל.

ההסכם, כך נראה, לא ייחתם פורמלית כבר בשבוע הבא, אבל פרטיו יסוכמו סופית בפגישה שתיערך בין הצדדים, במזרח אירופה. כחודש לאחר מכן תיערך גם החתימה הרשמית. ההסכם יטפל בכל הסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים מאז תקרית משט המרמרה במאי 2010. הנושאים הכבדים של ההסכם עוסקים בדרישה הטורקית להסיר את המצור מעל לרצועת עזה.

ובכן, המצור הימי לא יוסר, אבל ישראל מוכנה לגלות גמישות רבה לגבי הכנסת סחורות טורקיות לרצועה (השבוע אף העלה שר התחבורה רעיון להקים אי בידוק מול חופי עזה, ולא ברור האם העיתוי לרעיון החדש, סמוך להסכם הפיוס, הוא מקרי. בכל מקרה, בעבר כבר שקלו בישראל בשיא הרצינית לערוך בידוק ביטחוני לאוניות מטען המיועדות לעזה, בנמל קפריסאי כלשהו, כך שלא מדובר בהסדר בלתי אפשרי בטווח הארוך).

אם הסכם הפיוס אכן יושג בשבוע הבא, ניתן לראות בקלות כמה הישגים הוא יניב למנהיג הטורקי רג?יב טייפ ארדואן: טורקיה נמצאת בתקופה מדינית לא פשוטה ותחת מכבש רוסי מאז התקרית שבה הפילה מטוס קרב רוסי מעל שמי סוריה.

הנשיא הרוסי לימד את ארדואן לקח כואב ועצר את התיירות לטורקיה. גם הכורדים מדירים שינה מעיני ארדואן עם מדינה דה פקטו שהם הקימו לאורך הגבול בין סוריה לטורקיה, ופיגועי טרור חוזרים ונשנים.

הסכם עם ישראל יחשב להישג מדיני עבור ארדואן, וגם כלכלי: הטורקים רוצים לגזור קופון נדיב ממערך האנרגיה החדש של המזרח התיכון ( גם כמשקל נגד לגז הרוסי) ובעיקר להניע פרויקטים של מאות מיליוני דולרים. לפחות ברצועת עזה. בין היתר, מדובר בהקמת בית חולים חדש, תחנת כוח ומתקן להתפלת מים, בשיתוף גרמניה.

מעל לכל רוצה המנהיג הטורקי, איש האחים המוסלמים, להצטייר כ"מגן הערבים" וכמי שדאג לאינטרסים של תושבי רצועת עזה. ההסכם יגשים לו את החלום הזה, לפחות חלקית.

מזווית ראיה ישראלית, לעומת זאת, מאזן הרווח וההפסד מהסכם הפיוס הוא הרבה יותר מורכב: ההסכם יעורר בוודאות כעס ברוסיה, שהיחסים איתה עדינים ורגישים, ואצל בנות הברית החדשות של ישראל מהשנים האחרונות - יוון וקפריסין, אויבותיה של טורקיה. ככל שהמו"מ התבשל במהלך השבועות האחרונים, ניסו היוונים להעביר מסרים בערוצים שונים, שהם בני הברית האמיתיים של ישראל, אבל זה לא ממש עזר למנוע את פריצת הדרך מול אנקרה.

רבים במערכת הביטחון, כולל שר הביטחון לשעבר משה יעלון, לא מאמינים באמת באפשרות להחזיר את טורקיה לסטטוס של ידידה, לנוכח אידיאולוגיית האחים המוסלמים שלה, אבל מצד שני יש לישראל עניין ברור לבסס באגן הם התיכון ציר אנטי- דאעש שגם יוון וגם טורקיה חברות בו.

ומעל לכל, נראה שהאינטרס הישראלי לפיוס עם טורקיה קשור בראש ובראשונה לחמאס בעזה, שכן אחד מלקחי מלחמת "צוק איתן" היה התובנה שלא היה אז בנמצא מתווך שיביא לסיום המערכה. התיווך המצרי לא היה מקובל על החמאס, שכן האיבה בין הצדדים היא תהומית, ואילו ישראל לא איפשרה דריסת רגל למדינות האחים המוסלמים, קטאר וטורקיה, בשום שלב של המשא ומתן.

אם יהיה הסכם פיוס, טורקיה תהפוך באופן מיידי למנגנון היעיל להעברת מסרים מול החמאס. אם זה לא ימנע את המלחמה הבאה בעזה, שעלולה לפרוץ בגלל אי הבנה, זה לפחות יאפשר מנגנון סיום של המערכה.

דבר אחד בוודאות לא יקרה בזכות הסכם הפיוס: למרות שהטורקים היו שמחים לקבל עזרה מודיעינית מישראל במלחמתם מול הכורדים, היחסים הביטחוניים האסטרטגיים בין הארצות לא ישובו לימי הזהר של לפני עידן ארדואן. את הגלגל אי אפשר להחזיר עד כדי כך לאחור. לעומת זאת, היחסים הכלכליים בין הארצות, שכוללים היקף סחר שנתי של לא פחות מ- 5 מיליארד דולר, ימשיכו לפרוח - עם ההסכם או בלעדיו.

