ראשי » חדשות » בעולם » חדשות חוץ

בשורה לטראמפ: הקשר בין הטלטלה בבריטניה לארה"ב

העולם למד היום שבריטניה היא לא רק לונדון והוא עשוי ללמוד שארה"ב היא לא רק ניו יורק, כך אומרים מומחים ל-nrg. לדבריהם לא צפויה נטישה של מדינה נוספת בקרוב אך אנו עשויים לראות מגמה עולמית של מדינות המוותרות על אחריות גלובלית

הבוקר קמה אירופה ואיתה העולם כולו למציאות פוליטית חדשה במסגרתה האי הבריטי מתנתק מהאיחוד האירופי. מדובר בלא פחות מרעידת אדמה כיוון שהיא טורפת את הקלפים במדיניות ובפוליטיקה האירופית והעולמית. על רקע זה עולה השאלה כיצד תשפיע הפרישה על היבשת אם בכלל וכיצד ניתן להתייחס אליה ממדינת ישראל במזרח התיכון.

עוד כותרות ב-nrg:
• ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון הודיע על התפטרותו
• גם הימין הקיצוני בצרפת ובהולנד רוצה משאל עם
• כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

ההיסטוריון פרופסור דוד אוחנה, מאוניברסיטת בן גוריון מציין כי הלילה התברר שהכיוון הבדלני בעולם התחזק וכי יתכן שמדובר בתהליך שמנבא גם את עלייתו של דונלד טראמפ לשלטון בוושינגטון בעוד מספר חודשים.

טראמפ בסקוטלנד, היום (צילום: רויטרס):
 
לדבריו "יש שני כיוונים אפשריים ללכת בהם כעת. בעבר ובהובלת גרמניה, אירופה פנתה לקבלת אחריות גלובלית. המדינות סייעו לפליטים ולמהגרים מהמזרח התיכון, סייעו למדינות מזרח אירופה לצאת מהקומוניזם בלי להתרסק לכאוס ולהפוך לדיקטטורות פשיסטיות ימניות. כלומר היבשת כיבשת לקחה אחריות על העולם הן מבחינה כלכלית, הן מבחינה פוליטית והן מבחינה מוסרית. מי שהובילה את זה לאחרונה הייתה אנגלה מרקל שקבלה מיליון מהגרים לגרמניה.

"זה לא היה קל והיו התנגדויות אבל אירופה קבלה את זה. הקבלה הזו היא גם בגלל הניסיון של ההיסטוריה של מאה חמישים השנה האחרונות שהראו כי מתי שצרפת הייתה חזקה אז נפוליאון כבש את כל אירופה וכן להפך, מתי שגרמניה הייתה חזקה אז הגרמנים ניסו לכבוש את כל היבשת. לכן החיבור, האיחוד בין הכוחות יצר מנגנון חדש וחזק שמיתן את הצדדים הלאומיים המסוכנים ואפשר לכלל המדינות כגוף להתמודד עם בעיות קשות שלבד היה להם קשה להתמודד איתם".

אך כעת, לדברי פרופסור אוחנה, נראה שאנו צפויים לשינוי מגמה. "הפרישה של בריטניה מסמלת כי המהלך הזה לפחות לזמן הזה נעצר. כעת יכול להרים ראש הכיוון שפוחד מזרים, מהאסלאם, מהמהגרים. מתברר שלונדון הקוסמופוליטית לא מייצגת את אנגליה הכפרית. ההתפכחות הזו יכולה ללמד על מצב דומה בארצות הברית, שמתחת לכסות של ניו יורק של הילרי קלינטון, במערב ארה"ב ובמדינות הכפריות הציבור יצביע טרמאפ ויחולל תפנית מסוכנת בעולם.