סייבר, הצד האזרחי

בשבוע שעבר נעשה צעד גדול בדרך להקמתה של  זרוע הסייבר בצה"ל ( כפי שנחשף בטור זה). בקרוב תושלם מהפיכה בתחום הגנת הסייבר גם למגזרים האזרחיים של המדינה עם השלמתו של מערך סייבר שיכלול רשות סייבר (גוף חדש שהחל לפעול לפני חודשיים) ולצידה מנהלה לטכנולוגיות סייבר, שנמצאת בהקמה.

בראש מערך הסייבר עומד ד"ר אביתר מתניה, שאמר ביום שני, בשבוע הסייבר שנערך באוניברסיטת תל אביב, כי ישראל היא חלוצה עולמית בתחומים רבים בתחום הסייבר. סגן השר לביטחון המולדת של ארצות הברית, אלחנדרו מיורקס, אמר לעומתו, כי מתניה הוא אחד האנשים המשפיעים בעולם בתחום הסייבר. אמירה זו והעובדה שהכנס משך אליו אלפי אנשים מכל העולם, מוכיחה עד כמה ישראל היא בבחינת "אור לגויים" בתחום הסייבר.

בשולי הכנס נחתם הסכם חשוב, מאלה שקשה למצוא פרטים עליהם בעיתונים או באתרי האינטרנט. מדובר בהסכם שיתוף פעולה אופרטיבי בתחום הגנת הסייבר בין ישראל לארה"ב. ראש מערך הסייבר הלאומי, ד"ר אביתר מתניה וראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר, בוקי כרמלי, חתמו על הצהרה משותפת בנושא שיתוף פעולה אופרטיבי בתחום הגנת הסייבר בין ישראל לארצות הברית, במעמד מיורקס  ותת השר להגנת המולדת, סוזאן ספולדינג.

ההצהרה מבטאת את חיוניותו של שילוב הכוחות בין מדינות לטובת התמודדות אפקטיבית עם האיומים המשותפים המתפתחים במרחב הסייבר, ובפרט את המחויבות של ממשלות ישראל וארה"ב להרחיב ולהעמיק את שיתוף הפעולה ביניהן בתחום הגנת הסייבר, שהולך ונבנה בשנים האחרונות.

ההצהרה מתייחסת למאמצים מרכזיים של שתי המדינות בהיבטי ניהול אירועי סייבר, הגנת הסייבר על תשתיות קריטיות, בניית שותפויות עם המגזר הפרטי וכן מחקר ופיתוח של טכנולוגיות ופתרונות חדשניים. דגש מיוחד ניתן בהצהרה לכינון של מנגנונים ותהליכים בין הרשות הלאומית להגנת הסייבר לבין מקביליה במשרד להגנת המולדת, שיאפשרו שיתוף בזמן אמת של מידע בעל ערך הגנתי אופרטיבי.

בתוך כך ובהתאם למקומה כמובילה עולמית בתחום, ישראל תהיה מהראשונות בעולם להצטרף ליוזמהה של הנשרד להגנת המולדת, שנועדה לייצר פלטפורמה אוטומטית בין ממשלות וחברות לשיתוף מידע מהיר ויעיל המאפשר מניעה או טיפול מול התקפות סייבר.

מערכת, לא מטוס

על רקע הפרסומים שליוו את טקס מסירת מטוס הקרב הראשון F-35 ("אדיר") לידי חיל האוויר, שנערך ביום רביעי בוקסס, מעטים הפנימו כי מדובר בהרבה יותר ממטוס. ה"אדיר" נחשב למטוס שיכול לחמוק ממסכי המכ"מ של האויב. ביצועיו בקרבות אוויר הם בינוניים מאוד, אבל קרבות אוויר כמעט פסו מין העולם.

מבחינת חיל האוויר כל מטוס "אדיר" הוא מערכת לחימה אימתנית, שיכולה לפעול כמעט באופן עצמאי בכל מקום ברחבי המזרח התיכון ולבצע מגוון רחב של משימות - מודיעיניות או התקפיות.

מערכות המחשוב והתקשורת של המטוס הן דמיוניות כמעט, ולקראת קליטת המטוס בישראל הושקו לא מעט פרוקטים טכנולוגיים במנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון (מפא"ת). למרבה הצער, חלק מהפרויקטים של מפא"ת מקרטעים או מתעכבים בשל קשיים תקציביים או טכנולוגיים.

הנעת הפרויקטים בעלי המשמעות האסטרטגית תהיה אחת המשימות המצפות לתא"ל מיל? דני גולד, שייכנס ביום חמישי לתפקיד ראש מפא"ת. גולד זכה לפרסום רב כמי שהיה אחד הגורמים המשמעותיים להצלחת פרויקט "כיפת ברזל" של רפאל, בתקופה שבה כיהן כראש מו"פ (מחקר ופיתוח) במערכת הביטחון. גולד בילה כמה שנים באזרחות ועתה הוא חוזר לתפקיד מספר 1 בפיתוח הביטחוני.