"טראמפ בראשות ארה"ב זו ממש סכנה כי בראש המדינה החזקה בעולם יעמוד מעין מוסוליני סופר-קפיטליסט פוסטמודרני שיעודד שנאת זרים והסתגרות ללא שום לקיחת אחריות על העולם. ככלל כל דמוקרטיה נשענת על מעמד בינוני חזק ומתברר שהמעמד הזה אינו מספיק חזק. האבסורד הוא שזה קרה דווקא בבריטניה שקלטה יפה את ההודים מהמושבות ואת הפקיסטניים וממש הפכה אותם לבריטים. דווקא במדינה הסופר סובלנית הזו שהצליחה לקלוט מהגרים בצורה מעוררת כבוד דווקא בה קמו עכשיו כוחות מאוד חזקים שפוגעים באחדות העולמית".

פרופסור דוד ניומן, מומחה לאירופה ובריטניה מאוניברסיטת בן גוריון שגדל באי הבריטי בשנות השביעים, סבור שיש הבדל גדול בין המציאות בבריטניה לבין שאר אירופה ולא נראה בקרוב עוד מדינה שפורשת.

"אני זוכר כילד את היחס הדו-ערכי בבריטניה מלכתחילה ביחס לכניסה לאיחוד האירופי. מההתחלה לקח לבריטים זמן להיכנס וגם היו להם חששות גדולים מאיבוד של ריבונות. כלומר השיח בבריטניה ביחס לאירופה היה תמיד מסויג ותמיד הייתה גאווה על כך שבריטניה האי הצילה את אירופה מהנאצים. כלומר יש פער גדול מאוד בין העמדה הבריטית המסורתית לבין שאר החוגים בתוך היבשת.
 

"מבחינה זו אני לא רואה, למרות קריאות פה ושם, חוגים ימניים בדלנים באירופה שבאמת יובילו לעוד תהליכי היפרדות. זה לא יקרה כי הגישה שונה, החיבור שונה. בבריטניה לעומת זאת למרות שראש הממשלה ומנהיג האופוזיציה קראו להישאר העם בחר לעזוב ויש גם הרבה מאוד מצביעי לייבור שרצו לעזוב".

פרופסור ניומן אף מציין כי מבחינת גרמניה וצרפת יהיו מי שיגידו כי נוח להם עוד יותר להיות לבד בתוך האיחוד כשבריטניה לא משפיעה. "באיחוד כיום יש 27 מדינות כשהמדינות שהיו הכי דומיננטיות הם גרמניה, צרפת ובריטניה. בריטניה תמיד ניסתה להיות משקל נגד להגמוניה הגרמנית-צרפתית והפריעה. היא גם אף פעם לא הצטרפה לגוש האירו, שמרה על הגבולות שלה בתחום ההגירה ולכן באופן כללי הייתה גורם ממתן באיחוד.

"כעת גרמניה וצרפת יכולות לקדם את האיחוד בתוך היבשת בלי אופוזיציה. לכן מתחת לפני השטח בכלל לא ברור שיצטערו במיוחד בברלין ובפריז על הפרישה הזו. אגב, לדעתי אם כבר מדברים על ההצבעה עצמה אני משוכנע שפילוח של הקולות ילמד כי הצעירים רצו להישאר והמבוגרים רצו לפרוש", הוא מוסיף.

פרופסור דוד ניומן מציין בסוף דבריו כי רוב יהודי בריטניה וגם הוא הצביעו על הישארות באיחוד ומציין כי הוא חושב שמדובר בבשורה לא טובה לישראל וליהודים. "כעת ירימו ראש גורמים לאומיים גם בבריטניה וגם באירופה. הגורמים האלו אינם באמת אוהדי ישראל ולכן אני מתפלא לשמוע בארץ על תמיכה ביציאה הבריטית. צריך לזכור היטב כי האיחוד ממתן את הלאומיות של כל עם בנפרד ושל כל מדינה לעצמה ומייצר מעין זהות כוללת. כעת המצב הזה ישתנה וזה לא בהכרח טוב ליהודים", הוא מסכם.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg